רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

סדנא להכנת תוכנית אסטרטגית לרשת 17-18.10.12

סיכום סדנא של רשת ערים בריאות

מעלה החמישה, 17-18.10.12

 

השתתפו: ג'בארין נג'אח (אום אל פחם), אילנה שמלה ללום (אשדוד), דר' סיהאם כעכוש-עטמנה (באקה אל גרביה), לוי מוניק (בית שמש), סמו יצחק (גבעת שמואל), סגל חגית (הר"י), עדי חמו (הרצליה), רותי יצקן (חולון), גולדברג יולין (חיפה), מירה זהבי (ירוחם), עמירם רותם (ירושלים), עטאמנה סוהאד (כפר קרע), נאור מיכל (מ.א. גולן), פרופ' אלכס לבנטל, לילך מלוויל (משרד הבריאות), מיכל אלימלך (מודיעין-מכבים-רעות), גבי בר זכאי, ענת יוסף, גרשון לוקי (מעלה אדומים), גלינה אמדור (מעלות-תרשיחא), דוד צמח (נתניה), שולי ריינהרץ (פתח-תקווה), מזל שניר, יאנה פרידריך (קרית גת), נדב כוכי (ראשל"צ), נסימיאן-פאי יעל (רמלה), צפי הוז (רעננה), דר' דרורה מלוביצקי, תחיה קרבטרי, דר' יעל בר זאב (רשת ערים בריאות), דר' מילכה דונחין (בי"ס לבריאות הציבור, הדסה)

השתתפו חלקית: מוסטפא גליון, סלים חלמי (אום אל פחם), וולפסון דוד (אשקלון), אורלי לביד-ברזל (ארגון בטרם), ענת תבורי (מ.א. אשכול), חיים גבע הספיל (משרד הבריאות), רות דיין (מרכז השלטון המקומי), מרינה מאיר (אגודה לבריאות הציבור), סארה אבו-ציאם (רהט), אמיר בן עזר (שהם), סוזן לימון (מכבי שירותי בריאות), שוש גן נוי (שירותי בריאות כללית), שני שור (מודיעין עילית)

 

 

הסדנא נפתחה בסבב הכרות וברכת החברים / מתאמים החדשים ברשת ובהצגת מטרות הסדנא:

  -  הכנה משותפת של תוכנית אסטרטגית לרשת

  -  קבלת כלים להכנת תוכנית עירונית

  -  הכרת השותפים וגיבוש צוות

לנוכח מחויבות הרשת כלפי שני גופים, משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, תהווה המדיניות שלהם עוגנים משמעותיים לבניית התוכנית האסטרטגית של הרשת. אשר לארגון הבריאות העולמי יש להתבסס הן על דרישות המינימום מהרשויות החברות ברשת (מחויבות פוליטית של ראשי העיר, תשתית ארגונית: מתאם בריאות עירוני, פוליטיקאי אחראי, ועדת היגוי בין מגזרית, משאבים מיועדים ותמיכה משרדית, מגוון של פעילויות לצמצום פערים, לקידום אורח חיים בריא, תמיכה בקבוצות פגיעות, תכנון אורבאני בריא, דיווח שנתי לרשת, השתתפות בפעילויות הרשת ותשלום דמי חבר לרשת) והן על המסגרת האסטרטגית לבריאות 2020.

א.  משרד הבריאות

את המדיניות של משרד הבריאות הציגה רותי וינשטיין, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות (המצגת מצ"ב):

בשנת 2005 החל במשרד הבריאות תהליך לקביעת יעדי הבריאות ל- 2020, פעלו 24 ועדות נושאיות. בעקבות כך הוכנו מספר תוכניות לאומיות: בטיחות – בהובלת "בטרם", ילדים ונוער בסיכון – תוכנית שמיט, תוכנית להגבלת עישון – חיים גבע הספיל מוביל והתוכנית לקידום אורח חיים בריא ופעיל. תוכניות אשר נמצאות בהליך תכנון: שימוש באלכוהול וצמצום פערים.

מטרות התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא:

  -  העלאת מודעות הציבור לתזונה נבונה ולהגברת הפעילות הגופנית

  -  יצירת סביבה המאפשרת שמירה על אורח חיים פעיל ובריא

  -  תמריצים כלכליים שליליים להתנהגות מזיקה ותמריצים חיוביים להתנהגות בריאה

 

עקרונות התוכנית:

   -   הובלה משותפת של משרדי הבריאות, התרבות והספורט והחינוך

   -   שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות, קופות החולים והמגזר הפרטי תוך איגום

        משאבים

   -   הפעלת תכניות שהוכחו כאפקטיביות במונחים של עלות-תועלת

   -   תוכנית כוללת המורכבת מפרויקטים שיתפרשו על פני 10 שנים

   -   תכניות ברמה הלאומית ופרויקטים ממוקדים הפונים לקבוצות יעד ספציפיות

   -   בקרה, ניטור והערכה

   -   שיווק, שיווק חברתי ודוברות

   -   החלטת ממשלה

   -   תקציב ייעודי ל- 5 שנים

כעת עוסקים בחקיקה אשר תאפשר את השגת המטרות. למשל, פתיחת מגרשי בתי הספר לפעילות פנאי, סימון תזונתי עם ערך קלורי ברשתות המזון, איסור הצבת ממתקים ליד הקופות בסופרמרקטים, צמצום כמות המלח במזון, הנגשת מכוני כושר, הורדת מס על מזונות בריאים ועוד.

כבר היום מוכר כיבוד של ירקות ופירות בישיבות של מוסדות כפריטים לגיטימיים.

10 רשויות נכנסו לפיילוט (ביניהן אשדוד, קרית גת, חיפה) ולאחרונה החליטו לצרף עוד 7 רשויות מקומיות ערביות (ביניהן אום אל פחם). מהתקציב של התוכנית הלאומית מתקצב משרד הבריאות את הרשת (מימון מתאמים).

במסגרת התוכנית הלאומית משרד הבריאות הציע לקופות החולים תמיכה כספית בכפוף לביצוע תוכניות שהוגדרו מראש ע"י המשרד (סדנאות לירידה במשקל, איזון סוכרת, עידוד פעילות גופנית).

משרד החינוך שותף לתוכנית. בשנה שעברה עסקו בבריאות בכל הארץ. השנה בתי ספר ממשיכים בזה. על המיזם של בתי ספר מקדמי בריאות אפשר ללמוד מאתר משרד החינוך. ברשויות המקומיות שנמצאות בפיילוט הכוונה היא שכל בתי הספר יהיו מקדמי בריאות.

משרד הספורט שותף לתוכנית – מעודדים ספורט עממי.

בדיון: עדי מציע שתהיה פעולה משותפת של משרד הבריאות והמתאמים העירוניים על מנת לבנות את המתכונת להטמעת בית הספר מקדם הבריאות. טוען שלא תמיד קיים מידע זמין לגבי כל היוזמות. כוכי – מציעה לשלב את רעיון בי"ס מקדם בריאות עם בי"ס ירוק.

ב.  ארגון הבריאות העולמי

פרופ' אלכס לבנטל הציג את אסטרטגית הבריאות 2020 של ארגון הבריאות העולמי בסניף האירופי. תהליך הכנת האסטרטגיה היה תהליך משתף ומבוסס על עובדות (מצ"ב מצגת + תמצית מתורגמת של המסמך האסטרטגי של ארגון הבריאות העולמי).

המטרה העיקרית היא לשפר באופן משמעותי את הבריאות והשלומות של אוכלוסיות, להפחית את חוסר השוויון בבריאות על מנת  להבטיח מערכות בריאות בנות קיימא שבהם יהיו "אנשים במרכז".

היעדים של האזור האירופי:

1. הפחתת תמותה מוקדמת באזור האירופי עד שנת 2020

2. העלאת תוחלת חיים באזור האירופי

3. הפחת אי-שוויון בבריאות באזור האירופי

4. חיזוק רווחתה של אוכלוסיית האזור האירופית

5. להבטיח כיסוי אוניברסלי וזכות לרמת בריאות הגבוהה ביותר שניתנת להשגה

6. הגדרת מטרות ויעדים הקשורים לבריאות במדינות החברות ברמה הלאומית

ארגון הבריאות העולמי ניסח גם אינדיקטורים אשר יהוו מכנה משותף לכולם ויעלו בקנה אחד עם המטרות.

 

את הסדנא ניהלה שלומית שימרון.

חשיבה אסטרטגית ניזונה מחזון ומהמציאות בשטח. במטרות רצוי להיות ממוקדים.

לשם המחשת הנעשה בשטח הוצגו מספר דוגמאות של עשייה:

1.   דוגמא של מחויבות פוליטית: גבי בר זכאי ספרה על הירתמותה לרעיון העיר הבריאה מיד עם כניסתה לפוליטיקה המקומית במעלה אדומים. ב- 1991 החליטו בעירייה שחינוך ובריאות, יחד, יעלו על סדר היום הציבורי. כל אגפי העירייה היו שותפים להחלטה.

שלומית: יש כאן היבט דקלרטיבי יחד עם תוכניות עבודה של האגפים, למימוש ההחלטה. כאשר כל מנהלי האגפים שותפים לחשיבה אינטגרטיבית, אגף שעושה את מלאכתו טוב יהווה מנוף לאגפים האחרים. השאלה אם נעשה תהליך של הערכה עירונית.

2.   דוגמא של תשתית ארגונית: יולין המחישה שוב את עניין המחויבות הפוליטית – בשנת 2000 נקבעה תוכנית עירונית לקידום בריאות לכל, בהובלת מצנע כראש העיר חיפה. ראש העיר החדש לא היה מוכן לחתום עליה. לא הייתה מחויבות פוליטית עד לפני כשנתיים. לפני כשנתיים החלו בהכנת הפרופיל העירוני ובד בבד החלו לגבש תוכנית של עיר פעילה ובריאה (התוכנית הלאומית). היום קיימת מחויבות של ראש העיר, המנכ"ל וכל ראשי האגפים. שיפור אורחות חיים מופיע כאחד מיעדי העירייה. נוסחה אמנה ונחתמה בטכס חגיגי. היום יש שפה משותפת ושותפויות רחבות עם מוסדות וארגונים בעיר החשים מחויבות לקידום סביבות בריאות. כולם יחד מהווים פורום שגדל עם הזמן כתנועה חברתית. כמו כן יש צוות היגוי בו שותפים מנהיגי צוותי המשימה אשר אספו מידע במספר סביבות עירוניות וקיבלו החלטות משותפות. עכשיו עומדים לצאת עם תוכנית חומש.

שלומית: אי אפשר להשיג מטרות לבד. לאף אחד אין את כל הסמכות, הידע, המומחיות והכלים לכך.

3.   דוגמא של יזמות תוכנית עירונית – גלינה אמדור דיווחה כי באמצעות הפרופיל שביצעו במעלות-תרשיחא זיהו חולשות רבות וקיבלו מסגרת והכוונה לפעולה. בין היתר עלה כי חתולים וכלבים משוטטים מפריעים לתושבים. אחת הפעולות עליה הוחלט – עיקור חתולים. פנו למשרד החקלאות וענו ל"קול קורא" לשם קבלת מימון. גלינה נפגשה עם בעלי עסקים, הסבירה על המטרד התברואתי ובריאותי ועל הפתרון המוצע וגייסה מהם כספים. בעזרתם יצאו לשטח לסירוס ועיקור של 500 חתולים בעיר. במקביל העירייה העבירה בית ספר שלם למתנ"ס על מנת לרסס אותו נגד פרעושים.

4.   דוגמא של תוצאות בעקבות התערבות – אילנה שמלה ללום סיפרה כי בפרופיל שאשדוד בצעה ב- 2008 היו תוצאות לא מחמיאות. שיעור הפעילים גופנית היה נמוך ביותר. הוחלט על השקעה בספורט – שיפרו את מסלולי ההליכה (42 ק"מ), התקינו טיילת ספורט (5.8 ק"מ) עם ברזיות ומאזניים לשקילה, פיתחו את הספורט העממי – פעילויות בפארקים, שילבו את תוכנית "זוזו" בבתי הספר ובגני הילדים מתקיימת פעילות ספורטיבית משותפת עם הורים אחת לחודש, לכל גני הרובע. לאחר שנה וחצי התברר שהוכפל מספר הפעילים בחוגי ספורט בתשלום. בסקר שנערך ע"י הלמ"ס לאחרונה עלה ש- 87% מהתושבים שבעי רצון ממתקני הספורט, כולל במגזר החרדי.

 

ניסוח מטרות

שלומית: כאשר מנסחים מטרה צריך לחשוב: האם היא מספיק חשובה והאם מתכוונים להשיגה. תמיד קיים מתח בין שאפתנות וריאליות בעת ניסוח המטרות. בכל שינוי שמחוללים צריך לחשוב על "כאשר נמות מי יבכה". האם השינוי הוא כמו "כף יד במים" או שהשינוי אמיתי. זה יכול להיעשות ברמת הפרט, הקהילה, החברה.

מדובר לא רק בשינוי הרגלים אלא גם בערכים, בשפה, בצורת החשיבה. ההיבט התרבותי מאד משמעותי.

בכל חשיבה אסטרטגית צריך לחשוב איך נראה את הביטוי הקונקרטי, על כן התחלנו מהבסיס, מהדוגמאות הקונקרטיות.

בניסוח המטרה צריך לחשוב מה ההשפעה שלנו – לגרום לזה לקרות, מה האחריות שלנו. אם אי אפשר לענות לשאלה – זו אינה מטרה רלבנטית.

היעדים צריכים להשיג את המטרות.

 

תהליך העבודה החל מהתייחסות לחזון אשר ניסחנו ב 2009 – הוסכם שזה עדיין רלבנטי.

החזון: איכות חיים, בריאות, קיימוּת והוגנות בישראל.

עבודה בקבוצות – 3 קבוצות עסקו במטרות הרשת במישור המקומי וקבוצה אחת עסקה במטרות הרשת ברמת הרשת/לאומית.

המטלה:

1. להגדיר מאפיינים מרכזיים של המציאות בהם רוצים לעשות שינוי/שיפור

2. להחליט על מטרות מוסכמות מ- 2009 (התוכנית מצ"ב) – איזה מטרות נכונות גם היום או שטרם

    הושגו ועם איזה מטרות לא נרצה להמשיך (או שהושגו או שלא ברמת חשיבות גבוהה או שלא ניתנות

    להשגה)

3. לנסח 1-2 מטרות לאור ניתוח המציאות

דוגמא של דיונים שנערכו בקבוצות:

קבוצת מטרות ברמת הרשת: מטרה 1 ב-  2009: הרשת תוכר בציבור כגוף מוביל לשיפור איכות החיים, ההוגנות, הבריאות והקיימות במישור המקומי. מטרה זו שונתה ל: הרשת תוכר ע"י גורמים מוסדיים וארגונים לא ממשלתיים כגוף מוביל לשיפור איכות החיים, ההוגנות, הבריאות והקיימות במישור המקומי.

עלתה הטענה שבשלב הנוכחי שבו נמצאת הרשת, יותר חשוב שמשרדי הממשלה והעוסקים בנושא יכירו ברשת מאשר הציבור הרחב.

הרשת רוצה הכרה כארגון הגג שמוביל עשייה עירונית בתחומי הבריאות. המטרה לא הושגה עד כה, אך נמצאה ראויה בעיני חברי הקבוצה להמשך פעילות. הרעיון הוא שכל גוף שרוצה לפעול לקידום בריאות ברמה המקומית ידע על קיומה של הרשת. לאחרונה הפכה רשת ערים בריאות ליחידה בתוך מרכז השלטון המקומי אך עדיין חסרה הסברה כלפי הרשויות.

מדד להצלחה בהשגת מטרה זו יכול להיות עליה במספר הפניות לרשת ערים בריאות בשנה ע"פ מגזרים ו/או אזורים גיאוגרפיים. נושא המדדים עלה בשיחה כאלמנט חשוב שכרגע חסר. בכדי שנוכל להעריך את השגת המטרות השונות של הרשת חשוב לתעד מדדים מוגדרים מראש. 

נושא הקיימות עלה מספר פעמים במהלך השיחה. המשרד לאיכות הסביבה הנו חבר ברשת ערים בריאות. זו הזדמנות לעבוד איתם בכדי למסד את נושא הקיימות ברמה העירונית.

מטרה 2: המטרה שנוסחה ב-2009 נראתה בעיני חברי הקבוצה כיעד להשגת המטרה הנ"ל ועל כן נוסחה מטרה חדשה: איגום והפצת הידע הפרקטי המחקרי בתחומי קידום בריאות בארץ ובעולם.

הרשת מאפשרת שיתופי פעול בין עירוניים, Networking ומאגר הזדמנויות ידע. כל אלה מתאפשרים הודות להתנסויות רבות במציאויות שונות ומאגדות ביחד את חכמת הרבים.

עלה נושא ריבוי התרבויות המאפיין את מדינת ישראל בכלל ורשויות מקומיות בפרט. שיתוף ידע בין רשויות לגבי התייחסות מותאמת לתרבויות שונות המצויות בערים שונות, לדוגמא: אוכלוסייה חרדית. זו יכולה להיות דרך טובה לפעול לצמצום פערים בתוך הרשויות ע"י התייחסות לכל אוכלוסייה באופן המותאם לצרכיה הייחודיים. הידוק הרישות מסייע ישירות לצמצום פערים.

מטרה 3: שתי המטרות הנ"ל מציגות את הרשת כלפי חוץ. נוספה מטרה אשר מתייחסת לקשרים שבין חברי הרשת (פנימה): הרשת תהווה פלטפורמה של אינטראקציות הנתפסות כמשמעותיות ע"י החברים בה.

עצם השייכות לגוף גדול מאפשרת שיתוף ולמידה. המצב האידיאלי הוא שחברי הרשת יצרו קשר בינם לבין עצמם באופן עצמאי, כפי שקורה כרגע במספר מקומות אך לא כתרבות עבודה.

בסיום הדיון בקבוצות נתבקשה כל קבוצה, במליאה, להתייחס לשלשת סעיפי המטלה.

במישור המקומי: קבוצה א' (בהנחיית יעל):

1.  מאפיינים מרכזיים של המציאות שרוצים לשנות/ קשיים:

   1.  אין מתאם בריאות בכל עיר אשר ברשותו משאבים לפעולה, אשר יאפשרו תכניות לטווח ארוך ולא

         רק לטווח הקצר.

   2.  חוסר בתשתיות אשר יאפשרו אורח חיים בריא ופעיל- הנגשה של הפעילות וצמצום פערים.

   3.  "תו תקן" של עיר בריאה – אכיפה של העמידה בדרישות – תנאי סף לחברות ברשת (שתהיה

         אחידות  והכרה של האחראי על תיק הבריאות).

   4.   אין מספיר הבנה והטמעה של "תפיסת הבריאות"- גם של בעלי התפקידים בעירייה וגם של

         הציבור.

   5.   חוסר בהתאמה תרבותית של תכנים ותוכניות קידום בריאות לאוכלוסיות היעד.

2.  מאמצים את מטרות 2009 ומוסיפים עליהם

קבוצה ב' (בהנחיית גבי):

1.   הבעיה היא העדר שפה משותפת בין ספקי השירותים, יש מתח לגבי הגדרת מעורבות התושבים.

2.   ראו שיש בעייתיות ביישום של שתי המטרות של 2009 ועל כן ניסחו מחדש.

קבוצה ג' (בהנחיית דרורה):

1.   חוסר תקציב בריאות ברשות המקומית, מתאם הבריאות אינו שותף לוועדות העירוניות

2.   השאירו את המטרות כפי שהיו

 

קבוצת הרשת:

1.  חוסר כוח אדם רב מקצועי ביחידת המטה של הרשת, חוסר הכרה ברשת כגוף מקצועי בתחום

      הבריאות, חוסר הכרת הרעיון של עיר בריאה בציבור בארץ, תרבות ארגונית ברשות המקומית

       מהווה חסם.

2.   במטרה הראשונה מ - 2009 שונה הדגש, המטרה השנייה נתפסת כאמצעי ועל כן נוסחו שתי

      מטרות חדשות

 

היום הראשון הסתיים עם הצגת המטרות שנוסחו בארבעת הקבוצות. נוסחו 7 מטרות של הרשת להשגה במישור המקומי ו-3 מטרות להשגה במישור הרשת.

לגבי המטרות במישור המקומי - כל משתתף נתבקש לתת ניקוד מ 1 (בכי נמוך) עד 4 (הכי גבוה) לפי רמת החשיבות של המטרה בעיניו. נעשה רישום של ההצבעות ונבחרו 4 מטרות מוסכמות במישור המקומי. המטרות במישור הרשת התקבלו על דעת כולם.

 

המטרות שנוסחו:

במישור העירוני:

1.   קיום מעורבות ושותפות תושבי העיר בלקיחת אחריות/מחויבות לשיפור איכות החיים בעיר

      [הרשות תעודד שיתוף הציבור בקביעת המטרות לשיפור איכות החיים והבריאות של תושביה]

2.  הטמעת תפיסת הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה בעיר

3.  הנגשה ועיבוי תשתיות לאוכלוסיות השונות לצרוך ולקיים אורח חיים בריא ופעיל

4. קיום מדיניות אינטגרטיבית לקידום איכות החיים והבריאות שממנה ייגזרו תכניות עבודה אגפיות

      מתוקצבות

5.  כל אגף בעירייה יקצה תקציב לקידום בריאות ויראה בה חלק מהתקציב השנתי והפעילות במסגרת

     האגף

6.   מתאם הבריאות יהיה שותף בוועדות ובחברות העירוניות כדי להטמיע את בריאות ואיכות החיים

       כחלק ממדיניות העירוניות

7.    קיום מנגנון מתוקצב בכל רשות בעל אחריות וסמכות ברורה לקידום הבריאות

 

 

מטרות במישור הרשת:

1.      הרשת תוכר ע"י גורמים מוסדיים וארגוניים לא ממשלתיים כגוף מוביל בשיפור איכות החיים הוגנות

        בריאות וקיימות במישור המקומי

2.     איגום והפצה של הידע הפרקטי והמחקרי בתחומי קידום בריאות בארץ ובעולם

3.     הרשת תהווה פלטפורמה של אינטראקציות הנתפסות כמשמעותיות ע"י החברים בה

        על פי ההצבעה הנ"ל נבחרו 4 מטרות במישור המקומי (1,2,4,7) וכל המטרות במישור הרשת.

 

מתוך הדיון שהתקיים עם הצגת המטרות, ריכזה שלומית מספר עקרונות המכוונים לפעולה:

1.     התבססות על נתונים – בהחלטות, בשיח, בהמלצות.

2.     תמיכת רוחב – קשור לשותפויות ושיתופי פעולה. שותפות = מטרות משותפות ועל כן גם אחריות,

        ערכים משותפים. על בסיסם מתקבלות החלטות.

3.     שותפויות ושיתופי פעולה – אם הנחת היסוד היא שאני מוגבלת ביכולתי – אני זקוקה לאחרים

        (הנחת יסוד = אמונות, תפיסות, המובן מאליו שמכוון את ההתנהגות, לא תמיד בתובנה).

4.     ס̠טׇמינה – מיוונית – בהירות לגבי המטרה, דבקות מתמשכת במטרה, נחישות ואנרגיה. המכוונות

        למטרה מגייסת את האנרגיה

5.     בהירות של המטרה

 

המטלה הבאה בקבוצות – ניסוח יעדים למטרות.

שלומית: כאשר מנסחים יעדים (SMART) צריך לענות לשאלה – איך נדע שהשגנו אותם.

כאשר מדובר בקידום בריאות צריך להיות ברור לכולם שעוסקים ב: ידע, הבנה, הפנמה, מודעות – צורך, שינוי הרגלים – דפוסים, תרומה לשינוי – שותפות, מעורבות, אחריות.

 

העבודה בקבוצות נעשתה בהתאם למטרות שנבחרו, הן במישור המקומי והן במישור הרשת. פעלו 4 קבוצות: קבוצת יעדים למטרות 1 ו-2 (אוחדו), קבוצה למטרה 4, למטרה 7 ולמטרות הרשת.

בנוסף, נציגות מעלה אדומים ונציגות קרית גת ניסחו יעדים עירוניים להשגת המטרות של הרשת במישור המקומי. כל זוג בחר מטרה אחת. ראו להלן את רשימת היעדים של כ"א.

היעדים הוצגו במליאה והתקיים דיון.

בסיום הדיון הציע אלכס לבנטל להוסיף יעד של הרחבת הרשת – התחייבנו לכך בפני ועדת העבודה רווחה ובריאות של הכנסת. ההצעה התקבלה.

 

 

קרית גת  - מטרה 1: קיום מעורבות ושותפות תושבי העיר בלקיחת אחריות/מחויבות לשיפור איכות החיים בעיר:

  1. לפחות נציג אחד מכל שכונה יהיה פעיל ושותף בוועדת היגוי אופרטיבית וייקח חלק בקבלת החלטות
  2. עד ינואר 2013 המחלקה תקים ערוצי תקשורת אינטראקטיביים: דף פייסבוק עיר בריאה, יו-טיוב ודף באתר האינטרנט העירוני שיהיו פתוחים לכלל התושבים לשימוש אינטראקטיבי
  3. עד אוגוסט 2013 יהיו 500 חברים בדף הפיסבוק ו 1500 לייקים, ביוטיוב יהיו 4 סרטונים שיופצו עד סוף 2013 והזמנת התושבים להגיב ולהעלות סרטונים. אחת לחודש מפעיל אתר האינטרנט יפרסם את העדכונים והפעילויות המתקיימות ויזמין את התושבים להגיב ולהשתתף
  4. עד סוף 2013 יוכשרו 75 תושבים נאמני בריאות בקהילה, תוך התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות
  5. עד סוף 2013 יסתיים תהליך הערכה של מגוון התוכניות בשיתוף תושבים שיוכשרו לכך
  6. פרופיל בריאות עירוני יושלם עד סוף 2013 במדגם מייצג של 1100 תושבים
  7. עד סוף השנה ישתתפו בפעילות גופנית ובתזונה נבונה 6000 ילדים ונוער ו 3000 תושבים צעירים ומבוגרים, ללא עלות.

 מעלה אדומים – מטרה 4: קיום מדיניות אינטגרטיבית לקידום איכות החיים והבריאות שממנה ייגזרו תכניות עבודה אגפיות מתוקצבות

  1. קיום לפחות שתי תכניות במהלך השנים 2013-14 לקידום מדיניות הבריאות העירונית בה שותפים לפחות שני אגפים לכל תכנית
  2. לכל אגף תהיה תכנית אחת לפחות שתעסוק בקידום איכות החיים והבריאות ברמה העירונית לשנת 2013-14
  3. עד סוף שנת 2013 יהיה מסלול אופניים עירוני, היקפי.
  4. 20% מכלל עובדי העירייה ישתתפו בפעילויות יזומות ע"י מתאמת הבריאות במסגרת תכנית "מעסיק מקדם בריאות" עד שנת סוף 2013
  5. בכל בית ספר יפעל נאמן בריאות לקידום נושא התזונה במזנונים בבתי הספר בשנת הלימודים הנוכחית

 בשיחת הסיכום נאמרו הדברים שלהלן:

   -   זו הייתה סדנא מצוינת, למדנו.

   -   כל דקה הייתה יעילה וחשובה

   -   לומדים אחד מהשני.

   -   זו הזדמנות לפגוש אנשים ולהחליף דעות.

   -   קיבלנו תשתית עבודה יישומית לשטח וזו מתנה גדולה.

   -   הייתה בסדנא אווירה מאוד נעימה ומלמדת

   -  המפגש עם המתאמים האחרים לימד שיש בעיות משותפות וכרשת ניתן לפתור אותן בצורה טובה

       יותר.

   -  צריך לקיים עוד מפגשים של כל הערים.

   -  כל מתאם חייב להשתתף בסדנא.

   -  זה נותן את המוטיבציה להמשיך להשקיע בחיזוק הרשת ובקידום הבריאות ברמה העירונית.

 

כולם הודו לשלומית על "הצידה לדרך" שנתנה לכולנו. כולם בטאו את הנאתם מהסדנא.

תודות לכל משתתפי הסדנא אשר עבדו במשותף ברצינות וביעילות.

 

הומלץ לשלוח את סיכום הסדנא לכל ראשי הערים והמנכ"לים של הערים החברות ברשת.

 

=====

לאחר הסדנא נעשה עיבוד נוסף של ניסוח המטרות והיעדים, בעזרתה של שלומית שימרון וחברי צוות ההכנה של הסדנא.

הנוסח המלא מצ"ב.

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים