בדברי הפתיחה צוין כי העיסוק בנושא התחיל ב 19 במאי 2016, אז התקיים באוניברסיטת בן גוריון הכנס הראשון לציון היום הבינלאומי לבריאות הנפש של אימהות, ביוזמתה והובלתה של פרופ` ג`ולי צוויקל מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה, במחלקה לעבודה סוציאלית, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ג`ולי שמה לה למטרה "להוביל לשינוי בתחום בריאות הנפש של אימהות".
בהמשך לכנס, היא פנתה לאגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו וספרה שמניסיונה אין מספיק מענים לנשים החוות קשיים רגשיים אחרי לידה ויש צורך במהלך ארצי לתת מענה.
לכן הוחלט באגף להקים פורום של ארגונים ומומחיות בתחום, בהובלתה של ענבל אביב, על מנת למפות את הצרכים של נשים אחרי לידה ולחשוב על מענים הולמים. בעבודה משותפת של הפורום הוחלט לפעול לקידום חקיקה שתעגן את השירותים הרצויים בטיפת חלב, לפיתוח שירותי אשפוז לנשים ותינוקות ולקידום סיוע מביטוח לאומי (קצבה או מדריכה משקמת) לנשים עם קשיים רגשיים אחרי לידה.
הפורום ממשיך לפעול ומנסה לענות לצרכים שעולים ממשתתפיו.
לרשת יש נציגות בפורום זה ועל כן חשבנו לנכון לקדם את העלאת המודעות לנושא ולפחות לקיים פעילות שנתית לציון הנושא. בשנתיים האחרונות קיימו מספר רשויות פעילויות מקומיות להעלאת המודעות לנושא. השנה, בצל הקורונה, החלטנו לרכז כוחות ולקיים את מפגש הלמידה הזה.
דר` ענבל ראובני, פסיכיאטרית, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש של האישה, הדסה עין כרם, דברה על איתור מוקדם ומניעה של דיכאון בהריון ואחרי לידה.
דיכאון אחרי לידה הוא אחד הסיבוכים השכיחים, אחת מכל חמש נשים חוות אותו, בד"כ מספר ימים אחרי הלידה (תסמונת היום השלישי"). הסימפטומים יכולים להתחיל בתחילת ההיריון, בסופו או אחרי הלידה. זה בא לידי ביטוי בתסמינים של דיכאון, חרדה או אנהדוניה (היעדר יכולת הנאה).
גורמי הסיכון יכולים להיות: היסטוריה משפחתית של דיכאון, אירועי חיים קשים, העדר תמיכה חברתית, הריון לא רצוי, תנאי מגורים, אלימות במשפחה, סיבוכי הריון, הורות בגיל הנעורים.
כשיש תמיכה חברתית טובה רואים שהסיכון יורד.
חשוב לאתר את הבעיה מוקדם. על פי הנוהל של משרד הבריאות, צריך לבצע איתור מוקדם בקרב נשים בשבוע 26 להיריון וכ 4-9 שבועות אחרי לידה (בטיפת חלב). למרות המאמצים הנ"ל עדיין רוב הנשים לא מאותרות ולא מאובחנות ומתחת לרבע מהנשים מקבלות טיפול מתאים.
נשים עם גורם סיכון אחד או יותר ירוויחו ממניעה. הטיפול המונע כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או פסיכותרפיה בין אישית (IPT) - עם דגש על הקשר הדיאדי אם/תינוק וטכניקות התנהגותיות (דגש על הרגעה ושינה של התינוק, מיינדפולנס עבור האמא).
דר` ורד בר, מנהלת מרפאת חווה ויחידת טיפול יום אם תינוק, המרכז הרפואי שיבא - דיכאון אחרי לידה: האישה, הילוד והקשר.
לדיכאון אחרי לידה יש מחירים. נשים שסובלות מחרדה ודיכאון בהיריון ובלידה סובלות גם מתופעות אחרות – יותר הקאה, יתר לחץ דם ועוד. מרבית הסיבוכים משפיעים על העובר והאם אך מסתיימים בלידה עצמה. יחד עם זאת, החרדה והדיכאון משפיעים על האם והילוד לאורך זמן. דיכאון אחרי לידה עלול להרוג.
איך הפסיכופתולוגיה של האם משפיעה על התינוק?
- יכול להיות תורשתי – הפרעות נפשיות שכיחות במשפחות
- רמת קורטיזול גבוהה במצב חרדה משבשת את תגובת הסטרס של הילוד
- התנהגויות האם (עישון, שתית אלכוהול) משפיעות
- הילוד חסר ישע והאם אחראית להישרדות שלו. לילודים לאימהות שסבלו מדיכאון בהיריון יש יותר סיבוכים, עיכובים התפתחותיים, יותר תחלואה גופנית.
- לילדים שאימותיהם סבלו מדיכאון יש פי 7.5 יותר סיכוי לסבול מדיכאון.
הקשר עם הילוד מתחיל עוד בהיריון – כאשר האם מתייחסת לנוכחותו של העובר – הקשר הזה הוא אבן היסוד. יש אימהות שמאד קשה להן להיות עם התינוק ויש גם דפוס הפוך, של מעורבות יתר.
הטיפול המיטבי במצב הוא כאשר מטפלים באם, בתינוק ובקשר ביניהם.
היחידה בתל השומר באה לתת לזה מענה. כשהתחלואה קשה – מאשפזים במחלקה (אז יש בעיה – התינוק נשאר אצל הסבתא וכשהיא חוזרת הביתה הוא לא מתקשר עם האם).
ביחידה בתל השומר הנשים פוגשות נשים שוות להן. יש גם קבוצות לאבות.
הרבה דברים שעושים ביחידה אפשר גם לעשות בקהילה. יש חשיבות גם לעצם העלאת המודעות בציבור.
גב` לאה וקסלר וגב` נועה שי ענבים, האגף לבריאות הציבור, מינהל השירותים החברתיים, עיריית תל-אביב-יפו - "מעגלי הורים", במסגרת פעילות מרכזי הורים-ילדים בטיפות חלב.
מפעילים סדנאות בכל רחבי העיר תל אביב, ללא תשלום. המטרות: חיזוק בדימוי ההורי והביטחון בהורות, הגדלת התמיכה החברתית, ליווי ומתן כלים להורים, סיוע בהפגת בדידות, חיבור לשירותים נוספים וחיזוק החוסן הקהילתי.
בסדנא יש 8 מפגשים, אחת לשבוע, עם אנשי מקצוע. אוכלוסיית היעד – הורים לתינוקות מגיל לידה עד שישה חודשים. יש מעגל הורות לילד ראשון ומעגל הורות לילד שני. מקפידים על מרחב נעים ומאפשרים אינטראקציה חברתית בין המשתתפים. הסדנאות מתקיימות היום ב – 15 טיפות חלב, במרכזים לגיל הרך של המנהל לשירותים חברתיים ובמרכזים קהילתיים. ההרשמה נעשית באמצעות הדיגיטף אך למי שהמדיה הדיגיטלית אינה נגישה – ניתן להירשם בטיפות החלב.
פרופ` ג`ולי צוויקל, מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה, מחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב – "אם לאם".
על פי נוהל משרד הבריאות לאיתור דיכאון לאחר לידה, נעשה תהליך סינון בטיפות החלב באמצעות שאלון אדינבורג (בן 10 שאלות). ציון של 10 ומעלה מעיד על רמת סיכון בינונית הדורשת התייחסות של גורמים מקצועיים.
תוכנית `אם לאם` יובאה מבוסטון לאוניברסיטה העברית בשנת 2000, ע"י פרופ` מרשה קייטס, לאחר שהוכחה מחקרית כמועילה לבניית אימהות אפקטיבית ולהקטנת שיעורי הדיכאון אחרי לידה. באוניברסיטת בן גוריון פועלת 12 שנה, בניהולה של פרופ` צוויקל.
התוכנית מבוססת על מנחות מתנדבות (אימהות ותיקות), מתנדבת לכל אימא, שעוברות הכשרה ע"י אנשי מקצוע. הן "משודכות" ומותאמות, לפי מאפיינים שונים, לנשים אחרי לידה שנמצאות במצוקה. הפניית הנשים אחרי לידה (לפעמים גם נשים בהיריון בסיכון) לתוכנית יכולה להיות מבתי החולים, מרופאי משפחה או עובדים סוציאליים. הליווי נמשך שנה. מתחילים בביקור בית. יש גם קבוצה פתוחה לאימהות תינוקות שנפגשת מדי שבוע. הקבוצה מנוהלת ע"י גישה של הורות חיובית.
לפני 3 שנים בצעו הערכה של התוכנית – 95% מהמשתתפות ציינו שהפרויקט עזר להן ע"י תמיכה סוציאלית, מפחית את תחושת הבדידות, מקדם ביטחון אימהי והערכה עצמית, מספק כוח ומוטיבציה, טיפים לטיפול והשגחה. 90% מהמשיבות אומרות שימליצו לאחרים להצטרף.
חסרים משאבי מדינה לצורך: איתור נוסף בשלב מוקדם, פיתוח מערך מסודר לטיפול בנשים שאותרו ואובחנו, פיתוח שירותים ומערך מסודר לתמיכה ביתית וליווי הנשים. כמו כן חסר ידע ומודעות.
על הפריסה הארצית של תוכנית "אם לאם" ניתן למצוא בקישור: https://www.emlem.co.il/branches
גב` בטי הרמן, מנהלת תוכנית "חבלי קשר" להכשרת אחיות ותמיכה באימהות שסובלות ממחלות בריאות הנפש לאחר הלידה בטיפת חלב ירושלים - "חבלי קשר".
בטי סיפרה כי היוזמה שלה נולדה ב 2017, לאחר טרגדיה שהתרחשה בירושלים, כאשר אימא רצחה את 4 בנותיה והתאבדה. אחת הבנות היתה בגן ביחד עם בתה של בטי. האב סיפר שהאישה היתה בבעיה נפשית לאחר הלידה האחרונה והיא התביישה בזה ועל כן לא פנתה לעזרה. בטי החליטה לסייע. ליוזמה קראה "חבלי קשר" מכיוון שהבעיה היא שאימהות בדיכאון לא מתקשרות עם הילודים – עם טיפול זה מסתדר. לדבריה, הרבה אימהות לא פונות לעזרה בגלל הסטיגמה ומכיוון שאין להן כוח להתמודד עם המערכת הבירוקרטית. בשיחה עם אחיות טיפת חלב הגיעה למסקנה שהן אינן מרוצות מהעשייה שלהן בתחום איתור דיכאון אחרי לידה לנוכח ריבוי המטלות שלהן. כמו כן אין להן מעקב אחר הנשים שהן מפנות לרופא המשפחה. לתוכנית 2 מטרות: א. הכשרת אחיות טיפת חלב – מתן כלים כדי שיוכלו לתת לאימא תחושה שיכולות להיפתח ולהביע את אשר על ליבן (בגישה מוטיבציונית). ב. מעקב של הנשים וליווי שלהן.
ימית אורבין, מייסדת "אימא יקרה" - מיזם להעלאה למודעות ותמיכה בנשים המתמודדות עם דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה – "אימא יקרה". ימית הקימה את המיזם לפני 7 שנים לאחר שסבלה שנתיים וחצי מדיכאון אחרי לידה. המטרה – להעלות את המודעות לנושא. יש לה קבוצת תמיכה וירטואלית של נשים עם דיכאון אחרי לידה עם 6,000 עוקבות. הכינו יחד הצעת חוק – נשים שמאובחנות עם דיכאון אחרי לידה תקבלנה עזרה בבית. אולם, בסקר על 680 נשים, התברר שהרוב תהיינה מוכנות לוותר על העזרה רק בכדי שלא תקבלנה את האבחנה של בריאות הנפש.
לדעתה, צריך לשים דגש על מה שקורה בבית. תשמח להרצות לפני כל מי שמעוניין.