רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

סדנא -דיפלומטיה של בריאות, 8.11.16

סדנא בנושא

"דיפלומטיה של בריאות בעיר בריאה"

היכל התרבות ע"ש אריק אינשטיין, עיר ימים, נתניה, 8.11.16 

 

בהנחיית:

פרופ'  פוריו הונזל, ראש העיר ודר' סטפניה פסקוט, מתאמת הבריאות העירונית, אודינה, איטליה.

 

השתתפו: נג'אח ג'בארין, נסרין ארבאריה (אום אל פחם), אילנה שמלה ללום (אשדוד), מירי רייס (ירושלים), איב אופל (נתניה), יעל ניסימיאן-פאי (רמלה), פרופ' יוסי כורזים, דר' דורית אדלר, ענת ספרוני, שוש גן נוי, סימא ווצלר, דר' דרורה מלוביצקי, זאב שילאור, עוז מילר, דבורה אפרימוב, חיים גבע הספיל, דר' שלמה זוסמן, יפעת שמר, לילך מלוויל, ניבה מנור, תחיה קרבטרי, דר' מילכה דונחין

 

 

במסגרת הסדנא שמענו עוד על הפעילויות שנעשות באודינה.

לדברי פרופ' הונזל, צריך להתייחס לא רק לנתונים ממוצעים אלא לזהות פערים, צריך גם להכיר התנהגויות. ממליץ על ספרון – behavioral insights – נמצא בקישור שלהלן http://38r8om2xjhhl25mw24492dir.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/Behavioral-Insights-for-Cities-2.pdf

ההנחה המסורתית של המודלים הכלכליים היא שאנשים אנוכיים, עצמאיים, רציונליים וקוהרנטיים. אך למעשה הם מבטאים הדדיות, אלטרואיזם, ממלאים אחר נורמות חברתיות ויש להם הטיות. לידע על כל אלה יש השפעה על מדיניות. לדוגמא, איטלקים לא משלמים דוחות חניה. חשבו שאם יורידו את מחיר הקנס למי שמשלם תוך 5 ימים, יהיו יותר משלמים. בסופו של דבר, אלה שבלאו הכי משלמים שילמו מחיר מופחת ואלה שלא היו רגילים לשלם לא שילמו – העירייה הפסידה מזה.

הסביר שוב את מושג הדיפלומטיה של בריאות וציין שהוא משקיע מאמצים ליצירת אינטראקציה בין מחלקות ליצירת עבודת רוחב – זו אחת הדוגמאות של דיפלומטיה של בריאות.

עיר רוצה למתג עצמה במשהו על מנת שאנשים יהיו גאים. באודינה הם מפעילים 'ערבי קריאה'. הם העיר השנייה בעולם במספר הספריות (אחרי בואנוס איירס) וחנויות הספרים. כמו כן יש להם תוכנית של פעילות גופנית לקשישים בבתים.

לנוכח אימוץ התפיסה של 'בריאות בכל מדיניות' – יש להם מדיניות כוללת ובה מספר מרכיבים מהותיים: בניית יכולות, ניטור והערכה, תהליכים משתפים. למשל, ביצעו מיפוי של מגורי הקשישים בעיר ובמקביל מיפו את השירותים עבורם, למשל – בתי המרקחת. מיפוי זה סייע בשכנוע בית המשפט להורות על פתיחת בתי מרקחת פרטיים בשכונות חלשות.

חתמו על האמנה לצמצום השימוש בדלק פוסילי ב 20% עד 2020. דבר ראשון שיש לעשות – לאמוד כמה פליטות יש עכשיו, אח"כ מתחילים בהכנת אסטרטגיה. התחיל במחזור. עשה את כל שניתן וירדו ב 5%. על מנת לשלב את התושבים במאמץ זה ערכו פסטיבל בריאות ובו התבקש כל משתתף לחשב כמה CO2 הוא מייצר ומה הוא יכול לעשות כדי לצמצם זאת. זו היתה הזדמנות של שיתוף דעות ורעיונות.

אימץ את הגישה של equity (הוגנות) – לא רק מטעמים ערכיים אלא גם מטעמים כלכליים. הוא מראה בצורה גרפית שככל שיש יותר אי שוויון (על פי מדד ג'יני) יש יותר בעיות חברתיות. גם השכבות העליונות פחות בריאות בחברה שבה יש אי שוויון. מציע לקרוא על the spirit level – ניתן למצוא בקישור הבא - https://www.equalitytrust.org.uk/resources/the-spirit-level

לדוגמא, מדדי בריאות השן – ב 2020 צ"ל DMFT 0.4 ובאודינה הוא מעל 3. הוא חייב את כל בתי הספר לבצע את הבדיקה. באמצעות נתונים דנטליים זיהה אי שוויון - סווג את בתי הספר.

דוגמא נוספת – בתוכנית הליכה לביה"ס גייסו מובטלים ללוות את הילדים בתמורה לתוויות שי שהעירייה קיבלה כתרומה. בפעילות נגד בזבוז מזון ערבו גם את הסופרמרקטים ואת החקלאים.

 כדי לשכנע פוליטיקאים רצוי להציג עובדות / תוצאות. באודינה בוחנים את התוצאות של עומס התחלואה באמצעות  DALYs.

בחלק השני של היום נערכו שני תרגילים קבוצתיים:

1.     מיפוי בעלי עניין שיכולים לסייע בקידום תוכנית ספציפית.

כל קבוצה בחרה נושא להתערבות (עיר נקייה מעישון, חקלאות עירונית, הגיינה בבתי ספר, תוכנית עירונית למניעת מחלות לא מדבקות) ונתבקשה למפות את בעלי העניין בנושא ולנתח את מידת ההשפעה שלהם ואת מידת המעורבות שלהם. כל קבוצה קיבלה לוח אשר כלל את הטורים הבאים:

שם בעל העניין, סוג הגוף (NGO, חברה, גוף ממשלתי), מידת ההשפעה שיש לו (גבוהה, נמוכה), מידת העניין שיש לו בנושא (גבוהה או נמוכה), מעמד שיש לגוף ביחס למשרד הבריאות לצורך קידום גישה של בריאות בכל מדיניות, רמת המעורבות (גבוהה, בינונית, נמוכה). הצעד הבא היה למיין את בעלי העניין ל- 4 המשבצות שלהלן (ריקות). בתוך המשבצות ממוינים בעלי העניין לפי סוג ולפי הגישה שניתן לעבוד אתם.

 

 

 

בעלי עניין 4

מסוג: "שחקנים ראשיים"

גישה: לפעול יחד אתם

בעלי עניין 3

מסוג: "משפיעים"

גישה: לשמור עליהם שבעי רצון

גבוה

ה

ש

פ

ע

ה

נמוך

בעלי עניין 2

מסוג: "צופים"

גישה: להמשיך לידע אותם

בעלי עניין 1

מסוג: "קהל"

גישה: מעקב (במינימום מאמץ)

גבוה                                     עניין בנושא                      נמוך

 

   

השאיפה היא לגייס שותפים ברביע הימני העליון (בעלי עניין 4) או להניע את השותפים לשם.

"עיר נקייה מעישון" – רוצים מעורבות יותר גדולה של בעלי ההשפעה: הרשות המקומית, משרד הבריאות, משרד החינוך.

פוריו מציע – להכין אמנה ולהחתים את ראש העיר, לספק נתוני תוצאה. הפוליטיקאים עשויים להשתכנע כאשר רואים שיש מספר רב של ארגונים שותפים.

חקלאות עירונית – יש יוזמות תעסוקתיות, גופים פרטיים ועירוניים. לארגונים לא ממשלתיים (כמו החברה להגנת הטבע) יש עניין גבוה והשפעה נמוכה. לחקלאים ולקהילה יש עניין גבוה וגם השפעה גבוהה. פוריו מציע לאתר אזורים מוזנחים בעיר (brown fields) ולתכנן שם חקלאות עירונית.

2.     תרגיל של עבודה בשותפות תוך תכנון משותף וביצוע משתף:

כל קבוצה קיבלה חבילה של ספגטי, מרשמלו אחד ורצועות של ניר דבק. כל קבוצה נתבקשה, בזמן נתון, להכין מבנה מהחומרים שקיבלו ובראשו מרשמלו. הקבוצה שתבנה את המבנה הגבוה ביותר ואשר נותר בשלמותו לאורך זמן – היא המנצחת. הדגש הוא על תכנון משותף.

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים