רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

סיכום הכנס השנתי 29.10.19

הכנס השנתי ה – 26 של רשת ערים בריאות – 29.10.19, אקספו תל אביב

 

הכנס אשר הוקדש לנושא: "ערים בריאות ושמחות – עירוניות, בריאות, חדשנות" התקיים ב 29.10.19, בביתן 10 באקספו תל אביב, באווירה חגיגית ומקצועית, בנוכחות כ 230 משתתפים, נציגים פוליטיים ומקצועיים מרשויות מקומיות, נציגי מערכות הבריאות, החינוך והרווחה ואורחים רבים. צמד המוזיקאים טריגוס הנעימו לנו את פתיחת הכנס.

אילנה שמלה ללום, הרכזת המקצועית של הרשת, פתחה את הכנס והנחתה את רובו. בדבריה הציגה את האתגרים שעומדים בפני רשויות מקומיות המשלבות היבטי בריאות בעשייה היומיומית והציגה את מטרת הכנס.

ראשון המברכים היה מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו. הוא הבחין בין רפואה ובריאות וסקר את תפקיד העיר כמספקת תנאים לשמירה על הבריאות וקידומה. העיר נגישה וידידותית לכל גיל ולכל האוכלוסיות, בתכנון השכונות שמים דגש על הליכתיות וממעיטים במקומות חניה, נוטעים עצים, בממוצע אחד לשעה. נעשות פעילויות מגוונות בעיר המכוונות לגיל הרך, לקשישים, ליצירת סביבה עירונית חסונה באמצעות כל משאבי הקהילה. תל אביב תמשיך להיות עיר ללא הפסקה. משתדלים שהעיר תהיה שמחה.

דר' לואיג' מיגליוריני, נציג הסניף האירופי של ארגון הבריאות העולמי בישראל, שלח לנו את ברכתו מביתו באיטליה, באמצעות וידאו. דיבר על האתגרים שעומדים בפני מדינות אירופה ותפקידן של הרשויות המקומיות בהתמודדות אתם.

מר משה פדלון, ראש ועדת הבריאות של מרכז השלטון המקומי וראש עיריית הרצליה, סקר את תפיסתו כעיר בריאה ואת הפעילויות שנעשות בעיר בראייה מתכללת – עיר נקייה מעישון (העניק לרשת את האמנה עליו חתם), מהפכת תזונה, הצטרפות לאפשריבריא ועוד.

מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות (הגיע בצהרים) ציין בדברי הברכה כי מערכת הבריאות אחראית רק ל 20% מתוצאי הבריאות וכי בשנים האחרונות הם מנסים למקד מאמץ בגורמים החברתיים שקובעים את הבריאות – מדברים על בריאות בכל מדיניות. השלטון המקומי הוא מעגל חשוב בתפיסה זו.

דר' מילכה דונחין, יו"ר הרשת, חתמה את פרק הברכות. היא סקרה את פעילות הרשת ב 29 שנותיה וציינה את הידוק הקשר עם משרד הבריאות בשנים האחרונות.

פרופ' רונית אנדוולט, ראש אגף התזונה במשרד הבריאות (מצגת מצ"ב), התייחסה לעיסוק הרשויות בנושא המזון בדומה לעיסוק בנושא העישון. מקווה, שבאופן שבו ברור היום לכל מהו הנזק שבעישון, יהיה ברור לציבור מה ואיך רצוי לאכול. למזון תפקיד חברתי, בר קיימא וכלכלי. נציגי משרד הבריאות נפגשו לאחרונה עם נציגי משרד הכלכלה על מנת לבצע שינוי במחירי המזון הבריא. מי שמהווה מכשול היא תעשיית הפרסומות של תעשיית המזון, עליהם אין שליטה. משרד הבריאות מוטרד בעיקר מהמזון האולטרה מעובד – זה מעודד אכילה מוגברת בכל מקום ובכל זמן. 50% מתזונת בני הנוער בישראל ו 40% מתזונת המבוגרים הנה מזון אולטרה מעובד. המזונות שתורמים לבריאות גם תורמים לקיימות. ממליצים על תזונה ים תיכונית (פרוט קיים בקישור: https://bit.ly/2pzA8lp).

הכינו שאלון בנושא ובקרוב כל אחד יוכל לבחון, באמצעות כניסה לאתר, עד כמה הוא אכן ניזון מתזונה ים תיכונית.

לאחרונה התחילו להכניס את הסימון האדום על מוצרים עתירי סוכר, מלח או שומן רווי. ועדה מדעית עומדת להחליט לגבי הסימון הירוק (מאכלים מומלצים).

גב' רות חייט, מנהלת מועדון הטבות דיגיתל, במנהל תקשורת ושיווק, בעיריית תל-אביב-יפו, הציגה את העשייה בתחום "קשר עם התושב ללא הפסקה – כיצד הטכנולוגיה מסייעת  בידינו ביצירת קהילה משגשגת". יש לעירייה אסטרטגיה תקשורתית ברורה ויודעים איך לשווק לתושבים את העשייה העירונית. תל אביב נתפסת כעיר אטרקטיבית, עם מוסדות תרבות, בתי קפה, מסיבות, מצעד גאווה, חוף ים. העירייה נתפסת באור אחר, כמי שנותנת דוחות חניה, עוסקת בפיקוח, מנגנון מיושן.

עיריית תל אביב עשתה שינוי. היא מדברת אל התושבים ואל כל היוממים. זו עיר ליברלית, עם חופש ביטוי, חופש בחירה ובעיקר החופש להיות מי שאתה. בכניסה לעירייה יש קומיקס. בחזית בנין העירייה מאירים את סמלי האירועים שמתקיימים בה.

תל אביב היא עיר חכמה. יש בה 700 מצלמות שעוקבות אחר התחבורה בעיר, יש בה האבים של סטרטאפים. האוכלוסייה מאד הטרוגנית ועל כן יש שינוי במתכונת העברת מידע לתושבים.

דיגיתל הוא כרטיס תושב, ניתן חינם, מהווה one stop shop עבור כל השירותים – הרשמה לבתי ספר, תשלום ארנונה, אירועים, הודעות על הפסקת מים וכו'. ישנה אפליקציה של 106 – בכפתור אחד אפשר להודיע על כל סוגי המפגעים ומקבלים תשובה תוך 24 שעות. משתפים את הציבור באמצעות הפייסבוק, פלטפורמה לשיווק. יש כ 400 פעילויות בחודש ולהן ביקוש מאד גבוה. כבר מהלידה יש מעטפת עירונית. 

את המושב השני ניהלה גב' שולי ברס, המחלקה לקידום בריאות, משרד הבריאות.

אדריכל גל גבריאל, מנכ״לית 'מרחב' התנועה לעירוניות בישראל (ע״ר), דברה על "העיר השמחה = העיר החברתית" - מצגת מצ"ב.  מערכת התכנון בישראל עוסקת בעיקר בתכנון הפיזי, אולם יש צורך לשלב בו ממדים חברתיים. ישנה רשימה ארוכה של מדדים חברתיים. השאלה עד כמה התכנון הפיזי יוצר הזדמנויות למדדים האלה להתקיים. כאשר מדברים על גורמים חברתיים בד"כ מדברים על שוויון וחופש הזדמנויות, קשרים חברתיים, אחריות חברתית (דאגת הזולת), אמון חברתי. עיר שמחה היא עיר של ביטחון חברתי. בישראל, 93% מהאוכלוסייה גרה בערים.

יש מערכת שלמה של תשתיות שיש להטמיע בתהליך התכנון: עיצוב אורבני ויצירת מקום, ניידות במרחב העירוני, טבע עירוני, מערכת שירותים מלאה, מרחב תרבות מקומית, מעורבות אזרחית ושותפות רב-מגזרית. מה שמחולל אותם: אמון, משמעות ושייכות, הכללה וסובלנות, חברתיות, ביטחון, בריאות, יכולת כלכלית וביטוי לכישורים האישיים. היתרון בעיר – הכל קרוב. עיר טובה היא זו שיש בה קרבה להזדמנויות, מפגש, נגישות. מדברים על המרחב הציבורי. רחוב עירוני הוא מערכת אקולוגית. היום רחובות הם לא רק מקום להתניידות – אפשר להציע בהם מגוון פעילויות. אפשר לנסות סיטואציה חדשה ולבחון אותה כדי להחליט אם להשאירה (עירוניות טקטית). דברים בעיר צריכים להיות במרחק הליכה של עד 20 דקות מהבית.

גב' אביטל בלונדר, מנכ"לית עמותת ג'ינדאס להתחדשות עירונית חברתית הציגה את עבודת העמותה שלה בנושא: "התחדשות עירונית חברתית - זה בריא לכולנו". מצגת מצ"ב.

רואים את הבריאות כחלק מהמכלול של איכות החיים. העמותה מקדמת מוביליות חברתית דרך התחדשות עירונית – דיור + מעטפת שלמה של שירותים. פועלים בשכונות מוחלשות, התחילו בלוד. בדרך כלל, בתהליכי התחדשות עירונית רמת המוביליות נשחקת. יזם הנדל"ן מתרגם את תועלות המקום לתחשיב כלכלי. ללא מנגנון רגולטיבי, לנוכח תהליך ההתחדשות יש עליית ערכי הקרקע, מה שדוחה את האוכלוסיות החלשות משכונת האם שלהם. צריכים למצוא פתרונות שמאפשרים לאוכלוסייה המוחלשת להישאר בשכונתם לאורך זמן.

מצאו מודל אמריקאי, שפועל באמצעות גוף יזמי נדלני. זו גישה כוללת המתייחסת לשיפור מצב הדיור יחד עם מעטפת קהילתית ופיתוח כל השירותים הנלווים.  חברה נדלנית בונה במתכונת של שכירות מתמשכת עם שכר דירה דיפרנציאלי. באותם בנינים גרים מי שמשלם מחיר רגיל ומי שמשלם מחיר מסובסד. ההשקעה הממשלתית בפרויקט – 25 מיליון ₪ ואילו 800 מיליון ₪ מגיעים מפילנתרופיה ומהמגזר העסקי.  

גב' מירי רייס, מתאמת עיר בריאה, המחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא, אגף איכות הסביבה, עיריית ירושלים, דברה על "תכנון עירוני מקדם בריאות" - מצגת מצ"ב. סביבת המגורים קובעת את בריאות האדם הפיזית, נפשית וחברתית וזו שמאפשרת את מיצוי הפוטנציאל האישי והקהילתי. אם רוצים לעשות שינוי רחב, צריך מנגנונים רחבים. תכנון עירוני הוא מנגנון שמאפשר זאת. קיים קשר בין המרחב הפיזי והבריאות. למשל, תוספת 10% של שטחים פתוחים מעלים את תוחלת החיים בחמש שנים. היום הגישה התכנונית היא "האדם במרכז". שמירה על הסביבה היא שמירה על האדם.

הכנסת הרכבת הקלה לרחוב יפו בירושלים שינתה את רחובה הראשי של העיר, המרחב הציבורי נעים ומזמין הליכה. שולבו בתוכו נקודות של placemaking – מקומות נעימים שמאפשרים התכנסות. כתוצאה משינוי זה הצליחו להראות ירידה בזיהום אויר, התושבים נוכחים ברחוב והיקף הפעילות העסקית עלה. מתחם תחנה הרכבת הישנה גם הוא עבר שינוי משמעותי – מרכז של בתי קפה ומקומות בילוי המזמינים את כולם. ממנו יוצא שביל – פארק המסילה המקשר בין שכונות שונות בעיר. התוצאה באה לידי ביטוי בסקר שנעשה בעיר לצורך הכנת פרופיל הבריאות. ברובע 4, אזור פארק המסילה, יש יותר משתמשים במסלולי הליכה מאשר באזורים אחרים בעיר. מכיוון שניתן היה להשוות שתי תקופות של הסקר ישנם נתונים מובהקים של עליה בשימוש בשביל ההליכה מאז סלילתו.

 לפני תחילת המושב השלישי קיימנו אתנחתא פעילה. לירז בן מלך, רכזת ספורט ומתאמת בריאות של מועצה אזורית חוף השרון, הפעילה את הקהל באמצעות גומיות שחולקו למשתתפים.

במושב השלישי התקיים רב שיח בנושא חדשנות במערכות עירוניות. מר אופיר פינס פז, ראש המכון לחקר השלטון המקומי, אוניברסיטת תל-אביב הנחה אותו במקצועיות ובחן רב. הוא הפנה שאלות מתאימות לארבעת המשתתפים: עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה- 15, מר ואאל מוואסי, מנהל בי"ס אלח'וארזמי , באקה אלג'רבייה, פרופ' דיאן לוין, מנהלת המחלקה לקידום בריאות, שירותי בריאות כללית ודר' גבריאל בוקובזה.

בדברי הפתיחה ציין אופיר פינס כי חדשנות אינה רק טכנולוגיה. הדיבור החדש על עירוניות זה המקום שבו העירייה הפסיקה לעבוד למען עצמה, לא הנבחרים במרכז, אלא הציבור במרכז. בירוקרטיות שעובדות למען עצמן לא יצליחו היום. הפנה שאלה זהה למשתתפים – באיזה חדשנות מעורב כל אחד.

עו"ד אטיה ציין את האתגר הדמוגרפי. ב 2070 נשלש את האוכלוסייה בישראל, רובה תתגורר בערים הקיימות. כדי לספק איכות חיים צריך לחדש את כל סט הכלים שלנו – דיור, מרחב ציבורי.

ואאל התייחס לתפיסה החדשנית של ניהול ביה"ס כ"בית הזדמנויות" (בפתיחת רב השיח הוצג סרטון שצולם בבית ספרו). פרופ' לוין התייחסה לחדשנות בארגוני הבריאות ככלי לעשייה טובה יותר את מה שצריכים לעשות. סנסורים, למשל, יכולים לאתר מצוקה של קשישים. אוריינות בריאותית דיגיטלית יכולה לשפר נגישות למידע. דר' בוקובזה טען שחדשנות נמצאת ב DNA של העיר. העיר גדלה ומשנה צורה, השאלה איך עושים זאת חכם. יש אוכלוסיות שלא מסתדרות עם הדיגיטציה.

אופיר פינס שאל על הממשק של תאום בין מערכות. עו"ד אטיה השיב כי אם שלומות התושבים היה מעניין את הממשלה היו מקדמים חוק עיריות חדש שיבטל את פקודת העיריות מ 1935 (אופיר פינס כשמלא תפקיד שר הבריאות ניסה לקדם זאת). רוב העיריות בעולם יותר מתקדמות מהממשלות שלהן. היום חשוב לתת מענה לאוכלוסיית הקשישים – עיר חייבת להיות אנושית ומכילה. מה שמדיר קשישים מהרחוב לעיתים אלה התנאים הפיזיים של המדרכה, צל, ספסלי ישיבה.

ואאל התייחס לשאלה של חדשנות במגזר הערבי וציין שמבחינתו החדשנות היא שהוא לא נותן לכולם אותו דבר. כל ילד מקבל לפי מידותיו, יכולותיו על מנת למצות את הפוטנציאל שלו.

אל דר' בוקובזה הפנה אופיר פינס שאלה – האם חדשנות יכולה לשגע אנשים? התשובה היא חיובית. למשל, ברצלונה היא היפר חדשנית, מה שהביא לעליה בתיירות. היום התושבים מתלוננים על ריבוי התיירים. צריך לחשוב על מחיר החדשנות מתוך תפיסה אינטגרטיבית.

מילות סיכום מכל משתתף:

עו"ד אטיה – קורא למערכת הבריאות, העוסקת בהגבלות על העישון, להעלות גם את בעיית זיהום האוויר מתחבורה. יש אוכלוסיות הטעונות חיזוק והגנה. התכנון העירוני צריך להיות אנושי יותר ומכיל יותר וצריך להיעשות עם התושבים.

ואאל – הגיע זמן לראות את התלמיד כילד, כישות שלמה – גוף, נפש, חברה. ההישגים הם לא העיקר. יש ליצור יותר ממשקים.

פרופ' לוין – צריך לחשוב מה מתכננים לנו הגורמים המסחריים, רצוי להגיע אתם לשיתופי פעולה.

דר' בוקובזה – יש קשר בין המגורים בעיר ותחלואה נפשית. צריך ליצר התאמה נכונה בין ההתחדשות והאדם.

מילכה סיכמה את הכנס וחיזקה את האמירות שנשמעו לכל אורכו כי רק עבודה יחד תביא לעיר בריאה, שמחה, מכילה ואנושית.

הכנס הסתיים בארוחת צהרים נאה.

 

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים