רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

סיכום מפגש למידה כהכנה לתכנון האסטרטגי - 18.11.19

סיכום מפגש למידה של חברי רשת ערים בריאות – ורשויות " אפשריבריא"

כהכנה לקראת תכנון אסטרטגי לחמש השנים הבאות

יום ב' 18.11.2019, מרכז השלטון המקומי

 

השתתפו: אורלי גיירו (יבנה), איב אופל (נתניה),  אמיר בן עזר (שהם), גלינה אמדור (מעלות-תרשיחא), הדס עקיבא (עכו), הילה קטרי (מ.א. אשכול), ליאור מנצ'ר (אילת), לירז בן מלך (מ.א. חוף השרון), מיכאל אוחיון, דר' ארנונה איל (באר שבע), מיכל דוידוביץ-בהט (מבשרת ציון), מיכל דריהם (יוקנעם), מירב בלחסן (ראשל"צ), מירב קובריגרו (חיפה), מירי בן דויד (אשדוד), נוהא קעדאן, סיהאם דר' עטאמנה-כעכוש (באקה אל גרבייה), עדי חמו (הרצליה), עדי עדווי (טורעאן), עליזה אבנעים (מעלה אדומים), שרון ג'ורג'י (כפר סבא), שרון שהם (שדרות)

ויקי כהן (לשכת בריאות תל-אביב), לילך מלוויל, מורן מגנזי (משרד הבריאות), מרינה מאיר (אגודה לבריאות הציבור), עידית (קרית אתא), פדוה דבור (בית ג'אן), פולינה קמפינסקי (משרד הבריאות – אסטרטגיה), צבי קסלר (לשכת בריאות דרום), רנאא יונס (ערערה), שולי ברס (משרד הבריאות – קידום בריאות), שוש גן נוי (שירותי בריאות כללית), שחר לב ארי (אוניברסיטת תל-אביב), תחיה קרבטרי, אילנה שמלה ללום, דרורה מלוביצקי, מילכה דונחין (רשת ערים בריאות).

השתתפו רק בחלק השני של היום: יעל ארגמן (ירוחם), סיון כהן (נתיבות), רוחמה פרנקל (בני ברק), רות שטסל ויינר (תל-אביב), לירי פינדלינג אנדי, מאיה רודנאי, נאסים עסאי, שרון לוי (אפשריבריא).

 

 

למפגש 3 חלקים, בהתאם למטרות שלהלן.

מטרות:

1.        הכרת הדרישות של ארגון הבריאות העולמי לקראת השלב השביעי של תוכנית הערים הבריאות – חשיבה משותפת לקראת גיבוש חזון ותוכנית אסטרטגית (יעשו בסדנא באילת)

2.        תפיסה הוליסטית של העיר – בריאה, שמחה, מכילה ואנושית

3.        עדכונים בענייני אפשריבריא.

 

1.   דרישות ארגון הבריאות העולמי מהרשתות המתקבלות לשלב 7 של התוכנית:

1.   אימוץ היעדים, המטרות, והפעולות של רשת ערים בריאות של ארגון הבריאות העולמי באירופה.

2.   התחייבות פוליטית להצהרת ההסכמות של ראשי הערים בקופנהגן ולמסגרת היישום של שלב VII של רשת ערים בריאות, אירופה, של ארגון הבריאות העולמי.

3.   לפחות 70% מחברות הרשת עומדות בקריטריונים המזכים בחברות, אשר ממלאים את ארבעה מרכיבי הפעולה של ערים בריאות;

4.   יש לה מתאם עם משאבים טכניים ומנהליים;

5.   מאורגנת באופן רשמי באמצעות חוקה או מסמך מקביל;

6.   יש לה ועדת היגוי ובה נציגים פוליטיים ובעלי עניין המייצגים את יעדי שלב VII ואת נושאי הליבה;

7.   תתמוך בערים בביצוע הצהרת ההסכמות של ראשי הערים בקופנהגן ויישום מסגרת שלב VII.

8.   תוכל להדגים שפעולותיה תומכות באופן פעיל בערים החברות ברשת לצורך השגת יעדי שלב VII ופעולות אחרות.

9.   מתחייבת להשתתף בישיבת העבודה השנתית והכנס הטכני של הרשת וכן

10.    תחתור באופן פעיל להגדיל את מספר הערים העונות על דרישות המינימום של חברות ברשת.

 

טופס הבקשה שנגיש לארגון הבריאות העולמי צריך יהיה לכלול:

  1. טופס מועמדות מלא
  2. הצהרה מלאה לרשתות לאומיות
  3. רשימה של החברים ברשת הלאומית המציינת כיצד הם ממלאים את דרישות המינימום לחברות ברשת הלאומית, כולל מחויבות פוליטית.
  4. תכנית פעולה של הרשת הלאומית לשנת הפעילות הקרובה.
  5. דו"ח ניתוח מצב לקראת שלב VII, בן 2-3 עמודים, המזהה את ההזדמנויות ואת האתגרים הקשורים ליעדים ולנושאים ברמת הרשת הלאומית, וסוגיות הנמצאות בקדימות עבור שלב VII.
  6. פרטי קשר, קורות חיים ותיאור תפקיד של מתאם הרשת הלאומית, תוך ציון המשאבים הטכניים והמנהליים הזמינים לרשת הלאומית.
  7. רשימה של חברי ועדת ההיגוי ברשת הלאומית (עם תיאור תפקיד או פונקציה והאם יש להם סמכות לקבלת החלטות), כולל נציגים פוליטיים ופרטי הקשר שלהם.

 

הוצגו גם עיקרי הדברים של מסמך ההבנות של ראשי הערים שנחתם בקופנהגן, עליו נתבקשנו להחתים את ראשי הערים הבריאות. כותרת המסמך: "ערים בריאות  ושמחות יותר לכל - גישה טרנספורמטיבית  (מתמירה) לחברה בטוחה, מכלילה, בת-קיימא וחסונה"

 

היעדים והנושאים אליהם נדרשת הרשת להתייחס עם הצטרפותה לשלב ה VII:

יעדי על לשלב VII

יעד 1: טיפוח הבריאות והשלומות לכל והפחתת פערים בבריאות.

יעד 2: מנהיגות על-ידי מתן דוגמה ברמה הלאומית, המחוזית והעולמית.

יעד 3: תמיכה בקדימויות האסטרטגיות של ארגון הבריאות העולמי.

נושאי הליבה של שלב VII

•         השקעה באנשים מהם מורכבות הערים שלנו;

•         עיצוב ישובים עירוניים המשפר את הבריאות והשלומות;

•         הטמעת השתתפות רחבה יותר ושותפויות לבריאות ושלומות;

•         שגשוג קהילתי משופר ונגישות לטובין ושירותים ציבוריים;

•         קידום שלום וביטחון בחברה מכלילה; וכן

•         שמירה על כדור-הארץ מפני שחיקה, כולל באמצעות צריכה וייצור בני-קיימא.

 

על מנת שנוכל לנתח יחד את מצב הרשת ביחס למימוש היעדים ונושאי הליבה, התקיימה עבודה ב- 7 קבוצות. כל קבוצה קיבלה יעד (עסקנו רק ביעד 1) או אחד מנושאי הליבה (עם דברי ההסבר הרלבנטיים מתוך מסמך מסגרת היישום). כל קבוצה נתבקשה להציע לרשת מה צריך לעשות על מנת לממש את הנ"ל וכן בצעו ניתוח SWOT לגבי מצב הרשת ביחס למימוש זה.

 

יעד 1: טיפוח הבריאות והשלומות לכל והפחתת פערים בבריאות [שחר לב ארי, מרינה מאיר, לילך מלוויל].

-          לטפח את כוח האדם ומשאבי האנוש של מתאמי הבריאות – הכשרה, רישות

-          לקדם חקיקה לחיזוק נושא הבריאות ברשויות המקומיות – כולל בהקשר לתחבורה, איכות אוויר, סביבה ירוקה, בדידות, תזונה ועוד.

-          המשך טיפול להשגת תקציב סטטוטורי.

חוזקות הרשת: ניסיון מקצועי מתמשך (30 שנה), גוף ידע, רב תחומי, פריסה ארצית, הרשת הינה משתפת, בחסות ארגון הבריאות העולמי, קשר "משפחתי" בין חברי הרשת, קשר עם משרד הבריאות, קיים מנגנון מסודר (תקנון).

חולשות הרשת: רשויות חלשות מתקשות להשיג תקציבים, מיעוט תקציבים, תדמיתית לא קיימים, חוסר השפעה על בחירת מתאמים עירוניים.

הזדמנויות שיש לרשת: מימון אפשריבריא, עליית רמת מודעות בציבור לנושאי בריאות וסביבה, שת"פ ורתימה של האקדמיה, לובי בכנסת – חקיקת בריאות.

איומים על הרשת: שליטה מופחתת במשאבים, העדר תקציב סטטוטורי, מיעוט תקינת כוח אדם ברשויות.

 

 

נושא 1: השקעה באנשים מהם מורכבות הערים שלנו [הילה קטרי .....]

נושא זה כולל: התחלה טובה – שנים ראשונות לחיים, בריאות אזרחים ותיקים, הפחתת מצוקות חברתיות וחולי, בריאות נפשית, חיזוק שירותי בריאות הציבור, תזונה בריאה, הפחתת שימוש באלכוהול, פיקוח על הטבק, פיתוח הון אנושי והון חברתי.

ההמלצות:

-          להגדיל את מספר הרשויות ברשת

-          יצירת שותפויות עם משרד ממשלה

-          ליצור פעילויות ארציות/אזוריות (שת"פ של רשויות) דרך הרשת

-          לפעול להגדרה סטטוטורית של מתאם בריאות / מחלקת בריאות

חוזקות: הרשת מיוצבת במרכז השלטון המקומי ובמשרד הבריאות כזרוע ביצועית מקשרת, מגע בלתי אמצעי עם מגוון אוכלוסיות, תרבויות, צורות התיישבות, קשרים עם המגזר השלישי ושת"פ, העברת ידע, ליווי ויעוץ מקצועי לרשויות.

חולשות: חוסר תקציב, מיתוג מול התושבים והרשויות, קשר עם התקשורת והפצת הרעיון, אין הגדרה סטטוטורית למתאם בריאות/מחלקת בריאות.

הזדמנויות: הרשת יכולה להשפיע על משרדי ממשלה שונים, גיוס שותפים בביצוע פרויקטים (אפשריבריא), רשתות חברתיות

איומים: קיימים נושאים יותר אקטואליים / אטרקטיביים לסיקור מאשר הרשת, יש ממשקים דומים לגופים אחרים – תחרות עם גופים כמו איכות הסביבה.

 

נושא 2: עיצוב ישובים עירוניים המשפר את הבריאות והשלומות [שרון, גלינה, מיכל דוידוביץ-בהט, אמיר, אילנה].

נושא זה כולל: מסגרות מקדמות בריאות בעיר, תכנון ועיצוב בריא, תחבורה בריאה, שטחים ירוקים, אנרגיה.

ההמלצות:

-          קידום מדיניות ארצית בנושאי הליבה של הרשת

-          קידום שיח ארצי בנושא תכנון עירוני בריא, תוך התייחסות לצרכים על פי גילאים, צרכי נגישות וכו', תוך עבודה עם משרדי ממשלה ורשויות.

-          גיוס משאבים לטובת עבודת הרשויות (תוכניות לאומיות ואחרות)

-          יצירת שותפויות בין מגזרים

-          ייצוג וקידום תפיסת הרשויות מול משרד הממשלה

-          בניית תוכניות מדף לשימוש הרשויות

-          צמצום פערי בריאות ברשויות

-          קידום מדיניות תחבורה מקיימת, "יום ללא תחבורה" / מרחבים ללא תחבורה

-          פיתוח ידע ומקצועיות בתחומי הליבה בקרב מתאמי הבריאות

חוזקות: מספר גדול של רשויות ברשת, גוף ידע רציני + ניסיון, יש "חיילים בשטח", למידת עמיתים, הרשת מרכזת מידע ונתונים, שת"פ עם משרדי ממשלה.

חולשות: לא מספיק רשויות ברשת, סטטוס מתאם הבריאות העירוני, הרשת אינה בבסיס התקציב של משרד הבריאות.

הזדמנויות: מיתוג הרשת, עידוד עבודה בין משרדית, צירוף רשויות נוספות.

איומים: תקציב, תיעדוף משרדי ממשלה / מדיניות ארצית.

 

נושא 3: הטמעת השתתפות רחבה יותר ושותפויות לבריאות ושלומות [פדוה, מירב בלחסן, רנא, שוש גן נוי, איב].

נושא זה כולל: תמיכה חברתית ויחסים חברתיים לטובת בריאותם של אזרחים ותיקים, פגיעות מופחתת, הגברת פעילות גופנית, פיתוח שירותים ממוקדי אנשים, עליה באוריינות בריאותית, תרבות ובריאות.

המלצות:

-          הקמת קבוצת עבודה ברשת למיפוי פרויקטים ומודלים קיימים ברשויות אשר יכולים להתאים לנושא הפעילות שלנו לצורך חיבור, העמקה והרחבה לתחומי הבריאות והסביבה

-          רתימת משרדי ממשלה לתוכנית לאומית אחת שמדברת בשפה אחת, כמו למשל תוכנית 360.

-          חיזוק נוכחות משרדי ממשלה ברשת

חוזקות: מחויבות לתחום ולנושא, ניסיון

חולשות: קושי בגיוס עוד רשויות, מחסור בתקציב ממשלתי לפעולה

הזדמנויות: הצטרפות לברית ערים, קיימת מודעות הולכת וגוברת לאורח חיים בריא, שיתוף הציבור הוא נושא שמקבל תאוצה, אפשריבריא

איומים: תוכניות אפשריבריא שמתוקצבות, הנושא לא בראש מעייניה של הממשלה.

 

נושא 4: שגשוג קהילתי משופר ונגישות לטובין ושירותים ציבוריים [מירב קובריגרו, הדס, אורלי, עידית]

נושא זה כולל: חוסן קהילתי, הזדקנות בריאה – פיזית ונפשית, דיור בריא, תכנון עירוני בריא, פיתוח בר קיימא הוגן, הגנה חברתית והתייחסות להשפעות המגזר העסקי/מסחרי.

המלצות:

-          להגדיל את מספר הרשויות ברשת

-          הגדלת שת"פ עם משרדי הממשלה

-          גיוס ראשי ערים למתן לגיטימציה לפעולה

חוזקות: טיפוח מיומנויות ליצירת שת"פ ושותפות בין משרדים, בקהילה וברשות עצמה

חולשות: חוסר אחידות במבנה ודרכי הפעולה של מקדמי/מתאמי/מנהלי מחלקות הבריאות, היעדר כוח פוליטי של המתאם בערים הקטנות (פריפריה).

הזדמנויות: השיח הציבורי שהוא קשור לכל התחומים: נושא ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער, דיור ופיתוח בר קיימא, חבירה למשרדים נוספים בממשקים דומים.

איומים: אינטרסים כלכליים, התמודדות מול גופים, עמותות, שמתנגשים עם המטרות והיעדים של הרשת.

 

נושא 5: קידום שלום וביטחון בחברה מכלילה [...]

נושא זה כולל: בריאות כגשר לשלום, תכנון עירוני המקדם לכידות חברתית, מניעת אלימות והיפגעויות, ביטחון אנושי ובריאותי ושלומות נפשית.

 

המלצות:

-          חיזוק הקהילה – אינטגרציה בין אנשים, כדוגמת פרויקט "השכן הטוב" (הכרות, שכן נבחר לדאוג ולהכיר אנשים)

-          מניעת אלימות והיפגעויות – מאבק נגד נשים מוכות, בריונות ברשת, חיבור למוקד 105 והמטה הלאומי למניעת ביריוניות, מניעת חרם בבתי ספר, דחיית גיל כניסת פלאפונים לילדים

-          ביטחון תעסוקתי – מציאת תעסוקה לקשישים, מתנדבים

-          לשעת חירום – הפקת חומרים לשימוש במקלטים – חוברת הדרכה, חוברות פנאי (תשבצים, יוגה, מיינדפולנס), ערכה למצבי חירום – עם פיקוד העורף (אנרגיה, מזון, שתיה)

חוזקות: עובד במקום אחד – ניתן לשכפול, יכולת הפצת חומרים וקיום מפגשים

חולשות: כוח אדם, תקציבים, לא מספיק מוכר

הזדמנויות: פיקוד העורף התערבות בשעת חירום, אפשריבריא משרד הבריאות

איומים: סדר עדיפות – התערבות בחירום ופחות בשוטף.

 

נושא 6: שמירה על כדור-הארץ מפני שחיקה, כולל באמצעות צריכה וייצור בני-קיימא [ליאור, ארנונה, שולי, פולינה, מירי, צבי, מיכאל]

 

נושא זה כולל: מיתון והסתגלות לשינויי אקלים, מגוון ביולוגי מוגן, פסולת, מים ותברואה, מדיניות רשותית לקידום בריאות וקיימות.

המלצות:

-          קידום והטמעה של בריאות = קיימות

-          הקניית כלים וידע בתחום הקיימות למתאמים

-          הובלת הדרכה בנושא לציבור

-          הובלת תהליכי שיתוף ציבור

-          יצירת שולחנות עגולים עם שאר הגורמים העירוניים

-          השמת הבריאות כיחידת מנכ"ל

-          קידום רישות אזורי לשיתופי פעולה

-          יצירת סל כלים משותף

-          יצירת שיתופים עסקיים

-          יצירת פורום ציבורי הסברתי.

חוזקות: כמות גדולה של רשויות, ראיית מקרו, שותפויות בין לאומיות, יכולת לעורר הזדהות בשל תכני קונצנזוס, מערכת יחסים פנימית טובה, הגדרה עצמית של פעילות ציבורית משתפת, אינטרסים משותפים עם משרדים וארגונים.

חולשות: חוסר זיהוי הרשת (תדמיתית) עם קיימות, החינוך כפוף למשרד אחר, חוסר כוח פוליטי, תקציב נמוך, לימוד הדדי לא מספק, אין ניצול של המתאמים במשרדים אחרים

הזדמנויות: תוכנית אפשריבריא, קואליציות מקדמות מניעת עישון, הנקה, גל עולמי – איום אקולוגי, התחום הפרטי / עסקי מפתח במקביל – חבירה, להטמיע בפעילויות שלנו כללי קיימות.

איומים: כיוון פעולה הפוך של המגזר העסקי, איום אקולוגי, חוסר עניין ברמה הפוליטית.

 

 

לסיכום, ה SWOT שקיימו כל הקבוצות ניתן לחיבור. רוב הקבוצות ציינו פריטים דומים בארבעת המרכיבים.

להלן לוח מסכם. הלוח מדרג את הפריטים לפי שכיחות דיווחם בקבוצות השונות (השכיח יותר מופיע ראשון וכו').


 

חוזקות של הרשת

-          פריסה ארצית, מספר גדול של רשויות ברשת

-          גוף ידע וניסיון, לווי מקצועי לרשויות

-          שת"פ עם משרדי ממשלה

-          קשר "משפחתי" בין חברי הרשת

-          למידת עמיתים

-          שותפויות בינלאומיות

-          שותפות עם המגזר השלישי

-          מגע בלתי אמצעי עם מגוון אוכלוסיות

-          יש "חיילים בשטח"

-          ריכוז מידע ונתונים

-          מחויבות לנושא

-          טיפוח מיומנויות לשת"פ

-          ראיית מקרו

-          יכולת לעורר הזדהות

-          הגדרה עצמית של פעילות משתפת

-          קיים מנגנון מסודר (תקנון)

הזדמנויות של הרשת

-          אפשריבריא

-          עידוד עבודה בין משרדית

-          עלייה במודעות הציבור לנושאי בריאות וקיימות

-          רשתות חברתיות

-          צירוף רשויות נוספות לאור תוכניות לאומיות

-          שיתוף הציבור

-          חידוש מיתוג הרשת

-          שינויים מבניים במשרדי ממשלה – מציאת זירה פוליטית

-          קואליציות מקיימות

-          חבירה עם התחום העסקי

-          רתימת האקדמיה

-          איום סביבתי עולמי

-          לובי בכנסת – חקיקת בריאות

 

חולשות של הרשת

-          לא מספיק רשויות ברשת

-          חוסר תקציב / הרשת לא בבסיס התקציב של מ.הבריאות

-          סטטוס המתאם חלש / אין הגדרה סטטוטורית

-          רשויות חלשות מתקשות להשיג תקציבים

-          אין לרשת השפעה על בחירת מתאם עירוני

-          תדמיתית לא קיימים (בעיקר בנושא קיימות)

-          חוסר אחידות במבנה ודרכי הפעולה של מקדמי/מתאמי/מנהלי מחלקות הבריאות

-          לימוד הדדי לא מספיק

-          חוסר כוח פוליטי

-          תחומי פעילות כפופים למגוון גופים

-          אין "ניצול" של המתאמים במשרדים אחרים

 

איומים על הרשת

-          נושאים אקטואליים יותר אטרקטיביים

-          העדר תקציב סטטוטורי

-          ממשקים דומים לגופים אחרים – תחרות

-          תיעדוף משרדי הממשלה / לא בראש מעייניה

-          אפשריבריא

-          אינטרסים כלכליים והתמודדות מול גופים שמטרותיהם מתנגשות עם ערכי הרשת

-          כיוון פעולה הפוך של הסקטור העסקי

-          מיעוט תקינת כוח אדם ברשויות

-          חוסר עניין פוליטי

-          איום אקולוגי

-           

 

 

2.      העיר המודרנית ונפש האדם – דר' גבי בוקובזה

דר' גבי בוקובזה הרצה בפנינו את ההרצאה שהתכוון להרצות בכנס השנתי ב 29.10.

דיבר על "רוח המקום" שמעצבת את התודעה – מרחב של חירות, קדושה, מרחב של פרא, מרחב של צריכה, מרחבי סטרס, רוגע.

האם האקולוגיה משפיעה על האנתולוגיה? על הזהות?

האם יש "זהות אורבנית", "כפרית".

על פי מקס וובר – אוויר העיר עושה את האדם חופשי. על פי מישל וולבק, העיר גורמת להעצמת התשוקות עד לרמת הבלתי נסבל.

מושג הפומו – (Fear of Missing Out  ובקיצור FOMO) – או חרדת ההחמצה - עוסק בתחושה שמחמיצים משהו – גורם לסטרס ולסבל. מושג הג'ומו –  Joy of missing out  יש מחיר למגורים בעיר.

יש שיעורים גבוהים יותר של סכיזופרניה ושל חרדה לחיים בעיר לעומת הכפר. יש עליה בשיעור המחלות האוטואימוניות בעיר. יש קשר בין עמידה בפקקים ותחלואה.

חיים בעיר חושפים את התושבים לרמות גבוהות של גירויים – צפיפות, רעש, ריחות, מראות, זיהום. התוצאה – תחושת עומס.

מנגנון ההישרדות – אדישות רגשית וריחוק – הרגעה דרך הגוף – מיניות, סמים.

מחקר בחולדות הראה כי כשהסביבה דלה המוח לא מתפתח. סביבות אנושיות עניות משפיעות על מוח האדם – זה קשור לתזונה, זיהום, פשע.

עיר מתחדשת כל הזמן.

צריך להנגיש חיים בריאותיים בעיר.

 

3.      עדכונים בענייני אפשריבריא – שרון מאיה רודנאי ונאסים.

 

א.        המפגש עסק בסיכום שנת פעילות "אפשריבריא בעיר", המתאמים נתבקשו לענות על שאלות בדבר: נקודות חוזקה שבאו לידי ביטוי בעשייה העירונית לאור מבחני התמיכה, אתגרים ודגשים מול הרשות בבניית תוכנית עבודה, תמיכה וצרכים הנדרשים מול מטה אפשרי בריא, הכשרות ונושאים לימי למידה למתאמים - (שאלון למילוי עצמי)

ב.        ניתוח ושיח מונחה פתוח לכלל הקבוצה.