רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

יום למידה בנושא קידום הגיל הרך, 13.7.16

סיכום מפגש למידה של חברי רשת ערים בריאות

בנושא קידום הגיל הרך, 13.7.16

 

השתתפו: איב אופל (נתניה), אילנה שמלה ללום (אשדוד), דר' איריס סלומון, עדנה סני (אורנית),

אתי אביר (גן יבנה), אתי כרמלי (רמת גן), גלינה אמדור (מעלות-תרשיחא), חנה קראוס (מעלה אדומים), כוכי נדב (ראשון לציון), מזל שניר (קרית גת), הניה כהן (מרכז הגיל הרך, קרית גת), מיכל אלימלך (מודיעין-מכבים-רעות), מירב קובריגרו (חיפה), מירה זהבי (ירוחם), מירי רייס (ירושלים), סארה אבו סיאם (רהט), דר' סיהאם עטאמנה כעכוש (באקה אל גרבייה), עדי חמו (הרצליה), ענת תבורי (מ.א. אשכול), רונה פוירינג (בני שמעון), רותי יצקן (חולון), שולי ריינהרץ (פתח תקוה), שני שור (מודיעין עילית),  פנינה טפירו (משרד הכלכלה מחוז צפון),  אורלי לביד ברזל (ארגון בטרם), איריס לביא (מפקחת אזורית, לשכת בריאות רחובות), אן בר דב (לשכת בריאות צפת), זיוה שטל (לשכת בריאות דרום), חמי בורשטיין (מדריכה ארצית, פיקוח על הבריאות, משרד החינוך), מיכל שיינוביץ (מדריכה ארצית גני ילדים, משרד החינוך), ליאורה גולדמן (לשכת בריאות חיפה), לילך מלויל, ניבה מנור, ענת שבתאי (משרד הבריאות), סימא ווצלר, שרית דניאלי (סטודנטיות לבריאות הציבור), סמדר אלינסון (מכבי שירותי בריאות), ענת עמיר (מאוחדת), פנינה מרום (רידמן), אביטל ישר רוזנאי (מנהלת הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד), רולא ח'טיב (לשכת בריאות נפת נצרת), חוה אלטמן, שירלי רחמיאל, אורית זילברברג (המחלקה לתזונה, משרד הבריאות), יעל ענבר, אגבאריה גיראהר, איריס בחר, סבטלנה שלייב (דיאטניות אזוריות, משרד הבריאות), ענת בר (מרכז הפעו"ט, טירת כרמל), דניאלה בן עטר (קרן ברנרד ון ליר), תחיה קרבטרי, דר' מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)                                                                              

                                            

                                            

                                            

מטרות יום הלמידה: 1. למידת הרציונל – למה חשוב לפעול לקידום הגיל הרך

                            2. הכרות עם התפיסה הכוללת של עיר מקדמת גיל רך

                            3. הכרות עם הנעשה בארץ בתחום זה        

 

ילדים קטנים, ערים גדולות – פרספקטיבות בהתפתחות המוח בגיל הרך- דר' איתי ברגר, מנהל המרכז הנוירו-קוגניטיבי והיחידה לנוירולוגיה של הילד, המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית (מצגת בשני חלקים מצ"ב -א' וב).

קיים קשר בין תכנון עירוני והחיים בעיר לבין התפתחות המוח. תהליך יצירת מערכת העצבים, התפתחותה והבשלתה מתחיל מרגע ההפריה ומתפתח כל החיים. ההתפתחות ברחם ובשנים הראשונות היא קריטית.

גנטיקה, סביבה וניסיון משפיעים על התפתחות המוח. מבנה בריא של המוח קובע את עתיד יכולת הלמידה, ההתנהגות והבריאות. יש תהליכים תחרותיים במוח, רשתות שבהן נעשה שימוש מתחזקות והאחרות נחלשות.

תינוק שנולד בשבוע ה- 40 לאחר הריון תקין, במשקל של 3 ק"ג, המוח שלו שוקל 1 ק"ג. נולדים עם כמות גדולה יותר של תאי מוח ממה שצריכים. לאחר הלידה מאבדים תאים אך מגדלים סינפסות – קישורים בין התאים. החומר הלבן, המיאלין, הנו ציפוי שומני מבודד שמעביר מידע. זה נבנה ונהרס כל הזמן. בטרימסטר השני להריון, במוח העובר 250,000 נוירונים נבנים בדקה. עובר לאשה שסובלת מרעב לא יתפתח בקצב התקין. היום יודעים לבדוק זאת בטכניקות של functional MRI. סביבה מטפחת משנה את מבנה המוח. ב PET CT  אפשר לזהות את תפקוד המוח. הגלוקוז (נצבע אדום), מהווה 'דלק' למוח. התמונה שמתקבלת מילד בן 5 בריא מראה צבע אדום רב באונה הטמפורלית. בילד בן 5 עם התעללות במשפחה – האונות הטמפורליות ללא צבע. לילד כזה יש בעיות זיכרון ויהיו לו בעיות למידה בעתיד.

ילדים צריכים סביבה תומכת, יציבה ומגיבה, הורות של 'פיגומים', אשר נותנת לילד את התמיכה שהוא צריך, לא יותר מדי ולא פחות מדי.

יש שלשה סוגי סטרס: 1. חיובי, אירועים קצרים שמעלים את קצב הלב ואת הורמוני הסטרס בדם. סטרס מסוג זה בונה. 2. נסבל, אירוע רציני, לא קבוע, אם הסביבה תמכה הוא לא יזיק. 3. סטרס טוקסי, מתמשך וללא סביבה תומכת ומגנה. סטרס כזה הורס.  בתקופת הרעב בהולנד, תינוקות שהיו בתקופה ההיא ברחם אמם, יותר חולים.

מסתבר שלסביבה יש אפשרות להשפיע על התבטאות הגנים. מזון, תרופות, סטרס משנים את המתילציה בתהליך התפתחות העובר או לאחר מכן.

נעשה ניסיון עם אימהות בהריון הנושאות את המוטציה ההומוזיגוטית הדומיננטית בגן האחראי לטרנספורטר של סרוטונין. לנשאי גן זה יש נטייה לדיכאון. למחצית מאימהות אלה, שיצאו מהבית בגלל התעללות קשה, שלחו את התינוקות שילדו לאימוץ. הקבוצה השנייה נשארה במשפחה הטבעית. במעקב אחר הילדים התברר שאלה שגדלו בסביבה מטפחת לא היו בדיכאון והאחרים כן. כלומר, בסביבה מטפחת הגן הדומיננטי שותק. המנגנון לא ממש ברור.

מחקר אמריקאי על עוני והתפתחות המוח הראה שבילדים שגדלו בעוני יש התפתחות לקויה של  ההיפוקמפוס. במשפחה בלחץ כלכלי יש פחות השקעה בילדים ויותר פשיעה וסמים וכו'.

החיים בעיר כרוכים גם בחשיפה לזיהום עירוני, לסטרס.

השקעה של דולר אחד בילדות מביאה לרווח של 10 דולר בהמשך.

 

המרכז לגיל הרך – גישה כוללנית לגיל הרך – גב' ענת בר, מנהלת מרכז הפעו"ט (העשרה, פעילות וטיפול לגיל הרך) , עיריית טירת הכרמל (מצגת מצ"ב).

מציגה מודל עבודה מערכתי. יש בארץ הרבה ילדים עם סיכונים סביבתיים וסיכונים התפתחותיים ומאמינה שצריך לפעול בדחיפות. הילדים במצב לא טוב מבחינה התפתחותית וגם אם ישקיעו יותר בבתי הספר יש כישלון בשבירת מעגל העוני. העוני הוא המשפיע ביותר על התפתחות הילדים. יחד עם זאת, המענים היום חלקיים ומפוצלים  בין כמה משרדי ממשלה ועוד שירותים שלא מוסדרים. חסר טיפול כוללני, איגום משאבים וחסרה הפעלת תכניות שהוכיחו את עצמם.

בטירת כרמל נבנה מרכז 'הפעו"ט' – העשרה, פעילות וטיפול בגיל הרך. המרכז מופנה לכל הילדים בטירת כרמל, ההורים, המשפחות והצוותים המטפלים.

נוסחו מטרות לכל אוכלוסיית יעד: ילדים, הורים, קהילה (ראה מצגת). עקרונות העבודה עם הילדים קובעים כי צריך למדוד ולהעריך. מודדים את הקשרים עם המשפחה ומתאימים 'חליפה אישית'. מתחילים עם הגדרת הבעיה (למשל, הישגי הילדים). התפקודים המוחיים מתפתחים בתקופה מוקדמת – הריון ועד גיל שנה. אם רוצים לקדם את הילדים צריך לגעת בתקופת החיים המוקדמת.

אי אפשר לחנך הורים – צריך לגעת בחוויות הילדות שלהם ולא בהכרח ללמד אותם משהו חדש. הדרך לטפל בזה אינו 'דרך הראש'. צריך לעשות משהו שיעשה שינוי. למשל, אם רוצים שההורה יהיה חם, רגיש, קרוב, אוהב – כך צריכים המטפלים לנהוג אתו וכך צריך לנהוג עם המטפלים. פיתוח סגל הוא מאד משמעותי כדי לאפשר להם לסייע להתפתחות הילד. המנחים, אנשי המקצוע, מודרכים בקביעות. הדרכת הורים נעשית בבתים או במרכז.  

אם אותרה בעיה אצל הילד ולא נעשה דבר, הפער ילך ויגדל. על כן חייבים לאתר מהר ולטפל מהר. הטיפול הוא עם הילד וההורה בתוך הקונטקסט שלו. יש תוכניות לעידוד שפתי, תוכניות בתחום הרגשי, וההתפתחותי. יש יחידה לטיפול בילדים בסיכון וסכנה.

אביטל, מנהלת פורום ארצי של היחידות להתפתחות הילד, הוסיפה כי משרד הבריאות קבע שיש צורך במענים האלה ועל כן הוקמו היחידות, אך המשרד לא מתקצב אותן. כל יחידה בפני עצמה מגיעה למשא ומתן עם קופות החולים. הקופות מכסות כמחצית מעלות הטיפול לכל ילד. הפורום הוקם כדי לסייע ליחידות. הגיל הרך ברשות המקומית אינו מוסדר.

קרן שטינמץ עובדת מול רשויות מקומיות על מנת שימונה אדם אחראי לגיל הרך. זה קיים במספר רשויות.

היום עובדים על הסדרת תקן לניהול התחום בתוך הרשויות.

 

תו למעון בריא – גב' ליאורה גולדמן, לשכת הבריאות המחוזית חיפה (מצגת מצ"ב)

מירב קובריגרו פתחה וציינה כי הנושא של תו למעון בריא הנו חלק מתהליך של קידום אורח חיים פעיל ובריא בחיפה. במסגרת הכוללת עובדים על קידום בריאות מהגיל הרך, במערכת החינוך, מקומות העבודה ובגיל השלישי.

ליאורה – תיארה תוכנית עירונית לגיל הרך מלידה עד 3. שותפים – רשתות כל מעונות היום, טיפות חלב, תזונאית. התחילו במיפוי ובנו יעדי חומש על סמך המיפוי, סקרו את הספרות ולמדו מהניסיון של משרד החינוך, מומחים בתזונה ומומחים בתנועה בגיל הרך. קבעו יחד קריטריונים – מה נדרש בתחום התזונה, הפעילות הגופנית, התברואה ועבודה עם הורים. המפקחת על מעונות היום ממשרד הכלכלה הצטרפה לתהליך מתוך הכרה ביכולת ההכללה שלו.

זה היה תהליך דינמי. בנו בו כלי פיקוח ובקרה. פרופ' גרוטו מינה, במקביל, ועדה לגיל 0-3 – אלה נתנו הנחיות לגבי פעילות ותנועה, אשר ישולבו בתו המעון.

מאפייני התו: משתמשים במנגנונים קיימים. קיים פיקוח של משרד הכלכלה באמצעותו בודקים תזונה, היגיינה, בטיחות, צפיפות (מס' ילדים למטפלת) – זה הבסיס למתן רישיון הפעלה. מי שלא עומד בתקנים אלה לא מקבל רישיון. מעון יום יכול לקבל תו (ניתן לשנה אחת) כאשר יש: בטיחות המבנה, היגיינה ותברואת מזון, תנועה / פעילות גופנית, פעילות עם הורים, השקעה באורח חיים בריא של הצוות, מינוי נאמנת בריאות בכל מסגרת.

ערכו השתלמויות לכל הצוותים במעונות. בנו מערכת תמיכה דרך המפקחות שמלוות את המעונות.

ב 2015 בנו תו מעון, אומץ על ידי משרד הכלכלה ומשרד הבריאות. היה פיילוט מקומי שהביא לאישור ארצי.

הועדה היום עובדת. מעבירה הכשרות לנאמנות הבריאות בנושאים: איך מובילים שינוי, איך מכינים תוכנית עבודה, איך עובדים עם הורים. מכינה את השדה ועובדת עם הפיקוח.

ב 2017 יתחילו לתת תו מעון בחיפה כפיילוט.

עובדים עכשיו על איך להעריך את התהליך.

מה אִפשר את התהליך? – לשכת הבריאות מאפשרת השקעה בנושא, העיר מדברת את השפה של קידום הבריאות, יש שותפויות רחבות כבסיס לכל המהלך. יש הזנה הדדית עם אפשריבריא, יש תמיכה של ארגונים ארציים (הארגונים צריכים לראות את הרווח שלהם כל הזמן), היה מימון של אפשריבריא ושל העירייה, עשו הערכה תקופתית והיתה אופטימיות לאורך כל הדרך.

מה היו האיומים? – אינטרסים מנוגדים, יש צורך להשקיע בשימור שותפויות לאורך זמן (הארגונים משלמים עבור מטפלות מחליפות כאשר הקבועות יוצאות להשתלמות). בהמשך יתנו גם גמול השתלמות.

 

תכנון עירוני והגיל הרך: פיתוח ידע מעשי - גב' דניאלה בן עטר, נציגת קרן ברנרד ון ליר בישראל (מצגת מצ"ב)

 קרן ברנרד ון ליר היא קרן הולנדית הקיימת 50 שנה, פועלת  ב-8 מדינות. הקרן משקיעה בשלש דרכים בגיל הרך: 1. מדיניות – אם מצליחים להשפיע עליה יש לזה השפעה רחבה, 2. תמיכה להורים, 3. Urban95cm – 95 ס"מ הוא גובה ילד בן 3 – הכוונה היא לתכנון עירוני בזווית של פעוט. תמיכה בהורים צריכה להינתן בכל מקום שבו פוגשים הורים למתן שירות, למשל בטיפת חלב.

ה-  Urban95cm – זו תוכנית בינלאומית שבה עובדים עם מתכננים לתכנון עיר שמקדמת את התפתחות הילד. המתכננים בד"כ לא מבינים בהתפתחות הילד אבל אם מתכננים באמצעות המודל הזה משפיעים על כולם. עשו מיפוי של הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הגיל הרך. סקרו גורמים כמו מים, אנרגיה, דיור, שטחים פתוחים, תחבורה, סניטציה, איכות אוויר. למשל, תנאי דיור לא הולמים גורמים לחולי. שמים דגש על ידע – רוצים ליצור ידע בינלאומי אשר שם צעירים על האג'נדה הגלובלית. הקרן מפרסמת באתר ומתקצבת פרויקטים בתחומי דיור, ניידות, מרחב ציבורי ועירוב שירותים. בתחום הבריאות מקדמת פרויקטים שמקטינים השפעות שליליות על בריאות או מקדמות השפעות חיוביות ונגישות לשירותים. בהודו, הקימו "עיר חכמה לילדים". בסינגפור למשל, בכל בנין של הדיור הציבורי (רוב האוכלוסייה גרה כך) יש מעון יום בקומה הראשונה. בבוגוטה יצרו סביבות ללא מכוניות ושנותנות עדיפות לילדים.

כשהתחילה לעבוד בארץ ביקשה נתונים מהמועצה לשלום הילד. למדה שאין הנחיות למתכננים לגיל הרך. מתברר מהנתונים (מצ"ב המסמך – ילדים בגיל הרך בישראל, 2015) כי יש מעל מיליון ילדים בגיל הרך בישראל ורק 23% מהם נמצאים במעונות יום.

על מנת לקדם את הנושא של תכנון העיר לקידום הגיל הרך יצרו שיתוף פעולה עם הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית. אתם עובדים בארבעה מישורים: 1. הקמת רשת של ערים שיתנסו בעירוניות לגיל הרך, 2. קורסים למתכנני ערים – עשו פיילוט בבן גוריון – תכנון עירוני לגיל הרך, 3. הצעות למדיניות, 4. ריכוז כל הידע בפורטל נגיש.

דר' אמילי סילברמן, ראש הקליניקה האורבנית, האוניברסיטה העברית – רוצה להקים מרכז מצוינות לגיל הרך. עובדים על פי תיאורית השינוי. מאמינים שאם למתכננים יהיה יותר ידע ורישות טוב יותר, זה יביא לתוצאות. ישנה עבודה משותפת אוסטרלית וקנדית שמנסה לפתח מדדים לכל אחד מהמאפיינים הסביבתיים שמקדמים את הגיל הרך. כשמודדים מרחב ציבורי יש נטייה למדוד את הכמות. צריך גם לדבר על נגישות וצריך שהמקום יהיה מפותח. מדברים על place making – כשחושבים על מקום ספציפי ודנים שם עם כל הדיסציפלינות – בירושלים מובילים תהליכי שכונתיים כאלה.

אין, למשל, מידע על מה קורה לילדים שגרים ברבי קומות – הם רוצים לחקור את זה.

רוצים להזמין צוותים מ 8 ערים – נציג של תכנון ונציג של הגיל הרך שיפגשו בכל חודש על משהו אחר, יעשו סיורים וילמדו זה מזה.

מירי – ספרה כי בירושלים עשו מיפוי של 95 ושל קשישים. עוסקים היום בתכנון לכל מסלול החיים.

 

על עבודה בין משרדית ובין מקצועית בגיל הרך-  גב' שירה זילברמן, ס.ממונה מחוזית  

ואחראית גיל רך, 360 התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון (מצגת מצ"ב)התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון - 360 קמה על בסיס מסקנות ועדת שמיד, תוכנית בין משרדית (רווחה, חינוך, בריאות, קליטת עליה, ביטחון פנים) והג'וינט. זו למעשה אינה תוכנית אלא פלטפורמה. המטרה – איתור ילדים במצבי סיכון. 180 רשויות בתוכנית.

העקרונות: הגדרה אחידה של 13 יעדים לאומיים, קבלת החלטות משותפת, לאורך כל התהליך יש מדידה ומעקב, ברשות המקומית נעשה מיפוי ויש נתונים. הגיל הרך בתוכנית – מלידה עד גיל 6. יש התייחסות לקבוצות ייחודיות – עולים, חרדים, ערבים. ברשויות מסוימות נכנסים לשכונות. צוות עירוני בוחר תוכניות מתוך מאגר של תוכניות שמצויות באתר. משרדי הממשלה הכניסו את התוכניות. דרכי הפעולה – הסתכלות מקצועית ואג'נדה משרדית.

ועדת "התחלה טובה" עוסקת בגיל הרך. יש היום 611 תוכניות בגיל הרך, מהם נהנים כ 28,000 ילדים והוריהם. יש מעקב ואפשר להציג השיגים.

 

תוכנית אפשריבריא לגיל הרך – גב' יונינה פליישמן, המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות   (מצגת מצ"ב).התוכנית מבוססת על תמיכה בהורים לאימוץ אורח חיים בריא במשפחה, כדי להקנות לילדיהם הרגלי תזונה ופעילות בריאים. תחומי הליבה להתפתחות בריאה הם שפה, הבנה, גופני, רגשי, חברתי. מטרות התוכנית: ברמת הילד (מתחת לגיל 5) – מיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי, ברמת ההורים – מתן כלים לשיפור הקשר הורה-ילד, ברמת אנשי המקצוע – שיפור מיומנויות עבודה עם הורים ודרכי עבודה בינתחומיות. הידע קיים, השאלה איך מיישמים אותו, איך עובדים עם הורים. עובדים בשלשה תחומים שאם הם משתפרים – משתפרים ההרגלים המשפחתיים: כללי התנהגות ביתיים, מסוגלות הורית, דוגמה אישית. עובדים על: הורות ברגישות ובסמכות,  הרגלי אכילה בריאים, תזונה בריאה, פעילות, שלומות רגשית. הגישה כלפי ההורה מבוססת על חוזקותיו של ההורה. נותנים הכשרות לאנשי המקצוע שעובדים עם הורים בגיל הרך. מדברים על מורכבות העבודה עם הורים, על סגנונות הורות. זו תוכנית בת 8 שבועות לילדים בגיל הרך והוריהם. בכל מפגש עם ההורים מחליטים על פעולות שיעשו ובשבוע לאחר מכן מדברים על זה.

התוכנית פועלת כעת ב- 5 ישובים, במערך יישובי, עובדים עם כל הגורמים שעוסקים בגיל זה.

 

קידום בטיחות הגיל הרך – גב' אורלי לביד ברזל, ארגון 'בטרם' (מצגת מצ"ב)

ילדים פגיעים יותר ממבוגרים. שטח הפנים שלהם קטן. נפילות הן כמעט תמיד על הראש כי הראש שלהם הוא החלק הכבד. המאפיינים הפיסיולוגיים והמגבלות הקוגניטיביות ותפיסת הסכנה שלא קיימת – כל אלה מהווים סיכון להיפגעות.

41% מהנפטרים מתאונות הילדים הם בגיל 0-4, הם מהווים 31% מהילדים.

'בטרם' פועלים להעלאת המודעות ברמת רשות מקומית וברמת הקהל הרחב.

רואים בבטיחות חלק מתפיסת ההורות. בטיחות היא חלק מהורות טובה.

מציבים שלטי חוצות להעלאת מודעות, שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע, תוכניות התערבות

הכינו מסמך של "בית בטוח לילדים" – מיפו את גורמי הסיכון בתוך הבתים. משפחה שנכנסת לפרויקט מקבלת קיט אביזרים לבית. מכון התקנים קבע תקן (וולנטרי) של בית בטוח לילדים.

תוכנית בחדרי לידה – מידע ליולדות עם הלידה.

תוכנית בפיתוח עם משרד הכלכלה – יצירת תרבות של בטיחות. בטרם מכשיר אנשי מקצוע לדאגה לבטיחות המעון. בהמשך – חינוך הילדים לבטיחות בשיתוף ההורים.

 

לסיכום, למדנו היום למה חשוב לעסוק בגיל הרך וכי חשוב שבכל רשות יהיה ריכוז של הנושא. המפתח להצלחה הוא ביצירת סביבות תומכות הן פיסית (תכנון אורבני לקידום הגיל הרך) והן חברתית, באמצעות ההורים. המפתח להצלחה – שותפויות של אנשי מקצוע ועם ההורים, מתוך כבוד הדדי ואימוץ ענווה תרבותית.

 

 

 

 

 

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים