השתתפו כ 150 משתתפים. בדברי הפתיחה לכנס הציגו דנה פרוסט ודר` מילכה דונחין (מנחות הכנס) את הקואליציה למניעת עישון ואת פעילותה במהלך השנה האחרונה, בהכנת מתווה לתוכנית לאומית עבור משרד הבריאות והכנות ליום ללא עישון, כולל בחירת הנושא לכנס התואם את קביעתו של ארגון הבריאות העולמי. ח"כ לשעבר יעל כהן פארן, יו"ר משותפת של התנועה הירוקה, פתחה בדברי הברכה וציינה את חשיבות ההסתכלות הסביבתית של העישון. לעישון יש השלכות סביבתיות מגידול הטבק ועד הפסולת של בדלי הסיגריות. היה לה כבוד לקחת חלק בחקיקה בכנסת ה 20 – הצליחו בהעברת החוק למניעת פרסום מוצרי טבק ועישון. מגפת הקורונה לימדה אותנו ושינתה את מקומה של בריאות הציבור. לצערנו, מגפת העישון לא נתפסת באופן דומה, לא בציבור ולא בגורמי השלטון. אין את האומץ הפוליטי לעמוד מול כל בעלי האינטרסים. צריך להכיר בכך שהמדינה לא עושה מספיק בנושא. מברכת על היום הזה, מברכת את הקואליציה. דר` שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, מברכת על היוזמה. הנזק מעישון מחייב עבודה יומיומית במניעה. בשנים האחרונות יש שיעור קבוע של מעשנים, יש סטגנציה, 20% מעשנים, בני נוער נכנסים למעגל העישון בגיל צעיר. שילוב עם הסביבה מאד חשוב. הנזק האקולוגי משפיע משמעותית, נוסף על הנטל הבריאותי. במשרד הבריאות רואים את מניעת העישון כנושא חשוב, הן בהסברה והן ברגולציה. צריך גם להשקיע בגמילה. עדיין צריכים לעשות יותר. מברכת את חברי הועדה המארגנת. מה בין עישון לאיום על סביבתנו? – גב` שוש גן נוי, המחלקה לחינוך וקידום בריאות, שירותי בריאות כללית; החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון; האיגוד הישראלי למקדמי ומחנכי בריאות – מצגת מצ"ב. החיבור בין העישון ואיכות הסביבה לא נמצא בשיח. מציינת כי "מעגל החיים של הטבק הוא מעגל המוות לאנושות". המידע שמופיע במצגת מבוסס על מספר מקורות, כולל ארגון הבריאות העולמי, ארגון סטופ, ועוד. כדי להכשיר את הקרקע לגידול הטבק יש צורך בכריתת עצים. ההערכה היא כי מ 1970 אבדו בעולם 15 מיליון קמ"ר של יערות. כדי ליצר את הסיגריות צריך ליבש את עלי הטבק, חלק מהשיטות הן באמצעות שריפה (של עצים). הניר לעטיפת הסיגריה והאריזות, השינוע, ההפצה בעולם – כל אלה מוסיפים לגזי החממה. החקלאות מושפעת – כשכורתים עצים הקרקע נסחפת וקשה לגדל בה גידולים. צמח הטבק גם מדלל את הקרקע, קשה לגדל גידולי מזון במקומו. הוא גם זקוק לחומרי הדברה רבים – אשר מגיעים למקורות המים. כשכורתים יערות הורסים בתי גידול של בעלי חיים. לצורך יצור טבק משתמשים בכמויות גדולות של מים. כל התהליך גורם ליצירת פסולת מסוגים שונים. כשני מיליון טון פסולת. המצתים לסיגריות הם גורם זיהום נוסף. בדלי הסיגריות, העשויים בעיקר מפלסטיק, פולטים חומרים רעילים שנספגים בקרקע ובמים. הפלסטיק גם לא מתכלה. כשמתפרק נוצרים חלקיקי מיקרו-פלסטיק. יש דיווחים על הרעלות ילדים ממחסניות של סיגריות אלקטרוניות ומבדלי סיגריות. המשרד להגנת הסביבה ביצע לאחרונה סקר של מקורות הפסולת – מעל שליש מהפריטים הם בדלי סיגריות. לאחרונה קמו ארגונים בדרישה להפסיק את יצור הפילטרים לסיגריות. היתרון הבריאותי של הפילטר שנוי במחלוקת, יחד עם זאת, ללא פילטר הסיגריה פחות טעימה ועל כן חברות הטבק לא מעוניינות לייצר סיגריה ללא פילטר. זה עלול להקטין את המכירות. מוצרי העישון האלקטרונים מיצרים פסולת שמזהמת את המים והקרקע עם חלקי פלסטיק, מתכות כבדות, רכיבים אלקטרוניים. הסיגריות האלקטרוניות החד פעמיות מהוות בעיה גדולה יותר. הסוללות הנטענות עלולות לגרום לשריפות. על העישון הסביבתי – מהעשן המרכזי שהמעשן פולט והזרם הצידי שנפלט מהסיגריה כאשר לא מעשנים אותה – ידונו בהרצאות הבאות. נושא העישון מיד שלישית לא מספיק מדובר. הרעלנים שנספגים ברהיטים, צעצועים, שטיחים וכו` משתחררים עם הזמן. חפצים ישנים הספוגים בעשן סיגריות ומושלכים כפסולת – מזהמים את הסביבה. כל התהליך של גידול, יצור, שימוש ופסולת פוגעים בזכות האדם לבריאות. מגדלי הטבק מרוויחים פחות מחקלאים, מעסיקים ילדים, בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך גם מעשנים יותר ושוב מפסידים (בריאות וכסף). חברות הטבק הכירו את כל אלה. מנסים להציג תדמית אחרת – של "ירוקים". אין מודעות מספקת לנושא. צריך לשלב בכל נושאי הסביבה גם את העישון. כמו כן אין לשתף פעולה עם חברות הטבק. חשוב ליצור שיתופי פעולה בין אנשי בריאות וסביבה. כיצד תעשיית הטבק מאיימת עלינו? פרופ` חגי לוין, ביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור – מצגת מצ"ב. תעשיית הטבק – אויבת בריאות הציבור. אויבת הדמוקרטיה. יש אסטרטגיה לחברות הטבק לתקוף אישית את מי שעלול לפגוע בה. חשוב להשתמש בכלים המשפטיים שעומדים לרשותנו כדי להגן על עצמנו. נציגי משרד הבריאות הותקפו כשניסו להעלות את המס על הסיגריות. גם בדיונים בכנסת יש לוביסטים, נציגים שמיצגים את חברות הטבק. כל התחשבות בהם באה על חשבון בריאות הציבור. העיתונות המודפסת מקבלת כסף מחברות הטבק ועל כן יש החרגה של איסור פרסום. חברת פיליפ מוריס מציעים מימון לפרויקטים חברתיים וסביבתיים. זה קשר פסול. לא רוצים שיתופי פעולה אקדמיים עם חברות אלה. לאחרונה הגיע לישראל נציג של חברת foundation for a smoke free world - זה גוף ממומן ע"י חברת טבק. אסור לשתף אתם פעולה. צריך לצאת להתקפה לצורך הגנה. הם אומרים לנו – יש מוצר חדש, לא סיגריה – אבל זה כן סיגריה. הם זורעים ספק במידע. מציגים מחקרים מסולפים. לצערנו, גם רופאים מכובדים מקבלים כסף מחברות הטבק כדי לשמש לוביסטים בכנסת. זה גורם נזק אדיר, כאילו יש מחלוקת מדעית. הילדים שלנו גדלים בסביבה רעילה. בפיצוציות יש עדיין פרסום של סיגריות. בטלוויזיה רואים על המסך אנשים מעשנים. כולנו צריכים לדרוש שלא ישקיעו את הכספים שלנו בחברות הטבק. ביחד צריכים לפעול כנגד הגורמים שפוגעים בבריאות. קואליציה יכולה לעמוד כנגד חברות הטבק. אין בארץ איסור מתן חסויות, אין מנגנון מספיק יעיל לאיסור פרסום סמוי. עדיין רואים את התופעות האלה. חברות הטבק פוגעות בכל 17 יעדי פיתוח בר קיימא. הקשר בין עישון ושריפות – מר בירן רוכברגר, ראש ענף חקירות וממלא מקום רמ״ח חקירות בנציבות כבאות והצלה - מצגת מצ"ב. בשנים האחרונות נחשפים לשריפות – הסיבות העיקריות הן הצתות וכשלים חשמליים. יחד עם זאת, אין מספיק מודעות בציבור לנזק המיידי מעישון. מתוך כ- 5000 חקירות של שריפות, מעל 250 נגרמות ע"י אמצעי עישון (סיגריות, נרגילה). ב 2021, 328 שריפות מאמצעי עישון. יש שריפות בשטחים פתוחים בגלל השלכת סיגריות. רוב השריפות מסיגריה הם בתוך מבנים. זה מחייב לצאת בהסברה וכן להתקין גלאי עשן בבתים. הגלאי עשוי למלט אותנו מהשריפה ו/או לכבות את השריפה. משנת 2018 ועד היום יש 20 הרוגים שנספו בדליקות שניתנות למניעה. 5 הרוגים כתוצאה מעישון ליד מחוללי חמצן. לפני חודש וחצי שני בני אדם נספו בתל השומר מעישון סיגריה של אחד מהם, בשל השריפה שהתפתחה. נתקלים גם באירועים של ילדים המשחקים עם מציתים או גפרורים (המקרה של ישוב אדמה). חשוב שכל אחד מאתנו יהיה זהיר, ויהיה שגריר. ש. היכן מתפרסמים הנתונים האלה? ת. יש מחלקת הסברה שתפקידה להעביר לציבור את כל המידע הזה. עושים את הפעילות הזו כבר מספר שנים. משתדלים להציג את הדברים במתנ"סים, רשויות. ש. האם יש מידע על תאונות דרכים / שריפות של מכוניות שנגרמות מעישון. ת. שריפת מכוניות הן בעיקר מכשלים חשמליים, בעיקר לא בעת נהיגה. אין לו מידע על תאונות שנגרמות עקב עישון. מניעת שריפות באמצעות רגולציה של מוצרי טבק – דר` הלל אלפרט, לשעבר באוניברסיטת הרווארד. ההרצאה היתה באנגלית. מדבר על רגולציה בתחום הבטיחות הביולוגית של הסיגריה. התחיל לעסוק בתחום ב 2004 מיד לאחר שחוקק החוק במדינת ניו יורק נגד הצתה של סיגריות. היתה להם הזדמנות לחקור את ההשלכות של החוק הזה על מנת להביא עובדות מסנגרות בעד אימוץ הרגולציה במקומות נוספים. בחנו את יכולת ההצתה של הסיגריות החדשות שבהן חברות הטבק עשו מניפולציה בסוג הניר והשוו לסיגריות רגילות. החדשות בהחלט עמדו בתקן שנקבע. בדקו גם את הטוקסיות שלהן לעומת רגילות ולא נמצא הבדל משמעותי. יחד עם זאת, הכנסתן לשוק לא הורידה את המכירות. לאחר פרסום הממצאים אימצו מדינות נוספות את החוק הנ"ל, הן בארה"ב והן במקומות נוספים בעולם. לדעתו המאבק בעישון נשען על שני יסודות – שינוי נורמה חברתית ורגולציה של מוצרי טבק. ההיבט המשפטי של עישון וסביבה - עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון. היבטים משפטיים בשלשה מישורים: מישור מניעתי, מישור הרתעתי, פיצוי. אשר לקשר בין עישון ושריפות – יכולים להביא לשינוי מינורי במבנה הסיגריה, באמצעות תקן מחייב ועל ידי זה למנוע חלק מהשריפות שמקורן בעישון. הסיגריות יכבו כמה דקות אחרי שיפסיקו לשאוף מהן. התקן הזה קיים בכל ארה"ב, בקנדה באיחוד האירופי. לא קיים בישראל. אפשר לדרוש זאת מהמחוקק. אם זה לא עובד, צריך לעבור למישור אחר – לתבוע את חברות הסיגריות כאחראיות על השריפה משום שלא הפעילו את התקן הנ"ל. פיצוי יכול להינתן פרטנית וגם המדינה יכולה לדרוש פיצוי. אם יודעים היום שהעישון גורם למותם של מחצית המעשנים אם מעשנים על פי הוראות היצרן, אפשר לתבוע את חברות הסיגריות על המתה – עקב רשלנות, אדישות, או עקב כוונה תחילה. במקרה זה של חברות הסיגריות – זו דרגת האדישות. הם יודעים בוודאות מה הנזק. העובדה הזו לבדה מטילה עליהם אחריות פלילית בדרגה גבוהה - המתה. סעיף 19 של האמנה הבינלאומית FCTC מדבר על הטלת אחריות פלילית על חברות הסיגריות. אם נוסיף לזה נתונים נוספים כמו המניפולציה של החברות שמגבירות את יכולת ההתמכרות – אחריות יותר גדולה. אם נפעיל אותה כראוי, נשיג מניעה –למשל, לא ירצו לקנות מניות שלהם בבורסה, זה יביא גם הרתעה וגם פיצוי. פיצוי אפשר גם לקבל דרך המשפט הפלילי. באמצעות מערכת המשפט אפשר לתבוע את חברות הסיגריות. מי שצריך לעשות זאת – משרד הבריאות וקופות החולים. אשר לבדלים – פסולת פלסטיק. מי אחראי לתוצאות ניקוי הפסולת. יצרני הסיגריות צריכות להיות אחראיות על זה. הן צריכות להפסיק ליצר סיגריות עם פילטר. העישון פולש לסביבה הקרובה שלנו כאשר חודר לדירה שלנו עשן מבחוץ. היום הוקדש דיון בוועדת הבריאות בכנסת בנושא זה. המשרד להגנת הסביבה היה צריך להיות ראשון המגינים מפני עשן סיגריות סביבתי. הם מתנערים מאחריות. צריך לסייע לאותם תושבים חשופים לעשן סיגריות של שכנים אנוכיים. אורי ריכטר תבע את שכנתו בגין זה וזכה במשפט. מצפים שמשרדי הממשלה יסייעו. אם לא, אנחנו כאן כדי לעזור לזה להתממש. חשיפת ילדים בישראל לעישון סביבתי – נתונים עדכניים – ד"ר תמר ברמן, טוקסיקולוגית ראשית במחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות – מצגת מצ"ב. אין סף בטוח של חשיפה לעישון סביבתי. צריך להגן על הסביבה, בעיקר על סביבת ילדים. השפעות של עישון סביבתי הם כמו של עישון. יש השפעות גם על קשב וריכוז. בניטור ביולוגי יכולים למדוד רמת חשיפה באמצעות נוזלי גוף. תוכנית לאומית לניטור ביולוגי – מדידת מזהמים שונים. בארצות אחדות בעולם בודקים קוטינין כבר שנים רבות אחת לשנתיים. באנגליה בדקו קוטינין ברוק של ילדים, עם הירידה בשיעור העישון והחקיקה לגבי איסור חשיפה לעישון הביאה לירידה ברמות הקוטינין. עם האיסור לעשן במקומות ציבור יש ירידה גם של חשיפה של הורים מעשנים. עדיין יש פער ברמות הקוטינין בין ילדים להורים מעשנים ולא מעשנים. ב 2011 התחילו בארץ לבצע ניטור ביולוגי. ב 2016 ריכוז הקוטינין בשתן של ילדים בישראל היה גבוה יחסית למדינות מערב אירופה. בסקר האחרון, שבוצע בין הסגרים של הקורונה, נאספו דגימות מאזורים שונים בארץ. הריאיון היה טלפוני ודגימות שתן נלקחו מהבתים. ממוצע רמות הקוטינין ירד בהשוואה לסקר מ 2015-16. ההסבר יכול להיות – שבתקופת המגפה הילדים היו יותר בבית והיתה להם פחות חשיפה לעישון סביבתי. יש בשאלון שאלות על הרגלי עישון בבית. ילדים שבביתם מותר לעשן בכל מקום – יש חשיפה גבוהה יותר. בדקו גם עופרת – ריכוזה גבוה יותר בילדים להורים מעשנים. יש גם מתכות כבדות בסיגריות ומוצאים אותן בשתן של הילדים להורים מעשנים. יש מתאם בין ריכוז קוטינין בשתן ומתכות כבדות. מדווחים תוצאות להורים. האם המידע משפיע על התנהגות ההורים? צריך לחקור זאת. לסיכום, היתה ירידה בחשיפת ילדים בתקופת הקורונה. כנראה שמספיקה חשיפה לזמן קצר (שומר מעשן בשער בי"ס, עישון בגן משחקים) על מנת למצוא קוטינין בשתן. בתקופת הקורונה היתה פחות חשיפה. איך נוכל להגן על ילדינו מחשיפה לעישון כפוי – פרופ` לאה רוזן, ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב – מצגת מצ"ב. מציגה שני מקורות של עשן סביבתי – אמא נושפת עשן ליד ילדה וכן עשן נפלט מהסיגריה שבידה. ידוע שעישון פסיבי מזיק. 40% מהילדים הצעירים בעולם חשופים לעשן טבק, בעיקר ע"י ההורים שלהם. סקר של סטודנטית בטיפות חלב הראה כי הורים שמעשנים קבועים חושבים שהנזק לילדים מופחת לעומת הורים שלא מעשנים קבוע. אחת האימהות אמרה לה שהיא מעשנת ולא מתכוונת להפסיק אבל היא לא מעשנת ליד הילד שלה. בביקור בית שעשתה הסטודנטית התברר שהבית אפוף עשן. כנראה שהאם לא מודעת לקיומו של העשן בבית. סיפור שני על קבלן שיפוצים שהבטיח לא לעשן בבית שמשפץ. מכיוון שבכל זאת היה ריח עשן בבית הוא הודה שעישן ליד החלון. בשני המקרים הנ"ל הבעיה היא חוסר מודעות והבנה מהי חשיפה. אם נוכל לשנות את המצב הזה, אם נשנה את הנורמה החברתית, נוכל לשנות את המצב. במחקר איכותני התברר כי אין מודעות של הורים להמצאות עשן בלתי נראה. אם מסתמכים רק על החושים (ראיה, ריח) מפספסים חשיפות. השאלה האם בדיקת ביומרקרים יכולה להשפיע על התנהגות ההורים. לכל ילד שמגיע לטיפת חלב אפשר להציע להורה לקיים בדיקת קוטינין. יש בעיה גם של עישון השכנים – העשן נכנס גם לחדרי ילדים. האם זה חוסר מודעות למרחק שהעשן יכול להגיע. הפרסום של האגודה למלחמה בסרטן על 9 מ` – פרסום מוצלח. ארגון הבריאות העולמי טוען כי אין חשיפה בטוחה לעשן סיגריות. כל רמת חשיפה, גם נמוכה מאד, גורמת לנזק. היום הנושא של עישון שכנים הגיע ע"י עו"ד עמוס האוזנר לבג"ץ. עמדה ברורה של בית המשפט עשויה לשנות את הנורמה החברתית ביחס לעישון. פעילויות למניעת עישון כפוי ברשויות מקומיות: באר שבע - עו"ס מיכאל אוחיון, מתאם הבריאות העירוני - מציג תמונות מכנס של בני נוער – מצגת מצ"ב. ראש העיר היה שותף, ניהל שיחה עם בני הנוער. העביר מסר ברור שהבחירה לא לעשן נמצאת בידיהם. לאחר מכן התקיים פאנל בו השתתפו כדורסלן, בן נוער, דר` אפרת אפללו, האגודה למלחמה בסרטן, גומל מעישון ומנכ"ל של אולם אירועים. למחרת התראיינה יו"ר מועצת הנוער ברדיו העירוני – ביטאה לקיחת אחריות ע"י הנוער. היום התפרסו מסרים בכל העיר, בקניונים, במשרדי ממשלה, להעלאת מודעות בדגש על הימנעות מעישון באולמות אירועים. חיפה - גב` מירב קובריגרו, מקדמת בריאות עירונית ומנהלת תחום סביבה, חברה וטבע עירוני במנהלת 2030/לשכת רה"ע וגב` כליל גלברט, דוברת מועצת הנוער העירונית, אגף חינוך בלתי פורמלי, עיריית חיפה הקימו היום דוכן הסברה עם האגודה למלחמה בסרטן בבניין העירייה. בעבר הביאו סדנאות לגמילה מעישון לעובדי העירייה. ישנה שותפות עם בתי הספר ומרכזים קהילתיים, לפי מגזרים. הפעם מבליטים שותפות רבת שנים עם מועצת הנוער העירונית באגף לחינוך לא פורמלי. גם הם זיהו שנכון לפעול עם הנוער כדי לעשות את השינוי, בעיניים של הנער, לא במסרי הטפה. כליל גלברט – דיווחה כי התחילו לעבוד על נושא העישון משני היבטים: השפעה עישון על איכות הסביבה ואיך מתמודדים עם לחץ חברתי. העבירו שאלון לבני נוער – השיבו כ 300 בני נוער בעיר. על סמך הממצאים הכינו סרטון הסברה, שילבו עובדות. הסרטון מצ"ב. (מבקשים לשמור על זכויות יוצרים). בנוסף, הכינו מערכי שיעור ומערכי פעולות, תלו שלטים בבתי הספר העוסקים בלחץ חברתי – 5 דרכים להגיב למי שמציע סיגריה – איך להתחמק מהיענות להצעה. הכינו בעברית וערבית. עבדו עם מירב ומועצת הנוער. מירב ציינה שזו עבודה של התלמידים לבד ללא משרד פרסום. מתכוונים להמשיך לפעול על סמך נתוני הסקר. יקנעם – גב` מיכל דריהם, מתאמת בריאות עירונית ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה - מצגת מצ"ב. הכינו עלון לתושבים באמצעות הוואטסאפ – על הקשר בין תזונה ופעילות גופנית לעישון ועל השפעת העישון על הסביבה. תלו שילוט ברחבי העיר. היום היתה הרצאה של לירן תורג`מן לתלמידי כתות ז`, ח`, ט`. התרשמה מהתלמידים ששאלו שאלות, גילו סקרנות, איכפתיות וגם חוסר מודעות. היה דגש על הסיגריה האלקטרונית שמכוון בעיקר לבני נוער. היתה להם סדנא על יצירת סרטי וידאו – התלמידים הכינו סרטוני הסברה. מתוכנן גם קורס הכשרה לפקחים, הרצאה להורים. כפר סבא – גב` שרון ג`ורג`י מנהלת מחלקה לקידום בריאות וחוסן עירוני בעיריית כפר סבא – נמצאת עכשיו באירוע יער. שם העבירו מסרים בנושא של הפגת מתח בטבע במקום באמצעות עישון. דנה פרוסט מסכמת – מודה לכל המרצים. כולם מכירים את הנזקים של העישון. יודעים שגם חשיפה של לא מעשנים לעישון פסיבי כרוכה בתחלואה. כולנו מחויבים להגן על הצעירים מפני המניפולציות של חברות הטבק. כולנו מחויבים לאכיפת החוקים הקיימים. המטרה של כולנו היא לגדל דור של אזרחים נקיים מעישון.
|