סיכום יום למידה בנושא קשת המזון החדשה והטמעתה – 6.7.21
השתתפו: 92 – מרשויות שברשת, אפשריבריא, משרד הבריאות, קופות חולים ואחרים
לאחר דברי פתיחה וברכה של דר` אפרת אפללו וגב` לירי פינדלינג-אנדי, הציגה גב` כרמית ספרא את קשת המזון החדשה. מצגת מצ"ב. פתחה בדברים של האו"ם על ההכרה בחשיבות השלטון המקומי בניהול משבר הקורונה. גם בארץ מבינים היום את חשיבותה של הרמה המקומית. על בסיס מה נולדה קשת המזון החדשה? היום יודעים שלעיבוד המזון יש חשיבות. מזון אולטרא-מעובד – הסיגריה החדשה. כולם אומרים שרצוי לחנך לתזונה בריאה מגיל הילדות. אנחנו אומרים שגם לרגולציה יש תפקיד נכבד, רגולציה גם מחנכת. סביבה אובסוגנית היא אחת הסיבות למגפת ההשמנה. סביבת המזון והשיווק מאד מתוחכמים – מדברים לכל אוכלוסייה בשפה והערכים שלה. משווקים מזון לא בריא. צורת האכילה המערבית גם היא משפיעה. כבר כהזנה משלימה לצורך גמילה מהנקה, המוצרים המוצעים לא קרובים למזון הטבעי. יודעים שלתזונה יש חשיבות בכל מהלך החיים. צריך להטמיע כבר ב-1000 הימים הראשונים. בקורונה, אנשים שמנים, חולי סכרת, נדבקו יותר. לצערנו, השמנה חמורה נמצאת בשכבות הנמוכות, גם האנמיה מצויה בשכבות אלה בשיעור יתר. כבר שנים שלא מצליחים לשנות את המצאות הסכרת. מעגל ההשמנה – ילד עולה במשקל בגלל סביבות המזון והרגלי חיים לא בריאים – צריך לקטוע את המעגל הזה. זה נובע מצריכת סוכר גבוהה, צריכת נתרן גבוהה מהמומלץ, 50% מצריכת הקלוריות של ילדים ובני הנוער הוא מזון אולטרא-מעובד. חייבים לעשות שינוי. עקרונות היסוד של קשת המזון החדשה: אכילה לא בריאה גורמת למחלות. הקשת מייצגת את העקרונות. 5 קשתות ערוכות לפי תדירות צריכה מומלצת. הירוקה – אכילה לכל אורך היום – פירות וירקות עונתיים, דגנים, שתיית מים. לא להשתמש בתחליפי סוכר. הצהובה – 3 קבוצות מזון שיצרכו מהם לפחות פעם ביום – שמן זית, אגוזים, מוצרי חלב. קטניות מהוות תחליף לבשר. הקשת הכתומה – מזונות לאורך השבוע, לא בכל יום, הקשת הוורודה – המעטה בבשר. הקשת האדומה – מצרכים שצריך להימנע מהם – מוצרים אולטרא-מעובדים או עשירים בסוכר ושומן רווי. מכוונים לבישול ביתי ועל כן כל המזונות בקשת הם מוצרים גולמיים. המוצרים האולטרא-מעובדים עוברים תהליכים, עוברים תהליכים רבים, נארזים יפה, מפתים לאכילה מהירה, רבה. מחקרים מראים צריכה קלורית גבוהה יותר בקרב מי שאוכל אוכל אולטרא-מעובד. תזונה בריאה מתייחסת למזון השלם ועל בסיסה נבנתה קשת המזון החדשה. הבליטה את ההבדל בין פירמידת המזון והקשת. הפירמידה ערוכה לפי קבוצות מזון ואילו הקשת לפי תדירות האכילה המומלצת. הקשת מבטאת גם ערכים – בריאות טובה – התזונה הים תיכונית תורמת לבריאות. ערך חברתי תרבותי – צריכת מזונות גולמיים מחייבים בישול ביתי, חוויה, חיבורים בין-דוריים, ישיבה משפחתית, תחושת שייכות. ממד סביבתי – המעטה בבשר, שינוע, פחות עטיפות, כלים רב פעמיים. ממד כלכלי – מי ברז זול ממשקאות מוגזים, בהכנה ביתית חוסכים כסף. מזון בריא חוסך תחלואה – חסכון כספי. מעודדים את השלטון המקומי ליצור קשר ישיר עם החקלאים כדי להוזיל את מחירי הירקות והפירות. הסמל הירוק על המוצרים תואם את הקשת. קשת המזון החדשה מתאימה לכל גיל. בדיון – אורית מגלב בן אריה – מפנה תשומת לב לחוסר עקיבות בהנחיות במקורות שונים. העבירה את הקשת בהשתלמויות והביאה הערות מהשטח – לדעתה צריך לשים לב לתזונה בגיל הרך – חשובה צריכת ברזל. חיים גבע הספיל – שואל עד כמה יש חשיבה על תחליפים שיספקו מספיק ברזל. עינת משיבה שיש חלופות בצומח למקורות ברזל. כרמית משיבה שהקשת אינה צמחונית ומאפשרת צריכת ברזל בכמות סבירה. מורן מגנזי מוסיפה שצריך לשים דגש על אכילת קטניות (במקום בשר) ולהרגיל לכך את הילדים מגיל צעיר מאד. כאתנחתא – מילכה הציגה את האתר החדש של רשת ערים בריאות. שירי דותן הציגה את החידושים באתר של אפשריבריא. עבודה בקבוצות: לפי מחוזות / נפות – כל מחוז קיבל קהל יעד (גיל רך, גני ילדים וכו`) – מתאמי הבריאות הצטוותו לחדרים בהם מקדמת הבריאות או התזונאית ניהלו את הדיון בהתאם לסדרת שאלות שהופצה – מצ"ב. עיקר הדיון – איזה סוגי הטמעות ניתן לבצע או כבר נעשה או לנוכח השקת הקשת ניתן לשנות. דגש על מדיניות, סביבה, מסגרות. לאחר דיון בקבוצות הוצגו במליאה הממצאים: קבוצת הקשישים (מחוז תל אביב) הציעו – מהלכי מדיניות – שילוב פעילות בני נוער, במסגרת מחויבות אישית, עם קשישים, שינוי סלי מזון כדי שיותאמו תרבותית. סביבה פיזית – עבודה עם מרכזים לגיל הזהב. תוכניות – קשר בין דורי, אכילה משותפת עם ילדים בצהרונים. בתי ספר יסודיים (אשקלון) – מדיניות – פיתוח בתי ספר מקדמי בריאות, שוקי איכרים, מרכולים שיאמצו בתי ספר ויביאו אליהם את הירקות והפירות שלא נמכרו. סביבה – לוח תכנון שבועי - "כריך בריא" בכתה, סמל ירוק לעסקים, הפנינג לקראת שנת הלימודים, טעימות באסיפות הורים ועוד ועוד. גיל +18 (מחוז מרכז) – השאלה איך להגיע למנותקי מסגרות. התחילו מקידום בריאות עובדי הרשות כמקום עבודה, לרתום את המוסדות להשכלה גבוהה להקפדה על המזון, את הגינות הקהילתיות כמסגרת. קבוצת גני ילדים (מחוז חיפה) – ביחד עם האגף לחינוך – מדיניות לשילוב קשת המזון בהכשרות, להטמיע במכרזים של הרשויות את קשת המזון, לעדכן את התדריכים של משרד הבריאות. סביבה – הדביקו מדבקות בכניסה לגנים, גינות מאכל, דף מידע להורים ומשחקים שממחישים את קשת המזון. הגיל הרך (מחוז דרום) – שינוי ויזואלי במרחב של מעונות היום – שימוש בצבעי הקשת. הגשת מזון בצלחות לפי צבע המוצר בקשת. הדרכת הצוותים של המטפלות ואחיות טיפות חלב באמצעות דיאטניות. בית ספר יסודי (מחוז ירושלים) – מדיניות – הגדלת זמן לאוכל, אכיפת איסור חלוקת ממתקים בקייטנות, שימוש באוכל כפרס או ענישה – צריך לדאוג לרגולציה בנושאים אלה. חט"ב ותיכון (מחוז צפון) – מהלכי מדיניות – להכניס את הקשת ל"אוכלים את זה", הכשרות למועצות תלמידים, מורים. להטמיע בקרב מובילי דעת קהל. מחויבות אישית של תלמידים ועוד.
בדברי הסיכום ציינה לירי את העבודה המשותפת של אפשריבריא עם אגף התזונה.