סיכום מפגש למידה של חברי רשת ערים בריאות בנושא קידום הגיל השלישי / זקנה פעילה /עיר ידידותית גיל
יום ד`, 3.5.17, בית סוראסקי, תל השומר
רשימת המשתתפים מצורפת בסוף הסיכום.
מטרות: 1. למידת הרציונל – למה חשוב לפעול לקידום זקנה פעילה 2. הכרות עם הנעשה בארץ בתחום זה 3. הכרות עם התפיסה הכוללת של `עיר ידידותית גיל`
את המפגש פתחו דר` מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות וגב` ניבה מנור, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות.
מה מיוחד בגיל השלישי? – דר` איריס רסולי, מנהלת המחלקה לשירותי גריאטריה בקהילה, האגף לגריאטריה, משרד הבריאות – מצגת מצ"ב. ישראל אינה מדינה זקנה. יחד עם זאת, קצב ההזדקנות מאד גבוה. אחוז בני +65 יעלה מ 10% ב 2010 ל- 17% ב 2050. הגידול הכי גדול יהיה בבני 85-89. בישראל חיים כיום 950,000 בני +65. 96% מהם מתגוררים בקהילה. 80% מוגבלים קל או עצמאיים, 15% מקבלים גמלת סיעוד וחיים בקהילה, 3% במוסד סיעודי ו- 1% במוסד לתשושים. על פי נוסחת הקפיטציה, קופות החולים מקבלות תקציב גבוה יותר עבור טיפול בקשיש מאשר באדם בגיל ממוצע. הטיפול בקשישים יקר יותר בקהילה פי 2.4 מאשר הממוצע. האתגרים שבפני מערכת הבריאות – פער בין ביקוש להיצע, גבוה יותר בפריפריה, צורך בהכשרת כ"א מקצועי בתחום הזקנה וכן בעיית פיצול השירותים הן בתוך מערכת הבריאות והן בין מערכת הבריאות והרווחה. ארגון הבריאות העולמי מציע תפיסה רחבה יותר שכוללת מערכות מחוץ למערכת הבריאות – בריאות, השתתפות בפעילויות בחברה ובטיחות. הקשישים יותר עניים ויש קשר הדוק בין עוני למצב בריאות ותפקוד שקשור לבריאות. יש קשר בין הכנסה ורמת מוגבלות. אשפוז סיעודי שכיח יותר בנשים. מצב סיעודי הוא פועל יוצא של תחלואה ומוגבלות וזו מושפעת מפעולות מניעה וטיפול, לרבות שיקום, אשר מותנות במערכת הבריאות ובמצב הסוציואקונומי. האגף לגריאטריה גיבש תוכנית רב שנתית לשיפור ההערכות בקהילה ובאשפוז. מערכת הבריאות עוסקת במטופל. התוכנית מנסה להתייחס גם למשפחה. מתקיימים שיתופי פעולה בתוך המשרד ועם גורמים מחוצה לו – אשל, יד שרה, המשרד לשוויון חברתי, ביטוח לאומי, משרד הרווחה. "ענקי הגריאטריה" הם הסינדרומים שמטרידים את הקשיש: אי שליטה על סוגרים, דמנציה, נפילות, בעיות איאטרוגניות (תופעות לוואי של טיפולים) ואיכות חיים בסוף החיים. באתר של משרד הבריאות יש מידע לציבור על קידום בריאות ומניעה בגיל המבוגר – תזונה ברת השגה, פעילות גופנית, התמודדות עם שינויי מזג אוויר וכו`. יש גם מספר תוכניות לאומיות, רובן לגילאי 80-89. תוכנית לאומית לדמנציה, למניעת נפילות וטיפול פליאטיבי בסוף החיים. ארגון הבריאות העולמי הגדיר דמנציה כקדימות בבריאות הציבור. צריכה תחילה להיות מודעות לבעיה – על כן העלאת המודעות הוא הצעד הראשון. עומדים עכשיו לפתח שירותי בריאות בנושא – יש ועדת היגוי עם נציגים מקופות החולים. יש היום בארץ כ- 120,000 חולי דמנציה. באנגליה, 98% מבתי החולים מטפלים בנושא. בתוכנית הלאומית מדובר על פיתוח שירותים לחולי דמנציה – ברפואה ראשונית, ברפואה מייעצת, בבתי חולים. מציעים תמריצים לפעילויות המשלבות הכשרה והיערכות ארגונית. תוכנית משותפת של משרד הבריאות עם אשל – עמדא – תוכנית ידידי דמנציה ברשויות המקומיות. יש `קול קורא` לרשויות. מדובר בהכשרת מתנדבים לתפקידי `שגרירים` ו`ידידים`. באנגליה יש 1.5 מיליון ידידי דמנציה. 80% מחולי הדמנציה נמצאים בקהילה. יש להם גם תוכניות סיוע לבני משפחה המטפלים בחולים אלה – נופשון לחולי דמנציה, מידע על המחלה, על זכויות. תוכנית למניעת נפילות – 350,000 זקנים נופלים מדי שנה. המצב בישראל אינו שונה מהעולם. 30% נופלים בין הגרים בקהילה ו- 50% מבין השוהים במחלקות סיעודיות. בין אם היתה פגיעה בעת הנפילה או בין אם לא – נוצר מעגל קסמים – לאחר הנפילה יש פחד מנפילה – צמצום פעילות – ירידה תפקודית וכו` – את המעגל הזה צריך לשבור. התוכנית כוללת תהליך סינון לזיהוי הסיכון לנפילה, מניעה ראשונית – תזונה, שתיה, שיפור ראייה, שמיעה, שיפור הבטיחות בבית. גם ריבוי תרופות מהווה גורם סיכון. המרפאים בעיסוק אמונים על התחום של מניעת נפילות. התוכנית הלאומית לטיפול פליאטיבי הוא בשיתוף עם אשל.
דמנציה – הבעיה והדרכים להתמודד אתה – דר` יקיר קאופמן, המנהל הרפואי, בית חולים הרצוג – מצגת מצ"ב זו ירידה קוגניטיבית, בעיית קשב וריכוז וירידה תפקודית. הירידה הזו גוזלת משאבים מהמעגל הקרוב והרחוק. היום מבינים שניתן לעשות כדי למנוע. סך ההוצאה הלאומית על דמנציה היא כ 12 מיליארד ₪ בשנה. יש כ 20 גורמי סיכון לדמנציה, ביניהם השמנת יתר, סכרת, עישון, יתר לחץ דם ועוד. כמו כן יש גורמי סיכון פסיכוסוציאליים. סטרס, דיכאון – משפיעים. תעסוקה – גורם מרכזי. במדינות שגיל הפנסיה מאוחר יותר גם גיל הדמנציה מאוחר יותר. יש אפשרות למנוע דמנציה בשיעור משמעותי. אם נוריד 7 גורמי סיכון בשיעור 25% נקטין את היארעות הדמנציה. צריך לזהות את `השקופים` בקהילה שנמצאים בבית אחרי יציאתם לפנסיה עם דיכאון, חוסר משמעות ובדידות. מערכת הבריאות לא מכירה אותם, צריך לחפש אותם ולהכניסם לתעסוקה אקטיבית – צריכה להיות התערבות רב מערכתית.
דמנציה – הבעיה והדרכים להתמודד אתה - פרופ` אלי ורטמן, המרכז לאבחון, מניעה וטיפול בבעיות זיכרון ובבעיות קשב וריכוז - מצגת מצ"ב התרופות נכשלו, צריך להתמקד במניעה ולהתחיל מוקדם. אם זקן מגיע לטיפול – יש לו כבר פגיעות מוחיות. מי שיפתח אלצהיימר, כבר בגיל 45 יש לו סימנים במוח. הפתולוגיה - וסקולרית. יש רמות שונות של פגיעות בכלי דם קטנים. בין גורמי הסיכון – סיבוכים של טיפול ביתר לחץ דם. בתהליך הפגיעה המוחית מתפתחים פלאקים וטאנגלים (קשריות) בהן יש הצטברות של חלבון. היום יודעים שהקפילרות מייצרות עמילואיד וזה נמצא באינטראקציה עם הטנגלים – אלה מגבירים את העמילואיד. אם מטפלים בכלי הדם נכון, אפשר להקטין את הנזק. בין התרופות ליתר לחץ דם יש כאלה שמשפיעות יותר או פחות על המוח – צריכה להיות בחירה מותאמת. גם פתולוגיות נוספות מגבירות את העמילואיד. אפשר לטפל ממוקד אם רוצים לעצור את התהליך. דיכאון – מגביר דמנציה – זה יכול לבטא פגיעה מוחית. יחד עם זאת, תרופות לדיכאון עלולות להגביר דמנציה. המסקנה היא שצריך לשלב בין גישה רפואית לגישה פסיכוסוציאלית על מנת להגיע לייצוב אופטימאלי של רקמת המוח.
הגישה של `אשל` לפיתוח שירותים לזקן – גב` רנדי גרבר, `אשל`, ג`וינט ישראל – מצגת מצ"ב רנדי החלה את הרצאתה עם תרגילי התעמלות לכל הנוכחים. אשל פועלת בשותפות עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועמותות. עקרון העבודה – ראיה הוליסטית, על פי המודל האקולוגי. האדם במרכז, בשלמותו, כל הגורמים המשפיעים נמצאים סביבו, כולל הסביבה הבנויה. על פי דוח ארגון הבריאות העולמי, מוצעת מסגרת של הזדקנות בריאה, על פיה מומלצת הזדקנות במקום – פתרון של בריאות הציבור לשיפור השירותים, כך שיצטמצם הפער בין היכולת הפונקציונלית והנגישות לשירותים. בין התוכניות של אשל בשותפות עם אחרים: "ידידי דמנציה" – דגש על העלאת המודעות לדמנציה ויצירת סביבות תומכות. "הקול שלנו" – "אזרחים מדענים". זו תוכנית מחקר. האזרחים הוותיקים חוקרים את הסביבה – עד כמה היא מאפשרת או מעכבת הליכות בשכונה. משתמשים באפליקציה פשוטה בעזרתה נוצרות מפות עם סימנים. פעלו כך בחיפה, זיכרון יעקב וקריית ביאליק. הם גם מנתחים את המידע ומציגים אותו לרשות המקומית. יוצאים עכשיו למהלך משותף עם המשרד לשוויון חברתי והרשות לבטיחות בדרכים לעוד 10 רשויות, תוך קידום פעילות בין דורית.
הצגת המודל של ארגון הבריאות העולמי – `עיר מקדמת סביבות ידידותיות גיל` – דר` מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות בישראל – מצגת מצ"ב. סביבות ידידותיות גיל נועדו לעודד הזדקנות פעילה ובריאה באמצעות שיפור הבריאות, עידוד הכלה (inclusion) או השתתפות וא?פשור שלומות (well-being) בגיל הזקן. את המסמך הראשון בנושא הזדקנות פעילה פרסם ארגון הבריאות העולמי ב 2002 – בו שם דגש על בריאות, השתתפות וביטחון. ב- 2007 פרסם מסמך בנושא "עיר ידידותית גיל" – בו מתאר גישה הוליסטית לקידום ההזדקנות הפעילה כמדיניות עירונית. ב 2016 פורסמה חוברת מטעם האזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי (אותה נתרגם לעברית, באישור ארגון הבריאות העולמי). חוברת זו מתבססת על הגישה של עיר ידידותית גיל ומביאה מניסיונן של הערים הבריאות אשר היו בצוות המשימה שבחן את הנושא בשטח. ב 2010 הקים ארגון הבריאות העולמי רשת עולמית של ערים ידידותיות גיל. חיפה וירושלים חברות בה. עקרונות המסע להפיכת עיר לידידותית גיל: השתתפות אנשים זקנים (אוכלוסיית היעד) בתהליכי קבלת החלטות ויישומן ["קול" לכל שכבות האוכלוסייה, בדגש על קבוצות פגיעות], הוגנות (equity), שיתוף פעולה בין מגזרי – בגישה אינטגרטיבית, כוללנית, שיטתית, גישת כל מעגל החיים – התערבות מוקדמת, פעילויות בין דוריות ועבודה ברמות ממשל שונות. בנוסף לעקרונות מוצעות גם דרכים להשגת המטרה. השולחן העגול שיזמה הרשת בה שותפים על הגורמים שעוסקים בתחום (ומיוצגים ביום למידה זה) יפעל לבניית המודל המותאם למציאות הישראלית.
דוגמאות של עשייה עירונית בתחום הגיל השלישי: גב` מירב קובריגרו, מתאמת בריאות, עיריית חיפה – מצגת מצ"ב לחיפה יש תוכנית עירונית רב שנתית לקידום אורח חיים פעיל ובריא. במסגרת הגימלאיאדה חוגגים יום הולדת 100 לתושבי העיר. ב 2017 יש 45 כאלה. בהמשך למחקר שנעשה על ידי ביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה בשיתוף העירייה, עמותת שילה ואשל, החלו בתהליך יישומי להטמעת הממצאים בתוכנית העבודה העירונית. חנכו מסלולי הליכה – `מסלולי הזהב`. ב- 21 מקטעים ברחבי העיר פיתחו מסלולים ובתוכם שילבו את מסלולי הזהב. זו פעילות משותפת של אגפים שונים בעירייה יחד עם עמותות וארגונים. למעשה כל אגפי העירייה לקחו חלק בתהליך. כל מסלול הוא בן 2.5-3 ק"מ, בשכונות, במקביל לערוצי תחבורה וצירים ראשיים. רוב המסלולים הנם מעגליים. בשכונת חליסה, למשל, בשיתוף עם התושבים, יצאו לשטח להחליט על המתווה הנכון למסלול הזהב. מצאו רחוב בטוח (בשכונה הסואנת) המתחיל בגינה קהילתית ויורד דרך גינה. פתחו גם קורס למובילי הליכה למבוגרים מתנדבים. 21 `נאמני בריאות` הצטרפו.
גב` מירי רייס, מתאמת בריאות, עיריית ירושלים – מצגת מצ"ב בירושלים, אגף הרווחה מוביל את התהליך של `עיר ידידותית גיל`. נכון ל 2014 חיו בירושלים 75,120 בני +65. כחלק מתוכנית האב לגיל השלישי הוצגה מפה של העיר עם שיעור בני +65 בכל שכונה. תוכנית האב הוכנה במסגרת התוכנית `חיים בגיל`. התייחסו להטמעת עקרונות עיר ידידותית-גיל שפיתח ארגון הבריאות העולמי כנושא רוחב בפעילויות של יחידות עירייה שונות. המיקוד הוא הזדקנות במקום. שיתפו תושבים באמצעות סקר טלפוני בשלשת קבוצות האוכלוסייה, בכנסים ובקבוצות מיקוד. מתוך קבוצות המיקוד עלה כי שאחד הדברים החשובים ביותר הוא הזדקנות במקום, מתוך תחושת ביטחון והכרות וקרוב לילדים. העלו גם נושאי תחבורה, קהילה, מגורים. גובש חזון: העירייה תפעל לקדם ולהבטיח שירושלים תהא עיר ששווה להזדקן בה, שתושביה האזרחים הוותיקים יהיו שותפים משמעותיים התורמים לשיפור איכות החיים והקהילה ונהנים מחיים בריאים, פעילים ומגוונים בסביבה מזמינה, נגישה ובטוחה. כל זאת, כדי לאפשר לתושבים להזדקן בכבוד, לחוש גאווה ושייכות לעיר. עקרונות הפעולה שזוהו: סביבה פיזית – נגישות ובטיחות, פעילות חברתית ברת השגה, פעילות בין דורית ורב גילאית, פעילות בין ארגונית ומידע זמין. מה נעשה עד כה ? – נעשתה פעילות בהקשר הסביבה הפיזית – גיבשו מודל של סביבה ידידותית גיל בשיתוף עם אגף התכנון במנהל הנדסה – נעשתה עבודה ברחוב הפלמ"ח. ההנחה היא שתכנון לגיל השלישי ישמש גם את הגיל הרך. באגף חברה מובילים פעילות באמצעות המתנ"סים – יש קבוצות הליכה, `שני בתחנה` – פעילות לגיל השלישי, פיתוח דגם דיור רב גילאי וחדשני בקהילה עם מחלקה למדיניות תכנון, משרד השיכון, משרד לשוויון חברתי. הוקם מרכז התעסוקה "הפלוס בשישים", המחלקה לזקן, אש"ל וביטוח לאומי. את הנושא מרכזת גב` מנוחה גלברט, משלימה קטע זה: המטרה היא לאפשר לאנשים בני +60 לצאת לשוק העבודה. 1,100 איש פנו למרכז – מסייעים להם לחפש כיווני תעסוקה, יש סדנאות הכנה. בדקו את השאלה למה אנשים פונים למרכז – 60% משום שזקוקים לכסף, אחרים מטעמי בריאות, בדידות וכו`. רובם מעוניינים בעבודה חלקית. יש הרבה משרות חלקיות בשוק.
גב` שושנה גולדפינגר, מתאמת הבריאות, עיריית בני ברק בני ברק, עיר חרדית, בת 190,000 תושבים. חלק גדול מאוכלוסייתה הותיקה – ניצולי שואה. כ 50% ילדים. תוחלת החיים גבוהה מהממוצע ותחושת ה`ביחד` גבוהה. הוצגו שלשה סרטונים, ביניהם על לימודי תורה של קשישים בכולל ועל תעסוקה לבני +60.
גב` נג`אח ג`בארין, מתאמת בריאות, עיריית אום אל פחם – מצגת מצ"ב אום אל פחם היא העיר הערבית השלישית בגודלה. ב 2015 מנתה 52,500 תושבים. כ- 3,000 אזרחים ותיקים, 1,350 מהם מוכרים ללשכת הרווחה. בחברה הערבית חל שינוי במעמד הקשיש. הקשיש היה המחליט וקובע אך מעמדו השתנה. עכשיו הוא נשאר בבית. זה העלה צרכים חדשים ושינוי בתפיסות. במסגרת התוכנית `חיים בגיל` זיהו את כל האנשים. רוב הקשישים גרים ליד בני משפחותיהם. במסגרת איסוף המידע, ב 2012, בקרב תושבים בגיל על סף פרישה או בגיל פרישה עלה כי: כמחצית מן האזרחים הוותיקים מגדירים את מצבם הבריאותי כפחות מטוב. האזרח הוותיק נמצא מוגבל פיזית בניידות בהשוואה לאזרחים וותיקים בישראל. מחצית מהם אינם יכולים ללכת או לעלות/לרדת מדרגות - בעיר כה תלולה הופך את התושבים הללו לכלואים בביתם. המבנה הגיאוגרפי מקשה על נגישות למקומות מרכזיים. הוקמו צוותים לתכנון אסטרטגי, כולל נציגי האוכלוסייה הוותיקה וניסחו חזון: העיר אום אל-פחם מחויבת לפעול למען יצירת סדר יום שמבטיח את מקומו וכבודו של האזרח הוותיק. העיר אום אל-פחם רואה באזרחיה הוותיקים תושבים מעורבים, מוכללים בחיי החברה ופעילים בה. אום אל-פחם מכבדת את תרומתם לעיר בעבר, בהווה ובעתיד. הכינו תוכנית כוללנית אך לאחר שסיימו להכינה נפסקה התוכנית על ידי המשרד לאזרחים ותיקים. הם בחרו מספר פעולות מהתוכנית. ב 2013 הצטרפו לתוכנית אפשריבריא ושילבו את הפעילויות במסגרתה. הכשירו נאמני בריאות בגיל הזהב – 25 פנסיונרים – עברו הכשרה בתחום הבריאות והעצמה. חלק מהם מעורבים בהתנדבות בפעילויות בקהילה. במסגרת מרכז יום לקשיש – שינוי מדיניות בא לידי ביטוי בשינוי התפריט ופעילות גופנית. זו השנה השלישית שמקיימים צעדה בין דורית בחודש הזקן. אשר לנגישות – יש שינוי קל – יש היום תחבורה ציבורית חלקית. במסגרת המתנ"ס, פנסיונרים שהיו בעמדות מפתח בקהילה פועלים לתיעוד סיפורו של הישוב, דרך אירוח מרצים בכירים, טיולים ועוד. מופעלות קבוצות נשים, לומדים להפעיל מחשב, יש פעילות בין דורית. בגני הילדים מקיימים גינון בין דורי – סבים וסבתות משתתפים.
מה עושים משרדי הממשלה ביחד ולחוד לטובת הגיל השלישי משרד הרווחה והשירותים החברתיים - גב` גולי עוז, מפקחת ארצית דיור מוגן בשירות לאזרחים ותיקים המשרד פועל עם מטה בירושלים וארבעה מחוזות – חיפה והצפון, תל-אביב, ירושלים, דרום. הרשויות המקומיות מפעילות את המחלקות לשירותים חברתיים. עובדים ישירות וגם באמצעות עמותות. רוב השירות לאזרחים ותיקים הינו עם הפנים לקהילה ויש סל שירותים רחב. קיימת היום מגמה לפתח שירותים נוספים, נגישים, דיגיטליים, על בסיס התשתיות הקיימות, בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים. המשרד מפקח על 129 בתי אבות בהם יש כ 7,500 קשישים. מתחילים עכשיו לפקח על 90 אתרים של דיור מוגן בקהילה, במסגרת חוק חדש. חלקם מקבלים גמלת סיעוד. יש 70 יחידות למניעת התעללות בהן עובד סוציאלי גריאטרי ויעוץ משפטי. י ש 165 מרכזי יום ובהם כ- 180,000 משתתפים – אלה מרכזים טיפוליים לזכאי חוק סיעוד – יש בהם הזנה, תעסוקה, חברה, אחות. 250 `קהילות תומכות` – כ 200 בתים. יש בהם אב בית, מוקד חרום, לחצן מצוקה, מעקב. התשלום – 40 ₪ לחודש. יש 60 נופשונים. מתקיים עתה פיילוט של תוכנית "קהילה לדורות" ב- 6 ישובים ואם יהיה מוצלח – ירחיבו. זו תוכנית משותפת עם אשל, ברשות המקומית, במסגרתה תהיה מערכת שירותים רציפה שתאפשר לכל אזרח ותיק לקבל את המענים ההולמים את מצבו. קהילה זו תהיה בנויה על עיקרון של שוויון הזדמנויות לזקן בכל תחומי חייו ויתקיימו בה קשרי גומלין דינמיים עם האוכלוסייה ברשות. התכנית תתבסס על התשתית של קהילה תומכת ותרחיב אותה כדרך להתמודדות עם הצרכים המשתנים של זקנים המתגוררים במסגרת הבית והקהילה ובני משפחותיהם. יש 28 מועדוני תעסוקה, 700 מועדונים חברתיים בהם מתקיים מפגש שבועי, חברתי. `בתים חמים` – 15 איש בבית של אחד האזרחים הוותיקים, ממומן ע"י הרווחה. יש 70 בתים חמים לניצולי שואה ועוד כ 60 לשאר האוכלוסייה. `מועדוני מופת` – פגישות 3 פעמים בשבוע עם ארוחת בוקר וצהרים תמורת 45 ₪ לחודש – אלה קמו למי שלא זכאי לחוק סיעוד. יש גם 42 מועדונים מועשרים – בהם יש רק ארוחת בוקר. יש גם שירותים בבית. סל השירותים מתרחב בהתאם לצרכים והמקום. יש גם תוכנית לבני משפחה שמתמודדים עם הטיפול בזקן הסיעודי. יש גם מרכזים לתשושי נפש. תוכנית חדשה יחד עם המשרד לשוויון חברתי – `יחד` – לבני +86 שאינו זכאי לחוק סיעוד – 3 פעמים בשבוע ביקור בית ע"י זקנים צעירים יותר. ישנם שיתופי פעולה של המשרד עם משרדים אחרים ועמותות, פחות עם קופות החולים. הפניה למשרד נעשית באמצעות מחלקות הרווחה ברשויות. משרד הבריאות – גב` יעל רותם גלילי, רכזת תחום גריאטריה, מחלקה ארצית לפיזיותרפיה – מצגת מצ"ב. 1. התוכנית הלאומית לדמנציה - מטרות: העלאת מודעות הציבור למחלת הדמנציה, קידום מערך שירותי הבריאות בקהילה, פיתוח פתרונות יעילים לתמיכה בבני משפחה מטפלים, התאמת מערך שירותי האשפוז הסיעודי הממושך לצרכים בפועל, פיתוח והרחבה של מערך הכשרת כוח האדם בקהילה ובאשפוז ומחקר ופיתוח. באתר של משרד הבריאות יש קמפיין בנושא. ידידי דמנציה – המטרה היא להכשיר כמה שיותר אנשים (לא אנשי מקצוע) כך שיהיה להם יותר ידע ויוכלו לעזור. בנוסף מדובר על יצירת סביבות יותר ידידותיות לאנשים עם דמנציה. ב 2014 יצא `קול קורא` לקופות החולים – רוב הקופות לקחו זאת על עצמן. אין רשם דמנציה – אין מידע בנושא. 2. תוכנית למניעת נפילות – המטרה היא לצמצם את מספר הנפילות. זו תוכנית בתחילת גיבוש. יש בה הגברת מודעות של הזקנים, צריך לידע את בני המשפחה, שיפור בזמינות שירותי הבריאות – בעיקר מול הקופות – מדדי איכות ותמריצים על מנת שיאתרו את האוכלוסיות בסיכון. בתוכנית גם שיפור הבטיחות בסביבה. בשנה שעברה הפיזיותרפיסטים לקחו על עצמם את שלב האיתור. פיזיותרפיסטים מתנדבים פעלו בקניונים ומרכזי יום ועשו בדיקות של 5 דקות על מנת לאתר את האנשים בסיכון. מעוניינים בשיתוף פעולה של הרשויות. משתמשים בשאלון קצר לברר אם הקשיש נפל ואם סובל מבעיות יציבה. אשל מכשירים מתנדבים לנושא האתר האמריקאי STEADI מציג את הנושא – נמצא בקישור: https://www.cdc.gov/steadi/index.html
המשרד לשוויון חברתי - גב` ברכי דליצקי, מנהלת אגף בכיר קהילות, התנדבות ורשויות – מצגת מצ"ב. המשרד לשוויון חברתי עוסק ב – 5 תחומים: אזרחים ותיקים, פיתוח כלכלי למגזרי המיעוטים, הרשות לקידום מעמד האישה, אגף הצעירים ו`ישראל דיגיטלית`. בישראל 900,000 אזרחים ותיקים המהווים 11% מכלל האוכלוסייה. הגדרת אזרח ותיק – אישה – 62, גבר – 67. 62-75 = זקנה צעירה, 76-85 = אמצעית ומעל 85 = זקנה מופלגת. הרשות המקומית מהווה שותף אסטרטגי בבנייה ופיתוח תכניות העונות לצרכי האזרח הוותיק החדש, על כן פועלים לחיזוק שיתוף הפעולה בין המשרד לשלטון המקומי. בישראל ישנן 257 רשויות מקומיות, מתוכן ב- 209 רשויות מכהנים יועצים לענייני אזרחים ותיקים מתוקף חוק. אלה מכהנים בנוסף על תפקידם. תפקיד היועץ: הרחבה ושיפור של שירותים קיימים לאזרחים ותיקים, גיבוש מדיניותה של הרשות המקומית לשם קידום ענייני האזרחים הוותיקים וטיפוח תודעה ציבורית בענייני אזרחים ותיקים באמצעות חינוך, הדרכה והסברה. המשרד, באמצעות הרשויות המקומיות, מפעיל תוכניות רבות: `ותיקים בתנועה` – פעילות בין דורית – זו תנועת נוער הפועלת עם אזרחים ותיקים. `והדרת` – תוכנית הפועלת ב 70 רשויות וב-3 שפות – כללי, חרדי, ערבי – נותנת מענה לבדידות בבית הקשיש. מתנדבים מגיעים, בזמן קבוע, אל בית האזרח הותיק להפגת בדידותו (חיבור למוזיקה שאוהב, הקראת סיפור). עכשיו התוכנית מתרחבת על ידי משרד הרווחה – `ביחד`. `כאן גרים` – סטודנטים מלגאים גרים בבתי קשישים. היום יש 200 זוגות כאלה. `כיתות ותיקים` – היוזמה היתה של בית ספר בליך – הזמין אזרחים ותיקים ללמוד שם. היום התוכנית פועלת ב 51 בתי ספר תיכוניים ב 48 רשויות. האזרחים הוותיקים לומדים בכיתה נפרדת, במהלך שעות הפעילות הרגילות של בית הספר. לצד זה, מתנדבים האזרחים הוותיקים בתחומים שונים במסגרת בית הספר. המורים הם צוות ההוראה של ביה"ס ומורים חיצוניים שאושרו בהתאם לקריטריונים שקבע המשרד. הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע, כל יום למשך 4 שעות. 1,500 אזרחים ותיקים משתתפים בתוכנית. יש לציין שבבתי ספר אלה ירדה האלימות. `שלישי בשלייקס` – תוכנית פנאי, מעודדת אזרחים ותיקים לצאת להצגה, לטיול, לסרט ב- 10 ₪ בימי שלישי. ספורט עממי – יחד עם אשל מקדמים פטנג, טניס שולחן. מוקד 8840* - נותן מענה למגוון רחב של שאלות של אזרחים ותיקים. פועל בימי א-ה בין השעות 8:00 עד 20:00, כ- 500 שיחות נכנסות בממוצע ביום. `יחידות סגולה` - מתן מענה למימוש זכויות בריאותיות במיטת החולה. תכנית הפועלת ב- 12 בתי חולים - נהריה, זיו, פוריה, רמבם, מאיר, תל השומר, איכילוב, אסף הרופא ,שערי צדק, קפלן, ,ברזילי וסורוקה. היום יצא `קול קורא` לשאר בתי החולים שבהם 150 מיטות ויותר. במהלך שנתיים שהמוקד פועל ניתנו לאזרחים ותיקים החזרים כספיים בהיקף של 3.5 מיליון ₪. מרכז ידע לחקר ההזדקנות בישראל - http://igdc.huji.ac.il מהווה מקור לנתונים ומחקרים עדכניים על הזדקנות האוכלוסייה בישראל. `מרכזי הכוון` – בשיתוף עם אשל, יקומו ב- 8 רשויות במהלך שנתיים. מדובר במרכזים לניהול ותכנון תקופת החיים החדשה – סדנאות והכוונה לשירותים קיימים ברשות. דיון – לא התקיים בשל קוצר הזמן. הדיון יתקיים בישיבה הקרובה של השולחן העגול, ב 18.6.17. השתתפו במפגש: מתאמי בריאות ונציגי רשויות: אדיר כוכב, שלי חפץ (חולון), אורלי גירו (יבנה), איב אופל (נתניה), אתי כרמלי (רמת גן), עדי חמו, הדס לרר (הרצליה), הילה קטרי (מ.א. אשכול), מאדי אבו ג`נב (מע`אר), מיכאל אוחיון (באר שבע), מיכל אלימלך (מודיעין-מכבים-רעות), מירב קובריגרו (חיפה), מירי רייס (ירושלים), נג`אח ג`בארין (אום אל פחם), דר` סיהאם עטמנה-כעכוש, נוהא קעדאן (באקה אל גרביה), סארה אבו סיאם (רהט), רונה פויירינג (מ.א. בני שמעון), שולי ריינהרץ (פתח תקווה), שושנה גולדפינגר (בני ברק), שרון ג`ורג`י (כפר סבא)
נציגי משרדי ממשלה: דר` איריס רסולי, ניבה מנור, לילך מלוויל, יעל רותם גלילי, אורה סקלר, פמלה הורוביץ (משרד הבריאות), ברכי דליצקי, הודיה קדמי, זוהרה כהן (משרד לשוויון חברתי), גולי עוז (משרד הרווחה), אן בר-דב (לשכת בריאות צפת), זיוה שטל (לשכת בריאות דרום), ליאורה גולדמן (לשכת בריאות חיפה), שרית קופפרמן (לשכת בריאות אשקלון).
משתתפים אחרים: אורלי פרנקו, סמדר אלינסון, צבי בוקמן, רונית וגדאני (מכבי שירותי בריאות), אורלי לביד-ברזל (בטרם), איוה גרינשטיין, סימא ווצלר (מרכז בריאות לב האישה), פרופ` אליהו ורטמן (מרפאות מרחב), מוריה בר (פר"ח), מנוחה גלברט (מכון שיפור), מרגלית שילה (לאומית), מרינה מאיר (אגודה לבריאות הציבור), עדנה בוקשטיין (עמצאית) רויטל קורן (שירותי בריאות כללית), רנדי גרבר (אשל), תחיה קרבטרי, דר` מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)