אילנה שמלה ללום פתחה את המפגש, דר` אפרת אפללו ודר` מילכה דונחין ברכו והתייחסו לנושא היום: בונים עולם הוגן ובריא יותר. אילנה ציינה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי כאחד החוזקות שמכוון להוגנות. פרופ` נדב דוידוביץ` מנהל ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. התחיל עם החזון של הרצל, סיפר על הקמת מרכז בריאות בין לאומי בירושלים לחקר חיסונים בתחילת המאה ה 20, על הקמת טיפות חלב ע"י הדסה ועל הדגש שהושם על בריאות הציבור בשנים שלפני קום המדינה. תקופת הקורונה משקפת את בעיות החברה מלפני המגפה. מציע את תחום הבריאות כגשר בין תחומים וארגונים. סולידריות יכולה להיות המפתח להוגנות בבריאות. שכנוע והסברה לצורך עידוד התחסנות היא הדרך לפעול ולא כפייה. סיים את דבריו בהצגת סרטון משותף שלו עם פרופ` ניהיאה דאוד – שניהם הדגישו את הפערים בתקופת הקורונה שלמעשה שיקפו העצמתם של הפערים שהיו לפניה, בין מרכז לפריפריה ובין אתניות, הלאום והמגדר. לדוגמא, נשים בדואיות בכפרים הלא מוכרים. כל המשרדים צריכים לעבוד יחד כדי לסגור את הפערים, בתפיסה של בריאות בכל מדיניות. ניתן לראות את הסרטון בקישור הבא: דר` מילכה דונחין – מצגת מצ"ב - מי שהתחיל את כל הנושא של בריאות בכל מדיניות היה פרופ` סר מייקל מרמוט שחקר אי שוויון בבריאות במשך שנים רבות וב- 2006 מונה ע"י WHO לעמוד בראש ועדה שנתבקשה להציע כיצד לצמצם פערים. כאשר מדברים על צמצום פערי בריאות – צריך לראות את התמונה השלמה של מערכת הגורמים והגורמים של הגורמים (הוצג המודל שלפיו בחנו את הנושא). מסקנות הועדה: שיפור תנאי המחייה היומיומיים – דגש על התפתחות הגיל הרך, חינוך לכל, שיפור תנאי מחיה ועבודה ופיתוח מדיניות חברתית תומכת. התמודדות עם חלוקה לא הוגנת של כוח, כסף ומשאבים – מגזר ציבורי איתן מחויב, מסוגל ומתוקצב כהלכה. זה מחייב חיזוק המשילות, לגיטימציה ומרחב פעולה לחברה האזרחית, מגזר פרטי אחראי (כמעסיק) ואזרחים שמוכנים לראות בטובת הכלל. מדידה והבנת הבעיות והערכת השלכות של התערבות – הכרה בקיומה של בעיית אי-שוויון, ניטור מתמיד והערכת התערבויות. מסמך אחר מציג פתרונות לצמצום פערים שכולם מחוץ למערכת הבריאות, במסגרת השלטון המקומי – הדגש הוא על תנאי סביבה ושיפור הסביבה החברתית, באמצעות משילות משתפת. ניתנו מספר דוגמאות מתוך המסמך – תחבורה ציבורית משופרת, בנית הון חברתי בשכונת מצוקה באמצעות בית ספר מקדם בריאות, גינות קהילתיות. בעבודה אחרת התייחסו גם לתפקיד מערכת הבריאות בצמצום פערים. הדוגמא האחרונה – פרסום במעריב של פרויקט של מפעל הפיס – תקצוב פרויקטים חברתיים. הכתבה המלאה בקישור - https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-824237 פנטנש טג`ינה, מרכזת בכירה בקידום בריאות במשרד הבריאות הציגה את ההתמודדות עם הקורונה בקרב יוצאי אתיופיה. יש היום בארץ כ 158 אלף ילידי אתיופיה. רוב העולים אינם יודעים קרוא וכתוב – מהווה מחסום משמעותי. היתה בעיה בהסברה בתחילת המגפה. קיים חוסר אמון של העדה במשרד הבריאות בגלל התנסויות קודמות. היתה גם בעיית שפה. לנוכח פניה של רשויות התחילו לתרגם מסרים לשפה האמהרית – הפיצו באמצעות הוואטסאפ. היתה גם בעיה של פייק ניוז. המגשרים בקופות חולים סייעו בשיחות טלפון וביקורי בית. השיקו גם קמפיין הסברה בשפה האמהרית. טדי גרמאי, מרכז ההסברה במחוז הצפון של משרד הבריאות, גייס רופאים, דוברי אמהרית, מומחים בתחומים שונים להסביר בערוץ הטלוויזיה 141על היבטים שונים של המחלה. גייסו גם את הקייס לצורך הסברה. בני פיקדו, כ 90 אלף דוברי טיגרינית. באמצעות דמות מוכרת דוברת השפה – הכינו סרטוני הסברה. פעל עם המרפאות לתרגם לבני הקהילה והמשיך את פעילותו עם בני נוער באמצעות הזום, לצרכי הסברה. שאלה – האם כל הפעילות הזאת שיפרה את האמון במוסדות המדינה – לדעת הדוברים – זה היטיב את המצב. מוקירים תודה למערכת הבריאות היום. הנושא של מד"א עדיין רגיש. שאלה – איך התמודדו עם פייק ניוז – באמצעות הטלוויזיה מביאים דמויות מוכרות (אל"מ ורופא) שמסבירות. דר` שגית ארבל-אלון – רופאה ראשית, מנהלת מערך שירותי הבריאות במשרד העבודה והרווחה - על החתירה לשלומות גם בימי מגיפה. תפקיד חדש במשרד הרווחה. אחראים למתן שירותי בריאות לתושבים במסגרות חוץ ביתיות. יש מעל 4,000 אנשי בריאות ברווחה. מגפת הקורונה הטילה זרקור על הקיים – יש קושי לאנשים במסגרות לקבל שירותי בריאות הן בשגרה והן בתקופת הקורונה. המערכות בקהילה לא תמיד מותאמות לאוכלוסיות אלה. במשרד הרווחה – 4 זרועות מקצועיות: מנהל מוגבלויות (פיזיות, קוגניטיביות), אזרחים ותיקים בסידור חוץ ביתי, שירותים חברתיים ואישיים – אחראים על הלשכות, תקון -דרי רחוב וכד`. במהלך הקורונה – הקימו מסגרות ייחודיות כדי להקל על מערכת הבריאות. באוכלוסיות המטופלות על ידיהם – אין הצמדות לאמצעי המנע – מקשה עוד יותר. המערכת עדיין מכוונת מערכת ולא מכוונת אדם – מצריך שינוי. הבינו גם שצריך להכניס אותם לשולחן הדיונים של מגן אבות ואימהות ומה צריך לעשות כדי שתהיה הוגנות בבריאות. במהלך הקורונה עבדו בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והרשויות. יש נהלים שכתבו במשותף עם משרד הבריאות. יצרו תהליך סדור לחיסון והגיעו לשיעור גבוה של חיסון. סיימה בשיר שכתבה על דר רחוב החוזר למציאות לאחר הבידוד במלונית ובהלצות לשיתופי פעולה לטווח ארוך, מענה על פי צרכים ומחזיקי תיק בריאות בכל רשות. מציעה את עצמה להעלאת מודעות לאוכלוסיות אלה בקרב חברי הרשת. דר` נעים אבו פריחה, רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, בבי"ח סורוקה ויו"ר ועד רופאים ערבים בדרום – על פעילות בשנת קורונה באוכלוסיית הפזורה הבדואית. האוכלוסייה הבדואית בדרום מונה כ 280 אלף איש, כ- 60% מתחת לגיל 19. כ- 90 אלף גרים בכפרים לא מוכרים, ללא חשמל ומים זורמים. האוכלוסייה שינתה את אורח חייה לאורח חיים מערבי – מחלות לב וסוכרת בעליה, בעיות גנטיות בגלל נישואי קרובים. בקורונה – אחת הבעיות המרכזיות - נגישות נמוכה לשירותי בריאות. כמו כן בעיית אמון ובעיית פייק ניוז. היתה בהתחלה גם בעיית השפה – היה עיכוב בהנגשה השפתית הן לגבי התחלואה והן לגבי החיסונים. יש בעיה לוגיסטית עם החיסונים – אין מרפאות במרחב הכפרים הלא מוכרים. היה צורך להתגבר על האתגרים האלה. החילו בהסברה במסגדים, אולם בתקופת הסגרים הסבירו דרך המדיה החברתית שלא הגיעה למרבית האנשים בכפרים הלא מוכרים. לאט לאט נוצרו שותפויות של גורמים רבים ששיפרו את המצב. חשבו שהרשויות המקומיות יכולות לרכז את הטיפול, אולם אלה חלשות מאד במגזר הבדואי. פעלו באמצעות אנשים מוכרים, מובילים, הסבירו בגובה העיניים – הגדילו נגישות למידע. הפעילו ניידות לבדיקות ולחיסונים, בחלק גם נפרדות לנשים. שאלה – האם ערוכים לעניין ההתקהלויות המשפחתיות ברמדאן. התשובה היא שזו מהווה בעיה, בעיקר לנוכח העובדה שצעירים רבים לא התחסנו. זו היתה בעיה גם לאורך כל תקופת הקורונה. לא מיישמים את התוו הירוק. אילנה מציגה את מזל שניר ומברכת אותה על המינוי החדש כראש אגף בריאות הציבור בקרית גת. מזל מציגה פרויקט "אף אחד לא נשאר לבד" ו"אמץ קשיש". זו היתה יוזמה של ראש העיר - לאחר שפורסם בתקשורת ששני קשישים נמצאו במצב רקבון בבתיהם, הוא כינס את החמ"ל וביקש שיכינו תוכנית שתמנע מקרים שכאלה. בהתאם לתוכנית שנקבעה, איתרו את הקשישים בבתיהם (מעל 8,000 קשישים בעיר) הגיעו כמעט אל כולם עד כה. בשיתוף עם גורמים רבים בעירייה ומחוצה לה בדקו את צרכי התושבים בקבוצות השונות ודווחו לחמ"ל על בסיס יומי. אשר לקשישים בודדים (התקבלה רשימה , אותרו 70, שילבו בני נוער מתנועות הנוער – אימצו קשיש, 2-3 קשישים לכל נער, לאחר הכשרה – בקרו 3 פעמים בשבוע, פעילויות יצירה, פעילות גופנית ומשקפי מולטימדיה/מציאות מדומה באמצעותם נחשפו לתכנים שעניינו אותם (טבע, קונצרט וכד`). דר` שגית ארבל אלון ברכה את מזל על פועלה וציינה כי ביוקנעם נעשה פרויקט לאיתור מצב הקשישים הבודדים באמצעות שינויים בצריכת המים. מיכל דריהם (יוקנעם) ציינה את שביעות רצון העירייה מהפרויקט. עו"ס מיכאל אוחיון מברך על העיסוק בשילוב הבריאות והרווחה במפגש זה. אורח חיים פעיל ובריא ומניעת מחלות היא זכותם גם של החיים בעוני. מציג את עו"ס ענבל אורי המרכזת את מרכז עוצמה מורחב בבאר שבע. עוסקים בצמצום פערים ומיצוי זכויות של החיים בעוני והדרה – מצגת מצ"ב. זו תוכנית ארצית. הפונים למרכז מופנים מאגף הרווחה – עוסקים במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, מסייעים בכתיבת מכתבים ועוד. מתנדבים בשפות שונות, סטודנטים למשפטים מסייעים וסטודנטים לעבודה סוציאלית. עוסקים בכלכלת המשפחה – סיוע בהתנהלות ביום יום, הרצאות בנושא. שילוב בקהילה – מסייעים למשפחות להשתתף בפעילויות תרבות, סיוע כספי. עו"ס זהבה הביאה תיאור מקרה של ליווי תעסוקתי. שילבו בפעילות סדנאות תזונה להכנת ארוחות בתקציב דל. אילנה מסכמת ומודה לכולם. את הקלטת המפגש תמצאו בקישור שלהלן https://drive.google.com/file/d/13orFdZxjS-_xMnxqM5poOCUy3vhOFSaj/view?usp=sharing
|