סיכום מפגש למידה בנושא: תכנון עירוני בריא, 15.7.20, בזום השתתפו 65
דר` אפרת אפללו פתחה את המפגש בתודות למארגנים ובעיקר למירי רייס שארגנה את היום. מירי רייס, מתאמת הבריאות של עיריית ירושלים דברה על יחסי הגומלין בין הסביבה הפיזית ובריאות האדם. הסביבה הבנויה היא אחד הגורמים הקובעים את הבריאות אך היא גם משפיעה על הגורמים האחרים שמשפיעים על הבריאות. משפיעה גם על הסביבה הטבעית, על המגוון הביולוגי – מצגת מצ"ב. התייחסות לכל הממדים האלה מסייעת לממש את 17 היעדים לפיתוח בר קיימא, רשת ערים בריאות וגם מדינת ישראל מחויבים אליהם. המפגש בין תכנון עירוני, תנאים חברתיים ושינויי אקלים יוצר את ההוגנות. כדי להשיג השפעה רחבה צריך לעשות שינויים רחבים – התכנון העירוני הוא המנוף לכך. למשל, השקעה בהצללה במרחב הציבורי גורמת לירידה בתחלואה בסרטן עור ומעודדת עליה בפעילות גופנית ובכך מצמצמת תחלואה. הצללה באמצעות עצים גם מקטינה את זיהום האוויר. יש קשר בין שטחים פתוחים ובריאות. כשבאים לתכנן מרחב צריך להתייחס לאוכלוסיות היעד של אותו מרחב. לכל שלב בחיים יש צרכים, רגישויות משלהם – צריך תמיד לחשוב אם החלוקה המרחבית הוגנת. בעיר שמתוכננת בריא מצפים שתאפשר אורח חיים פעיל, תחושת זיקה של הפרט למקום, חדשנות כלכלית, מעורבות אזרחית וזיקה לטבע עירוני. יש כבר לא מעט מדריכים בנושא. הליכתיות – מדד לעד כמה המרחב הציבורי מאפשר הליכה טובה. ככל שהמרחב מעודד הליכתיות הוא בריא יותר ומקיים, מקל על התנועה, מזמין שימוש בתחבורה ציבורית, מצמצם פערים, הזדמנות לאינטראקציה בין אנשים, מקדמת ביטחון אישי, הליכה יותר בטיחותית, מעודדת כלכלה מקומית. בירושלים, מאז הפעלת הרכבת הקלה, יש עליה בפדיון של בעלי העסקים שעל התוואי וכן ירידה בזיהום האוויר. הפרויקט השני – פארק המסילה – מרכז דרכו עוברים אנשים רבים, שיפר את אורח החיים הפעיל. באזורים בהם יש מתקני ספורט יש שיעור גבוה יותר של פעילים גופנית. לנוכח ממצאי הפרופיל שהדגישו את הפערים בין מזרח ומערב העיר, השקיעה העירייה במתקנים במזרח העיר כדי לצמצם פערים. מה קרה בקורונה – צריך לבחון את המקום בו אנו גרים – האם יש שירותים עירוניים במרחק סביר? האם לקשישים היו מקומות להתאווררות? האם היה ניתן לקיים פעילות מרפסות. צריך לקחת את שינויי האקלים כפקטור בתהליכי תכנון. שכונת 20 דקות – מקום שמרחק הליכה לכל השירותים היא בטווח 20 דקות. אילנה איטח, מנהלת מחלקת ספורט ומתאמת הבריאות של אופקים – במצגת הנ"ל. היום יש באופקים 31 אלף תושבים. העיר גדלה, באשכול 3 עדיין, אך יש תפנית גדולה בעיר. הציגה מרחבים ירוקים ומתקני ספורט במרחב הציבורי. כל קבוצות האוכלוסייה משתמשים במתקנים – זו הוגנות בריאותית. יש מתקני כושר שמותאמים לגיל השלישי, לגיל הרך. בנו מגרש אתלטיקה גדול, מסלול לרולרבליידס ושבילי הליכה בצידי הכבישים (עם ספסלים למנוחה). חשוב שמתאמי הבריאות ביחד עם מנהלי מחלקת הספורט יתכננו יחד את המתקנים. גם בתקופה של הקורונה משתדלים לקיים פעילויות במרחב הציבורי לכל קבוצות הגיל. מיכל דריהם, מתאמת הבריאות של יוקנעם – מצגת מצ"ב. ביוקנעם 32 אלף תושבים, באשכול 7, יש מרכז הייטק גדול, קיימת גדילה משמעותית בעיר. יש ביוקנעם מערכת של מים מושבים לצורכי השקייה. טיילת יער ולאורכה יש מתקני משחקים כולל לכלבים – הליכה, רכיבה על אופניים. לכל אורך השדרה הראשית יש שביל הליכה. בתל יוקנעם יש פינות מוצלות. נבנה פארק אקולוגי לוויסות נגר עירוני במרחב הציבורי. סביבו פותח פארק עם שבילי הליכה ופינות ישיבה. בקצה הפארק הוקמה גינה קהילתית לצמחי מאכל ובה מטבח קהילתי. מיזם אחר, ביוזמת הורי בית ספר, ספריה שכונתית. לאחרונה הקימו 6 ספריות רחוב במקומות מרכזיים (גני שעשועים, תחנות אוטובוס, מרכזי קניות, ליד ספסלים). מירי רייס – בירושלים, בנו מודל - איך מתכננים בריא והוגן – מבוסס על חזון העיר הבריאה, בתמציתיות – עיר שטוב לחיות בה. הקימו ועדת היגוי שכללה נציגות של מחלקות שונות בעירייה, משרדי ממשלה ורשת ערים בריאות. שכרו את שירותיה של חברת ד.מ.ר. התחילו ממיפוי האתגרים: עיר עניה, תבנית נוף מפרידה על ידי ואדיות, אחוז גבוה של ילדים, עיר גדולה, העיר הערבית הגדולה ביותר והחרדית הגדולה ביותר. הסתכלו על היבטים חברתיים, כלכליים, סביבה וקיימות, תחבורה ונגישות. הגדירו נושאים ותתי נושאים. למשל, תחושת ביטחון אישי – ככל שרואים יותר אנשים במרחב הציבורי, כשהוא מואר, יש יותר תחושת ביטחון. לגבי כלכלה – מוקדי התעסוקה נגישים והאם ליד מקומות התעסוקה יש גם מסגרות חינוך? מרכזי קניות? – שילוב שימושים. האם אפשר ליצור קישוריות בין שטחים פתוחים. כדוגמא לתכנון עירוני בריא – שטח פתוח בשכונת בית חנינא, בקרבת הרכבת הקלה. מתוכננים שם 3 מגדלים לאורך הציר. אם רוצים לעודד נשים לצאת לעבודה, צריך לתת מענה לילדים קטנים (מע` חינוך). בשטח המוגדר מתוכנן שטח פתוח, פארק. במגדלים המתוכננים יש גם שטחי מסחר (תעסוקה) וחינוך. איך משתמשים במודל? על בסיס הצעה של תוכנית בינוי ערים, נבחנת על ידי השאלות הנ"ל, לפי התשובות מעדכנים את התוכנית. תוך כדי התהליך בוחנים את המודל עצמו. רוצים שהמתכננים יכירו את המודל. הועדה המקומית לתכנון ובניה אימצה את המודל. בכוונתם להביא לכך שהועדה המחוזית תאמצה גם כן. נועם הירש, מתכנן ערים, מנהל תחום ארצי לתכנון ובניה במשרד הבריאות. נציג משרד הבריאות בוועדת התכנון הארצית. תפקידו בוועדה לוודא שבכל פרויקט לוקח בחשבון השלכות בריאותיות. בעיר בריאה עוסקים בנושאים רבים – תזונה, שטחים פתוחים, נגישות לגינות ציבוריות, שירותי רווחה, סביבה נקייה, קהילה ותרבות, שירותי בריאות ועוד - מצגת מצ"ב. אחת הסיבות לשוני בתוחלת החיים של קבוצות אוכלוסייה – התנאים הסביבתיים בהם חיים – זיהום אוויר, תחבורה ציבורית זמינה, הצללה וכו`. נתוני הבסיס אתם נולד הילד משפיעים על הפערים. המטרה של משרד הבריאות – לכולם אותה זכות לבריאות. כמתכנן ערים – צריך לוודא שהתשתיות תהיינה מקדמות בריאות. איך מקדמים את זה? מדברים על תחבורה, נגישות, עירוב שימושי קרקע, אסתטיקה, שטחים פתוחים, טבע עירוני, התחדשות במרחב העירוני (place making). איך מכמתים את זה? לדוגמא – שבילי אופניים בתל אביב – לא מספיק שקיימים, האם מביא תועלת, בטיחותי להולכי רגל? המסמכים שצריך להגיש לוועדה לבניין עיר לא כוללת מסמך בריאות. אף אחד לא בוחן היום את העניין הבריאותי כשמאשרים תב"ע. חשוב לחשוב על מיקום וניצול מתקנים – למשל שימוש במגרשי ספורט של בתי ספר אחר הצהרים. מיקום גינות משחקים – למשל, ליד מגורי קשישים. מנהל התכנון קבע שעל כל מספר תושבים צריך להקצות שטח ציבורי. לא קבעו כיצד למקם את השטחים האלה. תסקיר השפעה על הבריאות – לא נבחן בימינו. משרד הבריאות רוצה לקדם את העניין – לשלב תחשיב כזה בתהליכי תכנון ובניה. תרגיל – כל אחד התבקש להשיב לשאלות שמתייחסות לסביבת מקום מגוריהם – מצ"ב. הוצגו מספר דוגמאות של רשויות (אשקלון, עכו, באר שבע, כפר סבא, רמלה). לסיכום – תודה למירי רייס על הובלת הנושא. על מנת שנוכל לקדם תכנון עירוני בריא יש צורך בעבודה בשותפויות בין-מחלקתיות ברשות המקומית על מנת להבטיח בריאות בכל מדיניות. כמו כן חשוב לשתף את התושבים הרלבנטיים בתהליכי התכנון. מילכה מציעה למירי להוביל שולחן עגול לכתיבת המסמך – קווים מנחים לתכנון עירוני בריא ישראלי. מירי קיבלה זאת על עצמה.