השתתפו: נג`אח ג`בארין (אום אל פחם), אילנה איטח, שולה בטיטו (אופקים), נעמה מאור (אור יהודה), אורלי רימון (אשדוד), תמר יוספי (אשקלון), מוניק לוי (בית שמש), תמר לרר (בני ברק), מורן שומרת (הוד השרון), מירב קובריגרו אמיל (חיפה), אורלי גיירו (יבנה), מיכל דריהם, מאיה אאורטה דקל (יוקנעם), שרון ג`ורג`י (כפר סבא), מיכל נאור (מ.א גולן), יערה בן הראש (מ.א גזר), דפנה אברהמס (מ.א. גליל עליון), ורד שני (מ.א דרום השרון), מיכל אלימלך (מודיעין מכבים רעות), עליזה אבנעים (מעלה אדומים), ורד מלר דוידסון (נוף הגליל), איב אופל (נתניה), הדס עקיבא (עכו), אסנת בירנבאום (פתח תקווה), אור שלו (קריית ביאליק), שרית בן שושן (קריית מוצקין), שירן ורסולקר (קריית מלאכי), הילה חזי (ראש העין), ראנה מורג`אן (רהט), יעל ניסימיאן-פאי (רמלה), אוריאנה נגר (רעננה), [דר` חיים נחמה (תל אביב)], דורית שרף בוסל (אשכול נגב מזרחי), ענת לרנר (אשכול נגב מערבי), שולי ברס, אורית זילברברג, שירלי רחמיאל (משרד הבריאות), זיוה שטל, יעל ענבר (לשכת בריאות דרום), גוואהייר אגברייה (לשכת בריאות חיפה), איריס בחר (לשכת בריאות מרכז) רולא ח`טיב, שני ברזילי (לשכת בריאות צפון), ויקי כהן, עינת אופיר (לשכת בריאות ת"א), שוש גן נוי (שירותי בריאות כללית), סמדר אלינסון, טלי בראון, אורלי פרנקו (מכבי שירותי בריאות), אילנה שמלה ללום, תחיה קרבטרי, דר` מילכה דונחין (רשת ערים בריאות), מיכל אהרונסון, פרופ` חריקליה צירקי.
המפגש נפתח בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה, לאחריה התקיים סבב הכרות בין המשתתפים. מפגש זה הנו הזדמנות להכיר מספר יוזמות וליצור שותפויות חדשות.
1. תוכנית "אם לאם" – גב` סמדר ברנד, מנכ"לית עמותת אימהות למען אימהות. זו עמותה שהוקמה בעידודה של קרן יד הנדיב בשיתוף עם פרופ` מרשה קייטס שהביאה את התוכנית לישראל. התוכנית מציעה ליווי ותמיכה לכל זוג הורים לאחר לידה, לא רק ראשונה. המבנה המשפחתי היום שונה, החיים לא משותפים כמו פעם, לא תמיד אפשר לקבל את העורף המשפחתי של ההורים. פוגשים הרבה בדידות בבתים. במעטפת העירונית יש תחנות טיפות חלב אך לא בהכרח ניתן לקבל שם תמיכה רגשית, חניכה והדרכה. העמותה קמה כדי לקדם את הרווחה ההתפתחות והבריאות של אימהות, אבות, משפחות ותינוקות, משלב ההיריון ובמהלך שנות החיים הראשונות של הפעוטות. העמותה תפעל להוות ארגון גג ליצירת שותפויות עם הרשות המקומית ומשרדי ממשלה במטרה לקדם ליווי והתמקצעות למעטפת ההולדה והתפתחות הפעוטות תוך צמצום פערים ומתן שוויון הזדמנויות. כיום יש 40 סניפים של אם לאם בישראל. אם לאם היא תוכנית מבוססת ראיות, נעשו לא מעט מחקרים בנושא. מדובר בבריאות הרך הנולד והאם היולדת. ידוע ששנת החיים הראשונה היא קריטית מבחינת ההתפתחות והבריאות הנפשית, וכן ידועה השפעת הלידה על בריאותה הפיזית והנפשית של האם. עקרונות העבודה אוניברסליים: 1. כל זוג שפונה מקבל מענה חינם. 2. הפרויקט מבוסס על מתנדבות שמקבלות הכשרה. 3. קשר- מדברים על תיאוריית ההתקשרות ומערכות יחסים, תרגול והתבוננות בקשר היא בסיס העבודה שלהם. 4. אמונה ביכולה של כל יולדת לממש את הפוטנציאל ההורי שלה באמצעות תמיכה וליווי מותאמים. מצ"ב מצגת. תפקיד הרכזת: עם המתנדבות – גיוס (אימהות מנוסות), הכשרה, שימור והוקרה. משווקות את התוכנית. עם האימהות – העמקת ידע בתחומים רלבנטיים. המתנדבת מלווה את היולדת בביתה במשך שבעה חודשים, למשך שעתיים בכל מפגש. הרכזת פועלת בקשר עם גורמים בקהילה – גורמי רווחה, טיפות חלב, מנהל קהילתי ושירות פסיכולוגי. יש קשר מתמשך בין הרכזת והמתנדבות. מקימות מועדוני יולדות. מי שלא תפנה לעזרה פרטנית יכולות ליהנות במועדון יולדות. כשיש רכזת רשותית היא יכולה לעשות דברים בהתאמה לאוכלוסייה המקומית. מציעה למתאמי הבריאות: 1. לבדוק את נתוני הילודה ברשות ולתרגם לאחוזים על מנת לאמוד את היקף קהל היעד. 2. לבחון מה השירותים הקיימים, כולל פרויקטים התנדבותיים – מה קיים ומי הדמויות הפעילות. 3. סקר צרכים – שאלון להורים שילדו בשנה האחרונה – לברר דרכם מה המענים הקיימים ולמה הם היו זקוקים. מוניק ספרה כי בבית שמש הפעילו תוכנית אם לאם במסגרת תוכנית 360. מבקשת ליצור קשר – יש בבית שמש כ 5,000 לידות בשנה. הילה – בראש העין התוכנית פועלת כבר 10 שנים. שואלת על ההמשך. סמדר – בקשר עם הרכזת של ראש העין. הרכזות עד כה עבדו לבד בשטח – העמותה נותנת עכשיו מסגרת לפעולה משותפת. נמצאת במשא ומתן עם מוסדות אקדמאיים על מנת לפתח קורס הכשרה לרכזות. פרטי התקשרות עם סמדר: mom2amuta@gmail.com 050-2228862.
2. "המטבח של פסיה" – גב` שירה בן עמי ומר יונתן בן עמי. שירה ויונתן – דור ההמשך של המטבח של פסיה. אבא שלהם, גדעון בן עמי, הקים את המטבח בהשראת סבתא פסיה שהיתה ידועה כעוזרת לנזקקים בכפר קטן בפולין. הוא היה מסעדן ויו"ר איגוד המסעדות. החליט לשנות את מצב בזבוז המזון. התחיל לפני עשור – אסף בסוף היום שאריות ממסעדות ומאפיות וחילק לנזקקים. לפני 5 שנים עבר למיקום הנוכחי ברח` בן צבי בדרום תל אביב. ב 2019 הצליח להציל ולחלק כחצי מיליון ארוחות לנזקקים. יצר קשרים עם ארגונים וקהילות מתנדבים ויצר מערך חלוקה. היום מחלקים כמיליון ארוחות במחיר שקל אחד לארוחה. יונתן ושירה תמכו במהלך השנים. עם פרוץ הקורונה החלו להתנדב במשרה מלאה. היתה אז ירידה בשאריות מזון ממסעדות ומאפיות, בעקבות הסגרים. ב 2020 יזמו הכנה של מרק (יותר נכון – נזיד – גולש טבעוני, כולל ירקות וקטניות) מירקות עודפים שהיו נדונים להיזרק לפח. מיצרים את המרק 5 ימים בשבוע, 350 מנות ביום שמופצים לילדים וקשישים באזור תל אביב. עובדים עם ארגונים רבים – מהם אוספים את שאריות המזון. שותפים עם לקט ישראל ועם לתת. בתחילת 2021 פתחו סניף בחולון – מצילים ומחלקים 8-10 טון ירקות בשבוע. החלום – לפתח סניפים בכל הארץ. יש להם הידע איך לפתח בערים השונות. רוצים להתחיל עם נקודות חלוקה של ירקות ופירות בכל עיר. השלב השני והשלישי – לפתח מקומות כמו שיש להם בתל-אביב – בכל מקום צריך לשתף פעולה עם מוסדות מקומיים. פועלים על בסיס מתנדבים – זה מה שאפשר להוזיל עלויות. השלב השלישי – לפתוח מטבח מרק. רוצים את עזרת המתאמים לפתוח את הדלתות בעיריות. צריך מקום ומארגן מקומי. בתגובה לשאלות – יש לא מעט דוגמאות מקומיות של עמותות להצלת מזון. להם היתרון לגודל ועלות הנמוכה מאד. בתל אביב יש 20 עמותות שנעזרות בהם. הם שלב ביניים בין לקט ישראל והעמותות. מציעים לעבוד עם מתאמי הבריאות כדי לפתח את הנושא ברשויות. לשאלה אם יש להם אישור של משרד הבריאות, השיבו כי לעמותות, לא כמו בית עסק, אין צורך באישור רשמי. יש להם ניסיון רב בהקמת מסעדות ומכירים את כל החוקים והכללים הנדרשים. לדברי עינת אופיר, אגף התזונה של משרד הבריאות פרסם מסמך שפונה לעמותות לגבי סוגי המזון שכדאי לתת לנזקקים. ישלח ליונתן ושירה. בפגישות ברשויות יחשבו יחד עם הרשות איך נכון להפעיל, מי קהילות היעד וכו`. המשימה שלהם – למגר את הרעב. פרטי התקשרות עם המטבח של פסיה: שירה בן עמי - Shiraba77@gmail.com 052-3655588 יונתן בן עמי - Yonibenami@gmail.com 052-2917984 אתר:https://pesiaskitchen.org / דף הפייסבוקֿ: https://www.facebook.com/pesiaskitchenקישור לחומר רקע עם קישורים רלבנטיים.
3. "משחקים היום – מצליחים מחר" – פיתוח כישורי חיים בגני משחקים –גב` יערה בשן חכם, מתכננת גני משחקים.
יערה מודה למיכל דריהם שעשתה את החיבור בינינו. הגיעה לתחום הזה דרך עבודת המוסמך בנושא. הסיקה כי הרבה גני משחקים לא עונים לצרכי ההתפתחות של הילדים. הידע בעיצוב תעשייתי ושילוב עם ראיית צרכי הילדים הובילו אותה לעסוק בתחום. פועלת בעיקר ברשויות קטנות. עוד לפני הקורונה, ילדים בילוי זמן רב מול מסכים. היום לילדים יש פחות כושר גופני. בשנה וחצי האחרונות הבעיה החמירה. זה בא לידי ביטוי בתחלואה שלא היתה קיימת בילדים בעבר. משתמשת באנלוגיה של האוכל כדי להמחיש את הנושא. מצ"ב מצגת. עושה השוואה בין סוגי מאכלים ומה צפוי שהילד יבחר. מסיקה מכך שלצבע אין משמעות. גם בגן המשחקים הדבר דומה. בתזונה, יש המלצות תזונתיות ברורות על פי רכיבים – בגני משחקים זה לא קיים. היא התחילה לפתח את זה. במשחקים יש פיתוח כישורי חיים למיניהם והם שונים במתקנים שונים. כשמשתמשים בנדנדה – צריך נחישות, ארגון והתמדה, ויתור והתחשבות, סקרנות, התמצאות מרחבית ועוד. אם אין מודעות לכישורים האלה, מבחינת ההורה – שימוש בכל מתקן זה אותו דבר. המירה את טבלת הערכים התזונתיים לערכים הנקנים תוך שימוש בנדנדה. יש ערכים דומים ושונים בשימוש במתקנים שונים. רוצה להנגיש את הידע בצורה מושכלת, להעלות את המודעות לחשיבות המשחק וגם לתכנן נכון את גני המשחקים על מנת שיכילו את "כל אבות המזון". למשל, שלט מידע בכניסה לגן המשחקים עם הסבר על – פיתוח מיומנויות מוטוריות, חברתיות, קוגניטיביות ורגשיות. קורס אינטרנטי בנושא פוטנציאל השימוש בגן המשחקים, הרצאות לאנשי חינוך, הורים, מתכננים. כתבה ספר בנושא פיתוח כישורי חיים בגן המשחקים. טוב שלכל גננת יהיה הספר. גן המשחקים הוא מודל שלשת הממים – משתמש, מקום, מתקן. מתמקדת במשתמשים. במתקנים עוסקים יצרני המתקנים, במקום – אדריכלי הנוף ברשויות. כשמתכננים את גן המשחקים צריך לקחת בחשבון את כל ארבעת המרכיבים: מוטורי, חברתי, רגשי וקוגניטיבי. למשל, בקרוסלה – יש גם פיתוח של התחשבות הדדית (מה שאין כל כך במתקנים אחרים, פרטניים). לצורך התפתחות מוטורית צריך לחשוב על 8 מיומנויות: קפיצה, שווי משקל, טיפוס, הסתובבות, תליה, גלישה, זחילה, התנדנדות. רצוי לעשות מיפוי של מה נמצא בגני משחקים וחשוב לדאוג לאיזון בין מתקנים. לפני 10 שנים עשתה מיפוי של 800 גני משחקים בארץ. למשל, לא מצאה כמעט מתקני תליה (חשוב לצורך חיזוק שרירי חגורת הכתפיים). מציעה ליצור קשר עם הרשויות – למפות את גני המשחקים, לפעול עם אדריכלי הנוף ועם מחלקת גני ילדים. הכינה בעבר מסמך שאושר ע"י משרד החינוך וחולק לגננות. היא רק ממליצה מה העקרונות.
פרטי התקשרות עם יערה - 054-2490390 yaarahaham@gmail.com
4. מסלול חדש - העצמה לילדים ונוער באמצעות ספורט, ODT ואורח חיים בריא – מר רולי חדש, מנכ"ל עמותת מסלול חדש. אילנה שמלה ללום הציגה את רולי חדש – הכירה אותו כשהיתה מנהלת מחלקת הבריאות בעיריית אשדוד. הוא הגיע אליה עם האמירה שהוא החליט לשנות את החיים ולגעת באנשים. פיתחו יחד תוכנית לנערים בבית הספר. איש הייטק בעבר, היה גם איש חינוך, כרגע עושה תואר שלישי על בסיס התוכנית שעשו באשדוד. ב 2013 הקים את העמותה בשם "מסלול חדש להצלחה" במטרה לחנך ולהעצים ילדים ובני נוער במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות באמצעות ספורט ו O.D.T (שיטת אימון דרך הטבע, תוך כדי משחק מגיעים לתובנות). מוציאים את התלמידים אל מחוץ לכתה לצורך הפעלה. חזון העמותה הוא לחנך לטפח ולהעצים ילדים ובני נוער מאוכלוסיות מגוונות באמצעות תוכניות חינוכיות-בריאותיות המשלבות ספורט, אורח חיים בריא ו O.D.T זאת על מנת ליצור סביבה חינוכית מכילה, תומכת ומעשירה לאותם ילדים שזקוקים להעצמה ותמיכה. ה"אני מאמין" – כל ילד זקוק למבוגר שמאמין בו. המטרה להוריד את החסמים. התוכנית מאושרת ע"י משרד החינוך. נותן לילד לתכנן משימות, להוביל. תלמידים שעברו הכשרה הופכים להיות מדריכים. עוסקים בגיבוש כתתי, שינוי אקלים כתתי, חיזוק קשר מורה תלמיד ושיפור הישגים לימודיים. בתקופת הקורונה עסקו מעט מאד בפעילות גופנית. חושפים את התלמידים לתוכניות בקהילה. זו תוכנית שחוצה מחלקות – בריאות – חינוך – רווחה. הפעילות – אירוע שיא – מרוץ. פעילות בים (היה פתרון בתקופת הקורונה), סדנאות של ספורט ואורח חיים בריא. מצגת מצ"ב. פועלים כחלק אינטגרלי מפעילות ביה"ס אחת לשבוע – שעה וחצי. לאחר 15 מפגשים יוצאים לאירוע ספורטיבי מקומי. הם לומדים להתאמן, לשתף פעולה עם המשפחה. בפרויקט הראשון השתלבו במרתון ירושלים – היה צריך לקום מוקדם בבוקר ולהגיע בזמן לנקודת האיסוף. התלמידים מיצגים את ביה"ס / את הרשות. לאחרונה אין מרוצים. כל מפגש נחלק לשניים – חלק ראשון פיזי וחלק שני מנטלי / רגשי, באמצעות פעילויות .O.D.T לאחר כל פעילות כזו מקיימים שיחת משוב שמאפשרת רפלקציה של ביצועי הפרט והקבוצה. במקום מרוץ פיתחו, כאמור, פעילות והעצמה בים – העצמה ימית (גלישת גלים, קיאקים, סאפ וכו`). לומדים לתמוך זה בזה. עבדו בקורונה עם 40 בתי ספר בים. למי שלא אוהב את הים – יש להם הכלאה בין שתי הסדנאות. התחילו לעשות סדנאות למורים. עובדים עם כתות א-יב. בסוף התהליך בודקים באמצעות שאלון (למורים) מה היה השינוי. בדקו שינויים בקשב וריכוז, בגרות ואחריות אישית, ביטחון עצמי ועוד. בכל המרכיבים שנבדקו יש שינוי ברמת התלמיד מול קבוצת ביקורת. מסוגלות השתפרה. באשדוד הכתה לחינוך מיוחד שהשתתפה בפרויקט הציגה את התהליך לפני כל ביה"ס. זה היה אירוע מכונן. התחילו עכשיו לפתח תוכנית של העצמה נשית. בתשובה לשאלה - בכל מקום שנכנס לנושא התזונה – משלב תזונאית. הוא עצמו לא עוסק בתפריטים אלא רק בעקרונות התזונתיים.
5. לקראת חודש המודעות למניעה וגילוי מוקדם של סרטן השד – גב` דנה פרוסט, האגודה למלחמה בסרטן מתכננים השנה מגוון פעילויות דיגיטליות. מציעים גם השנה הרצאות בזום לתושבים, המועברות ע"י חני פילפ, אחות שעשתה זאת גם בשנה שעברה. כולל סיפור אישי של מחלימה. הסיפור מלווה את ההרצאה אבל לא מחליף את המידע שעוסק במתי צריך ללכת לבדיקה, מי צריך ללכת, מהו יעוץ גנטי וכו`. השנה הכינו כרזה שעוסק בזכויות לבדיקה וליווי לנוכח השינויים בסל התרופות – נשים ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) יכולות לעשות בדיקה של BRCA גם ללא היסטוריה משפחתית. למי שיש היסטוריה משפחתית, גם אם לא עושות בדיקה, רשאיות לקבל ליווי ובדיקות רלבנטיות. כרזה נוספת – להעלאת המודעות לשינויים בשד - מציעה לשתף עם הרשויות המקומיות – אפשר להוסיף את הלוגו של הרשות (רק באמצעות גרפיקאי). יש דף נחיתה דיגיטלי עם כל המידע החשוב. יש גם סרטונים. מציעה את עזרתה לכולם. בקרית מוצקין וגם באופקים נעשו פעילויות בשנים קודמות. סמדר שואלת אם יש חומרי הסברה בשפות. דנה משיבה שיש בערבית ויש גם כרזות בגודל A4 שאפשר להכניס למרפאות.