את יום העיון פתחה והנחתה סימא ווצלר, הרכזת המקצועית של רשת ערים בריאות. בדברי הפתיחה ציינה, כי לפי היהדות, כולם צריכים להיות במצב של שמחה, בחודש אדר מעלים אותה ובאב מורידים. כולנו כאן היום כי יש אנשים שהשמחה לא מגיעה אליהם בקלות. מטרות יום העיון: הכרות עם המודל של ארגון הבריאות העולמי, הכרות עם הנעשה בארץ בתחום זה וניסיון לגבש את תפקיד הרשות המקומית בתחום בריאות נפשית. שולי ברס ברכה בשם המחלקה לקידום בריאות במשרד הבריאות. מילכה דונחין, בדברי הפתיחה, הכניסה את יום העיון לקונטקסט של פעילות השולחן העגול לבריאות נפשית – תפקיד הרשות המקומית. ציינה את מטרות השולחן העגול, מה נעשה בו עד כה, וכי הוא חלק מעבודת הרשת בגיבוש מושגים וקווים מנחים לרשויות. מצגת מצ"ב. גבי פרץ, הפסיכולוג הראשי של משרד הבריאות, השותף להובלת השולחן העגול, הוסיף כי הבין שיש תפקיד לא רק לרשות המקומית, אלא לקהילה, ועל כן הצטרף ליוזמת התושבים במודיעין. נשען על משנתו של הרב זקס – גדולה אין פרושה לעמוד מעל בני האדם אלא אתם. תרבויות שורדות לא על ידי כוח אלא בשל הדאגה לחסרי הכוח. מדד החוסן הוא מידת ההשקעה בחלש. העולם נבנה לא שלם, הוא דורש תיקון ואחריות של פרטים. צריך לפעול ביחד. [על עמדתו של הרב זקס לגבי מהי מנהיגות – בקישור: https://bit.ly/43V5Fx7].
ד"ר שחר רובינזון, אחראי בריאות הנפש, במחוז דרום, מכבי שירותי בריאות, דיבר על מה זו בעיה נפשית ותפקיד השירות בקהילה. מצגת מצ"ב. התחיל עם הגדרת מושגים ונתונים אפידמיולוגיים – מעל 10% מהאוכלוסייה מתמודדים עם בעיה נפשית כל שהיא. הבעיה השכיחה ביותר היא דיכאון או חרדה. מנתונים של מכבי, מהחודשים ינואר-פברואר השנה, עולה כי היתה עליה במאובחני פוסט טראומה ב – 60% (לא כולל חיילים). מחצית המטופלים מגיבים לטיפול. בקורונה היתה עליה של 30% בדיכאון וחרדה וכן היתה עליה בהפרעות אכילה. בשנת 2023 היתה ירידה לעומת 2022. ב 2015 - רפורמה בבריאות הנפש - הטיפול בבריאות הנפש עבר לקופות החולים. ב 2017 התברר שכ 4% מטופלי נפש בכל הקופות. אם ידוע שיש 10% באוכלוסייה, היכן כל היתר? יש שמטופלים באופן פרטי, במגזר השלישי. השאר לא מגיעים לטיפול. מאז הרפורמה הקופות אחראיות להספקת השירותים, גם קונות שירותים: מהמדינה – בתי חולים פסיכיאטריים, מרכזי חוסן, משרד הביטחון (אחראי על מי שנפגע), מהמגזר השלישי – אנוש, ער"ן ועוד ומהמגזר הפרטי – `עמך`, `תלם` ועוד. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מ 1994 חייב את הקופות לספק את השירותים שניתנו ע"י הכללית עד ערב החוק. הוא הפריד בין שירותים באחריות הקופות (התוספת השניה) לבין שירותי המדינה (התוספת השלישית). בריאות הנפש היתה בתוספת השלישית. הרפורמה בבריאות הנפש התבשלה 20 שנה ונכנסה לתוקף ביולי 2015. המטרה העיקרית היתה שיפור השירות למתמודדים. האמינו שאם יקבלו את הטיפול בקופת חולים ולא בשירות ייחודי, זה ישיג את המטרה של צמצום הסטיגמה. כך עברה בריאות הנפש מהתוספת השלישית לזו השנייה. חוק הטיפול בחולי נפש מ 1991 נוגע בעיקר למנגנון הכפייה הפסיכיאטרית. הסמיך את הפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות לעשות זאת. רק פסיכיאטר יכול להפנות אליו במקרים של חשד לפסיכוזה, מסוכנות או שמסרב להיבדק. בדיון – נאמר שאין זמינות של פסיכיאטרים של קופות החולים. הרשות המקומית (אפרת) מוצאת פתרונות של שירות פרטי מסבסד. בתשובה – אין מספיק פסיכיאטרים בישראל. היתה בשנות ה-90 עליה של פסיכיאטרים. הם עכשיו בתהליכי פרישה, ולא הכשירו מספיק. בתשובה לשאלה של הקשר עם מצב סוציואקונומי – סכיזופרניה היא מחלה גנטית. יש פערים בטיפול ועם הזמן אלה גדלים. שב"ן יש ל 70% מהאוכלוסייה – מאפשר פנייה לרופאים פרטיים. ברמות סוציואקונומיות נמוכות יש שיעורים נמוכים יותר של שב"ן. קידום בריאות צריך להיות חלק מהטיפול – פעילות גופנית, תזונה. חלק מהיעדים של מכבי זה שיתוף פעולה עם הקהילה. עובדים עכשיו עם אשכול נגב מערבי, ריכזו שם כוחות כדי לסייע בזרימת מטופלים. פתחו גם קו חם ומספקים שלש שיחות מרחוק למטופלי חרדה אקוטית.
דר` מילכה דונחין הציגה את המודל של ארגון הבריאות העולמי – מצגת מצ"ב. הדברים שהוצגו מבוססים על שני מסמכים של ארגון הבריאות העולמי (שקף במצגת). הוצגו מונחים בסיסיים, החזון של ארגון הבריאות העולמי והמטרות. השולחן העגול לבריאות נפשית אימץ מטרות ודרכי פעולה אלה.
דנה שרף, מנהלת תחום שיקום פסיכיאטרי, מחוז תל אביב, משרד הבריאות – עשתה לנו הכרות עם סל שיקום. מצגת מצ"ב. חוק שיקום נכי נפש בקהילה (משנת 2000) נועד להשתלבות מתמודדים בקהילה. מודדים את איכות השירות לפי ההשתלבות בקהילה. החוק חל על תושבי ישראל, בני +18, עם נכות רפואית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% ומעלה, שנקבעה ע"י: פסיכיאטר שהוסמך ע"י משרד הבריאות או ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, הקובעת את אחוזי הנכות. קופות החולים אמונות על הגשת אדם לסל שיקום. אדם גם יכול להגיש את עצמו באמצעות האתר ויש גם באגפי הרווחה ברשויות מי שמסייע בהגשה. הבעיה היא שלא כולם מוכנים להזדהות ולא פונים לביטוח הלאומי. עקרונות השיקום: שילוב מרבי של האדם המתמודד עם פגיעה נפשית בחיי הקהילה בהתאם לרצונותיו, צרכיו ויכולותיו. רכישת כבוד אנושי אמיתי למשתקם. מרכיבי סל שיקום: דיור - הוסטל (כולל לאוכלוסייה ספציפית), קהילה תומכת (מבנה מרכזי, עם מנהל, מדריך ומתאם טיפול ודירות מסביב. חברות ועמותות נותנות את השירות), דיור מוגן (קבוצתי, לבודדים – מתאם טיפול ומדריך מגיעים אל המשתקמים - עובדים על המטרות שקבעו לעצמם), שירותי סומכות. תעסוקה – תעסוקה נתמכת, תעסוקה מוגנת (מפעל מוגן, מועדון תעסוקתי – עובדים אתם על הרגלי עבודה כדי שיוכלו לצאת לעצמאות – "סיפור חוזר", "קפה טוב" – מסגרות עם מדריך), תעסוקה מעברית, הכוון תעסוקתי, הכנה לשילוב מקצועי, ליווי עסקי, התנדבות לשירות צבאי או לשירות לאומי ("תורמים במדים" – עד גיל 30), בית מדרש שיקומי, שילוב בלימוד תורני. השכלה – השלמת השכלה: 12 שנות לימוד, בגרויות, אולפן עברית, יישומי מחשב ודיגיטל, "אוניברסיטה בעם", אנגלית, ערבית, מכינה 30+, מכינה לקראת לימודים גבוהים – מקצועיים או אקדמיים, ליווי במהלך לימודים מקצועיים. הביטוח הלאומי מממן. חברה ופנאי - תכנית עמיתים - השתלבות בפעילויות וחוגים במתנ"סים, מועדון חברתי. משפחות - מרכזי ייעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדים – ציפור הנפש, מיט"ל, מיל"ם, יה"ל (מפגשים פרטניים/משפחתיים, קבוצות, ימי עיון והרצאות, הנגשת מידע). סיוע פרטני לציוד ראשוני - נועד לסייע למשתקם בקידום שיקומו בקהילה. מיועד למשתקמים המתגוררים במגורים פרטניים בקהילה, המקבלים אחד או יותר משירותי השיקום בקהילה. הסיוע עד גובה של 3500 ₪, יינתן לפונה לכל היותר אחת ל-5 שנים. יש רשימת ציוד. טיפולי שיניים - השירות ניתן במרפאות שיניים אזוריות של משרד הבריאות.
בתשובה לשאלה מה אחוז הזכאים לסל שיקום שמממשים זאת – הביטוח הלאומי מדבר על כ 120 אלף זכאים. מתוכם מקבלים סל שיקום כ 35 אלף. יש שלא רוצים סל שיקום יש שלא פונים מחוסר ידע, בשל זמני המתנה גבוהים. החסם הוא ההנגשה. יש מחסור בכוח אדם. למגזרים הערבי והחרדי נעשית התאמה תרבותית. בבני ברק יש שלש מסגרות לנשים חרדיות ובית מדרש שיקומי. אוהד כהן, נכה צה"ל, מתמודד, שוחח על בעיית הסטיגמה – מצגת מצ"ב. סיפר על עצמו - השתחרר ב 2002 מאשפוז פסיכיאטרי והמתין שנה לשיקום. השתקם במכון סאמיט. הבעיה המטרידה היא התמותה המוקדמת של מתמודדים ממחלות כרוניות. קושר עובדה זו לסטיגמה. מציין את העובדה שחברי הכנסת, המתבטאים במונחים של בריאות הנפש כקללה (פסיכופט, חולה נפש), מנציחה את הסטיגמה. אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית נאלצים להתמודד מול שתי חזיתות: הסימפטומים של המחלה והטיפול בה, העלולים לפגוע בעצמאותם ובאיכות חייהם וכן עם החברה, שחלק מחבריה מחזיקים בעמדות שליליות כלפי המתמודדים ופוגעים בהזדמנויות החיים שלהם. שלשה מרכיבים לסטיגמה: סטריאוטיפים - מייצגים אמונות מוסכמות על קבוצות חברתיות שונות, והם יכולים לעזור ביצירת התרשמות ראשונית וציפיות ראשוניות מהאדם השייך לקבוצה החברתית המתויגת. דעות קדומות – מכילות בדרך כלל מרכיב של הערכה שלילית. אפליה – תגובה התנהגותית המתבססת על דעה קדומה כלפי קבוצת מיעוט מתויגת, הגורמת לפגיעה בחברי הקבוצה. סטיגמה גורמת להדרה חברתית ויחד עם זאת פוגעת בדימוי העצמי ובתחושת הערך העצמי, מונעת השתלבות בתחומי חיים רבים ובכך חוסמת הזדמנויות לחיים מלאים, להשתתפות בתפקידים חברתיים, להתפתחות אישית וכלכלית ואף גורמת לחלק מהאנשים להימנע מפנייה לעזרה מקצועית. מתייחס לסטיגמה עצמית - הדרך בה הפרט מתייחס לעצמו, בהתאם לסטיגמה הקיימת כלפי הקבוצה אליה הוא משתייך. זו עלולה לפגוע בדימוי ובערך העצמי ולגרום למתמודד לצמצם את קשריו החברתיים כדי למנוע דחייה ובושה. ישנן שלוש תגובות עיקריות להתמודדות עם מגבלה פסיכיאטרית מול הסטיגמה: הפנמה והסכמה, הפנמת הסטיגמה הציבורית ותיעול הרגשות השליליים להעצמה עצמית, או התעלמות מהסטיגמה הציבורית, בה הפרט אדיש לסטיגמה הקיימת. מציין גם שקיימת סטיגמה של עובדי מערכת הבריאות - אנשים עם מחלות נפש חשים כי מתעלמים מהם בחדרי-מיון וכי רופאי משפחה מתייחסים אליהם בחוסר כבוד. הם מדווחים כי מעת שנודע כי יש להם מחלת נפש, נראה זלזול ביחס לדאגות הבריאות הגופנית הלגיטימיות שלהם. מצטט ממצאי מחקר שנעשה בוולפסון – השוו בין 100 מטופלים עם סכיזופרניה או הפרעה ביפולרית שאושפזו בגלל בעיה גופנית לבין 100 מאושפזים התואמים בגיל, מין, ממוצע לחץ דם, רמת סוכר ורמת שומנים בדם. התברר שלמאושפזים עם אבחנה פסיכיאטרית, עשו פחות אבחנה של סכרת ודיסליפדמיה, ניתנו פחות תרופות למצב הגופני, פחות יעוץ דיאטטי ופחות יעוץ לגמילה מעישון. לבסוף שאל מה ניתן לעשות? - אחד המשתתפים (מתמודד) הציע: "תביט במראה ותאמר לעצמך שאתה אלוף – זה לא מה שהחברה אומרת". - בפתח תקווה פועלים לצמצם את הסטיגמה באמצעות הסברה בבתי ספר ובקהילה. - יש פחד היום בקהילה, צריך להנגיש מידע וידע על התמודדות נפשית. הידע יצור קרבה. - צריך להבין שבקהילה טמון הריפוי – בלב, ובהושטת היד. - "עמיתים מומחים" – פרויקט שמתקיים בארבעה בתי חולים פסיכיאטריים – מתמודדים עוברים הכשרה ופועלים במחלקות ומסייעים בשיקום. נחשבים כעובדי בית חולים. - הצעה – מובילי דעת קהל, אם הם מתמודדים, צריכים לדבר בערוצי התקשורת על מצבם. יכול להיעשות במסגרת "סליחה על השאלה".
דוגמאות של עשייה עירונית בתחום הבריאות הנפשית
פתח תקווה - ענת גולדל - עו"ס קהילתית, רכזת תחום בריאות הנפש, במחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית, אגף הרווחה, עיריית פתח תקווה. מצגת מצ"ב. בפתח תקווה 280 אלף תושבים, באשכול 9, קיימת נגישות גבוהה לשירותי בריאות. בית החולים הפסיכיאטרי גהה נמצא בעיר. בריאות הנפש אינה במנדט של אגף הרווחה בעירייה, אולם, לנוכח ריבוי פניות בתחום בריאות הנפש ומחסור בכוח אדם, החליטה דר` חיה בנדק, מנהלת האגף בעירייה, לתת מענה מערכתי. לפני שנתיים מונתה ענת לתפקיד. כשנכנסה לתחום, החלה במיפוי צרכים שכלל מתמודדים, משפחות של מתמודדים, וספקי שירותים. ראתה חוסר אונים, תסכול, האשמות הדדיות, עו"סים שלא יודעים על שירותי בריאות הנפש. המידע שנאסף יסיע לעבודת העו"סים – הם ידעו לאן להפנות לקוחות. מטרות ההתערבות נגזרו מהמיפוי: חיזוק שיתוף הפעולה בין כלל שירותי בריאות הנפש בעיר לבין האגף לשירותים חברתיים ובריאות וגם בינם לבין עצמם, יצירת רצף שירותים בין האשפוז לקהילה ובתוך הקהילה, הקמת מרכז מידע עירוני בתחום בריאות הנפש, הגברת מיצוי זכויות למתמודדי נפש ובני משפחתם, פיתוח שירותים בקהילה למתמודדי נפש ובני משפחתם, במיוחד לאלה שאין להם סל שיקום ושיתוף לקוחות וסנגור עצמי של המתמודדים ובני המשפחה. פועלים על פי העקרונות של העבודה הקהילתית – רוצים לאתר את האנשים שיכולים להשתתף, ליצור מנהיגות של מתמודדים ובני משפחה שיכולים להוביל, רצו לבנות קהילה. מודל העבודה – שלשה צירים: מניעת אובדנות, חיזוק ממשקי עבודה ושת"פ רווחה ושרותי בריאות הנפש וכן פיתוח מנהיגות בני משפחה ומתמודדי נפש. התחילו במפגשים של הנהלת אגף הרווחה עם נציגי שירותי בריאות הנפש, ממשיכים במפגשים – זה יצר קשר. יש צוות להנגשת מידע על שירותים. המטרה – הכרות של ספקי השירותים, בצמתים מסוימים יוצרים דיון. ב 2022 קיימו יום עיון לכל עובדי אגף הרווחה ובריאות הנפש – 130 עובדי האגף + 70 נציגי בריאות הנפש. אחד התוצרים של יום העיון – ועדה שתקיים התייעצויות במקרים מסובכים. אשר לפיתוח מנהיגות – חשבו בהתחלה רק על בני משפחה שרוצים להוביל שינוי. היום יש שילוב של בני משפחה ומתמודדים. הם קבעו מטרות: הנגשת מידע, העלאת מודעות וצמצום הסטיגמה, ובניית קהילה. אחרי שנתיים הגיעו לרשת של 900 איש ולאט לאט נכנסים עוד אנשים. חודש פברואר יוצר מן הכלל – המרכזים הקהילתיים עושים פעילות לטובת כלל המוגבלויות, עכשיו הכניסו לזה גם את בריאות הנפש. בניית קהילה נעשית על ידי אירועים משותפים. יש להם קבוצת תמיכה חברתית למתמודדים צעירים, עם חברת דיאלוג, גם למי שלא זכאי לסל שיקום. במהלך השנתיים התקיימו 20 מפגשי מידע בזום, 1000 השתתפו, וכן קיימו 20 הכשרות למניעת אובדנות. תובנות ומסקנות: ליצירת שינוי נדרשת עבודה עקבית ושיטתית הבונה אמון בין השירותים ובין הלקוחות, מתמודדי הנפש ובני המשפחה. לצורך תכלול המענים העירוניים בתחום בריאות הנפש, נדרשת בניית תשתית עירונית של שיתופי פעולה בין שתי המערכות בריאות הנפש ורווחה, בניית מנגנוני עבודה משותפים, פיתוח שירותים ומענים תוך שיתוף הלקוחות. החלום שלה - תכנית עיר בריאה ברשות רואה את תחום בריאות הנפש כחלק בלתי נפרד מתפיסת העבודה שלה
מודיעין-מכבים-רעות - מיכל אלימלך – מתאמת הבריאות העירונית, הציגה פרטים על העיר מודיעין – מצגת מצ"ב. העיר נוסדה ב 1996, היום יש בה 112 אלף תושבים, באשכול 9. בעיר פועלת תוכנית למניעת אובדנות, לא קיימים שירותים למתמודדים ובני משפחתם. המועדון החברתי שהופעל על ידי `אנוש` נסגר. בעבר היו ניסיונות לפיתוח שירותים שנכשלו. במסגרת האגף לשירותים חברתיים פועל מרכז מיצוי זכויות שמלווה תושבים גם בתחום בריאות הנפש. לא יודעים על קיומו. במאי 2023 קיימו "מרחבון יזמות" – הגיעו 60 איש לדבר על בריאות הנפש. מתוך זה קם המיזם "קול נפשי". מהתקציב של קידום בריאות קיימו עד כה חמש הרצאות לקהל הרחב. נעשה חיבור למרכז למיצוי זכויות. מתכננים עכשיו סקר עירוני בנושא בריאות הנפש עם המחלקה האסטרטגית בעירייה.
אלי גור - פעיל ויזם חברתי, מיוזמי פורום "קול נפשי" במודיעין מכבים רעות – מציג את המיזם. מצגת מצ"ב. המיזם בא מהתושבים, מהמקום של מצוקה. ביחד עם העירייה מאתרים הזדמנויות. התארגנו על מנת להעלות מודעות, לנפץ סטיגמות וליצור פלטפורמות לעידוד השיח בנושא הבריאות הנפשית, לסייע ביצירת תוכניות, שירותים, מידע וידע וליצור מענים קהילתיים תומכים ומקצועיים, לגבש קהילה/ות וקבוצות עניין שיקדמו את תחושת השייכות, המעורבות והביטחון ולהקים תשתית עירונית תוך שותפות עם גורמים פנים וחוץ עירוניים, לקידום ושיפור מערך הבריאות הנפשית בעיר. פתחו מועדון חברתי למתמודדי נפש בזכותו של תומר (מתמודד), הקימו קבוצת תמיכה להורים של מתמודדים. חלק מהמתמודדים אומרים היום שיש בשביל מה לקום בבוקר. כל המתנדבים נפגשים כל חודש. היום יש בעירייה שיח בין אגפי בנושא.
רמת גן - דורין יגדל - עו"ס מרכזת תחום בריאות הנפש באגף לשירותים חברתיים, עיריית רמת גן. מצגת מצ"ב. בעיר 162 אלף תושבים, 20% תושבים ותיקים, באשכול 8. הצורך עלה מהשטח בתקופת הקורונה – צורך ברצף טיפולי, שיפור איכות החיים של מתמודדי נפש המקבלים שירות באגף. החלטה על הקצאת תפקיד ייעודי לבריאות הנפש היתה ביוזמת האגף לשירותים חברתיים. הודקו קשרי העבודה של הרווחה והבריאות. באוקטובר 2023 קיימו שבוע מודעות לבריאות הנפש שהתמקד בהסרת הסטיגמה. קיימו האקתון "יוזמים לנפש". החלום שלה - יצירת מנגנון עבודה “משומן”: רווחה- בריאות- שיקום, לייצר רצף טיפולי ושיקומי עבור מתמודדי נפש על כל רצף התפקוד, צמצום ומניעה של תחלואה נפשית רב דורית על ידי הרחבת המענים הטיפוליים לכלל התא המשפחתי.
אפרת - אבי רומנו – מנהל יישובי של הרשות לביטחון קהילתי. אפרת היא מועצה מקומית בת 14 אלף תושבים, בלב גוש עציון, בעלת אופי קהילתי דתי לאומי. מצגת מצ"ב. אבי הוא עובד העירייה משנת 2002, עסק בקידום נוער, מניעת אלימות סמים ואלכוהול, הקמת מטה נוער, הקמת מרכז צעירים, מרכז משפחה צעירה, תחום מניעת אובדנות, קידום מענים לאוכלוסיות חד הוריות ולאחרונה - קידום מענים לאוכלוסיית בריאות הנפש – משותף לאפרת וגוש עציון. במסגרת הפעילות של הרשות לביטחון קהילתי הכין מתו"ה – מיפוי, תכנון והערכה. מיפו קיומן של תופעות / התנהגויות סיכון, במסגרת בתי הספר + מידע שנאסף במחלקת הרווחה, מרכז משפחה, משטרה ועוד. יש נתונים מפורטים על אובדנות. במאי 2021 שאל הורים במרכז להורים בקהילה, איזו התנהגות סיכונית במתבגרים מעניינת אותם – הרוב השיבו כי מצבי דיכאון וחרדות. יש המון בדידות חברתית – לקשרים חברתיים בעולם הווירטואלי יש כללי משחק אחרים, יש תחרות מתמדת בעצימות גבוה על נראות, דימוי גוף, וסטטוס הצלחה. לזה נוסף גם הליך הלגליזציה ואי הפללה של שימוש בחומרים ממכרים – גראס. מ 2017 יש עליה בתחלואה כפולה אצל צעירים. האתגרים: נושא בריאות הנפש נמצא בהשתקה מקצועית וקהילתית – לא מדברים על זה פן יפגע במחירי הדירות. יש צורך בהבנה והכרת הנושא והסכמה להעלותו ולטפל בו. צורך בפריצת חומות ההשתקה של מתמודדים ובני משפחתם. תקציב, מי מתכלל? ב 2023 הצטרף לתוכנית למניעת אובדנות והחל ללמוד את נושא בריאות הנפש. עשה מיפוי מענים ואיתור פערים, אשר הפך לכלי עבודה, התחילו להעלות את הנושא, יצר מעגלי תמיכה למתמודדים ובני משפחתם, הנגשת מידע ומיצוי זכויות, רתם מתנדבים וגורמי מקצוע בקהילה. עסקו ביצירת רצפים בקהילה ונהלים לצוותי חינוך, נוער, צעירים, מבוגרים, כולל נוהלי עבודה במקרי קיצון או כקריאה למקרי קיצון. עבודה של השפ"ח ,רווחה ,חוסן – מול בתי הספר, ההורים, והצוותים החינוכיים. הכשרות מקצועיות לשומרי סף ומפגשי עבודה עם מנהלי קופות החולים להבנת השירות הניתן. במקביל החלו לקיים אירועי תרבות בקהילה: הצגות, מופעים, סיפורי חיים על התמודדות של גיבורים בעל כורחם. ב 2023 קיימו כנס מקצועי משותף עם מ.א גוש עציון. הכנס נועד למתמודדים ובני משפחותיהם, לאנשי מקצוע ולגורמי טיפול בקהילה. בכנס השתתפו כ 150. היה יריד של 10 עמותות שנותנות מענים בנושא. תוצרי הכנס: מיתוג הנושא, רשימה של אנשי קשר, קבוצת וואטס-אפ פעילה ומשוב כמיפוי צרכים להמשך. החליטו להתמקד במעגלי תמיכה להורי מתמודדים, הנגשת מידע, ומיצוי זכויות. מעלה אדומים - ברנדה הורביץ פרוור - חברת מועצה ועליזה אבנעים - מנהלת יחידה לקידום בריאות, עיריית מעלה אדומים. מצגת מצ"ב. במעלה אדומים כ 40,300 תושבים, באשכול 6. ברנדה אחראית על מניעת אובדנות בעיר. בעקבות הצטרפותה של עליזה לשולחן העגול לבריאות נפשית החלה למפות את ספקי השירות בעיר. הקימו ועדת היגוי לנושא והפיצו שאלון על מנת לאתר את ספקי השירותים וללמוד מי תומך במתמודדים ובני משפחותיהם. מטרת העל שלהם היא קידום שלומות נפשית, מניעת הפרעות נפשיות. המטרות: היכרות עם המענים בתחום בריאות הנפש בעיר, העלאת מודעות בקרב קובעי המדיניות בעיר והקהילה, טיוב והרחבת השירותים של בריאות הנפש, יישום אסטרטגיות לקידום בריאות נפשית ומניעתה, הנגשת המידע לתושב. כ -60 בני משפחה של מתמודדי נפש השיבו לשאלון – הסוגיות העיקריות שעלו: מחסור במענה עירוני לתושבים בנוגע לזכויות, ייעוץ, קבלת הדרכה, מחסור במרכז חברתי למתמודדי נפש ובני המשפחות, עלה צורך בתמיכה קהילתית, ייעוץ וסיוע במצבי משבר, מחסור ותורים ארוכים מאוד לפסיכולוג או פסיכיאטר, גם מחוץ למעלה אדומים. בשיתוף עם "עמיתים" החלו לעסוק בהעלאת המודעות באמצעות פרסומים ופתחו קבוצת ווטס-אפ של כל נותני השירותים בעיר. 80 משתתפים בקבוצה זו. באפריל 23 קיימו יום עיון בנושא אשר בסיומו נחלקו לשולחנו עגולים והגיעו לתובנות בנושאי: מניעה, טיפול, שיקום ונהלי עבודה. השותפים שלהם: העירייה – אגף הרווחה, החינוך – שירות פסיכולוגי חינוכי, תכנית עמיתים – מתנ"ס, מרפאת בריאות הנפש, קופות חולים, עמותת אנוש - מיל"ם, מרכז ייעוץ למשפחות מתמודדי נפש.
שילוב חוסן ובריאות נפשית בעבודת מתאמי הבריאות - יונתן אמסטר, משרד הבריאות. מצגת מצ"ב. הצוות של המשרד עובד על כלים שיסייעו לרשויות. הדגש הוא על שותפויות, חוסן ובריאות נפשית וקידום בריאות. לנוכח חבירה של משרד הבריאות עם משרד הרווחה, החינוך ועם הג`וינט, יש לרשותם תקציב של 70 מיליון ₪ לשנתיים הקרובות. זהו תקציב גמיש. זה יהיה כלול בקול הקורא של אפשריבריא. יוצעו תוכניות מדף ויינתנו וואוצ`רים להתקשרויות מרכזיות באמצעות הג`וינט.
|