רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

יום למידה - יעדי פיתוח בר קיימא 17.7.19

סיכום מפגש למידה של חברי רשת ערים בריאות

קידום יעדי פיתוח מקיים של האו"ם- SDG- בישראל

יום ד' 17.7.2019, מרכז השלטון המקומי

 

השתתפו: נג'אח ג'בארין (אום אל פחם), ליאור מנצ'ר (אילת), מירי בן דויד (אשדוד), תמר יוספי (אשקלון),

דר' סיהאם עטאמנה-כעכוש ושותפה (באקה אל גרבייה), דר' ארנונה איל (באר שבע), דפנה אורן (בת ים), אתי אביר (גן יבנה), יעל עבוד ברזילי, דייויד בנאקסס (הוד השרון), עדי חמו, עמית אלפסי (הרצליה), מיכל דריהם (יוקנעם), מירה זהבי (ירוחם), מירי רייס, סימא ווצלר (ירושלים), שרון ג'ורג'י (כפר סבא), עדן מימון (מ.א שדות נגב), מיכל אלימלך (מודיעין-מכבים-רעות), גלינה אמדור (מעלות תרשיחא), איב אופל (נתניה), הדס עקיבא (עכו), כוכי נדב (ראשל"צ), אורית בנימין (רעננה), דר' חיים נחמה , רות שטסל ויינר (תל-אביב),

שירלי ירחמיאל (תזונה, משרד הבריאות), נורית שרביט (משרד הספורט), אורלי לביד ברזל (בטרם), ג'ני ניומרק (גבעתיים), ויקי כהן (לשכת בריאות תל-אביב), איריס סלומון (מ.א. משגב), סמדר אלינסון (מכבי שירותי בריאות), מורן מגנזי, טארק אבו ליל, איריס אברהם, פנינה דימריץ, אורית מגלד בן אריה (משתתפי קורס ההכשרה), אילנה שמלה ללום, דר' מילכה דונחין, תחיה קרבטרי (רשת ערים בריאות).

 

 

מטרת יום זה – הכרות עם מהותם של יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs) ואפשרויות הטמעתם במדיניות העירונית. יום למידה זה מהווה שלב ראשון בהכנה של הרשת לקראת התמודדות עם הדרישות של ארגון הבריאות העולמי מהרשתות המעוניינות לקבל הכרה כחברים בשלב 7 של התוכנית האירופית.

העיתוי של יום זה הוא מושלם. היום מציגה משלחת ישראל באו"ם את הדוח שהוכן לגבי תמונת המצב בישראל ביחס ל SDGs17   ולפני שלשה ימים פורסם כי הממשלה אישרה החלטה להטמיע מדדי פיתוח בר-קיימא עולמיים בתוכניותיה .

 

רקע ומבוא ל SDG – דר' אורלי רונן, בי"ס פורטר, אוניברסיטת תל-אביבמצגת מצ"ב

סביבת הפעילות העולמית משתנה. משק האנרגיה משתנה, ישנם שינויי אקלים, קיימת תנועה של אנשים בעולם, התפתחות טכנולוגית (עיר חכמה), שינויים בעולם התעסוקה. מה ואיך נכון לפתח: שילוב של שיקולי כלכלה, שיקולים חברתיים וסביבתיים – מערכת היחסים ביניהם תקבע איך יראה שגשוג בעולם.

בשנת 2000 האו"ם קבע שצריך להתחיל בתוכנית חברתית = יעדי המילניום. קבעו 8 מטרות שיביאו לשגשוג:

1.   צמצום העוני וההדרה החברתית

2.   קידום חינוך לכל

3.   קידום שוויון מגדרי

4.   צמצום תמותת תינוקות

5.   שיפור בריאותן של יולדות

6.   מלחמה  ב HIV/איידס ובשחפת

7.   קיימות סביבתית

8.   קידום שותפויות.

זו נקבעה כאסטרטגיה עולמית משנת 2000 עד 1015. הליבה – צמצום פערים.

היעדים האלה התייחסו בראש ובראשונה לארצות מתפתחות, כולל צמצום פערים בין מדינות מתפתחות ומפותחות. הבנק העולמי וארגון הבריאות העולמי אמצו יעדים אלה.

אחרי 15 שנה העריכו מה הושג.

1. מיגור העוני – ב 1990 47% מהאוכלוסיה חיו על פחות מ 1.25$ ליום. שיעור שה ירק ב 2015 ל 14%.

2. חינוך יסודי לכלל מדרום לסהרה עלה מ 52% ל 80%.

3. קידום שוויון מגדרי – מספר בנות לעומת מספר בנים בבתי ספר יסודיים עלה מ 74 בנות לכל 100 בנים

    ל-103 בנות על כל 100 בנים.

4. תמותת ילדים מתחת לגיל 5 – ירד מ 12.7 מיליון ל -6 מיליון.

5. שיפור בריאות יולדות – אחוז הנשים שזוכות לטיפול מקצועי בלידה עלה מ 59% ל- 71%.

6. מספר חולים שטופלו בקוקטייל תרופות ל HIV עלה מ 0.8 מיליון ב 2003 ל 13.6 מיליון ב 2014.

7. קיימות סביבתית – משקי בית מחוברים למים נקיים – 2.3 ביליון ב 1990 ו 4.2 ביליון ב 2015.

התוכניות האסטרטגיות מתוכננות באו"ם כל 15 שנים. אחת התובנות באה מפסגת כדור הארץ ב 2012, שם דנו במצב העולמי הסביבתי והגיעו למסקנה שהיו הרבה כוונות והרבה תוכניות אבל זה לא מספיק על מנת להתמודד עם האתגרים הסביבתיים, בעיקר משבר האקלים.

בהכנת האסטרטגיה ל 2015-30 אימץ האו"ם את הרעיון של פיתוח בר קיימא כבסיס. הפיתוח צריך ליצר יציבות ותנאים לחיים ראויים ואז לדאוג שיגיעו כולם. ישנה הסכמה שיחסי הגומלין בין סביבה, חברה וכלכלה הם: סביבה נמצאת במעגל הכולל בתוכו כלכלה וזה כולל בתוכו חברה.

 

[מיכל דריהם הציעה לבקר באתר של המרחב הביוספירי במגידו – כדוגמא מוצלחת של תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא].

 

האו"ם הגדיר 5 תחומי פעולה (P) ו -17 יעדים. יעדים 1-5 וכן יעד 17 (שותפויות) הם אותם יעדי מילניום. היעדים 6-16 מתייחסים גם למדינות מפותחות. הבעיה היא לא רק הפערים בין ארצות מתפתחות ומפותחות אלא גם איך המפותחות מתנהלות. יש גם ארגונים עסקיים שמאמצים את האסטרטגיה כמכוונת.

יש כאן אסטרטגיה עם 17 גוונים. השותפויות היא הדבק ביניהם.

למשל, יעד 11 עוסק בערים חסונות, מכילות ומקיימות.

מטרות:

 11.1 –   דיור איכותי ובהישג יד

 11.2 –   תחבורה ציבורית מקיימת ונגישה

 11.3 –   תכנון עירוני משתף ומכליל

 11.4 -   שימור תרבות ומורשת

 11.5 -  הבטחת חוסן וביטחון האוכלוסייה, בעיקר האוכלוסייה החלשה, ככלל, ומאסונות ומפגעי טבע

             בפרט.

 11.6 –   צמצום הפגיעה של הערים בסביבה  )פסולת, זיהום אויר..(

 11.7 -   הבטחת נגישות לכלל האוכלוסייה לשטחים פתוחים וירוקים, בעיקר לנשים ילדים וקשישים.

 11.8 –  חיזוק התכנון הלאומי להגברת שיתופי פעולה בין עירוניים ובין אזוריים

 11.9 -  עד 2020 להעלות בצורה משמעותית תכניות אקלים כוללניות ברמה המקומית

11.10 – תמיכה באוכלוסיות חלשות לפתוח בנייה מקיימת וחסונה.

 

יעד 3 עוסק בקידום בריאות ואיכות חיים לכל גיל.

מטרות:

 3.1   עד שנת 2030 הורדת אחוז תמותת התינוקות לפחות מ-  70 לכל   100,000 לידות חיות.

 3.2   עד שנת 2030  מיגור מוות שניתן למניעה של תינוקות וילדים מתחת לגיל חמש.

 3.3   עד שנת 2030 מיגור מגפת האיידס, שחפת,  מלריה ומחלות טרופיות שהוזנחו ומלחמה בדלקת

        הכבד, מחלות זיהומיות העוברות במים ומחלות מועברות אחרות.

 3.4  עד שנת 2030 הפחתה בשליש בתמותת עוברים ממחלות שאינן מדבקות (NCDs) באמצעות

        הימנעות וטיפול וקידום בריאות נפשית ורווחה.

 3.5   חיזוק המניעה והטיפול בשימוש בסמים ובכלל זה סמים נרקוטיים ושימוש פוגעני באלכוהול.

 3.6   עד שנת  2020 להפחית בחצי את ההרוגים והפצועים ברחבי העולם כתוצאה מתאונות דרכים.

 3.7   עד שנת 2030 להבטיח גישה כוללת לשירותי מין ופריון ובכלל זה לתכנון משפחה, מידע וחינוך,

         והשילוב של בריאות הפריון לתוך האסטרטגיות והתוכניות הלאומיות.

 3.8   להשיג כיסוי רפואי עולמי UHC)) ובכלל זה הגנה מפני סיכונים כלכליים, גישה לשירותי בריאות

        חיוניים,  איכותיים,  וגישה לרפואה חיונית בטוחה,  יעילה,  איכותית וברת השגה, וחיסונים לכל.

 3.9   עד שנת 2030 להפחית באופן משמעותי את מספר מקרי המוות והמחלות בשל כימיקליים מסוכנים

        וכן זיהומי אוויר, מים ואדמה.

3.10   חיזוק יישום תוכנית המסגרת של האמנה בנושא פיקוח על טבק בכל המדינות, לפי הנדרש.

3.11 תמיכה במחקרים ופיתוח חיסונים ותרופות עבור מחלות מדבקות ומחלות שאינן מדבקות אשר

         משפיעות בעיקר על מדינות מתפתחות,  מתן גישה לרפואה חיונית ברת השגה וחיסונים,  בהתאם 

         להצהרת דוחא אשר מאשררת את הזכות של מדינות מתפתחות להשתמש עד תום בתנאים

        שנקבעו בהסכמי TRIPS בנוגע להגנה על בריאות הציבור,  ובפרט,  לספק גישה לתרופות לכולם.

3.12  להגדיל באופן משמעותי את המימון לבריאות ואת הגיוס, הפיתוח, האימון וההחזקה של כוח עבודה

         למערכת הבריאות במדינות מתפתחות,  בעיקר ב- LDC וב- SIDS.

3.13  חיזוק היכולות של כל המדינות, במיוחד מדינות מתפתחות, לאזהרה מוקדמת, הפחתת סיכונים

         וניהול כנגד סיכוני בריאות לאומיים וגלובאליים.

 

ישראל אימצה את היעדים. משרד השיכון עוסק ביעד 11. משרד להגנת הסביבה אחראי על כולם. כרגע זה לא מתקדם לאסטרטגיה לאומית. כרגע יש רק ניתוח – היכן אנחנו נמצאים ביחס ליעדים.

 

 

איך זכויות נשים קשורות למים- היעדים מנקודת מבט של  שוויון מגדרי – עו"ד נטע לוי, עמותת איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי – מצגת מצ"ב.

עמותת איתך עוסקת שנים רבות בזכויות נשים ומתמקדת בפעילות למען אוכלוסיית הנשים מהשכבות המוחלשות כלכלית וחברתית. פועלת בנושאי תעסוקה, ביטוח לאומי, דיור ציבורי, הוצאה לפועל ומאבק באלימות נגד נשים. מקדמות שינוי מדיניות וחקיקה.

יעדי פיתוח בר קיימא הם כלי עבודה – הבשורה של אג'נדה 2030 היא החיבורים – השלם גדול מסכום חלקיו. 50 מארגוני החברה האזרחית הקימו קואליציה של ארגונים שעובדת מול הממשלה. הכינו נייר עמדה שלהם, אשר גם הוא מוצג עכשיו באו"ם – מצ"ב הנוסח בעברית.

המחאות האחרונות, מעבר להצגת המצוקות השונות, הדגימו את הצורך בראייה כוללת ובפתרונות כוללים.

ה SDGs נותנים הזדמנות – הם חשובים לשם קידום שוויון מגדרי.

נשים עובדות פחות שנים מגברים, יותר עניות, הפנסיה שלהן נמוכה יותר.

יעד 5 עוסק בשוויון מגדרי ובתוכו יש מטרות ספציפיות, למשל, 5.4 מדבר על הצורך בהכרה בערך הכספי של עבודות הבית שעושות נשים. יעד 16 עוסק בשלום וחיזוק המוסדות, בשלטון דמוקרטי. העדר ייצוג שוויוני של נשים בדרגים של מקבלי החלטות. לדוגמא, במשא ומתן לשלום בדרפור המחסום העיקרי היה ריב על מקור מים. רק הנשים ידעו להציג לועדה את העובדה שמקור זה יבש ועל כן אין סיבה לויכוח.

הסלוגן של האג'נדה הזו – לא משאירים איש מאחור – Leave no one behind

האם זה חזון מתוק מדי? גדול מדי?

היה חשש שהמסרים כלליים מדי, חשש שיאבדו אוכלוסיות מוחלשות בדרך. בניר העמדה שגובש ע"י ארגוני החברה האזרחית, בשלשה מפגשי עבודה, מוצגות המלצות לממשלה ביחס למימוש החזון הזה. הגישו את המסמך לממשלה ולאו"ם. הם גם מתכוונים לעקוב אחר יישום היעדים.

הם גם החליטו על 10 עקרונות מנחים ליישום. למשל: 1. תפיסה הוליסטית, 2. הכללה, גיוון וייצוג – עיצוב מדיניות תוך הכללת אינטרסים וצרכים שונים.

 

לחבר את הנקודות- לימוד עומק של היעדים, וקישורם לתחום קידום בריאות – רן רביב, ממרכז השל, הוביל תרגיל שבוצע בשלשות. כל שלשה קיבלה SDG אחד ונתבקשה לחשוב (ולהציג בהמשך) – איך הוא קשור לבריאות.

למשל, ביעד 5 – שוויון מגדרי – הועלו הנקודות הבאות: שכר נמוך יותר לנשים עובדות העירייה, צורך בבטיחות ומניעת פגיעות מיניות בנשים, מניעת פגיעות ברשת. שכר נמוך לדיאטניות ועל כן אין גברים במקצוע. עובדה זו מהווה מחסום בפניה ליעוץ דיאטני (בקרב חרדים). חופשת לידה צריכה להיות לגברים ונשים. צריכה להיות תמיכה בהנקה בקרב עובדות העירייה....

 

חוסן עירוני- כיצד SDG רלוונטיים לאתגרי הערים בישראל – דר' אורלי רונן – המידע בהמשך המצגת שלעיל.

רוב התקציבים בעולם מוקדשים לעצירת / צמצום הגורמים למשבר האקלים = מיטיגציה.

בנושא האדפטציה התחילו לעסוק רק אחרי הוריקן קתרינה בניו-אורלינס. בפריז היה גל חום ב 2003 שגרם לתמותה משמעותית.

מוצלחות עירונית = חוסן.

יעד 11 עוסק בהפיכת הערים למכילות, בטוחות, חסונות ומקיימות. זה משתלב בתפיסה של new urban agenda שפורסמה ע"י הביטט ב 2016.

מדינת ישראל הקימה מנהלת להיערכות לשינויי אקלים (יעד 13). יש לה וועדות משנה, אחת מהן עוסקת במתווה הסתגלות ברשויות מקומיות. תל-אביב היא מעבדה להיערכות, מתוך מחויבות ל 40C – ערים מקדמות מדיניות אקלים. ההיערכות כוללת זיהוי הסכנות, זיהוי רמת הפגיעות ויכולת ההתמודדות = חוסן. יש חלוקה אזורית להיערכות עם מערכי ייחסו שונים.

עיריית תל-אביב החלה בזיהוי התופעות שישפיעו: עומס תחבורה – תכסית מונעת חלחול, מגביר חום, אוכלוסייה חלשה, פגיעה. עשו ניתוחים רב שטחיים, מיפוי תרמי, תעסוקתי, גילאי, הכנסות ויצרו מפת חום עירוני על פי פגיעות.

 

לסיום, התקיים תרגיל – איך לשכנע מנהל אגף אחר להתגייס לטובת קידום בריאות, באמצעות ה SDGsבהנחיית רן רביב.

ביקש הצעות לקיצור בעברית למושג SDGs. חיים נחמה הציע – פי"ק = פיתוח יעדי קיימות.

 

לאחר דיון קצר, רן הציע שהרשת תסכם לעצמה איך היא מתכוונת ליישם את נושא ה SDGs – זו תהיה, למעשה, מטרת הסדנא שנקיים בתחילת דצמבר באילת.

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים