רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

הכנס השנתי ה 24 - נתניה, 2016

הכנס השנתי  ה- 24 של רשת ערים בריאות בישראל

בשיתוף עם עיריית נתניה

"דיפלומטיה של בריאות בעיר בריאה"

יום שני,  ו' חשון, תשע"ז, 7 בנובמבר 2016

היכל התרבות ע"ש אריק איינשטיין, עיר ימים, נתניה

 

בכנס השתתפו כ 210 משתתפים, בהם מנכ"ל עיריית נתניה, מר אבי בן חמו, ראשי המנהלים והאגפים השונים בעירייה, ראשי ונציגי רשויות מקומיות, נציגי משרדי ממשלה, מוסדות אקדמיים, ארגונים ופרטים.

את הכנס הנחה במקצועיות ובחן רב מר מנחם נאמן. בין המברכים היה שר הבריאות ח"כ הרב יעקב ליצמן, אשר העלה את משנתו בדבר תזונה בריאה, מר משה פדלון, יו"ר ועדת הבריאות של מרכז השלטון המקומי וראש עיריית הרצליה וכן דר' מילכה דונחין, יו"ר רשת הערים הבריאות אשר הודתה לאנשי עיריית נתניה שהתגייסו ותרמו רבות לקיומו של הכנס – למר שלמה ישי, חבר מועצת העיר וראש ועדת ההיגוי, מר איב אופל, מתאם הבריאות העירוני, אנשי הדוברות – בעיקר לשרון גלנטר, אנשי התיירות ולאנשי היכל התרבות – בני וציפי.

הכנס השנה ארח את ראש עיריית אודינה שבאיטליה, פרופ' פוריו הונזל, אשר הרצה על "דיפלומטיה של בריאות בעיר בריאה ומקיימת" (מצגת מצ"ב).

פרופ' הונזל הדגיש כי שפת הבריאות היא שפה אוניברסלית, כמו אספרנטו. שפה שמאפשרת דיאלוג. לדיפלומטיה של בריאות יש שלשה ערוצי פעילות: בתוך העיר – חדשנות חברתית (אירועים בעיר, בניית אמון), מיתוג העיר. בין ערים – אמנות, רשתות, אינדקסים של הערכה וכן בין רמות הממשל. כאשר הוא בונה את תוכנית העבודה בעיר הוא נשען על מדדים ואינדיקטורים כמו הזדקנות האוכלוסייה, שיעור ילודה, גיל ממוצע, שיעור המהגרים (היתה עליה משמעותית), מדד אי שוויון. האנשים פחות בריאים כשיש חוסר הוגנות (inequity). כמו כן, הוא מקפיד לשלב בין בריאות וקיימות. כאשר מדברים על תזונה צריך לדבר גם על אשפה ועל צריכה בת קיימא. לדבריו, ראשי ערים יכולים רק להאיץ תהליכים, אבל צריך לעבוד בשותפות עם אוניברסיטאות, ארגונים למטרות רווח ושלא למטרות רווח – לזה הוא קורא הסליל המשולש (triple helix). המושג פיתוח אינו זהה למושג גידול, צריכה להיות התקדמות, צריכים להיות גמישים ולתאם בין רמות הממשל השונות. צריך גם להבין איך אנשים מתנהגים (הם לא בהכרח רציונליים). מדבר על שותפויות. כשמדברים על בריאות ועל קיימות צריך "לשבור את ה  silos –" (את העבודה בטורים מקבילים). בעיניו, בריאות וקיימות הן שני הצדדים של אותה מטבע. כולם היום רוצים עיר חכמה, אך ככל שהעיר יותר חכמה יש יותר פערים בין אוכלוסיות מכיוון שלא כולם יכולים להדביק את הקצב. יש עליה בתוחלת החיים אך לא באיכות החיים. תפקידה של העיר – לאפשר את איכות החיים.

באודינה יש שיעור גבוה של קשישים – הקימו ארגון לקידום בריאות קשישים. היו בין מגבשי התפיסה של עיר ידידותית גיל. הם משלבים חברות דיגיטליות לטובת הקשישים ומשלבים את הקשישים בתהליכי קבלת החלטות. כראש עיר, תפקידו ליצור את התנאים שכולם יוכלו לשתף פעולה. הביא דוגמאות של פעילויות בין-דוריות: הליכה לבית ספר (קשישים מלווים ילדים), קבוצות מיקוד לשיפור איכות הסביבה ועוד.

ברב השיח בהנחייתו של פרופ' פוריו הונזל, השתתפו: עו"ד מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה אל גרבייה, גב' סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון ומר משה פדלון, ראש עיריית הרצליה. כל אחד מהם התבקש להתייחס למספר שאלות, ביניהן , כיצד מיישם/ת בעיר/במועצה "בריאות בכל מדיניות" ומקדם/ת את הגישה של "כל החברה" למען הבריאות, כיצד מעודד השתתפות והעצמה, כיצד יודע/ת שהעיר / מועצה נעשתה בריאה יותר או יותר ידידותית.          

גב' סיגל מורן הציגה את הגישה של המועצה האזורית, המהווה "קהילה של קהילות", יש בה תחושת שייכות. לכל ישוב יש ה DNA שלו ומעודדים את התושבים להיות פעילים, להתארגן, לקדם נושאים עבור עצמם. המועצה עוסקת בהעלאת מודעות לבריאות, במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. המועצה דואגת לתשתיות / סביבה, כמו שבילי הליכה ואופניים בתוך הישובים ובין ישובים. יחד עם זאת תוחלת החיים בדרום נמוכה יותר ושירותי הבריאות נשארו מאחור. לדעתה, צריכה להיות חשיבה מערכתית של שירותי הבריאות הציבוריים. עו"ד מורסי אבו מוך סיפר שבאקה אל גרבייה התחילה לחשוב בריאות לפני כ 3 שנים. תוחלת החיים בבאקה היא 60-65 שנה. הצעירים הערבים רוצים להשתלב בחברה הישראלית אך לא מוצאים את התמיכה שצריכים. לאחרונה קיבל תקציב להקמת 34 מתקני ציבור ב 4 שנים. שם דגש על חינוך לחיים בריאים. מר משה פדלון הציג את מטרותיו במתן שירות מיטבי לתושבי הרצליה בתחומי החינוך, הדיור, הכלכלה, רווחה ובריאות. יש בהרצליה 125 גני ילדים מקדמי בריאות מסך 135 גני הילדים בעיר. מקימים עכשיו בית בריאות עירוני. יש 200 מתנדבים בתחום הבריאות. עוסק גם בצמצום פערים – קבע שכל ילד בעיר ישתתף בחוג אחד לפחות, בשעות הפנאי. הוא מממן את עלות החוגים לילדים שידם אינה משגת.

המושב השני עסק בשותפויות בינתחומיות והתנהלות משתפת לקידום בריאות וקיימות. את תקצירי כל ההרצאות ניתן למצוא בחוברת התקצירים. כמו כן מצ"ב מצגת אחודה של רוב המצגות אשר הוצגו בכנס.

גב' עירית גולן-אנגלקו, מנהלת אגף איכות הסביבה בעיריית נתניה, הציגה "תכנית חינוכית בנושא טבע עירוני ומגוון מינים של עיריית נתניה". דר' לוי בר-גיל, מתמחה בחינוך גופני לגיל הרך –" נעים ורוקדים אורח חיים בריא". אלמוג בן משה, יו"ר הועדה האתית משפטית במועצת התלמידים והנוער הארצית ותלמידת בית ספר טשרניחובסקי בנתניה דברה על התוכנית "בחרתי בריא". גב' מירב קובריגרו, מנהלת מחלקת תכניות חברתיות ומקדמת בריאות עירונית בעיריית חיפה, הציגה את "קידום בריאות בעיר חיפה - שיתופי פעולה זה שם המשחק". על "השפעת הסביבה הבנויה בעיר על בריאות התושב – מהלכה למעשה"  דברה גב' מירי רייס, מתאמת עיר בריאה, בעיריית ירושלים ועל "עידוד שתיית מי ברז בבית הספר – גב' נג'אח ג'בארין, מנהלת יחידת הבריאות, עיריית אום אל פחם. גב' שרון ג'ורג'י, מנהלת עיר ללא אלימות, מנהלת היחידה לקידום הבריאות ומתאמת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות בעיריית כפר סבא דברה על "בהמלצת רופא: התנדבות ומעורבות בקהילה, על הקשר בין פעילות קהילתית לחוסן רגשי ובריאותי".

במושב השלישי הרצתה בפנינו פרופ' כרמלה יעקובי וולק, סגן נשיא לחדשנות ופיתוח במסלול האקדמי, המכללה למנהל, על התפיסה של "ערים חכמות הן ערים משתפות" עם דוגמאות מוצלחות של יישום. כלכלה משתפת נשענת על אמון ויעילות – "לי יש", "אני צריך" "אתה יכול לתת". היא בנויה על רשתות ויחידים – צורכים ומשתמשים. יש לזה בסיס ערכי והטכנולוגיה מאפשרת. למישהו יש רעיון והוא מחפש שותפים לביצוע. למשל, אירביאנדבי – שינה את חווית התיירות, או קורסירה – לימוד מקוון. יש גם שיתופיות בעיר.  עיר חכמה משקיעה בהון האנושי והחברתי, בתקשורת ובקישוריות, דרך שלטון משתף.    דוגמא מעניינת היא העיר Shibuya (בטוקיו, יפן) – כל העיר היא אוניברסיטה. בסיאול, 90% מהתשתיות הן פס רחב. הציגה דוגמאות רבות נוספות. בארץ – הביאה דוגמא מוצלחת של פעילות משתפת של סטודנטים לעיצוב עם בני נוער בשכונת ג'סי כהן – עיצבו ושילבו תכנים רלבנטיים בפעילות הפנאי במתנ"ס המקומי. בבית אבות עשו סטודנטים עם סבא וסבתא תערוכה.

את הכנס חתם מר שלמה ישי בתודות לכל מי שעסק במלאכת ההכנה וההפקה של הכנס ובתודה לכל משתתפיו.

 

 

 

 

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים