מטרות הסדנא: 1. הכרות עם הנושא של שינויי אקלים, השלכותיו על הבריאות והיערכותן של רשויות מקומיות. 2. התנסות בבחינת עומק של מקרה בוחן – השריפה בהרי ירושלים. 3. מפגש חברתי לקידום ההכרות והרישות בין חברי הרשת.
הוזמנו להשתתף בסדנא: כל חברי רשת ערים בריאות - מתאמי ערים בריאות, נציג נוסף מועדת ההיגוי העירונית (רצוי מתחום הקיימות), נציגי משרד הבריאות, מקדמי הבריאות בלשכות, מקדמי בריאות של קופות החולים ונציגי אקדמיה.
בפתח הסדנא הוצג הרקע לקיומה, מטרותיה וסדר היום המפורט – מצ"ב מצגת. מעבר לחשיבותו של הנושא והדחיפות העולמית, הארצית והמקומית לעסוק בו, אנחנו, כרשת ערים בריאות התחייבנו כלפי ארגון הבריאות העולמי שנעסוק בכך, כחלק מהמחויבות עליה קיבלנו הכרה כחברים בשלב 7 של התוכנית. בהכנת המענה לדרישות ארגון הבריאות העולמי, לקראת אותה הכרה, היו שותפים כל חברי הרשת במהלך שלשה מפגשים, ביניהם גם הסדנא השנתית של 2019. דר` אורלי רונן פתחה עם מסמך שהכין ארגון הבריאות העולמי, לקראת ועידת האקלים בגלסגו, המציע 10 צעדים להתמודדות עם שינויי אקלים ובריאות – מצ"ב המסמך (באנגלית). לפני חודש וחצי יצא דוח של ה IPCC (פאנל בין-ממשלתי לשיניי אקלים) שקבע כי משבר האקלים כבר כאן וכי הוא יותר חמור מהצפוי. הוא נגרם על ידי האדם והוא יכול גם למתן אותו. הציגה את בעיית משבר האקלים, את הרקע הנעוץ בשינויים המואצים שחלו בעשורים האחרונים בהתפתחות, צריכה וכו` ובמקביל חלה עליה בפחמן דו חמצני, מתאן, טמפרטורה, דלדול שכבת האוזון, דלדול יערות, אסונות טבע – מצגת מצ"ב. יש קורלציה בין התהליכים החברתיים-כלכליים לבין המערכות הטבעיות. ישנם ארבעה תהליכי על שמעצבים את הפעילות: עומס סביבתי, גידול האוכלוסייה, שינוים טכנולוגיים, התפתחות כלכלית וקיטוב חברתי. העירוניות במאה ה-21 צריכה להתמודד עם אתגרים רבים, יותר קונפליקטים, זיהום אוויר, פליטים, קריסת מצוקים, פקקים בכבישים ועוד. עיר מוצלחת היא עיר חסונה. זו עיר שמפתחת יכולות לספוג זעזועים ועומסים עתידיים, הפוגעים במערכות החברתיות, כלכליות, טכנולוגיות ובתשתיות, ולחזור לספק את אותן פעולות, מבנים מערכות וזהות. לזה נכנס גם משילות והיערכות. ישראל נמצאת ב"נקודה חמה" של שינויי אקלים, יחד עם כל האזור שסביבנו – עושים שימוש נרחב לצורכי עיור, תלויים במים לחקלאות, הזדקנות האוכלוסייה. ככל שיש יותר ערים כך גדלים איי החום. העיר מייצרת חום בגלל תחבורה, מזגנים וכו`. מה אפשר לעשות – מפנה ל 10 ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי, תוכנית "ברית ערים" של פורום ה-15 ועוד. עינב מלמד דוניץ, ראש הועדה לשלטון מקומי במנהלת שינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה, התייחסה למה שאפשר לעשות. ביולי 2018 ממשלת ישראל קיבלה החלטה להיערך לשינויי אקלים והקימו מנהלת היערכות לשינויי אקלים ובה נציגים של כל משרדי הממשלה וגופים רלבנטיים רבים. מנהלת זו פועלת באמצעות 7 ועדות משנה, ביניהן חירום ובריאות, שלטון מקומי ועוד – מצ"ב מצגת. במנהלת קבעו תרחישי ייחוס לשינויי אקלים, מיפו מגמות אקלימיות, אוכלוסיות פגיעות והתייחסו לתוכניות בשלטון המקומי ובשיתופי פעולה. התמונה הלאומית על פגיעות האוכלוסייה תעשה באמצעות מיפוי הרשויות. זוהו 4 מגמות אקלימיות בישראל: חם יותר – בעוד 4 מעלות עד 2100, יבש יותר, גבוה יותר – עליה של פני הים ב 0.3 עד 0.5 ס"מ בכל שנה, וקיצוני יותר – עליה בעוצמה ובתדירות. המנהלת הוציאה, במאי האחרון, דוח לממשלה עם המלצות. כבר בתקציב הקרוב יהיו תקציבים לתכנון ויישום תוכניות עירוניות. בתוכנית ההיערכות הלאומית חברו משרדי האנרגיה, הפנים והגנת הסביבה לפיילוט שמבוצע כבר ב-12 רשויות – תוכנית "המאיץ". התוכנית עוסקת במיטיגציה – התייעלות אנרגטית ותחבורה נקייה וכן באדפטציה – שיפור התשתית הירוקה, קירור העיר, ניהול מים וקיום אורח חיים מקיים. פרופ` חגי לוין, מביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, התייחס להשפעות של תופעות אקלימיות על הבריאות – מצגת מצ"ב. כמו כן הציג את עמדת איגוד רופאי בריאות הציבור להיערכות לשינויי אקלים ברשויות המקומיות. עקרונות ההתמודדות עם מגפות דומה לזה של התמודדות עם שינויי אקלים, חייבת להיות מחויבות פוליטית, יחד עם זאת צריך לשקול את מגוון השיקולים (לא רק בריאות) – אתיים, משפטיים, כלכליים, חברתיים, לוגיסטיים ועוד. מאיה שדה, מהמחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב, התייחסה לגורמי סיכון לבריאות לקויה הכוללים גם מאפייני השכלה, הכנסה, ועוד. ארגון הבריאות העולמי קבע כי מניעת מחלות וקידום בריאות צריך להיעשות באמצעות טיפול בגורמים ב"מעלה הזרם" כגון: ייצור וצריכת אנרגיה ומזון, תחבורה ואורבניזציה. חשוב לפעול על גורמי הסיכון שהם ברי שינוי, כמו התערבויות סביבתיות. בברצלונה, למשל, יצרו בלוקים של גינות עם הליכתיות ביניהן ומסביב נתיבי תחבורה – מצגת מצ"ב. הציגה ממצאים של מחקרים שמעידים על הקשר בין סביבה ובריאות. למשל, החלמה מניתוח קצרה וטובה יותר אם נשקף נוף מהחלון ולא קיר לבנים. ביפן קבעו מושג "אמבטיית יער". בקרב מי שטייל או צפה ביער נמצאו רמות קורטיזול ברוק (עדות לסטרס) נמוכות יותר מאלה שמטיילים רק בעיר. בניסוי מבוקר נמצא כי אנשים שהלכו בטבע במשך 90 דקות חוו פחות מחשבות טורדניות מאשר אנשים שהלכו בעיר. המנגנונים המוצעים להשפעת הסביבה על הבריאות מתייחסים לגורמים מתווכים כמו זיהום אוויר, רעש, חום, פעילות גופנית, סטרס (פחות), לכידות חברתית גבוהה יותר. אנשים שגרים בסביבה מרובת עצים דיווחו על בריאות טובה יותר. גם משפחות עניות הגרות בסביבת עצים מדווחות על בריאות טובה יותר. נמצא כי חשיפה לעצים מקטינה את הפערים החברתיים-כלכליים בתפיסת הבריאות. סביבה ירוקה משפיעה על תפיסת הבריאות בקרב אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך ולא משפיעה על אלה מהמעמד הבינוני-גבוה. במחקר על פעילות גופנית לאחר ניתוח מעקפים נמצא כי מגורים בסביבה ירוקה הגבירו את העיסוק בפעילות גופנית לאחר הניתוח. המודל של ברצלונה הוכיח שניתן להוריד את התמותה מזיהום אוויר, רעש וחום. תכנון כזה מביא לכפל תועלות – הן סביבתיות והן בריאותיות. דר` מיה נגב מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, הציגה מחקר שבצעו ב 2018-20 בחיפה – ביצעו מיפוי רגישות והערכות לשינויי אקלים בתחומי הבריאות והרווחה – מצגת מצ"ב. בדקו טמפרטורה באזורים שונים בעיר מתוך תמונות לוויין ומצאו מתאם די טוב עם תפיסות התושבים את גלי החום כסיכון. בדקו גם את החוסן הקהילתי בקבוצות אוכלוסייה שונות. תושבי הכרמל התלוננו יותר על שריפות, תושבי קריית חיים יותר על חום. בראיונות עומק שבצעו עם אנשי עירייה ואנשי מערכת הבריאות עלה כי העירייה אחראית לניהול העיר בחירום. יש לה מערך עירוני מבוזר לאזורים אשר יפעלו עצמאית בעת חירום בצוותים רב מקצועיים. אין היערכות ספציפית לגל חום או קור קיצוני. בתי החולים הגדולים בחיפה אמנם ערוכים למצב חירום אך בהגדרה לא ערוכים לשינוי אקלים, גלי חום קיצוניים או הפסקות חשמל ממושכות. מירב קובריגרו, מתאמת הבריאות של חיפה, ציינה כי חיפה נמצאת היום במקום אחר. בלשכת ראש העיר הוקם גוף אסטרטגי לתכנון ופיתוח העיר חיפה – "חיפה 2030". גוף זה (מירב משתייכת אליו) אחראי לנושאי אקלים, סביבה וחברה. יש בה יחידה סביבתית ואקולוגית עירונית. פועלים במסגרת תוכנית "המאיץ". מהשריפה ב 2016 הופקו לקחים. העיר מחולקת לרבעים ולכ"א יש צוות שאחראי על התמודדות עם הצפה, מי נגר, נגר עילי, טבע עירוני, גגות ירוקים. עומדים עכשיו לבדוק את תכסית הייעור העירוני. הקימו שני מודלים להדגמה על גג העירייה: "גג כחול" – המביא להשהיית מי גשם והאטת ירידת המים, ו"גג ירוק" – צמחיה. דר` מיה נגב התייחסה לשאלה "איך הופכים איום להזדמנות?" לפעילות המקטינה את שינויי האקלים יש תועלות בריאותיות. למשל, חום משפיע על אלימות, על תחלואה (שבץ) ועל ירידה בעיסוק בפעילות גופנית. ניתן להקטין את החום באמצעות הצללה. ניתן להפחית את גזי החממה ע"י החלפת השימוש ברכב פרטי המונע על סולר או גז ברכב חשמלי. ישנן המלצות לתכנון עיר בריאה באקלים חם ויבש. ב 2021 התחילו פרויקט עם שפרעם, במימון האיחוד האירופי, המשלב העצמה של החברה האזרחית לפעולה יחד עם העיריה והאקדמיה.
את הסיור שקיימנו בעקבות השריפה בהרי ירושלים ארגנה וניהלה סיגלית רחמן. התלווה אלינו שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה. כל הדוברים בנקודות העצירה השונות התייחסו להתמודדות עם השריפה ועם אירועים דומים בעתיד. שלומי מגנזי, סגן ראש המועצה האזורית הרי יהודה, הציג את תפיסתו הכוללת בנושא ואריאל קדם, פקח הרי ירושלים ברשות הטבע והגנים התייחס לדו קיום בין האדם והטבע. מנהל בית חולים איתנים, דר` גדי לובין, תיאר את היערכות בית החולים למצבי קיצון וכיצד פעלו בעת השריפה הנדונה. נוכחנו גם בחילוקי דעות שבין גידי בשן מנהל אגף קהילה בקק"ל ועמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. שמחנו לשמוע מפי שוני גולדברגר כי המשרד להגנת הסביבה מוביל היום צוות בין תחומי להתמודדות עם בעיית השריפות ביער. דר` יואל סיגל, דר` אלה ברנד, וגב` נגה אדלר, ממשרד הרווחה והביטחון החברתי הציגו את משבר האקלים מהיבט הפגיעות. משבר האקלים יפגע בכולנו ועל כן צריך לאמץ ראיה חברתית, להטמיע את התפיסה של "לא משאירים אף אחד מאחור". אנשים יכולים להשפיע בגלל שינויים טכנולוגיים, גלובליזציה וקשרים אישיים. הצד של גיבוש הקהילה הוא קריטי. לנוכח השינויים המהירים, היכולת להתמודד פועלת בשני צירים – יכולת טכנולוגית וקשרים קהילתיים. הפגיעות רבה יותר כאשר: א. הרגישות גבוהה – זו נקבעת על פי מאפייני הפרט והקבוצות (גיל, מגדר, מצב בריאות, היעדר מעמד חוקי). למשל, החיים בעוני אנרגטי (חוסר יכולת של משק הבית להבטיח את האנרגיה הדרושה לבישול, חימום, קירור או תאורה, ברמה העונה על הצרכים הבסיסיים) חשופים יותר למחלות, לאלימות. בעכו, למשל, חילקו לאוכלוסיות מצוקה מקררים עם צריכה אנרגטית נמוכה. ב. חשיפה גבוהה – סוגי חומרים וצבע, למשל אספלט ובטון, תשתיות לקויות, מיעוט צמחיה והצללה, מיקום וגאומטריה מבנית. יש קשר בין כיסוי עצים ואי חום עירוני לבין מיקומן של אוכלוסיות פגיעות. ג. יכולת הסתגלות נמוכה – מגורים במבנים רעועים, חוסן והון קהילתי נמוכים, היעדר כוח פוליטי או השתתפות נמוכה יותר. מה אפשר לעשות? – למפות את מיקומן של אוכלוסיות פגיעות (קשישים החיים בעוני, אימהות חד הוריות) – להשקיע בשכונות החלשות הן ברמת הבניינים והן בפיתוח שטחים ירוקים פרטיים. בעכו, הרשות המקומית הוסיפה 24 ₪ לארנונה כדי שתוכל לפתח שטחים פרטיים פתוחים. בבאר שבע ובשדרות ישנם תקציבים לכך מתוך ההכנסות של פאנלים סולריים על הגגות. מפתחים את המרחב הציבורי בשכונות עניות, בדגש על רצועות שתילה בצד המדרכה וגינות קהילתיות. בעכו, בשכונה של בני מנשה הקצו שטח לגינה קהילתית בה הם מגדלים ירקות שהם מכירים וצורכים. חייבת להיות חשיבה אסטרטגית לשינויי אקלים, תוך גיוס הנכסים המקומיים. צריך לחזק את המחויבות הערכית לרווחה משותפת יחד עם מענים מקומיים קונקרטיים. זה כולל תוכנית חינוכית, שיח קהילתי, גיוס המנהיגות הפוליטית/קהילתית, גיוס אנשי מקצוע, מעורבות פעילה של התושבים וגיוס המגזר העסקי. הגברת החוסן הקהילתי ייעשה ע"י ניצול הזדמנויות ומערכות קיימות, בעבודה משותפת כדי לתת גם מענים קונקרטיים. גיא דקניט, רכז מדיניות אקלים בעיריית תל אביב תיאר את התהליך שקיימו בעירייה. אחד האתגרים בתהליך הוא לאתר את השותפים בארגון ולקיחת אחריות על ידי יחידות אחרות. חשובה גם ההחלטה היכן "יושב" התהליך. בעיריית תל אביב המשנה למנכ"ל אחראי לנושא וזה מוטמע בתוכניות העבודה הרגילות של המחלקות השונות. הגדירו שני איומים מרכזיים: התחממות העיר וניהול המים – נגר וחוף הים. האיום – התגברות עוצמת המשקעים. בצעו מיפוי פגיעות – בחנו את קריאות מוקד 106 ולפי זה הגדירו אזורים פגיעים. כמו כן יש לרשות המקומית נתונים על אוכלוסיות פגיעות – מטופלי רווחה, מקבלי השלמת הכנסה וכו`. לארגון "לתת" יש נתונים על אחוז המוותרים על חימום. יש לעירייה נתונים על מספר החודשים בשנה בהם פעלה מערכת ההשקיה במרחב העירוני. עקרונות הפעולה שקבעו: פתרונות מבוססי טבע. הגדירו 7 תחומי פעילות וישנן 6 יחידות עירוניות שמובילות + ועדת היגוי בראשות המשנה למנכ"ל. זו נפגשת פעמיים בשנה לשם מעקב ביצוע. ישנן משימות שהושלמו, יש שהתחילו ויש שיתחילו בעתיד. במערכת החינוך התחילו לעסוק בהסברה והעלאת מודעות להיערכות העיר לשינויי אקלים – זו תוכנית שמלמדת אזרחות. התחילו השנה ב- 10 חטיבות ביניים. העירייה הציבה יעד של שתילת 100 אלף עצים. ב 2021, עד כה נטעו 2778 ברחבי תל אביב עם העדפה לדרום העיר. ספקו גם עצים לתושבים שהצהירו כי יש להם מקום בחצר ומתחייבים להשקות. על פי קריאות מוקד 106 איתרו את המקומות המועדים להצפות – הציבו שם 25 סנסורים למדידת מפלס המים כדי לאתר מוקדם היכן צפויה הצפה. התקינו גם בריכות השהייה למי נגר בשטחים פתוחים ויצרו 6 בריכות חורף – אלה מחלחלות לאט. הדוגמאות של ירושלים וכפר סבא הוצגו ונדונו ב-4 קבוצות בניהולן של שרון ג`ורג`י ושירה זימנר מכפר סבא ומירי רייס ורות מאיר מירושלים. סיכום שתי הדוגמאות נעשה במליאה. עיריית כפר סבא זכתה בקול הקורא של "המאיץ". חתמו על אמנת האקלים בוועידת האקלים האזורית של השרון, במרץ 2021. שרון ושירה הציגו את המגמות המשותפות לכולם וכן מגמות אקלימיות בכפר סבא לעומת כלל ישראל – מצגת מצ"ב. המוביל העירוני הינו המחלקה לחדשנות וקיימות. מחלקת קידום הבריאות מהווה חלק משמעותי בוועדה ומתמקדת בהיבטים של חוסן קהילתי. הוקמו צוותים מקצועיים בעירייה: אנרגיה, קירור העיר, ניהול נגר וחוסן קהילתי. תהליך העבודה כלל כתיבת תוכנית אסטרטגית להתמודדות עד 2030. מטרת הצוותים - הגדרת יעדים, אמצעי פעולה מתועדפים ותשתיות נגזרות. בסדנת התנעה שהתקיימה בחודש מאי השנה ניסחו חזון, בסדנא נוספת הגדירו יעדים ובהמשך כל צוות הגדיר את המטרות והיעדים שלו. לאחר הצגת הדברים ערכו סיעור מוחות שעסק בשתי שאלות מרכזיות: 1. מה תפקידו של מתאם הבריאות בנושא שינוי אקלים ברשות - חיבור הרשות לגורמי חוץ כגון משרד הבריאות וקופות החולים, בנוסף חיבור עמותות וגופי התנדבות ומתנדבים לצרכי הרשות, חיבור והפניות, הסברה – לספק מידע ולתת כלים. 2. איזה פתרונות ותוכניות היינו רוצים לקדם, כמתאמי בריאות ברשות, להתמודדות עם שינוי האקלים? – ביסוס מקורות הידע תוך יצירת קשר מקצועי, העלאת המודעות לנושא שינוי האקלים בקרב הארגון, הובלת מתנדבים בתחום זה ותכלול של התוצרים לפעולות בחירום. בירושלים, מירי עוררה בעירייה את המודעות לנושא שינויי אקלים ולאחר ש"פורום ירושלים בת קיימא" פנה אל ראש העיר באותו עניין, הוא נתן הסכמתו לעסוק בכך. יחד עם אגף אסטרטגיה הקימו צוות משימה, שכרו יועצים והצטרפו לתוכנית "המאיץ" של משרד האנרגיה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. מצ"ב מצגת. הקימו ועדת היגוי ו-3 קבוצות בתחומי תוכן: פיזי, חירום וביטחון והחברה האזרחית. כל קבוצה גייסה שותפים רלבנטיים. מיפו את הפגיעות, זיהו היכן ההשפעות הגדולות ופעלו גם לזיהוי העוצמות - איזה משאבים ותוכניות קיימות כבר בעיר ואיפה הפערים ומה המשמעות אם לא יטופלו. קיים צפי לגידול האוכלוסייה ועל כן צריך לצופף ולבנות לגובה, יחד עם שמירה על טבע עירוני. צריך להתקין ריצוף שמאפשר חילחול. החלו ממיפוי מה כבר קיים, תוכניות ושירותים. במקום שחסר – מתכננים. הם בתהליך ביחד עם מחלקת שפ"ע – לשכנע כל אגף לעשות יותר נכון את תפקידו. המטרה היא עירוניות בריאה ומקיימת. רוצים להקטין את החום (מיטיגציה) וגם לדאוג לאדפטציה. תחומי הפעולה: קירור המרחב הציבורי, טיפול במי נגר, חיסכון במים ובניה ירוקה (יכנס לחוק במרץ 2022). קירור המרחב הציבורי ע"י הצללה, רצוי עם עצים. לא תמיד אפשר. נטעו עד כה 7,800 עצים. רצוי שיהיו נשירים ולא ארלגניים. עוסקים בנטיעות חכמות המותאמות לכל עונות השנה. חשוב להרחיב את התכסית הירוקה. טיפול במי נגר – בפארק הצבאים הנושא מטופל היטב, עכשיו מתכננים פארקים נוספים של טבע עירוני בהם יתקיים שגשוג של מגוון מינים וכן טיפול במי נגר. עומדים להכין תוכנית אב לניקוז יחד עם אדריכל העיר. במנח"י יש עכשיו רכזת לנושא שינויי אקלים. על גגות הבתים הציבוריים התקינו קולטים ליצור חשמל. בכל המוסדות החדשים מתכננים מראש גגות ירוקים וקולטים. החברה הכלכלית מטפלת בנושא יחד עם אגף הרווחה, מציעים לתושבים להתקין קולטים ללא עלות. מקימים גם 100 עמדות הטענה לרכב חשמלי, כולל בחניוני אוטובוסים ומקדמים הליכתיות בעיר. ההתמקדות או הסוד הוא לאתר את הרגע הנכון והשותף הנכון ליצור הזדמנות לשינוי עירוני. תפקיד המתאם הוא בלמצוא את השותף האסטרטגי שיהיה משוגע לנושא ולנסות לזהות תקציבים שכבר קיימים בעירייה ולעשות את הדבר נכון יותר. מהן הפעולות הנדרשות כדי שמתאמי הבריאות יהיו רלוונטיים ברשויות שלהם? שירן מקרית מלאכי מדגישה כי כל הזמן רוצה להביא תהליכים חדשים לרשות וקשה לה להביא את זה באופן מקצועי, החשש שזה יתמוסס. מבקשת שיהיה משאב ברשת של איש מקצוע שיוכל להוביל את זה מול הגורמים ברשות שלה. מיכל דריהם יוקנעם – מודה על השולחן העגול, על השיח על הנושא. הוא תרם רבות להבנתי את נושא החוסן ושינוי האקלים. מקווה שאצליח לבנות ברשות אצלי צוות ולטפל בנושאים שנלמדו. מיכל מבשרת ציון – המפגשים הללו כל כך חשובים לנו כמתאמי בריאות, הן ברמת השיח על הפוליטיקה הארגונית והן איך לשחות בה ומבקשת שיצא ריכוז הקולות הקוראים שיוצאים לשטח. אליכס דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה – היה עוזר לנו אם היו דוגמאות פרקטיות לגבי פתרונות מבוססים בטבע באזורים הדומים לשפרעם. דוגמאות של Good practice . רות שטסל, תל אביב – מציעה לחלק לקבוצות לפי מקום שהרשות נמצאת בה ושיהיו מנטורים לפתח תוכניות ברשות (למידת עמיתים וחונכות).