סיכום מפגש למידה משותף עם אפשריבריא בנושא: ביטחון תזונתי, 8.9.20 בזום השתתפו כ 115 איש
את המפגש פתחה דר` שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. מר איתן יצחקי, סגן ראש רח"ל במשרד הביטחון התייחס לתכלול העבודה על ידם בתקופת הקורונה וציין את הפערים שזוהו בהתמודדות עם המגפה: ריבוי מרכיבי אי ודאות, כושר חיזוי חסר בהתנהגות הקורונה, זמן רב בין החלטה ותוצאה, מיצוי נמוך של האחריות והסמכות המוקנית לגופים במשק (רשויות מקומיות קיבלו סמכות רק לפני חודש), תלות גבוהה בהשפעות חיצוניות (יש כניסות מבחוץ), תלות במציאת החיסון לקורונה. מצ"ב מצגת. היבטים של ביטחון תזונתי קשורים לעניין חברתי-כלכלי, שניהם רכיבים בביטחון. המדינה צריכה שתהיה הספקת מזון בריא לשנה, בשלב ראשון. רכיבי המענה לזה כוללים ניתוח נתונים כלכליים וחברתיים וביטחון תזונתי, כאשר הרשות המקומית היא הבסיס. צריכים להקים מערך מידע שיוכל לזהות תהליכים בכל עיר מי נמצא באי ביטחון תזונתי. ברח"ל מקיימים דיון עם כל משרדי הממשלה הרלבנטיים בנושאים של יכולת ניטור, פעילויות חוסן וניהול מתנדבים ברשויות המקומיות. כאשר מדובר בביטחון תזונתי, על סל המזון להיות בריא, נגיש, מותאם ויעיל, ללא בזבוז. המנגנון לביצוע כולל עבודה משותפת של מל"ל, רח"ל, מטה מאבק בקורונה ומשרד הבריאות. מרכיבי המענה – מאגרי מידע וניטור האוכלוסייה, קביעת תוו תקן, מנגנון ניהול ושליטה, תיאום עם עמותות וארגונים, בקרה. פרופ` רונית אנדוולט- מנהלת אגף התזונה משרד הבריאות דברה על המשמעות של ביטחון וחוסן תזונתי בעת הזו – מצ"ב מצגת. כדי למנוע קריסה חברתית, צריך לפעול להשטחת עקומת חוסר הביטחון התזונתי. בישראל, 40% ממי שהיה בחוסר ביטחון תזונתי נשאר בו לאורך 4 שנים ויותר. לאחרונה רוב האוכלוסייה מדווחת על אכילה פחות בריאה ועל שינויים במשקל. משרדי ממשלה רבים עוסקים בנושא, אך הרשות המקומית צריכה להיות הגורם המרכזי. נמצא כי לאנשים שמנים יש סיכון גבוה ב 46% להידבק בקורונה ו 48% סיכון למות ממנה. לעומת זאת, תת משקל פוגע ביכולת החיסונית של הגוף. לתזונה השפעה על בריאות – ההמלצות התזונתיות הלאומיות נשענות על בריאות, כלכלה, קיימות, חברה ותרבות. מצב משבר הוא חלון הזדמנויות לשינוי המצב. דרוש מערך מזון עירוני. במצגת תמצאו המלצות לפעילות ברשות המקומית ליצירת סביבת מזון בריאה. גב` סיגל ישראלי, מנהלת תחום תזונה באגף מערך שירותי בריאות במשרד הרווחה, הציגה את פעילות משרד הרווחה לטובת הביטחון התזונתי. מצ"ב מצגת. הקימו לפני חודשיים מערך בריאות במשרד, אולם יש התייחסות לבריאות ולתזונה באגפים רבים במשרד. האוכלוסיות המטופלות ע"י הרווחה הן ממילא בסיכון לאי ביטחון תזונתי, יש צורך בתכלול רצף הטיפול התזונתי והמענה הכללי הניתנים לאוכלוסיות מקבלי השרות. צריכה להיעשות עבודה חינוכית עם המטפלים באוכלוסיות הקצה, אולם בבתי אבות של משרד הרווחה ובהוסטלים של התמכרויות אין תקן לתזונאים. במסגרות שבאחריות המשרד – קהילה תומכת, מועדוני מופ"ת, מרכזי יום לקשיש – יש פיקוח של עובד סוציאלי ואחיות אך אין פיקוח על איכות המזון. במסגרת חוק המועצה הלאומית לביטחון תזונתי תשע״א, בוצע פיילוט ב-24 רשויות, בביצוע `אשל -ג`וינטל, מטעם משרד הרווחה. ב 2017 הושק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, בשיתוף `אשל ירושלים` וארגון `לקט ישראל - חלוקת מזון חם ויבש לקשישים. בגל הקורונה הראשון היתה חלוקת מזון ממרכזי יום למבקרים הקבועים. בכוונת המשרד למפות בזמן קצר את צרכי הקשישים ובמבצע רחב היקף לספק להם מענה מהיר ואפקטיבי. בין האתגרים שהציגה: מתן מענה לאזרחים שאינם מוכרים או פונים לרווחה, שת"פ עם קופ"ח, רשויות, משרד החינוך ביטוח לאומי וחברה אזרחי, תקנים לדיאטניות, תקצוב. דר` מילכה דונחין הציגה סקירה עולמית בנושא – מצ"ב מצגת. אחד מכל 10 אנשים בעולם נמצאים באי ביטחון תזונתי וקיימת עליה בשיעור זה בכל העולם, תקופת הקורונה החמירה את המצב. תזונה בריאה היא פחות בת השגה, היא יקרה ב 60% מתזונה מזינה ופי 5 מתזונה שמספקת מספיק אנרגיה. יעד 2.1 של פיתוח בר קיימה (SDG) קובע כי עד 2030, ימוגר הרעב ותובטח נגישות למזון בטוח, מזין ומספק בכל השנה, לכל האנשים ובעיקר לעניים ולאנשים במצבים פגיעים, כולל ילודים. יעד זה יושג רק אם כל בעלי העניין הרלבנטיים מכל רמות הממשל (החל מהעיר ועד הרמה העולמית) יפעלו יחד, באופן נחרץ, על מנת לשנות את המגמות העכשוויות. הציגה את אמנת מילנו למדיניות מזון עירונית, את החוברת לקידום תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה שהוכנה ע"י רשת ערים בריאות עם שותפים רבים ודוגמאות נבחרות מהעולם. לסיכום הציעה צעדים לשיפור הביטחון התזונתי: הכרת היקף הבעיה וחומרתה (מידע), קביעת יעדים – להשגת SDGs 2,3 , העלאת הידע והמודעות לנושא, יצירתיות / יזמות, בניית שותפויות – עם תושבים, חברה אזרחית, אקדמיה, עיר-כפר וחיבור מחדש של יצרני מזון עם צרכנים. גב` ציפי פרידקין ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר הציגה את הצורך בחיזוק הקשר האישי בין החקלאי לצרכן – מצגת מצ"ב. הם מנסים לגשר בין הגישה המסורתית לאלטרנטיבית ומציעים: 1. שוק איכרים – מסחר ישיר בין יצרנים לצרכנים, בתוך העיר. ישנה אפליקציה לפיה ניתן לזהות היכן יש שוק איכרים. 2. מסחר מקוון B2B – ערוץ שיווק של יזמים פרטיים - מקשר בין מגדלים וצרכנים. 3. מסחר מקוון B2C – הספקה ישירה של תוצרת טריה ישירות לצרכן, בשגרה ובחירום. חסמים עיקריים: תקנות וחוקי עזר עירוניים – רוכלות, בעיית רעש, חניה, אשפה. חסרות מיומנויות של מגדלים – צריך להכשיר אותם. יש גם מגבלות תשלום באפליקציות. כל זה תחת התקנות של משרד הבריאות בקורונה. אמדו את הפוטנציאל של השיווק הישיר הזה – כ-280 טון בשבוע. יש כבר שיתופי פעולה בנושא – עם הג`וינט, גוגל. צריך להרחיב את שיתופי הפעולה וצריך תקציב לכך. על תפקיד התזונאית של בריאות הציבור והעירונית בשמירה על הביטחון התזונתי דווחו גב` עינת אופיר, תזונאית בריאות הציבור וגב` הדס לרר, תזונאית עיריית הרצליה, מצגת מצ"ב. הדיאטנית של לשכת הבריאות פועלת ליישום המדריך לביטחון תזונתי ברשויות שבתחומי המחוז. – מפגשי למידה, קידום הקמת בסיסי מידע, השתתפות בוועדות עירוניות, תמיכה מקצועית. החזון הוא – תזונה בריאה בכל מדיניות: יישום נהלים, מניעת מכירת מזון מזיק במקומות עירוניים, חלוקת מזון בהרכב התואם את ההנחיות, עידוד חקלאות עירונית, מערך הסברה. בהרצליה פועלת תכנית תזונה עירונית בכל המסגרות של הרשות בהובלת ראש העיר ומנכ"ל העירייה. קיים צוות תזונה עירוני (3 עובדות) במחלקת הבריאות העירונית, בראשות מר עדי חמו, הפועל בקשר ישיר ובשיתוף עם לשכת הבריאות המחוזית, רשת ערים בריאות, מרכז השלטון המקומי ועוד. הצוות המקומי מלווה מקצועית את כל המסגרות שבאחריות הרשות, בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בשגרה ובחירום ליישום מלא של ההנחיות והנהלים של משרד הבריאות. הצוות עוסק בהתאמת תשתיות לשימור הבישול המקומי במועדוניות רווחה, לתזונה בריאה בשמרטפיות לילדים של עובדי מערכת הבריאות תושבי הרצליה בעת סגר הקורונה, קידום מכירת מזון בריא במוסדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. הפיקו חוברת מקוונת "העיקר הבריאות" – עם מידע נגיש לתושב לקידום הבריאות והרגלי תזונה נבונים, באתר העירייה, בפייסבוק העירוני ודרך מנהלי מוסדות. https://www. herzliya.muni.il/duplicated1587275944 [התמודדות בריאה עם נגיף הקורונה - חשוב להקפיד על שגרה בריאה, תזונה מזינה ופעילות גופנית (herzliya.muni.il)] גב` שירה צחי, כלכלנית במשרד הכלכלה התייחסה לביטחון תזונתי בהקשר של בחינת שרשרות האספקה של מוצרי מזון. מצגת מצ"ב. איך נמנעים ממחסור ויכולת לאתר בזמן. למעשה לא ראו מגבלות קשות בסחר במהלך הסגרים. היה חשש מעליית מחירי התובלה אך המצב בשליטה. מדינות שונות הגבילו את היצוא שלהם על מנת להבטיח ביטחון תזונתי לאזרחיהן. ישנה בארץ מדיניות להחזקת מלאי המזון לשעת חירום, נקבעת על-ידי רח"ל והמשרדים האחראים ליישום המדיניות בפועל ולניהול המלאים הנם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה והתעשייה. במלאי החירום המוחזק על ידי משרד הכלכלה והתעשייה קיימים שישה מוצרי מזון, המספיקים לתקופה שנקבעה ב"תרחיש הייחוס" והם: מזון לתינוקות, שמרים יבשים, קמח, שמן, סוכר ואורז. המוצרים הנמצאים במלאי מחודשים בהתאם לתקן הישראלי לאותו מוצר והמלאי מנוהל כמלאי פתוח, כלומר יש ריענון שוטף שלו על-פי תנועת המלאי במחסן. בעקבות משבר הקורונה התחדד הצורך בגיבוש חשיבה אסטרטגית לעניין בטחון תזונתי ורציפות שרשראות אספקה בדגש על מזון. שיבושים באספקה עשויים להתבטא בעליות מחירים חדות ובאיום על המלאים. המטרה: פיתוח מנגנונים להבטחת אספקת המזון וחיזוק החוסן של המשק הישראלי באמצעות זיהוי אינדיקציות ראשוניות עוד בטרם התממשות המחסור בפועל ונקיטת צעדים בהתאם. גיבשו סל מוצרים חיוניים בהתבסס על הסל הנבחר של משרד הכלכלה והתעשייה ועל רשימת מוצרים מומלצת לצריכה על ידי אגף התזונה במשרד הבריאות. מינו את הסל לפי אלה המושפעים מיבוא ואלה מיצור מקומי. התברר שרק 20% מהתצרוכת היא יבוא, בעיקר חומרי גלם. כיווני פעולה אופרטיביים להבטחת אספקת מזון במוצרים שנמצאו בסיכון: חיזוק כושר הייצור המקומי, איתור קטגוריות מוצר בעלי היתכנות לפיתוח יכולות ייצור מקומי, הגדלת מלאים של מוצרים מוגמרים, הגדלת מלאים של חומרי גלם, זיהוי חלופות. פרופ` דב צ`רניחובסקי ממרכז טאוב, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי בישראל. מועצה זו קמה בתוקף חוק במטרה לייעץ לשר העבודה והרווחה כיצד להשיג ביטחון תזונתי בישראל. מועצה זו מציעה לבזר סמכויות ולחלק תפקידים – מצגת מצ"ב. תוכנן פיילוט של מיזם לאומי לביטחון תזונתי. הכוונה היא ששירותי הרווחה ברשויות המקומיות יאתרו משפחות נזקקות ו"לקט ישראל" מספקת פירות וירקות מוצלים. "אשל ירושלים = כולל חב"ד" מתפעלים את המיזם. האתגר: קידום המיזם וחקיקת החוק הלאומי לביטחון תזונתי ולתזונה בריאה. פרופ` אהרון טרואן, מהאוניברסיטה העברית, דבר על הצורך במדיניות מבוססת ראיות, בחירת מענה עם יעדים מוגדרים, קריטריונים ברורים, יעיל, מועיל, זמין ומותאם לצרכים. על פי סקר של הביטוח הלאומי מ 2016, יש בישראל 261,000 משפחות באי ביטחון תזונתי חמור – מצגת מצ"ב. על פי מדד כלכלי מ 2014 (הכנסה משפחתית מול עלות סל מזון בריא) יש בישראל 120,000 משפחות שעומדות בקריטריון לקבלת סיוע. נכון להיום המדינה תומכת במזון ב-10,800 משפחות בלבד. הציג נתונים של סקר של הלמ"ס בנושא בשתי תקופות בקורונה – מאי, יולי. טוען שהגיע הזמן לעבוד על סמך בסיסי מידע.