סיכום סדנא של רשת ערים בריאות, מלון יהודה, ירושלים, 6-7.9.17 השתתפו: נג`אח ג`בארין (אום אל פחם), ליאור מנצ`ר, מגי טובל (אילת), מיכאל אוחיון (באר שבע), מוניק לוי (בית שמש), רותי יצקן (חולון), מירי רייס (ירושלים), שרון ג`ורג`י (כפר סבא), ארז סוצקוורין (מבשרת ציון), רונה פוירינג (מ.א. בני שמעון), מיכל נאור (מ.א. גולן), אורית תמיר (מ.א. גליל עליון), מאדי אבו ג`נב (מע`אר), גלינה אמדור (מעלות תרשיחא), איב אופל (נתניה), מזל שניר (קרית גת), ילנה טראשצנסקי (שדרות), כוכי נדב (ראשון לציון), סארה אבו סיאם (רהט), יעל נסימיאן-פאי (רמלה), אתי כרמלי (רמת גן), ריאד חוסרי (שפרעם), לילך מלוויל (משרד הבריאות), זיוה שטל, צבי קסלר (לשכת בריאות דרום), שרית קופפרמן (לשכת בריאות אשקלון), סמדר אלינסון (מכבי שירותי בריאות), דר` ארנונה אייל (שירותי בריאות כללית), סימא ווצלר (מרכז לבריאות לב האישה), אילנה שמלה ללום, דר` דרורה מלוביצקי, תחיה קרבטרי, דר` מילכה דונחין (רשת ערים בריאות) השתתפו חלקית: שושנה גולדפינגר (בני ברק) אתי אביר (גן יבנה), אבישג כהן (יוקנעם), הילה קטרי (מ.א. אשכול), מוריה נגר (מ.א. שדות נגב), שני שור (מודיעין עילית), ענת שבתאי (משרד הבריאות), ג`ינה לייב (לשכת בריאות ירושלים), ויקי כהן (לשכת בריאות תל-אביב), עו"ד רות דיין (מרכז השלטון המקומי), לירי פינדלינג, נאסים עסאי (אפשריבריא), אורלי לביד ברזל (בטרם)
הסדנא נפתחה עם הצגת מטרותיה: ? מיצוב מעמדו של מתאם הבריאות בזירה הפוליטית והמקצועית שלו ? מיצוב/מיתוג העיר הבריאה ורשת ערים בריאות ? בניית מתכונת עבודה משותפת למתאמי הבריאות ולשכות הבריאות ? הכנה משותפת של תוכנית אסטרטגית לרשת לשנים 2018-2020 ? קבלת כלים להכנת תוכנית עירונית ? הכרת השותפים וגיבוש צוות
1. מיתוג ומיצוב המתאם "מיתוג כמנוף להצלחה" – גב` רויטל גולדשטיין – רויטל עוסקת במיתוג ושיווק ומדברת על מיתוג כמנוף להצלחה. המונח מיתוג = מוצר + תג. אם רוצים שישימו לב אלינו צריך לבלוט. המונח מיתוג מאגד בתוכו ערכים, תפיסות ותחושות – רוצים ליחס ערכים ורגשות חיוביים למותג (איכות, אמינות, הצלחה). מיתוג הוא בסיס לשיווק המוצר. שיווק – מתאר פעילות לקידום מכירת מוצר או שירות. שיווק ניתן לעשות באמצעות פרסום, קידום מכירות, יחסי ציבור. גם תמחור נכון של המוצרים הוא חלק מהשיווק. עקרונות השיווק מיושמים בשיווק עסקי, פוליטי וכן בשיווק עצמי / אישי. למה צריך מיתוג? נמצאים בשוק תחרותי, אין זמן. צריך לשדר ברגע הראשון את הייחודיות שלנו. הרושם הראשון קובע. צריך להדגיש את הבידול – למה לבחור דווקא בנו. שלשה שלבים בתהליך המיתוג: 1. שאלון מחקר – בודק מה ערכי המותג, המסרים שחשוב להעביר, מהו חזון העסק, מגדיר מוצרים / שירותים, מיהו קהל היעד, מי המתחרים, מהו הבידול, SWOT, מה סיפור המותג (אם יש סיפור מרגש שמניע עסק), מטרות המיתוג, מה הצבעים הרצויים, הסמלים, השפה הגרפית. 2. בניית שפת המיתוג – עיצוב גרפי – בונים לוגו, סלוגן, שפת הכתיבה נקבעת לפי קהל היעד אליו פונים. לכל עסק בונים עזרי מיתוג בהתאמה אישית. המטרה היא להביא לידי ביטוי את הייחודיות של העסק ולבדל אותו. 3. הטמעת המיתוג – ככל שרואים אותו יותר העסק בונה מוניטין. מיתוג טוב הוא בסיס לשיווק. מיתוג איכותי יבנה תדמית של מומחה – למומחה מוכהים לשלם יותר. חיבים להשקיע על מנת להיות באמת מומחים – להשתתף במפגשי מומחים, לפרסם מאמרים רלבנטיים. אם לא נמתג – לא ידעו עלינו. המיתוג חייב להיות אחיד ועקבי בכל המדיות. המסר צריך להיות ממוקד, קצר וקולע. לחזק את הבידול. מיתוג עצמי / אישי – תהליך שבו אדם משווק עצמו כמותג. האנשים אליהם זה מופנה יכולים להיות מעסיקים, חברים, מתחרים. כשאנחנו ממתגים את עצמינו אנחנו כבר יותר ממוקדים ומועצמים. המותג האישי נותן תוקף ליכולת האישית. המיתוג לא נועד לשפר את האדם אלא את האופן בו רואים אותו אחרים ("אריזה מחדש"). מה כרטיס הביקור שלי, דברים בהם הצלחתי בחיי. הסיפור האישי, רגשי פותח דלתות – סיפור מותג. בוחרים להיות מותג – להיות משמעותי – צריך להיות נוכח, ליצור את הקשרים הנכונים. גם ההופעה החיצונית חשובה, סביבת העבודה, שפת הגוף, שפת הדיבור. להניע לפעולה ממקום רגשי. נבנה תוכנית פעולה – עם חזון, מטרות, יעדים ודרכי פעולה – את זה צריך לשווק. מה אני אישית מרוויח מזה? ענין ועשייה משמעותית, אתגר, ביטחון עצמי, הכרה ביכולות שלי וגם הסביבה מכירה בכך. גם אם התוכנית נראית, בשלב ראשון, דמיונית – זו תחילתה של פריצת דרך. תהליך ההטמעה – המסר צריך להיות ממוקד לקהל יעד ממוקד. הנראות אחידה, מסר אחיד ונראות גרפית אחידה. צריך להיות יוצא דופן, חדשני ונועז, חשיבה מחוץ לקופסא. אם אני נחוש, גם אם לא מקשיבים בהתחלה – לא להיבהל. קהל היעד רוצה להתחבר להצלחה. שיתוף פעולה חוצה ארגונים – מקור לעוצמה, ערך מוסף, שיתוף בידע. בתוך השיווק צריכה להיות הנעה לפעולה. בכל תהליך שיווקי צריך לבקש משהו ברור. סיום ההרצאה הוצגו סרטונים אחדים – קישורים במצגת. בדיון עלו מספר רעיונות: - צריך להפוך את השפה שלנו למובנת יותר - ראש הרשות לא יודע מה הערך המוסף של התקשרות לרשת, מה הרשת נותנת לו. בעיר ללא אלימות מדברים בשפה משותפת מגיל אפס עד זקנה. - הרשת צריכה למתג עצמה, לשווק ולהציג תוצאות - להפוך את ערים בריאות לתוכנית לאומית - המתאם צריך מיקוד שליטה פנימי -שרון ספרה כי עד שנכנסה לתפקיד היה נושא הבריאות שולי בעיר. היא למדה את הנושא, התחברה לאיש הפוליטי שהנושא חשוב לו, התחילה ללא תקציב והיום יש לרשותה רבע מיליון ₪ ושותפים רבים בעירייה. - צריך לשכנע את ראש העיר שמביאים משהו שלא היה קודם - מוצע לבנות שותפויות עם בעלי עסקים. תרגיל – עם דגש על מתן שם לתוכנית (עבודה בקבוצות) – להלן המוצרים: - "חמסה, חמסה, חמסה" – 5 דקות פעילות גופנית, 5 פעמים בשבוע, 5 תרגילים – אפליקציה - "מקומות עבודה מקדמי בריאות – מנהיגים בריאות" – הכינו סרגל של 5 פעולות – בכל שעה עולה על המסך, בכל המחשבים, הוראה לפעולה אחת - "אום אל פחם מתוקה ללא סוכר" – צמצום ממדי הסכרת - תכנון עירוני בריא - "כושר על הדרך" – מדריכי כושר במתקנים שברחבי העיר. רויטל העלתה את הסוגיה של שם בעל התפקיד – מתאם בריאות – אולי "מוביל בריאות".
2. תוכנית אפשריבריא ברשויות המקומיות – לירי פינדלינג – מצגת מצ"ב בתוכנית יש שילוב של אסטרטגיות ותחומי פעולה. היעדים: – שיווק מזון התומך בבחירת מזונות בריאים, כולל סימון מזון – קידום חיים פעילים ובריאים במערכת החינוך – היתה עליה במספר בתי ספר מקדמי בריאות מ 239 ב 2013 ל 1,000 ב 2017. – במערכת הבריאות – אפשריבריא לגיל הרך, תזונה בריאה בבתי חולים – בריאות השן – רשויות אפשריבריא בישראל – אמות מידה להיכלל בתוכנית: מחויבות אישית של ראש הרשות להוביל את התכנית, צוות היגוי לתכנית, כ"א (מנהל/מתאם) ייעודי לתכנית, מיפוי בסיסי של מדדים, תכנית כוללת ותכנית עבודה שנתית מתוקצבת פועלים להנגשת ידע, כלים ופיתוח מקצועי* – לכלל הרשויות בישראל o פיתוח מדריך מקוון לישום התכנית הכולל המלצות, הנחיות וכלים יישומיים. o מערך מדידה אחיד למיפוי ומדידה o כנסים ימי עיון
3. עבודה משותפת של מקדמי בריאות בלשכות עם מתאמי הבריאות ברשויות העבודה התקיימה בקבוצות על פי חלוקה גיאוגרפית: צפון, דרום, מרכז (+אשקלון), ירושלים. להלן סיכומי הדברים שעלו בקבוצות השונות: 1. מהן המטרות המשותפות ברמה המקומית: - הנגשת שירותי בריאות - הקמת פורום עירוני לקידום בריאות התושבים, הכולל נציגות של כל המגזרים - הטמעת מדיניות מקדמת בריאות ברמה עירונית וארצית - הסרת חסמים מול נותני שירותי בריאות מקומיים - הכרות עם האוכלוסייה, שפה משותפת - בניית יכולות (הכשרות משותפות) - העלאת שיעור העוסקים בפעילות גופנית - חוסן נפשי לכלל האוכלוסייה
2. מהן המטרות של משרד הבריאות ברמה האזורית (מחוז, נפה): - שיפור מצב הבריאות – זיהוי צרכים של קבוצות שונות - שינוי סביבתי - בניית יכולות - בניית תוכנית מותאמת צרכים - בניית שותפויות עם הרשויות וקופות החולים – שולחן עגול לכל השותפים - לענות על דרישות קידום בריאות התלמיד - רפואה מונעת – בעיקר בתחום המחלות הזיהומיות (בעיקר במגזר הבדואי) ההלכה במשרד – המעשה ברשויות
3. מהן המטרות המשותפות ללשכות עם הרשויות באזור? - להביא את לשכת הבריאות להוות חלק אינטגראלי בשותפויות של הרשויות (בתחומי שעת חירום, גני ילדים, תכנון עירוני) - מאגר מידע של תוכניות לטובת הרשויות במחוז - למצב את תפקיד המתאם / מנהל יחידת בריאות כתפקיד סטטוטורי - בניית תוכניות מבוססות צרכים, במשותף, תוך היכרות והדברות עם מושא התוכנית - תיווך לתוכניות קיימות ללשכות הבריאות יש מקורות נוספים, לא בהכרח אפשריבריא.
4. נא תארו – איך לדעתכם ניתן להשיג במשותף את המטרות הנ"ל: - הקמת מטה בריאות עירוני משותף (עם קופ"ח, משרד הבריאות, משרד החינוך, בתי חולים, אוניברסיטה, מכללה, עמותות בריאות, נציגי תושבים) - יצירת אפיקי תקשורת שוטפים עם השותפים, מתוך ענווה. - הכרות עם משרד הבריאות ועם תפקיד הלשכות – מיסוד הקשר - ביצוע מיפוי צרכים במשותף ובניית תוכנית מותאמת לצרכים - ועדה סטטוטורית של הרשות המקומית בנושא בריאות + מחזיק תיק [נמסר במהלך הסדנא כי עניין זה כבר קיים החל משנה זו – לבדיקה] - מיתוג עצמי מול הנהלת העיר, מול השותפים הפוליטיים
5. איך עובדים היום: - שותפות וולונטרית - תלוי רשות, תלוי לשכה ותלוי פרויקטים - ללשכת הבריאות יש מעמד מועדף – כשהם מזמינים את קופות החולים יש סיכוי טוב יותר לשיתופי פעולה - יש לשכות שפועלות כגוף מבקר, לעיתים
6. נא הציעו מתכונת לעבודה משותפת על בסיס קבוע ומתמשך: - פגישות שוטפות, בתדירות קבועה - זרימת מידע – על תוכניות, נהלים, המלצות מקצועיות - קשר רציף בין הרשויות והלשכות, באחריות הדדית - יצירת פורומים אזוריים ללמידת עמיתים ועדכונים הדדיים, הזמנת ראשי רשויות ומנכ"לים
7. מהם האתגרים העומדים בפני מימוש המתכונת המוצעת? - אגו - מחסור בכוח אדם - ריבוי מטלות על השאלה האחרונה - כיצד תבטיחו את מימוש המתכונת שהצעתם? – לא הספיקו לענות.
לסיכום: 1. יש נכונות רבה של כולם לעבודה משותפת, מתוך אחריות הדדית. יש פתרונות מעשיים. 2. יש מקום להשלמת ידע על תפקידי לשכות הבריאות והפוטנציאל הקיים לשיתופי פעולה. יתכן שיש צורך גם לידע את עובדי הלשכות לגבי תפקידי מתאם הבריאות העירוני. עלו ההצעות הבאות: – לשתף בעשייה זו את המפקחת הארצית על הסיעוד. – להציג לפני ראשי רשויות את הרעיון של העיר הבריאה – בוועידת השלטון המקומי.
את היום הראשון קינחנו בסיור בשוק מחנה יהודה, עם טעימות ובנחלאות, בהדרכת "בלאשוק".
4. תוכנית אסטרטגית לרשת – 2018-2020 מילכה הציגה את עקרונות בניית תוכנית אסטרטגית, תוך התייחסות למרחב שבו פועלת רשת ערים בריאות – נאמנות ליעדים המרכזיים של משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי, ארגון הבריאות העולמי וכן צרכי הרשויות החברות ברשת – מצגת מצ"ב. צוין כי שני מוקדי פעולה מרכזיים עלו בארגון הבריאות העולמי והמחייבים אותנו – 17 יעדי פיתוח בר-קיימא (SDGs) והידוק הקשר עם הפוליטיקאים ברשויות. בדיון שהתפתח לנוכח הצהרות אלה נאמרו הדברים הבאים: - פוליטיקאי מתחלף ואיש המקצוע נשאר וצריך להוביל. ארגון הבריאות העולמי צריך להבין שאם ראש העיר הקודם הצטרף לרשת, הנוכחי לא מרגיש, בהכרח, שהוא מחויב לכך. - כוכי מציעה לגייס את הפוליטיקאי באמצעות נגיעה במקום שהוא צריך. כשהוא נכנס לתפקיד הוא לא יודע מה זה בריאות. צריך לתת מקום לפוליטיקאים באירועים. - ריאד ציין כי הקרבה שלו לראש העיר (בתפקידו – עוזר ראש העיר) מאפשרת הקצאת משאבים לצרכי קידום בריאות בעיר – אישרו לו לאחרונה 100,000 ₪ לפעילויות. - מאדי מציע לפעול להטמעת או הפנמת הנושא בכל המערכות העירוניות. לדעתו, אם זה יוטמע – גם החלפת ראש עיר לא תשנה את המצב. - אילנה תומכת בגישה של ארגון הבריאות העולמי – צריכים להבין שיש לנו אינטרסים משותפים עם הפוליטיקאים. - כוכי מציעה שכל מתאם יביא את הפוליטיקאי שלו למפגשי הרשת. עכשיו זה הזמן הנכון לפעול – נערכים לבחירות. החלק השני של הצגת הדברים (באותה מצגת) התייחס לעיקרי התוכנית האסטרטגית שניסחנו עבור 2013-15. שמרנו על אותו חזון ואותו יעוד שנוסחו ב 2010 (חזון: איכות חיים, בריאות, קיימוּת והוגנות בישראל, יעוד: "רשת ערים בריאות בישראל" מובילה לשיפור איכות החיים, ההוגנות, הבריאות והקיימות במישור המקומי). הוצגו המטרות העיקריות של הרשת במישור המקומי ובמישור הארצי וכן ממצאים עיקריים ממחקר ההערכה שביצעה סימא ווצלר ואשר מעידים על כי השגנו את היעדים באופן חלקי בלבד. בדיון: בחזון אין בידול, אין מיקוד סוכם כי יוקם צוות משימה לניסוח טיוטת חזון. בצוות: אילנה, מיכאל, שרית, מאדי
בחינת המטרות שנוסחו ב 2012 המשתתפים פעלו ב-4 קבוצות – שתיים עסקו במטרות והיעדים שנוסחו במישור העירוני ושתיים עסקו במישור הארצי. בחנו את המטרות והיעדים ונתבקשו לציין מה להשאיר, מה להוריד ולמה להוריד – כל הקבוצות הציעו להשאיר את היעדים על כנם – היו מספר הצעות לתיקונים קלים לנוכח השגה חלקית או מלאה של יעדים, כולל הצעה לשינוי סדר היעדים. הוצע לשנות את סדר המטרות במישור העירוני – המטרה העוסקת במנגנון מתוקצב בכל רשות צריכה להיות הראשונה. הערות שהושמעו תוך כדי הדיון בקבוצות: - מדיניות צריכה להיות מוכתבת מלמעלה – חשיבה על בריאות בכל אגף ברשות המקומית - רצוי להגדיר סדר גודל של תקציבי בריאות לכל קבוצת גודל רשות - רשת ערים בריאות לא מופיעה באתר של מ.ש.מ - בתוכנית 360 בצפון אין תוכנית בריאות – יש סל תוכניות בתחומים אחרים - הרשת צריכה להקפיד יותר על מימוש תפקיד המתאם, אבל אין לרשת הסמכות, אין עוצמה פוליטית. - מתאם הבריאות צריך להיות רכז ועדת הבריאות. - יש להיערך לניצול תקופת הקרבה לבחירות לשם שיווק הרשת. ניתוח SWOT ניתוח המציאות שבה הרשת מבקשת לעשות שינוי. גם תהליך זה נעשה בנפרד לגבי המישור המקומי והמישור הארצי במישור הארצי: חוזקות: • משאב מקצועי • מחויבות לתפקיד ולאג`נדה • רקע מקצועי מגוון • ליווי מקצועי של הרשת, ימי למידה • גיבוי של א.ב.ע • מיקום ארגוני של הרשת בשלטון המקומי • מאגר מידע • תפיסה קהילתית
• היכולת ליצור תכלול
חולשות:
• מיצוב הרשת במרכז השלטון המקומי
• פער בין עבודת הרשת לקצב התפתחות טכנולוגי של הסביבה • פער בין הגדרת תפקיד המתאם לבין הבנת התפקיד ברשות המקומית • העדר עוצמה פוליטית – אין מחויבות של הרשות ברמה לאומית • קשר לוקה בחסר ברמה הפוליטית בין הרשת ומשרד הבריאות ( מטות) • ראשי רשויות לא מודעים לערך המוסף של הרשת • אין ליווי מותאם לוותק / יכולות / הכשרה מקצועית של המתאם – העדר מנגנון ליווי דיפרנציאלי • מחסור ביעדים נושאיים משותפים של הרשת • פער בין התפיסה האופטימאלית האקדמית של הרשת אל מול המציאות • העדר ניסוח ברור לכל ( "ירידה אל העם") • קושי בגיוס משאבים • אין שיווק של הרשת • הרשת תלויה באדם אחד – העדר מטה / מנגנון ניהול הזדמנויות: • שותפויות עם תכניות לאומיות – יכולת למנף את התכניות של הרשת • חיבור לרשת ערים בריאות מהווה רווח של כניסה לתכניות לאומיות • רשתות חברתיות • יצירת שותפויות בין מגזרים במרחב המקומי • הקמת ערים תאומות בתחום הבריאות • רמת מודעות גבוהה של הציבור כלפי תחום הבריאות
• שנת בחירות מתקרבת
איומים:
• חוסר במשאבים
• העדר מקורות מימון נוספים פרט למשרד הבריאות • תלות במשרד הבריאות לגיוס משאבים תקציביים
במישור המקומי: חוזקות: • הימצאות תקציב פעולות ייעודי ברשויות מסוימות • דרישה של רשות להגיש תכנית עבודה שנתית • אפשרות לעבוד עם יועץ ארגוני לבניית תכנית אסטרטגית • קיומה של תכנית אסטרטגית • שיתוף פעולה עירוני • הצהרה ותמיכה פוליטית מקומית • מאפיינים אישיותיים ומקצועיים של המתאם • כפיפות מקצועית לרשת • קיומה של וועדת בריאות סטטוטורית ברשויות
• היכולת של מתאם עירוני לחבר בין ראש הרשות שלו לראשי רשויות
חולשות:
• העדר נושא הבריאות כחלק מחזון של ראשי רשויות
• העדר הגדרה ברורה של תפקיד המתאם • ראש רשות לא יודע מה תפקיד המתאם • העדר תקציבים ייעודיים • חוסר אינטגראציה בין המחלקות ברשות • העדר מחויבות פוליטית • העדר מעורבות הקהילה בתהליך • אין הלימה בין גודל יחידת הבריאות לגודל האוכלוסייה ברשות הזדמנויות: • וועדת בריאות סטטוטורית הנה מינוף של וועדת הבריאות של הרשת • תוכניות לאומיות • יותר מודעות ודרישה מצד האוכלוסייה לפעילות של עיר בריאה
• עצם ההצטרפות לרשת היא הזדמנות לביצוע תוכניות וכן משמשת מדרגת קפיצה בביצוע
איומים:
• תחלופת ראשי ערים
• תקציב לא וודאי
מאפיינים מרכזיים שאותם נרצה לשנות: (רק חלק מהקבוצות הגיעו לחלק הזה) במישור הארצי: - מעורבות פוליטית - מחסור במשאבים - חיזוק הנהלת הרשת במישור העירוני: - תקציב לכוח אדם ופעילויות - מעורבות מקבלי ההחלטות - שיתוף פעולה של מחלקות העירייה ושל משרדי הבריאות והחינוך - מיפוי ארצי של מקורות מימון - תהליכי הערכה ומדידה מקומיים במימון ארצי - נושא הבריאות יהיה מובנה בחזון העירייה
דברי סיכום של המשתתפים כולם הודו לכולם על הארגון, על החברות על הלהט והברק בעיני כולם. - ליאור התרשם מאוסף האנשים עם ידע ורצון לנתינה – השיחות הבלתי פורמאליות תרמו מאד. - שרית העלתה בקשה להמשיך את העיסוק במיתוג בסדנא יותר פרקטית. - ריאד, המשמש עוזר ראש העיר, מתרשם שבזכות הקרבה שלו לראש העיר מצליח להניע דברים. - כולם מסכימים כי הקשר עם הפוליטיקאים ברשות מהווה מפתח להנעת תהליכים מתוקצבים. - כוכי מציעה שלנוכח הקרבה לבחירות נזמן למפגש מתאמים גם את הפוליטיקאי הרלבנטי בכל רשות. - אילנה דיווחה כי סיכמנו עם מר משה פדלון, יו"ר ועדת הבריאות של מ.ש.מ, שיש לבצע מינוף פוליטי של הרשת וזה צריך להיכנס לתכנון האסטרטגי שלנו. - מירי ציינה שהמיקום האופטימלי של מתאם הבריאות הוא בלשכת ראש העיר או המנכ"ל - מאדי ציין כי הצטרפו לאחרונה לרשת וכל מפגש מקרב אותו יותר. מוכן להפיץ את הרעיון במגזר הערבי.