סיכום הכנס השנתי לציון היום הבינלאומי ללא עישון - 31.5.21
סיכום הכנס השנתי של הקואליציה למניעת עישון – 31.5.21
השתתפו כ 150 משתתפים. דנה פרוסט ודר` מילכה דונחין פתחו את הכנס בסקירה קצרה על עבודת הקואליציה למניעת עישון. זו השנה השנייה שמקיימים כנס מקוון לציון היום הבינלאומי ללא עישון. הנושא שקבע ארגון הבריאות לשנה זו הוא גמילה מעישון. דר` מישל טיראן, נציג הסניף האירופי של ארגון הבריאות העולמי בישראל, נשא דברי ברכה. לדעת ארגון הבריאות העולמי יש להתייחס לעישון כאל פנדמיה. נושא זה נמצא בין מדע ופוליטיקה. הגישה של שינוי נורמה חברתית היא גישה חדשנית בעיניו. לדעתו, אם עוסקים בבעיה בריאותית בראיה חברתית, כאשר האדם במרכז, מקבלים תוצאות טובות יותר. ה -MPOWER ממוקד בראיה מערכתית, ממוקד במדינה ולא בפרט. אמנם היצמדות אליו היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על צמצום העישון, אולם גמילה היא במקום השני בחשיבותה. עישון זו התמכרות ועל כן גמילה מעישון עשויה לסייע לצמצום התופעה. בישראל יש פוטנציאל לבנות שינוי באמצעות ההשתתפות הקהילתית החזקה שיש כאן. דיאלוג יביא לשינוי. מודה על היוזמה ועל ההזדמנות להיות אתנו. הכנס התחיל בסרטון קצר שהציג את נורמת העישון במאה הקודמת, בסרטים, בצילומי ידוענים ועוד. הבעיה קיימת גם היום, למשל בסדרה הישראלית "השוטרים", אב מציע סיגריה לבתו. מסתבר שלמרות השינויים שחלו בעשורים השונים, הרגולציה הנרחבת ופעולות המניעה והגמילה, עדיין קיים צורך לפעול לשינוי הנורמה החברתית ביחס לעישון בישראל. בחרנו להתחיל עם הסוגייה של כיצד משנים נורמה חברתית, אולם לנוכח תקלה טכנית, נאלצנו לוותר על הרצאתו של פרופ` גוסטבו מש, ונסתפק במצגת שהכין – מצ"ב המצגת. במהלך ניסיונות להתגבר על התקלה שמענו על פעילויות שמתקיימות היום ברשויות החברות ברשת. בכפר סבא – העלו סרטונים לפייסבוק העירוני – השפעת העישון של ההורים על ילדיהם. ברמלה התחילו בשבוע שעבר בקמפיין עם שלטי חוצות, היתה להם פעילות הסברתית עם סטודנטים לסיעוד בשוק העירוני, ביצעו תצפיות בעסקים, היתה אמש הרצאה על עישון במשפחה, תחרות בין התיכוניים. באופקים התקיימו הרצאות לתלמידים על הסכנות בנרגילה. היום יחלקו בקבוקי מים לאנשים תמורת הסיגריה שלהם. אילנה שמלה ללום, רכזת מקצועית של רשת ערים בריאות, הוזמנה לשוחח עם גב` הלן לחיאני, על פעילות שנעשתה בעיריית אשדוד, בתקופה שבה פעלה כמנהלת מחלקת הבריאות. הם פעלו להפוך את העירייה לארגון בריא ובין היתר עסקו בסביבות נקיות מעישון. צמצמו את המקומות המותרים לעישון וסיפקו סדנאות גמילה לעובדים, בשעות העבודה. הלן דיווחה כי הזמינות והנגישות של הסדנא, בעבודה, הקלה עליה. דיווחה כי עשתה מספר ניסיונות גמילה לפני כן ללא הצלחה. היו סיבות שונות לחזרה לעישון לאחר כל ניסיון. היתה לה תמיכה הן בעבודה והן במשפחה. כבר חמש שנים וחצי שאינה מעשנת. המירה את העישון בספורט – גם בעלה הפסיק לעשן. צברה את הכסף של הסיגריות ולאחר שנה נסעו לטיול בחו"ל. גאה בעצמה שהפסיקה לעשן ולהביא גם את בעלה להפסיק. על תפקיד הרגולטור בשינוי נורמות עישון דברה דר` שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. מניעת עישון הוא אחד היעדים של בריאות הציבור. גורם המוות הנמנע השכיח ביותר, גורם למחלות רבות. הקורונה לא היטיבה עם הנושא – היתה עליה בכמויות העישון של המעשנים. לכולנו המטרה – לצמצם את שיעור המעשנים בישראל – הקטנת מספר הנכנסים למעגל העישון – מניעה ראשונית, הגברת היציאה מעולם העישון ע"י גמילה, הפחתת כמויות העישון ומניעת חשיפה לעישון פסיבי. מספר דרכי פעילות: משפטי, הסברה, חינוך, פעילויות גמילה ופעילות ברשויות המקומיות. בשנה האחרונה התברר עד כמה יש לרשויות המקומיות כוח לנהל את הבריאות ויכולת להגיע ולהתאים את המענים לאוכלוסייה שלהם. מבחינה משפטית, רק משרד הבריאות יכול לעשות – הגבלת פרסום ושיווק, איסור עישון במקומות ציבוריים, השוואת המס על טבק לגלגול, צוו מיסוי על סיגריות אלקטרוניות נמצא בתהליך אישור. קיים מפרט אחיד לממכר מוצרי עישון, חובת דיווח של רשויות מקומיות לשר הבריאות על אכיפה. נמצאים בתהליך הכנסת תקנות לגבי אינסרטים בתוך אריזות הטבק. בשנת 2020 הוכרו 54 רשויות כאפשריבריא – חלקן כללו תכנים של סביבה נקייה מעישון. מבחינת גמילה, יש מוקד – תוכנית חינם בארבע שפות באמצעות יועצי גמילה מעישון. בלי צורך בהפניה של רופא. יש גם מוקדי גמילה בקופות החולים. מבחינת חינוך – פעילות משותפת עם משרד החינוך. יש 1,800 בתי ספר מקדמי בריאות שגם פועלים להיות בתי ספר נקיים מעישון. הסברה – קיימת באתר משרד הבריאות. נעשים קמפיינים – מתכוונים לשלב גם סיגריות אלקטרוניות. היום יצאה איגרת לכל מערכת הבריאות – על תפקיד מערכת הבריאות ביום הזה – זה מאבק מתמשך יומיומי. חשוב להנגיש את האמצעים האלה לכל המעשנים. פאתן – העלה את הסוגייה של מתקפת עישון באולמות חתונות. שואל במה משרד הבריאות יכול לעזור. תשובתה של שרון – באולמות אסור לעשן – זה עניין של אכיפה. מציעה שנחשוב על זה ביחד. צריך להכניס לתרבות שזה לא תקין. צריך לשים דגש על הסברה בכל הרשויות בארץ, מותאמת לאוכלוסייה. ניהאיה – שיעור המעשנים בקרב הגברים הערבים הוא בין הגבוהים בעולם. אם מובילים חקיקה שמטילה מיסים על סיגריות – צריך להפנות את הכספים לטיפול בבעיית העישון של החברה הערבית. תשובתה של שרון – תבדוק את הנושא. ניהאיה גם מציעה להוביל להקמת קואליציה של חברי כנסת בנושא העישון. דר` אנג`לו – טוען שגם בחברה היהודית יש בעיה של עישון באולמות חתונות. מבקש שנעשה יחד מעשה בנדון. בשארה אחמד – אם היום החוק נותן גושפנקא לעירייה לעסוק באכיפה – עירייה צריכה לא לאשר בתי נרגילה ליד בתי ספר. אפשר לתבוע רשויות שלא אוכפות את החוקים. מילכה - ציינה בפני שרון כי מדיניות של עיר נקייה מעישון מיושמת במספר ערים וכי הקואליציה למניעת עישון מעודדת רשויות מקומיות להצטרף ליוזמה. פרופ` לאה רוזן – מציעה לקדם את החוק של איסור מכירה סיגריות מתחת לגיל 21 – שואלת אם המשרד מתכוון לעסוק בזה. תשובתה של שרון – מציינת את העובדה שמגיעים מעשנים כבר בכניסה לצבא, האם זה יעזור. גב` אורלי אבינועם, מרכזת תחום העישון בשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך – דברה על תוכניות חינוכיות כמנוף להשפעה ושינוי עמדות בקרב ילדים ובני נוער. לא יכולים להתעלם מהשנה שחווינו. יש ירידה בגיל שתיית אלכוהול, תפיסת המסוכנות ירדה בנושא הקנביס. לגבי העישון – יש כניסה של מוצרים חדשים למגרש. 15% בקרב תלמידי ו` ח` ו-י` התנסו אי פעם בעישון סיגריות. בתקופת הקורונה יש החמרה במצב הנפשי של בני נוער. מחקר חדש שנעשה לאחרונה – ילדים בכתות ד`-ו` – החמרת תחושת הבדידות והבידוד החברתי. בעלי מיומנויות חברתיות טובות הצליחו לשמר את המיומנויות גם וירטואלית וגם סייעו לאחרים. משרד החינוך פועל בשלשה צירים ובשלשה מעגלים – צוות חינוכי, תלמידים, הורים. בשלשתם העלו את תחושת המסוגלות של הצוותים לשוחח עם תלמידים והורים על מצוקותיהם, פעלו לשיפור האקלים הכיתתי וכן לזיהוי מצבי סיכון ומצוקה ומציאת מענים מתאימים. לנוכח כל אלה, מה אפשר לעשות בתחום העישון? גם בשגרה וגם בחינוך משקיעים במניעה, איתור וזיהוי וכן מענה טיפולי. כדי שעבודת המניעה תהיה רלבנטית ומותאמת צרכים – בוחנים את המניעים להתחלת עישון – זו תפיסה מנחה לבניית תוכניות. בתחום ההתנהגותי – צורך בלקיחת סיכונים, קוגניטיבית – הנאה עכשווית, רגשית – לחץ, מתח, דימוי עצמי והצורך בתחושת ההשתייכות. חשוב לחשוב גם על שעמום – צריך לתת חלופות. ההורים מהווים מודלינג לילדים. הפרסום המסיבי ושיטות השיווק המתוחכמות – לכל זה צריך להתייחס. התפקיד שלנו – לכוון לחשיבה ביקורתית. התוכניות למניעת עישון משולבות בתוכניות כישורי חיים – בניית חוסן, כישורי התמודדות. לקראת היום ללא עישון הוציאו אגרת מידע לשלשת קבוצות היעד, בעברית וערבית. ציר נוסף – הכשרת מנהיגים צעירים בקרב התלמידים, מועצת התלמידים שותפים. מה קורה בביה"ס? מאמינים שהשיח הפתוח משפיע על ההחלטות של התלמידים, חשוב שיהיה קשר משמעותי עם גורמים משמעותיים (המורה בביה"ס). יוצאים מנקודת הנחה שלהורים והמורים יש השפעה על אמונות ועמדות ומכאן גם ההתנהגות בנושא העישון. המחקרים הראו ששלשה גורמים משפיעים: מבוגר משמעותי, תחושה שביה"ס מקום בטוח, מחוברות חברתית. לקבוצת המנהיגים / עמיתים יש השפעה. מבססים את השיח על "שפת השינוי" באמצעות הגישה המוטיבציונית. התלמידים מצפים שיהיה שיח קשוב, שנכבד אותם, נבין, נהיה נוכחים, להתעניין מי הם באמת, לסייע להם לשאול שאלות. הציגה שני סרטונים שתלמידים הכינו. בעוד יומיים יקיימו תחרות של עבודות של תלמידים. אחד המשתתפים מציע שתהליכי גמילה לתלמידים יעשו ברמת המשפחה. דר` איריס לייטרסדורף שואלת אם יש גם תוצאות – האם נעשית הערכה. קרן רוט איטח, מנהלת היחידה במשרד החינוך – אין מחקרי הערכה ספציפיים בנושא עישון. קיימת מגמה של ירידה בשיעורי התנסות בעישון עם השנים, מאמינים שלפעילות יש חלק בזה. אי אפשר לנתק את מה שקורה בבתי הספר ממה שקורה בכלל החברה. לנו כקואליציה וכחברה יש תפקיד לפעול יחד כדי לשנות את המצב לא רק בבתי הספר. לאחר ההפסקה התמקדנו בארבע עבודות של סטודנטים, בתחום המניעה והגמילה מעישון. מר אחמד נמארנה מביה"ס לסיעוד של הדסה והאוניברסיטה העברית בחן שימוש בסדנאות ותרופות לגמילה מעישון בקרב קוהורט של גברים ערבים המטופלים בקופות חולים שונות, בהנחיית פרופ` ניהאיה דאוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. עקבו אחרי 950 מעשנים או מעשנים לשעבר, רצו לדעת כמה מהם הופנו לגמילה על ידי רופאי המשפחה, כמה קיבלו עצה מהרופא וכמה פנו בפועל לסדנאות. חזרו אל רוב הנחקרים לאחר 6 שנים, טלפונית. אחוז המעשנים ירד במידה ניכרת בין שתי התקופות ובמקביל עלה שיעור הנגמלים. יחד עם זאת עלה שיעור המקבלים עצה מהרופאים, הפניה והשתתפות בסדנאות, בין שתי התקופות. הציג את המאפיינים של מי שקיבל עצה, הפניה והשתתפות בסדנאות. על חוויות נשים הרות ולאחר לידה לגבי חשיפה לעישון כפוי (של בן הזוג) בהריון דיווחה גב` מאיה רודנאי, דוקטורנטית בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה, בהנחיית דר` יעל בר זאב. המטרה להבין את הגורמים המאפשרים והחוסמים יצירת בית ורכב נקיים מעישון. ראיונות טלפוניים חצי מובנים של 66 נשים יהודיות וערביות בהריון ועד שנה אחרי לידה. רוב הנשים יודעות שהעישון מזיק אך לא יודעות מה בדיוק מזיק -מצגת מצ"ב. רוב הנשים חשבו שלא מקובל להעיר למעשנים במקומות ציבור. באוכלוסייה הערבית עלתה גם הסוגייה של אירוח מעשנים בבית. בעיית ריח. לאחר הלידה – בני הזוג מקפידים על ניקיון לפחות בתקופה הראשונה. הנשים הציעו הצעות לפתרון בעיית העישון הכפוי – חקיקה, מעורבות של הצוות הרפואי מול בן הזוג המעשן, ראיונות עם אנשים שנפגעו מעישון. על סקר בירור צרכים בקרב אנשי מקצוע בנושא גמילה מעישון בבני נוער, במסגרת פרקטיקום בבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, דיווחה גב` ענתי יום-טוב, מקדמת בריאות בכירה בשירותי בריאות כללית ויו"ר האיגוד הישראלי למקדמי ומחנכי בריאות. הציגה נתונים על עישון בני נוער. באוכלוסייה הערבית שיעור גבוה התנסה בעישון נרגילה ויש גם עישון סיגריה אלקטרונית - מצגת מצ"ב.. מחקרים מראים שרוב המתבגרים מעוניינים להפסיק לעשן אך הניסיונות להפסיק לבד כושלים. שירותי גמילה צריכים להיות אפקטיביים ואטרקטיביים. בדקו את עמדתם והחסים של רופאי הילדים ביחס לשיח עם בני הנוער בנושא. 71 רופאים השיבו על שאלון דיגיטלי. התברר כי בני הנוער לא מעלים את הנושא ביוזמתם, כל רופא צריך לשאול את שאלת העישון מגיל 15 – 96% מרופאים ממלאים פרט זה בתיק ברפואי. כ 5% מהילדים מעשנים. רוב הרופאים לא מקיימים מעקב יזום אחרי ילד מעשן. 30% כן עושים מעקב. כמחצית מהרופאים לא שואלים את הילדים אם הוריהם מעשנים. חלק מהרופאים שואלים על מוצרי העישון. רוב הרופאים מעריכים שאין להם מספיק זמן כדי לייעץ בתחום העישון או שאין להם מספיק ידע בנושא. הרוב אישרו כי מעוניינים לקבל מידע בנושא. בשירותי בריאות כללית כוללים עכשיו תוכנית להעצמת הצוותים הרפואיים המטפלים בילדים ונוער על מנת שיוכלו לעסוק בתחום. על ידע, עמדות, ופרקטיקות של תמיכה במטופל בגמילה מעישון בקרב רופאי שיניים דיווחה גב` תמר רוזנברג, מאסטרנטית בבית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה, בהנחיית דר` יעל בר זאב ודר` יצחק טייב - מצגת מצ"ב. תחילה סקרה את השפעת העישון על הפה והשיניים. רופאי השיניים בארה"ב פועלים על פי סטנדרט ה 5A`s – שואלים מטופלים על העישון, מייעצים להפסיק, מציעים דרכי גמילה וקובעים מפגש מעקב. במחקר בחנו עד כמה רופאי השיניים בישראל מיישמים את הנ"ל ומה הגורמים שמשפיעים על השימוש. 410 רופאי שיניים השיבו. רק 57 (14%) מתוכם דיווחו כי מבצעים את כל ה 5A`s. 34% מקיימים רק את שני השלבים הראשונים. רופאים שהשתתפו בסדנת הכשרה בנושא עישון ביצעו יותר את ה-A5. המסקנה – רופאי שיניים צריכים לראות את מניעת עישון כחלק מתפקידם. נשאלה שאלה – איך מסבירים את העלייה בשיעורי עישון של נשים ערביות. לדעתה של ניהאיה – הנשים הערביות מכורות לניקוטין בגלל העישון הפסיבי ויתכן שזו הסיבה לעליה בשיעורי העישון אצלם. דר` איריס לייטרסדורף ברכה על עבודות הסטודנטים. את ההמלצות ביחס לרופאי השיניים היא כבר מתכוונת לאמץ. מציעה להתייחס לכל הצוותים במרפאות. את רב השיח בנושא "פני עתיד – אג`נדה לקובעי מדיניות", הנחתה דר` יעל בר זאב מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל. הציגה את המשתתפים: גב` שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, מר שלמה שטיין, סגן מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל-אביב, מר פאתן גטאס, מנהל פעילות האגודה למלחמה בסרטן בחברה הערבית ועו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון. לכ"א הפנתה שאלה. את שירה כסלו שאלה מה לדעתה – האם יתכן שרגולציה לא מספקת כדי לשנות את הנורמה? ממדי העישון לא קטנו למרות התקדמות ברגולציה. סקר שבצע המיזם למיגור העישון – יש ירידה בשיעור המעשנים סיגריות וטבק לגלגול. הבעיה היא שבקרב בבני 15-17 יש עליה בהתחלת עישון. בין הסגר השני לשלישי התרשמו שיש ירידה בעישון בני נוער – הסבירו זאת ע"י ירידה בנגישות למוצרי עישון, יותר השגחה הורית ופחות אינטראקציה חברתית. באפריל האחרון יש עליה לשיעור גבוה מזה שהיה לפני הקורונה. הסיגריה האלקטרונית היא המוצר הראשון שאתו מתחילים בני נוער לעשן. יש נורמה שסיגריות מזיקות. לגבי סיגריה אלקטרונית – יש הסכמה שמזיקות. הרגולציה של איסור פרסום לא כוללת אכיפה. מחיר הסיגריה האלקטרונית נמוך יחסית וזמין, בטעמים, ידידותי למשתמש. צריך להשלים את החוק את החוק של איסור מכירה בטעמים. מר שלמה שטיין נשאל – איך רואה את האתגרים בפני מחלקות הפיקוח בשלטון המקומי ומה יעזור לו לשמור על החוקים בצורה אופטימלית. מיצג את עיריית תל-אביב שאוכפת את העישון. לא מעשנים במסעדות בתל אביב, בחלק המקורה. מעשנים במועדונים, בארים, תחנות רכבת. מקפידים שלא יעשנו בתחנות אוטובוסים. יש עדיין נהגים שמעשנים לפני שהנוסעים עולים. קיימת בעיה עם מתן רישיון עסק – משרד הבריאות לא מונע מתן רישיון עסק במקרים שמפרים את חוקי העישון. קיימת בעיה בהתרת העישון במתחם החיצוני של המסעדות – הם ביקשו לבטל זאת. לדעתו כל שטחי המסעדה צריכים להיות נקיים מעישון. רצוי לבטל את התרת העישון מחוץ למסעדה. עכשיו מתכוונים לאכוף יותר את הנושא. בעיה נוספת היא גובה הקנס לבעלי מסעדות – שווה להם לשלם את הקנס ולא להפסיד לקוחות. מציעים קנס מדורג (עולה לגבי רצידיביסטים). בעיה נוספת, לגבי חוק איסור שיווק – לא הסמיכו את הרשויות לאכוף. פאתן גאטס – נשאל עד כמה יש תפקיד לחברה הערבית לשנות את מצב העישון בחברה הערבית מעבר לרגולציה. היום יצאו בקמפיין בחברה הערבית נגד עישון בני נוער (הציג סרטון). היתה ירידה בשיעורי העישון בתחילת שנות 2000. הנרגילה שינתה את המצב. לדעתו, העדר אכיפה הרשויות הערביות מונע את השינוי. יש בכל זאת שינוי, באבל או בחתונות היו מכבדים את האורחים בסיגריה. היום זה כבר לא קיים. עד היום לא הצליחו להביא קבוצה של אנשי מקצוע כדי להכין תוכנית משמעותית. ח"כ לשעבר, מר יהודה גליק התייחס לדברים שנאמרו – צריך להשלים את החקיקה עם התייחסות לאכיפה. ההחרגה של העיתונות הכתובה אפשרה את הפרסום, אך משרד הבריאות לא ממש ניצל הזדמנות זו. ראינו בשנה האחרונה שהמשטרה היתה אחראית על אכיפת המסכות, המשטרה מסוגלת לאכוף. עו"ד עמוס האוזנר, טוען שהנקודה הראשונה היא שהרשויות צריכות להתייחס ברצינות לנושא, כולל שר הבריאות. שנית, כל הנושא של עישון דורש טיפול שורש. צריך לקבל את העובדה שעישון הוא זיהום סביבתי – זה צריך לחדור לתודעת מקבלי ההחלטות. מתייחס לעשן שנכנס לבתים מעישון של שכנים. כל עוד העישון מתנהל ע"י חברות בינלאומיות, תמיד יהיה אינטרס כלכלי. משווה את הנושא לעבדות. צריך להעלות את הנושא לפתרון על ידי מערכת המשפט – איך לטפל במוצר שהורג כל משתמש שני. צריך לקבל משהו החלטי – לא יתכן שיהיה מוצר ממכר ולא יטפלו בזה. נושא יצור הסיגריות לא מטופל. בינואר 2019 יצא החוק שאוסר הצגת סיגריות, שיעור העישון נשאר זהה. דר` יעל בר זאב מסכמת – למרות התקלות הטכניות, שמענו מגוון גדול של הרצאות, מהאקדמיה, מהרגולטור ומהשטח. יש הרבה דברים שצריך לעשות כדי לשנות את הנורמה. צריך לטפל באכיפה, בעזרת הרגולטור. מודה לכולם.