דר` אפרת אפללו ודר` מילכה דונחין פתחו את המפגש שמוקדש הפעם לגיל השלישי (או זקנים / אזרחים ותיקים / קשישים). דר` אירית לקסר, מנהלת אגף גריאטריה, משרד הבריאות – קוראת לגיל השלישי זקנים – שם עם כבוד (בני +75). הציגה את התוכנית להיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה בתקופת הקורונה ולאחריה. עבודה משותפת עם המחלקה האסטרטגית של המשרד. מצ"ב מצגת. לדעתה, יש לרשות המקומית תפקיד מרכזי. הוכח בקורונה. פירמידת הגילאים נשברת. יש מיליון בני +65, בתוכם 15-20% עם ירידה תפקודית, רובם חיים בקהילה. מבחינת הוצאות הבריאות – יש עליה בהוצאות. בנו מטריצה – היכן צריך לעשות את השינוי – הזירה הראשונה – הרשות המקומית, השנייה – הבית – מצריך שינוי גישה. יש שת"פ בין צוות רפואי ועו"ס ברשות המקומית. ההתייחסות לזכויות, לבני משפחה מטפלים, בעיות איאטרוגניות, המצב הסוציו-אקונומי של הקשישים (מי שאין לו לא יקנה תרופות ולא ישתתף בפעילויות). תכננו 3 ערוצי מיקוד – יש צורך למפות מה קורה בישוב – חדר בבית כשלוחה של בית חולים, מה עושים עם פסולת רפואית בבית המטופל, זכויות, תפקיד הרשות המקומית – קשר בין מתאם הבריאות ועובדי הרווחה. מתכננים תוכניות שמשלבות בין הדברים – כולל פעילות חברתית, שיקומית. איך צריך לתת שירות לאנשים עם ירידה תפקודית, פיזית, קוגניטיבית. יש פעילות של "ידידי דמנציה" ברשות המקומית. לרשות המקומית יש תפקיד בגישור בין הפרגמנטים של שירותי משרדי ממשלה. בקורונה – חולים קשישים עוברים בקלות ממצב קל לקשה. יכולים לסבול מבלבול בגלל חום, נפילות חוזרות, וכן תסמינים נלווים – עקב ירידה בנגישות, קושי להגיע לרשויות הרווחה וכו`. נעשה ניסיון – פורום של המל"ל וכל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות – מגן זהב – נתן רשת תמיכה. מתאמי הבריאות צריכים לתכלל את כל הפעילויות האלה. לגבי המצב התזונתי – בקורונה – ירידה בחוש הטעם והריח, הבדידות – גרמה לירידה במצב התזונתי. צריך להיות גורם ברשות שידע מה מצבם של הקשישים מבחינה בריאותית ותזונתית. דר` מילכה דונחין תיארה את התהליך שנעשה לגיבוש התפיסה הישראלית של "סביבות ידידותיות גיל", בהתבסס על המודל של ארגון הבריאות העולמי. מצ"ב מצגת. התחיל בשולחן עגול – מפגש ראשון בפברואר 2017. התחלנו מבניית שפה משותפת, הכרות עם הנעשה בארץ בתחום, יום למידה בנושא. מספר השותפים עלה עם הזמן. ביחד נכתבה תחילה חוברת תקציר ולאחר מכן חוברת מפורטת. שתי החוברות נמצאות באתר. מודה ללילך מלוויל על תרומתה המשמעותית לחוברות אלה. מקווים שהפיילוט שאשל מתכוון לקיים יבוצע בערים הבריאות. לילך – פונה למשתתפים בשאלה אם מכירים מקורות מימון ליישום המדיניות הנ"ל. זהבה קורן, יועצת ארגונית, מתכללת את תחום הוותיקים בעיריית רמלה – מבצעים חלק גדול ממה שנכתב בחוברת. יש קולות קוראים שיכולים לסייע. יש ועדת היגוי עירונית שנפגשת אחת לחודש. זהבה תכין תמצית של הסיפור של רמלה – להוספה לחוברת. לירי פינדלינג, מנהלת התוכנית הלאומית אפשריבריא, משרד הבריאות – דברה על אפשריבריא בגיל השלישי בימי קורונה – מצ"ב מצגת. במסגרת אפשריבריא בעיר נתנו השנה דגש לגיל השלישי בשיתוף עם הגריאטריה והתוכנית למניעת נפילות. בקול הקורא הקודם שיטת העבודה היתה שבתקציב היה סל ייעודי לגיל השלישי – רוב הרשויות בקשו לזה תקציב. ואז באה הקורונה – יצרו גמישות כי לגיל השלישי נוצרו צרכים ייחודיים. הפגת הבדידות, חיזוק החוסן. 36 רשויות הכניסו לפחות תוכנית אחת לקשישים, היווה 20% מסך התוכניות שהוגשו. ההערכה היא שכ- 60 אלף קשישים השתתפו. הנושאים בהם עסקו - פעילות גופנית קבלה מקום משמעותי, נושאים של לחץ נפשי ותזונה. היתה גם התייחסות לתקופת הסגר והשהות בבית – נעשו התאמות מהירות בתוכניות, בשיתוף פעולה בין המתאמים ומשרד הבריאות. עסקו גם בהיבטים פיזיים, הנגשה של חומרים. מטה אפשריבריא יצר גם דברים חדשים לשם שיווק חברתי. אירינה ליפסקי, מנהלת תחום שיקום ושימור תפקוד, ג`וינט אשל – על "דש בורד" הזדקנות מיטבית. הג`וינט עובד בשיתופי פעולה עם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. קיימת השקעה גדולה בנושאים חברתיים רבים אך יש קושי באימפקט החברתי קטן. הבינו שצריך להסתכל על אתגרים שלמים ולא לעסוק רק בתוכניות ספציפיים. מיפו את הסוגיות שעל הפרק והחליטו בג`וינט להתמקד ב-6 אתגרים בהם יש להם ערך מוסף. אחד מהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. הכינו מפה להזדקנות מיטבית – כולם שואפים להיות בריאים, לעשות את מה שאוהבים. בריאות, אושר ועושר. הכינו מדדים לתחום בריאות, משמעות חוסן כלכלי וכו` – מצגת מצ"ב. השעונים מצביעים על היכן ישראל ביחס לעולם. אדום = פער גדול, כתום = יש מקום להשתפר, ירוק = כדאי לבדוק אם יש קבוצה ספציפית שצריך להתערב. לאוריינות דיגיטלית יש השפעה רוחבית על כל המדדים. האימפקט הרצוי – מיקסום העצמאות ודחיית התלות של הזקנים. עשו סקר מיד אחרי הגל הראשון של הקןרונה וסקר שני 4 חודשים לאחר מכן. בהשוואה בין שני הסקרים נמצא שיש הדרדרות בשלשת המדדים (בריאות, משמעות, חוסן כלכלי). מעל 89% מהזקנים דווחו על פגיעה בבריאות הנפש. חקרו במי צריך להשקיע אחרי הקורונה – גיבשו המלצות. הסתכלות דרך פריזמה קהילתית, יישובית, מאד חשובה. יש להם מספר כלים שיכולים להעמיד לטובת הרשויות. אחד מהם – אקטיבנט. מבוססת על שאלון דיגיטלי – כולל תפקוד כללי, פיזי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי (מצב רוח, בדידות). מתקבל פרופיל אישי. על בסיס המידע מתקבלת רשימת המלצות כולל טיפים לביצוע והפניה לשירותים. יעל רותם גלילי, פיזיותרפיסטית ארצית, משרד הבריאות – עוסקת במניעת נפילות – יש 3 שאלות פשוטות לאיתור מועדים לנפילות – האם נפל בשנה האחרונה, מפחד ליפול ואם מרגיש חוסר יציבות בהליכה – אם אחת התשובות חיובית – צריך להמשיך לבדוק. הדגימה עם כולנו תרגילים מאבחנים כוח שרירים וקוגניציה. ד"ר ריקי קפלן נאמן, קלינאית תקשורת בכירה במכון שמיעה ודיבור בביה"ח שיבא ומרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב – דברה על שמיעה בגיל המבוגר. יש עליה בלקות שמיעה עם הגיל. בעשור השלישי מתחילה הירידה בשמיעה. מעל גיל 70 כל אדם שני עם לקות שמיעה. זו מחלה נפוצה בכל העולם. תאי השיער בשבלול האוזן (מעבירים את גלי הקול לעצב השמיעה), מתנוונים עם הגיל. המערכת כולה פחות גמישה. איך זה בא לידי ביטוי – סף השמיעה עולה, טווח הצלילים מצטמצם – קולות חלשים לא שומעים וקולות חזקים נשמעים חזקים יותר – מפריעים. לקוי השמיעה מתאמץ כל הזמן כדי לשמוע. יש לכך השלכות מעבר לשמיעה. קצב ההידרדרות הקוגניטיבית גבוה יותר בלקויי שמיעה. נפח רקמת המוח יורד מהר יותר באונה הטמפורלית אצל לקויי השמיעה (הציגה מחקרים בנושא). יש אצלם יותר דיווחים על בלבול וירידה בזיכרון, יותר נפילות, יותר בדידות והימנעות חברתית. התברר שגורמי הסיכון שנגרמים על ידי לקות השמיעה הם גורמי הסיכון לדמנציה. ניתן למנוע את הגורמים האלה – חלק מזה גם הטיפול בלקות השמיעה. ועדה של הלנצט עסקה במניעת דמנציה בשלבים שונים של החיים – בגיל הצעיר – חינוך, באמצע החיים – לקות שמיעה. בשלב מאוחר יותר של החיים יש גורמים נוספים. ניתן לטפל בלקות שמיעה באמצעות מכשיר שמיעה מותאם. ממומן ע"י סל הבריאות. אימוני שמיעה כלולים במחיר. המסקנה – להעלות את המודעות לצורך בבדיקת שמיעה וטיפול בהתאם לממצאים. דפנה אברהמס, מתאמת הבריאות של מ.א. גליל עליון הציגה את זאבית ברומי, מנהלת עמותת ותיקי הגליל ומירי קקון מנהלת מרכז היום. בתקופת הקורונה נכנסו עם שירותים רבים לתוך הבית – "עד הבית" – כולל מערך משודר, פעילות גופנית מדי בוקר, הרצאות, ביקור בית של מתנדב פעם בשבוע – המטרה היא הפעלה ופנאי, לאחר תהליך אבחוני. הכינו ערכות פעילות – 12 ערכות. הפכו לשירות – ערכה חודשית. הערכה מהווה גירוי שעוסק בפעילויות שונות. הערכה הראשונה – רב חושית, אומצה ע"י אשל. השנייה – "יש לי יום יום קלף" – אפשריבריא מימנו – ארבעה תחומים - תזונה, פעילות גופנית, הפעלה מנטלית ואינטראקציה חברתית. הערכות גם באנגלית ורוסית. ישמחו לתרגם לערבית (אם יהיה ביקוש). מקיימים דיונים על הקלפים בזום. ערכה "להיות בתנועה" – כדור גדול, מקל, גומיית פעילות וחוברת הסבר. מספקים לכל דורש. הדריכו גם עובדים זרים לגבי שימוש בערכה. ערכה אחרת – עוסקת ברגשות – כוורת משימות בעקבות הרגשה – מגנטים למקרר. למתעניינים בערכות – ניתן ליצור קשר עם מירי קקון 054-4453896 mirik@galil-elion.org.il ליאור מנצ`ר – פועל במחלקת הרווחה בעירית אילת – נתבקש לקדם את השימוש במחשבים ובטלפונים הסלולרים בקרב האזרחים הוותיקים. תוכנית אחרת – פוטו-תרפיה – למדו לצלם מה שרואים מהבית בסביבתם ולאחר מכן צילמו בחוץ – הם מחליפים תמונות, משוחחים על החוויות, בלי לחשוף פגיעות. אתמול התחילו בפרויקט חדש – מכשירים שקיבלו ממפעל הפיס – הבסיס – אפשר לעשות שיחות וואטסאפ עם בני משפחה – חילקו אתמול לקשישים ושידכו מלווה. אהוד עוזיאל, מהצוות הירושלמי לעיצוב מדיניות וורד, מנהלת המחלקה לתושבים ותיקים בעיריית ירושלים. ירושלים התקבלה לפורום ערים ידידותיות גיל ב 2016. ב 2018 הכינו תוכנית אסטרטגית לתושבים ותיקים, חילקו אותם לפי השתתפות ותפקוד. יש קבוצה של תשושים ויש מרותקים. בתקופת הקורונה יש יותר מרותקי בית. גבשו תפיסה ששמה במרכז את המניעה. עושים בערך 20 תוכניות. ראש העיר מחויב לתושבים הוותיקים. תוכנית אחת – בטיחות ביתית – יש 25 אלף תושבים מעל גיל 80 – מגיעים לבתיהם, מתקינים אביזרי בטיחות בבית. משתמשים באקטיבנט כשמגיעים הביתה. בשת"פ עם קופות החולים. הפרויקט השני – פילוט שעומד להתחיל – משותף לעירייה, קופ"ח כללית ומכבי והאוצר – מחברים בין המרפאה והשירות החברתי. הרופא נותן "מרשם חברתי" – מסבסדים את הפעילות – המטרה למנוע מצבים סעודיים. פיילוט נוסף – שילוב במרכזי יום עצמאיים עם מוגבלים. במהלך הקורונה הוסיפו תפקיד חדש – מנהלת גיל שלישי שכונתי – מספקים מידע לעירייה ומסוגלים לשנע פעילויות במהירות. בסגר הראשון עשו תוכנית "מה נשמע" – למדו על הצרכים של תושבים ותיקים – הגיעו לאנשים שלא הכירו קודם.
|