את המפגש פתח דר` מרטין וויל, אוצר, מי שהיה מנכ"ל מוזיאון ישראל, מנכ"ל קרן ברכה ובין המובילים להפיכת מזבלת חירייה לפארק. ד"ר מרטין וויל הציג את נושא ההצללה במרחב הציבורי, נושא שבו הוא עוסק שנים רבות ומקווה לרתום את רשת ערים בריאות למעורבות בקידום הנושא. המידע נמסר יחד עם שקפים על מקומות שונים בישראל בהן קיימת בעיית הצללה. לדעתו, אין מספיק מודעות לנושא החשיבות של ההצללה, הן בשלטון המקומי, הן בשלטון המרכזי והן באקדמיה. בארץ שטופת שמש כמו ישראל אין הצללה במדרכות, שטחים ציבוריים וגני משחקים. יש לזה השפעות רבות על הבריאות. יש גם טעמים חברתיים וכלכליים. לאנשים אין היכן לשבת. על פי סקר שעשינו, 80% מהספסלים הציבוריים עומדים בשמש, כלומר שברוב ימות השנה אי אפשר לשבת על הספסלים. זה מחמיר עוד יותר כאשר הספסלים עשויים ממתכת. ההבדל בטמפרטורה בין אזור מוצל ללא מוצל עשוי להגיע לכ- 15 מעלות. יש הרבה מגרשי משחקים ללא צל. יצאה תקנה שמגרשי משחקים חייבים להיות מוצלים אבל ברוב המגרשים היריעות לא מתוחות בצורה שמטילה צל על האדמה. יש תחנות אוטובוס מודרניות אבל לא עוזרות להטיל צל על הממתינים, הן בעיקר לצורך פרסומות ועל כן בפריפריה אין הצללה בתחנות כי אין שוק לפרסומות. מגרשי ספורט - ילדים לא יכולים לצאת לפעילות בגלל החום. הרחובות בעיר שמיועדים להליכה ריקים. שותלים דקלים אשר לא מטילים צל. ככרות ציבוריים - הר הרצל לדוגמא אין מקום להתחבא מהשמש, כנ"ל בבתי קברות. המצב חמור בשפת הים - טיילת תל אביב ללא הצללה. מדרגות עלייה לבתים מהרחוב לא מוצללות, מרכז בריאות בדימונה הרחבה לא מוצללת, ככר הבימה שטופת שמש ובוהק של המרצפות. בפארקים אין מקומות מוצלים. בחירייה מגדלים לניסיון עץ תות יפני שגדל מהר, צורך מעט מים ומטיל צל גדול ורחב, בוחנים אותו עכשיו. בכל מקום הצל חייב להיות רציף. דוגמה של רחוב מקורה עם יריעות - שוק התקווה – מאפשר הליכה נוחה לקונים. צריך לפתח את הנושא של פרגולות שיש להן גג סולארי זה יוצר שימוש כפול, או לבנות גגון אשר זז עם תזוזת השמש. המטרה שלי היא לחוקק חוק – כל מי שיגיש תכנית אדריכלית למרחב ציבורי חייב להציג תכנית צל. חייבים ליצור מציאות חדשה במרחב האורבני שמאפשרת לאנשים לחיות ברחוב ולקיים מסחר. אנחנו מנסים, בעזרת קרן ברכה, לעשות קמפיין צנוע. אשמח לשמוע רעיונות מהמאזינים. תגובות מתאמים מירי רייס – בירושלים, נושא הצל עולה כל פעם שעוסקים בתכנון עירוני בריא וגם בנושא 17 SDG . הצל הוא פתרון למשבר האקלים. יש עוד מקור מעניין של משרד השיכון – ניתוח עלות-תועלת במרחב הציבורי – עצים לעומת פרגולות, מראה שבטווח קצר וארוך יש כדאיות כלכלית להצללה במרחב הציבורי. ד"ר וייל – לעץ לוקח 15 שנה עד שמטיל צל, פרגולה אפשר להקים תוך שנה. עצים בוגרים הם מאד יקרים. אפשר לשתול עץ צעיר בצד הפרגולה ולאחר שיתבגר וייתן צל אפשר להסיר את הפרגולה. בחירייה עשינו חור במרכז הפרגולה, מעל העץ, כך שכאשר ייתן צל, נסיר את הפרגולה. מירי - עצים גם מורידים צל וגם סופחים דו תחמוצת הפחמן. ליאור - באילת כל המעקות עשויים ממתכת, הם ממש סכנה. מכת הדקלים קיימת בכל הארץ למה לא מדברים על זה? איב - בנתניה שמים הצללה במתקני ספורט, 30% מהשטח הפתוח חייב להיות מוצל. מילכה – אנחנו כבר סיכמנו בינינו שנקים צוות חשיבה שיגבש תוכנית פעולה לשינוי המצב, ביחד עם דר` וויל נקדם את הנושא. עדי חמו: בהרצליה הגדלנו את ההצללה על חוף הים, כיסינו את המתקנים עם הצללה, זו מדיניות של ראש העיר. לירי – המהלכים במשרד הבריאות החלו לאחרונה. התייחסות להיבטי הצללה במסגרת בריאות הסביבה. נמצאת בצוות אסטרטגי של המשרד יחד עם משרד השיכון, מסכימה שצריך לצרף את עניין החקיקה לעשייה שלהם. מסכימה שיש צורך לפתוח את הקשב בקרב הגורמים בעיר. מבחינת אפשריבריא בעיר ירצו לראות גם את נושא ההצללה במסגרת שינויים בסביבה. מזל שניר – יושבת בוועדת התכנון העירונית והיתה שותפה לתכנון פארק שיש בו הצללה. ורד – צריך להיות שת"פ בין משרדי. הגישו עכשיו קול קורא להצללה של מספר מגרשי ספורט יחד עם התקנת מתקנים סולריים עליהם. זה מאד יקר, אבל אם יש מימון ממשלתי של 70% - זו הזדמנות לביצוע. דר` וויל – מפעל הפיס הבטיחו לי לא לבנות יותר מגרשי ספורט ללא צל. שוש גן נוי – כבר לפני שנים, כאשר עבדה באגודה למלחמה בסרטן ניסו לקדם חקיקה בנושא הצללה. לדעתה, צריך להכניס את נושא ההצללה לתוכנית הלימודים בארכיטקטורה. מילכה – בתוכנית שנגבש יחד, נכניס גם את עניין הכנסת הנושא להכשרת אדריכלים. דר` וייל – עוד הצעה – תוכנית חינוכית של אימוץ עץ – לא רק לשתול עץ בט"ו בשבט אלא אימוץ, מעקב לאורך זמן תוך ניטור מצב העץ. מילכה – מודה למרטין ומצינת כי בסוף המפגש יוקם צוות משימה לנושא. אסיפה כללית: א. פרידה מליאור ומאורית תמיר שסיימו את תפקידם כמתאמי בריאות ומשולי ריינהרץ שפרשה. מודים לכל אחד מהם על המחויבות והדבקות במשימה ומציעים להמשיך להיות חלק ממשפחת הערים הבריאות. ב. סבב - מה הפעילות הכי מוצלחת שהמתאמים עשו במהלך השנה האחרונה: ורד מלר: ההצטרפות של נוף הגליל גם לרשת ערים בריאות וגם לאפשריבריא. מזל שניר: שנה מאתגרת אשר כתוצאה ממנה הבריאות היא בסדר עדיפויות ראשון בעיר. מירי רייס: התחלנו לעסוק בתוכנית כלל עירונית להערכות לשינויי אקלים, חוצה את רוב אגפי העירייה. שרון ג`ורג`י: מחלקה קטנה והצלחנו בשותפויות לעשות הרבה דברים בתוך העיר גם בימי קורונה. אפשריבריא לקח הרבה דברים מכפר סבא. מירה זהבי: הוקמה מחלקה בשיתוף כלל האגפים ומתנדבים. הקשר בין הנוער לבין הקשישים בימי הקורונה. כל קשישי ירוחם טופלו. יעל פאי: נושא החוסן שנכנס לאפשריבריא גילה לי עולם חדש. אחראית גם על בי"ס להורים בעיר – משלבת בין השניים. תמר יוספי: גיליתי שותפים בעיר לצורך פיתוח פעילות, כמו מחלקת הספורט ומרכז חוסן. היו שיתופי פעולה בנושא הפגת חרדות. הקורונה עזרה להעלות את נושא הבריאות לראש סדר העדיפויות. עדי חמו: ראש העיר שם את הבריאות בראש סדר העדיפויות, היום מדברים בשפה של קידום בריאות בכל העיר. מאז הקורונה אני בהנהלת העירייה. אולי גיירו: הייתה התפנות לענות לצרכים של הגיל השלישי, מענה לכל הצרכים שלהם ביחד עם פעילויות של אורח חיים בריא. עליזה אבנעים: נעשה תאום פעילויות עם קופות חולים. התחילו בשנה האחרונה פעילות תזונה בגנים מקדמי בריאות, בתקשורת וירטואלית של ילדים, הורים וגננות. גלינה אמדור: הצטרפנו לאפשריבריא, קיבלנו תקציב ועשינו פרויקטים טובים במעלות ובתרשיחא. מתקיימת עבודה בשיתופי פעולה עם כל הקופות וכל המחלקות בעירייה (לא היה קודם). מקווה שהקשרים ימשיכו אחרי הקורונה. שני שור – עובדים עם ארבע קופות החולים, על בסיס קבוע. עובדים גם עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות. הקימו מחלקת בריאות בעירייה. מיכל אלימלך: שיתופי פעולה של כולם עם כולם כולל עם חברי הרשת. מיכל דריהם: הקורונה חשפה אותי לכל בעלי התפקידים בעירייה ולתושבים למדתי למנף לתפקיד שלי ולנצל את הקשרים האלו לשיתופי פעולה. איב אופל: תכנית גלישה בים לגיל השלישי – הצליחה מאוד. מיכל נאור: הקורונה נתנו הזדמנות לחשוב אחרת, להנגיש דברים בצורה אחרת, הרבה שימוש בזום. שולי רינהרץ: היה צורך בחוברת מתכונים, הוצאנו חוברת מתכונים לכל המבשלות במעונות, לגמלאים בבתים, דיגיטלית ומודפסת עם מתכונים מיוחדים לילדים אלרגיים. אסנת בירנבאום – היה צורך בחוברת מכיוון שיש עליה במספר הילדים האלרגיים. היא מצורפת לסלי המזון של תושבי העיר. המתכונים ברוח התזונה הים תיכונים, מיכל דווידוביץ: הקורונה הביאה הרבה שיתופי פעולה וזירזה היכרויות והאיצה שיתופי פעולה עם קופות החולים, עבדו על פעילות גופנית לגיל השלישי, שינוע מרותקי בית לחיסונים. רכשו לכל גני הילדים משחק שעוסק בחוסן ופעילות גופנית. נמצא בשימוש באמצעות הזום. מיכאל אוחיון: חיזקנו את הטיפול בפרט, הקשיש, בשירות שמקיף את כל העולם שלו בבית ובחוץ. ד"ר חיים נחמה: הפעלנו את טיפות החלב בכל התקופה ללא סגירה אפילו ליום אחד. זה היה מאוד אינטנסיבי בקורונה, המשכנו להפעיל מרכזי הורים-ילדים בגנים ובזום, הגיעו ל 20 אלף משתתפים. הוכנסה תכנית לאומית למניעת אובדנות בעיר – הכשרנו והדרכנו 800 עובדים, הכנסנו 30 דפיברילטורים למקומות ציבורים מעבר לנדרש על ידי משרד הבריאות ומתכוונים להגיע ל 200. זוהר יחיאלי: התחזק שיתוף הפעולה עם כל המחלקות ברשות ובעיקר בטיפול בוותיקים מכל הכוונים. הדס עקיבא: הקורונה נתנה לנו הזדמנות ללמוד איך להתרגל לשינוי ולעשות התאמות. השתלבתי בטיפול בקשישים ועכשיו אני בחיסונים. העיר תפקדה יפה מאוד בקורונה. העיר עכו עובדת יפה בתקופה הזו. נג`אח ג`בארין: היו שיתופי פעולה בין כל הגורמים הפנימיים והחיצוניים ומשרדי ממשלה. הובלתי את נושא התשאולים עם התושבים וגם מול הקופות היה מאוד מאתגר. הייתי מקור ידע והתייעצות עם כולם. עיקרי הדו"ח השנתי מילכה הציגה את עיקרי עשיית הרשת בשנה האחרונה – מצגת מצ"ב. - הפצנו חוברת המסכמת את פעילות הרשויות והרשת בגל הראשון של הקורונה – היה ערך מוסף לעבודת הרשת בימי קורונה - בפירוש ההנחיות בהנגשת החוזרים ומידע מדעי, למדנו איך עושים עבודה וירטואלית, העלינו את החוסן של המתאמים ושלנו. - קיימנו כנס שנתי וירטואלי מיוחד לציון 30 שנות פעילות - קיימנו 8 ימי למידה - השלמנו את תהליך החשיבה האסטרטגית שהיווה בסיס להכנת המסמכים לארגון הבריאות העולמי לקראת הצטרפות לשלב VII. - קיימנו קורס מתאמים מחזור מס` 3 והתחלו עם קורס מס 4 שמתקיים כעת בזום - עיצבנו לוגו חדש לרשת - נבנה עתה אתר חדש לרשת - ועוד ועוד. הצטרפו לרשת : ריינה, נוף הגליל, אור יהודה אזכור עיר בריאה באתר הרשות המקומית: רק ב- 3 רשויות מופיע בדף הבית. בעוד רשויות אחדות יש אזכור בדפים פנימיים. החתמת ראשי הערים על מסמך ההסכמות של קופנהגן – עד כה רק 4 ראשי ערים חתמו. הכוונה היא להביא את המסמך לתשומת לבו של ראש העיר ולבקשו לחתום בחתימה אלקטרונית. בסוף מסע ההחתמה נרצה לרכז את כל החתימות בדף אחד. מזל שניר הציגה את דו"ח ועדת הביקורת – נמצא במצגת הנ"ל. מילכה הציגה את עיקרי תוכנית העבודה ל 2021 והתקציב לשנה הקרובה. קבוצות המשימה של הרשת – פתוחות למצטרפים: • תוו תקן - חידשה פעילותה • שולחן עגול זקנה פעילה – לקראת סיום • עיר נקייה מעישון – מתאמי רשויות שמעוניינות להיכנס לתהליך מוזמנים להצטרף לצוות • הצללה במרחב הציבורי – צוות חדש – מי מעוניין? • חוסן – צוות חדש – מי מעוניין? האסיפה מאשרת את התקציב ותכנית העבודה. בחירות: חברים הציגו את מועמדותם (לא היה צורך לקיים בחירות) בוועד הרשת: נציגי רשויות – דר` חיים נחמה, איב אופל, נג`אח ג`בארין, שני שור, עדי חמו אילנה איטח, אורלי גיירו, דר` סיהאם כעכוש עטאמנה. נציגת משרד הבריאות – שולי ברס מרכז השלטון המקומי – עו"ד רות דיין קופות חולים – שוש גן נוי, סמדר אלינסון, מרגלית שילה מילכה דונחין נבחרה פה אחד ליו"ר רשת ערים בריאות ישראל משתתפים קבועים בישיבות הועד – אילנה שמלה ללום, תחיה קרבטרי, דר` דרורה מלוביצקי ועדת ביקורת: אתי אביר, מזל שניר, יעל ניסימיאן – פאי.
|