סיכום מפגש (בזום) של מתאמי מועצות אזוריות מיום 19.7.2021 השתתפו: יערה בן הראש (גזר), הילה קטרי (אשכול), דפנה אברמס (גליל עליון), מיכל נאור (גולן), רונה פוירינג (בני שמעון), שולי ברס (משרד הבריאות), שוש גן נוי (שירותי בריאות כללית), סמדר אלינסון, טלי בראון (מכבי שירותי בריאות), מילכה דונחין, אילנה שמלה ללום, תחיה קרבטרי (רשת ערים בריאות)
לאחר סבב הכרות, המפגש נפתח בהרצאה של פרופ` נדב דווידוביץ, מנהל ביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת בן גוריון. לפני שנתיים זכו במכרז על השתתפות בתכנון תוכנית מתאר ארצית של מוסדות בריאות– תמ"א 49. השותפות היא בין משרד האדריכלים לרמן, גיאוקרטוגרפיה, ביה"ס לבריאות הציבור בבן גוריון וחברת אביב אל חסיד שאמונה על שיתוף הציבור. כעת הנושא די תקוע בגלל חילוקי דעות בין מנהל התכנון ומשרד הבריאות. המצגת הראשונה עוסקת בבתי חולים – מצ"ב. עוסקת רק בבתי חולים ציבוריים (לא הפרטיים). התוכנית מבוססת על צמצום פערים בין מרכז לפריפריה, קידום בריאות מותאם לאוכלוסייה, תכנון כוח אדם ועוד. מתוכננים עכשיו שני בתי חולים, אחד בצפון ואחד בדרום – קיימת תוכנית "אילנות" להכשרת כוח אדם בפריפריה, בהנחה שהסיכוי שיישארו בפריפריה לאחר סיום הכשרתם גדול פי 3. השאלה גם איך צריכים להיראות בתי החולים, תפקיד הרפואה מרחוק, אפשרות לפתיחת התיק הרפואי והתייעצות וירטואלית. מציג את פריסת האוכלוסייה והמגמות הקיימות. יש תחזיות גידול אוכלוסייה והזדקנותה, שינויים טכנולוגיים ותרחישי צורך בתוספת מיטות, כולל תחזית של מעבר מטופלים לקהילה. לקופות לפעמים יותר זול לאשפז בבית חולים מאשר בבית. חישבו אומדנים לפי הנחה של 80% ו- 85% תפוסה. משרד האוצר דורש לחשב לפי 90% תפוסה. במצגת השנייה – מצ"ב– התייחס לתכנון השירותים בקהילה. בינתיים העיסוק בנושא זה ניטל מהם. בכל שלבי התהליך קופות החולים היו שותפים. בעשר השנים האחרונות קופות החולים פועלות בקניונים, זה בעייתי, נותן תחושה ממוסחרת, בעיות נגישות, עלויות שכירות ועוד. קופות החולים מעוניינות במבנים שבבעלותם. מערכת השירותים בקהילה היא מערכת הירארכית בין רמת השכונה והרמה העירונית. קבעו עקרונות של מיקום, סמיכות שירותים וכו`. ברשויות המקומיות יש `מאבק` על השטחים החומים, המוקצים לשירותי ציבור. להערכתו, בזכות הקורונה `נפל האסימון` ומבינים היום את חשיבותו של השלטון המקומי בתחום הבריאות. לאחר מכן התפתח דיון בנושאים שעלו בהרצאה. אילנה העלתה את הסוגייה של מבנים של טיפות חלב שבאחריות הרשויות, חלקם אפילו לא בטיחותיים. נדב השיב שזה נושא מורכב ואינו בתחום העיסוק של צוות תמ"א49. מילכה שאלה האם יש חשיבה על פריסת מרפאות במועצות אזוריות. נדב, בכובע אחר, עוסק בשיתופי פעולה בין הקופות בפריפריה. סמדר שואלת אם נציג מכבי שותף בחשיבה על שיתופי הפעולה האלה. התשובה חיובית. המשך הדיון התקיים ללא נוכחותו של נדב. על מנת להבהיר את הדברים עד כה – משרד לרמן אדריכלים זכה במכרז להכנת תמ"א-49. הם יצרו שותפויות עם האחרים ובחרו (במכרז) את אוניברסיטת בן גוריון כמי שנותנת להם את הזרוע האקדמית, בתחום התוכן. עלתה הסוגייה של מרפאות בישובים קטנים. האם נכון שתהיה מרפאה בכל ישוב או מוטב לרכז שירותים עבור צבר ישובים. בגליל עליון, מועצה של קיבוצים, היו מרפאות בכל קיבוץ. היום הרופאים המקומיים, `רופאי הכפר` יוצאים לפנסיה והחדשים לא מכירים את דרך העבודה שהיתה. היום לראשונה פתחו טיפת חלב אזורית. לדעתה של אילנה עדיף לרכז את השירותים על מנת שיהיה מענה בכל יום. רונה מסכימה עם הגדרתה של דפנה של `רופא כפר`. נכון שכאשר המרפאה קטנה אין לה יכולת לספק שירותים כל יום, אבל יכול להיות שהשירות יהיה איכותי יותר. יש בבני שמעון 9 מרפאות ב- 13 הישובים. בישובים שקמו לאחר קום המדינה, אף קופה לא מוכנה לבנות מרפאה. הבעיה הכי גדולה בפריפריה היא כוח אדם מקצועי למרפאות. ניסו לעשות איחוד מרפאות בין ישובים. הבעיה החמורה ביותר – כוח אדם מקצועי שלא מגיע לפריפריה. הנושא מאד מרכב. את הפקולטה לרפואה בצפת פתחו על מנת שבוגריה יישארו בפריפריה – זה לא קרה. מיכל מסכימה עם רונה. גם אצלם רופאים יוצאים לפנסיה ואין להם מחליפים. במועצה שלהם עשו תהליך של איחוד מרפאות. היום יש תחרות בין הקופות על לקוחות ונאלצו לסגור מרפאות. סגרו את מרפאות טיפת חלב של משרד הבריאות כי השירות לא היה איכותי. צריך להסתכל במבט רחב, להקים מרכזים לבריאות האישה והילד במקום אחד. אין מבט על הנושא, יש תחרות בין הקופות ואין מספיק רופאים מקצועיים. מציעה לחשוב על הקמת מרכזים משותפים לכל הקופות. מכבי מפעילה ניידת של טיפת חלב וניידת גיל הזהב. סמדר שואלת האם הטיפול מרחוק, שנכנס בתקופת הקורונה, יכול להיות לעזר במועצות האזוריות. לדעתה של מיכל – זה לא פותר את בעיית הרופאים המקצועיים (למעט רפואת עור). שוש מזכירה כי הקופות מפעילות טיפות חלב וגם משרד הבריאות ובחלקו גם רשויות מקומיות. בהתייחס למצב המבנים, הכללית משקיעה בטיפות החלב שהיא מפעילה גם במבנים. הקופות משקיעות במבנים, הרשויות לא משקיעות מספיק במבנים אשר בהן ניתן השירות על ידי משרד הבריאות. בישובים בהם נבנות שכונות חדשות, ראשי הרשויות מעדיפים שטיפות החלב יסופקו על ידי קופות החולים, כך לא יצטרכו להשקיע במבנה. אם רוצים להשקיע בכוח אדם מקצועי בפריפריה צריך לעודד צעירים ללמוד את המקצועות הנדרשים בפריפריה. הכללית מוכנה לממן לימודים אבל אין אנשים שרוצים לעבוד בפריפריה. רופאים מעדיפים לעבוד במרכזים גדולים ולא בפריפריה. דפנה מספרת כי עושים ניסיון בשני ערוצים – להציע מגורים לרופאים שיהיו מוכנים לעבוד בישובים וכן לאתר רופאים עולים, לתת להם הכשרה של רופא קהילה ולחייבם להישאר בפריפריה, צריך לתת סל מלא למשפחה אשר מעדיפה איכות חיים ומקום עבודה. כנראה שלמכור איכות חיים זה לא מספיק – כי כל נסיעה למרכז כרוכה בתשלום נכבד וביטול זמן. רונה מוסיפה שגם חיבור אקדמי חשוב. הפקולטה בבאר שבע עוסקת בזה. בוגרים שעברו לעבוד בירוחם נשארו קשורים לבית החולים. אם עושים שת"פ אקדמי ומוניציפלי יש לזה סיכוי יותר גבוה. בגולן גם עושים מאמץ לגייס אוכלוסיות של מומחים בתחומים שונים. יש 12 מרפאות קטנות ו- 3 מרפאות גדולות אזוריות של כללית שאחת מהן בקצרין. באשכול, מכבי נכנסו עם מרפאה גדולה בעקבות קליטת תושבים מגוש קטיף. נוצרה תחרות, שתי מרפאות גדולות של מכבי ושל כללית. עשו מהלך של איחוד מרפאות. אחדו מרפאות של 3 קיבוצים למרפאה אחת, עדיין לומדים את הנושא, היתרון הוא שיש מרפאה פתוחה 6 ימים בשבוע לשלשת הקיבוצים. יש גם בעיה עם כוח אדם אנשי מקצוע יוצאים לפנסיה ואין להם מחליפים. בחירום כוח האדם המקצועי עוזב את הישוב (אחיות צעירות עם ילדים), נעזרים באחיות פנסיונריות, במבצע שומר החומות רוב הקהילה עזבה את הישובים ונשארנו רק עם הגיל השלישי בלי כיסוי טיפולי. ניסו להביא רופאים עם מגורים, עובדים בסורוקה ומשמשים כוננים בלבד, בלילה ובחירום. לסיום: אילנה מזכירה לכולם להשלים את שאלון דף עיר ברשת. מילכה מציעה גם למי שהשיב לשאלון המקוון – נא לבדוק אם מה שמופיע באתר ואם יש צורך בתיקונים – נא לשלוח תיקונים.