רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

אסיפה כללית 14.1.13

סיכום מפגש למידה ואסיפה כללית 14.1.2013

 

השתתפו:

ד"ר מילכה דונחין, גבי בר זכאי, ד"ר יעל בר זאב, עו"ד רות דיין, רותי ויינשטיין, לילך מלוויל, ד"ר דרורה מלוביצקי, יצחק סמו, פרופ' אלכס לבנטל, מיכאל אוחיון, סארה אבו ציאם, מיכל אלימלך, גלינה אמדור, עדנה בוקשטיין, עמיחי בן דרור, אמיר בן עזר, נג'אח ג'אברין, שורוק מחאמיד, ג'אטס פאתן, סטס דוידוף, ציפי הוז, דויד וולפסון, מירה זהבי, עדי חמו, יהודית טופל, ענת יוסף, יעל רותם, צביה כפרי, מוניק לוי, חיה ליברמן, מרינה מאיר, אירית מנטש,

כוכי נדב, שלומית ניר טור, חגית סגל, איריס סולומון, ד"ר סיהאם עתמנה, יאנה פרידריך, אילנה שמלה ללום, מזל שניר, ענת תבורי, עמירם רותם, שולי ריינהרץ, סוהאד עתאמנה, יולין גולדברג, דני טל, עירית לבנה, ד"ר דיאן לוין, ניבה מנור, תחיה קרבטרי

 

אורחים:

נאור ירושלמי, מאיה קרבטרי, מאיה מילרד גבעון

פרופ' איתמר גרוטו, יובל וגנר, ארנון זליגר

 

 

 

המפגש החל בסבב הכרות והצגת המטרות:

  1. למידה וחשיבה משותפת עם "חיים וסביבה" על שינויי אקלים ובריאות
  2. סיכום פעילות שנתית ואישור תוכנית העבודה ל 2013
  3. השקת החוברת "עיר פעילה"
  4. בחירות למוסדות הרשת

 

נאור ירושלמי, מנכ"ל "חיים וסביבה" ומאיה מילרד גבעון, המרכזת את הנושא בארגון, הציגו את הנושא: "בריאות הציבור ושינויי אקלים – היערכות מקדימה ברמה העירונית"

 

ארגוני הסביבה למדו ב 10-15 השנים האחרונות לעבוד ביחד, בצורה משותפת, על מנת לחזק את השפעתן על המדיניות הסביבתית לאומית.

קואליציית "דרכים לקיימות" קמה לפני כ 10 שנים ופועלת לקידום מדיניות פיתוח בר קיימא, כולל שינויי אקלים. בקואליציה כ 30 ארגונים. התחילו במעקב אחר פעילות הכנסת ועברו לגישה פרואקטיבית – העלאת מודעות לנושא בכנסת. הם חברים פורמאליים בועדות מנכ"לים בינמשרדיות ומשתתפים בועידות בינלאומיות.

משבר האקלים:

קיימת הסכמה בינלאומית לגבי השלכות משבר האקלים. מרבית המאמצים הוקדשו עד כה למיתון ההשפעה (מיטיגציה). למשל, ע"י צמצום פליטות כדי להקטין את גזי החממה. החלפת המזגנים והמקררים היה חלק מהתהליך.

המרכיב השני בהתמודדות הוא התמודדות עם ההשלכות של משבר האקלים – אדפטציה.

ישראל נמצאת באיחור אחרי העולם בגיבוש מדיניות אקלים.

יש תוכנית לאומית למיטיגציה.

לגבי האדפטציה – נמצאים בשלב מוקדם של הכנת תוכנית לאומית. הוקם צוות מנכ"לים של משרדי ממשלה, הוקם מרכז ידע – ביצע מיפוי של בסיס הידע הקיים על תחזיות ההשפעה של שינויי אקלים על ישראל.

מה הקשר לבריאות הציבור?

ארגון הבריאות העולמי הכריז ב 2008 כי שינויי אקלים הם איום מרכזי לבריאות הציבור בכל העולם. משפיע על איכות האוויר, זמינות ואיכות מי שתייה, אספקת מזון, חשיפה למחלות זיהומיות ולתנאי מזג אוויר קיצוניים.

מי שיפגע קודם הן האוכלוסיות המוחלשות והפגיעות.

לשינויי אקלים יש השפעה ישירה ועקיפה על הבריאות.

למה חשוב הקשר עם השלטון המקומי?

השלטון המקומי יצטרך לתת מענה ראשוני. העיר היא זירת ההתמודדות העיקרית (אי חום עירוני – פנים העיר חם יותר ופחות מאוורר משר סביבתו) וגם זירת הפתרונות. יש בה ריכוזי אוכלוסיות מוחלשות.

צריך להגביר את ההיערכות לשינויים, להתכונן לבנות יכולת – אדפטציה. היערכות מוקדמת בונה חוסן. קיים מדריך לבניית חוסן.

צריך להתייחס למצב כמצב חירום מתמשך. ערים בעולם משקיעות במערך ההתמודדות וכבר נצבר ידע בתחום. הכנס הבא של ICLEI   מוקדש לערים בנות חוסן.

צריך להתממשק עם מערך "חוסן עירוני".

המטרה:

לזרז את התהליכים של קבלת החלטות. החלו במיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה ועכשיו הוא שלב בניית השותפויות.

כיווני פעולה מוצעים:

לימוד משותף של הנושא, משלחת לימודית על מנת ללמוד איך עושים זאת, שילוב בתפיסה של ערים בריאות.

בדיון עלו הדברים הבאים:

  -  התפקיד של הארגונים הלא ממשלתיים הוא "ללחוץ מלמטה".

  -  ברשויות המקומיות אפשר להחליט אם בונים בנייה ירוקה – יש תקן מודולרי בתחום זה.

  -  הרשות המקומית יכולה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולעצור את העלייה בשימוש ברכב פרטי.

  -  מותר לרשויות מקומיות להכין תוכנית תחבורה עירונית. אשדוד זכתה עכשיו בתקציב להכנת תוכנית

     תחבורה מקיימת.

 

סיכום:

נקים קבוצה משותפת ל"חיים וסביבה" ונציגי הרשת – נציגי רשויות שונות, כולל עיר חוף, לשם לימוד משותף של הנושא וגיבוש קווי פעולה.

 

 


אסיפה כללית

 

סיכום שנת פעילות 2012

מילכה מברכת את כל משתתפי האסיפה הכללית של רשת ערים בריאות.

מציגה את סיכום פעילות הרשת בשנת 2012 (מצ"ב).

 

הפעילות המרכזית השנה היתה מימוש הסכם ההבנות עם משרד הבריאות, אשר במסגרתו תקצב משרד הבריאות 10 חצאי משרות מתאמי בריאות ברשויות החברות ברשת.

-  נבחרו 11 רשויות (בחלקן מימון של ¼ משרה), ראשי הרשויות חתמו על "דרישות מינימום".

-  כל מתאם נדרש להכין תוכנית עבודה שנתית ולהמציא אישור מאגף משאבי אנוש ברשות על היקף משרתם בתפקיד

-  לאחר אישור תוכנית העבודה הועבר תשלום ראשון לרשויות, התשלומים הבאים הותנו בקבלת דו"ח רבעוני לפני כל תשלום

-  התשלום האחרון ל 2012 יועבר עם קבלת דו"ח שנתי.

עכשיו משרד הבריאות מבקש לדעת מהי התרומה של התקצוב המיוחד שניתן השנה לפעילות הערים המתוקצבות.

 

רותי ויינשטיין: שמחה לראות כל כך הרבה אנשים באסיפה ועשייה מרובה כל כך.

בשנת 2012 ניסינו לתת יותר תמריץ ולהביא להגברת הפעילות כדי לחזק את הרשת. זו הייתה שנה של למידה. התחלנו רק באמצע השנה, היו קשיים יש גם נושאים משיקים בין הרשת ובין התכנית לאורח חיים פעיל ובריא ואנחנו שואפים שכל רשות הנמצאת בתכנית הלאומית תהיה חברה ברשת.

גם לנו, במשרד הבריאות זו שנה של למידה. לגבי שנת 2013  עדיין אין תקציב ממשלתי. כאשר התקציב יאושר אני מקווה שנוכל לקבל את המימון שהיה בשנת 2012. חשוב להראות עשייה. יש דרישה לתכניות עבודה, למדדים. משרד הבריאות צריך לראות שיש תמורה, שמשהו קורה. זה לא קל כי מדובר בתהליכים אבל חשוב להראות עשייה. נתנו יותר כסף – מהו הערך המוסף שלו. היום הדרישות יותר מחמירות וחשוב לנו לבחון כיצד זה עובד.

 

מירה זהבי: אצלי עניין השכר עדיין לא נפתר אבל זה לא שינה את הפעילות. נושא התכניות מאוד חשוב לי אני זקוקה לעזרה בכתיבת תכניות.

 

מזל שניר: שמחה שיש חיבור בין משרד הבריאות לרשת. הפרויקט הלאומי שדרג את קריית גת על כל העשייה. יש לנו פעילות מדהימה מהגיל הרך ועד קשישים. עשינו אירועים קהילתיים שידרגנו מתקני כושר הוספנו 4 מתקנים בשכונות מצוקה. נכנסים עכשיו לתחום העישון. הצלחנו במעט זמן לעשות הרבה.

 

רותי ויינשטיין: יש לנו ציפיה מהרשויות בנושא מדיניות אכיפת חוק העישון. אין מספיק אכיפה וזה תחום של הרשות המקומית. חשוב לנו שזה יהיה חלק מהתפקיד שלכם זה לא עולה כסף  זה מביא כסף. צריך להתחיל בעירייה כמקום ראשון.

 

מזל שניר: אנחנו מתחילים השנה פרופיל בריאות אשר ייתן לנו מדדים וכוון במה להתמקד ויעלה נושאים חשובים. עדיין חסרה הערכה.

 

רותי ויינשטיין: לנושא התכנית הלאומית הוצאנו מכרז לתחום הערכה על ידי גורם חיצוני עם סיוע שלנו. יש עוד מכרז על נושא סקרים ברשויות המקומיות שיעזרו לנושא הערכה.

 

נג'אח ג'אברין: אני רוצה לומר תודה לרשת ולמילכה על חצי משרה שנוספה לאום אל פאחם והצטרפותנו לתכנית הלאומית אשר נתחיל בה בשנה הבאה. תוספת חצי משרה נתנה לנו דחיפה קדימה, לארגן את המסגרת, לעבוד על פי קריטריונים, מטרות ויעדים. אנחנו יודעים לאן הולכים, הרחבנו פעילויות ואנחנו יותר ממוקדי מטרה. אני מקווה ששילוב התכנית הלאומית ירחיב את מגוון הפעילויות לעוד שכבות באוכלוסיה שלא הגענו אליהן.

 

דרורה מלוביצקי: במקומות שאני מלווה את המתאמים החדשים אשר נכנסו השנה לתקצוב משרד הבריאות כבר מרגישים שהנהלת העיר יותר מחויבת וזה שינוי גדול בגישה.

 

מילכה דונחין: כל מי שצריך להכין תכנית עבודה - יש לנו תבנית מוכנה שאתם יכולים להיעזר בה. תכינו טיוטה ונעזור לכם לגבש אותה.

 

רותי ויינשטיין: אנחנו בשאיפה שכולם יקבלו מימון, צריך להוכיח לממשלה שכדאי לה להשקיע. אבל יש עוד מקורות רבים לגיוס כספים, כולל תקציב הפרוייקטים של הרשת שהשנה לא נוצל בכלל ומעט מאוד רשויות הגישו בקשה.

 

אורית תמיר: מגישים תכנית עבודה ולא מקבלים כי ברשות אין תקציב. העזרה בתקציב נותנת מחויבות למועצה לתקצב מטעמה.

 

לילך מלוויל: חשוב להבהיר כי רשויות מקומיות עובדות עם החברה לפיתוח משאבים ברשות וזו מתמחה בהשגת תקציבים. (בעבר קראו לפונקציה הזו "גיוס משאבים"). לכל רשות יש כסף לפיתוח משאבים וחשוב שתפנו לאדם האחראי על כך ברשות.

יש בארץ הרבה קרנות ממשלתיות ופרטיות שיש להן כספים המיועדים לפרוייקטים של בריאות או סביבה לפי נושא, איזור וכו'. עבדתי בעבר כמפתחת משאבים ברשות מקומית, כלומר כתיבה של תכניות והגשתן לגורמים המתאמים על פי קול קורא שפורסם.

 

חיה ליברמן: מניסיוני, ברוב הרשויות יש קרנות עירוניות אשר מגייסות משאבים לפרוייקטים עירוניים. מציעה לכם לפנות אצלכם ברשות. הקרנות מעדיפות לתת תקציב לשותפויות למשל עמותה יחד עם רשות מקומית.

 

סיכום: לילך התנודבה לתת יום למידה / סדנא בנושא של פיתוח משאבים (בתחילת מרץ).

 

אילנה שמלה ללום: אני רוצה להודות למילכה יעל ותחיה על המפגשים האזוריים שאנחנו מקיימים בשנה האחרונה באזור הדרום. הם תורמים מאוד, עוזרים להעשיר ולפתח ולהחליף רעיונות. הפרוייקט הלאומי בהתחלה דשדש, היה הרבה תכנון, עכשיו מתחילים לראות עשייה בשטח, כל יום נוצרות שותפויות לעשייה. אפשר ליצור מיזמים עם קופות החולים והביטוח הלאומי, יש הרבה רצון טוב, הם מביאים ידע ואנחנו נותנים את הבמה. לביטוח לאומי יש הרבה תקציבים: בטיחות ילדים, העצמה של אוכלוסיות מוחלשות, בריאות העובד. כבר עכשיו רואים ניצנים של תוצאות בשטח.

 

עירית לבנה: כל הנושא של בתי ספר מקדמי בריאות עובד בתיאום בין משרד הבריאות משרד החינוך. יש לי רפרנטית בכל מחוז ויש שיתוף פעולה עם לשכות בריאות ונציגים שלנו בשטח.

החלטנו לדרג בתי ספר מקדמי בריאות לפי קריטריונים ברורים, תהיה הכרה של המדינה בצורה של הענקת כוכבים. אני לא מאמינה בתכניות חיצוניות. אנחנו מנסים ללוות כמה שיותר בתי ספר אשר מאמצים את התכנית לטווח ארוך כשגרת חיים. אנחנו מאפשרים לכל בי"ס אשר עומד בקריטריונים להיכנס לתהליך. הם יקבלו ליווי מקצועי וחומרים ממשרד הבריאות. אנחנו עושים הפרדה בין הכרה של משרדי הבריאות והחינוך לבין התקציב לאלו שיעמדו בתהליך המידרוג.

התחרות הזו פתוחה לכל בתי הספר ללא התיווך של הרשות המקומית זה ישיר על ידי משרד החינוך. כל החומר יועבר לרשת ערים בריאות לצורך פרסום.

חשוב לנו שברשויות אשר שותפות, המהות תהייה משמעותית.

 

רותי ויינשטיין: הכי מומלץ זה לעבוד עם הרשות המקומית כי יותר אנשים מעורבים.

 

מילכה דונחין: האם יש קשר בין מדרוג הכוכבים לבין התהליך שעובר בי"ס בתכנית הלאומית לפי המפרט? יש רמות שונות של הטמעה.

 

עירית לבנה: אין קשר. כל בי"ס יכול לפנות לעשות רמות שונות של הטמעה. אנחנו נלווה בתי ספר.

 

עמירם רותם: אני בא מאיכות הסביבה. מסתבר שברשויות יש ועדה סטטוטורית לסביבה אבל אין ועדה לבריאות. אני מבקש שנפעל להקים ועדה לבריאות בכל עירייה.

 

רות דיין: זה חשוב גם בשביל ליצור מדיניות. ברגע שיש ועדה נוצרת מדיניות ויש יותר אחריות על הנושא. זה מעלה את נושא הבריאות על סדר היום וזה סוג של יצירת מחויבות.

 

אלכס לבנטל: כדאי להתחיל תהליך לקדם בחוק את המעמד של ועדת בריאות ברשות מקומית.

 

גבי בר זכאי: צריכה לבוא ממשרד הבריאות דרישה למסד את נושא ועדת בריאות בכל רשות מקומית, כך שכל הפעילות תעשה בצורה מסודרת ויוקצה תקציב וכוח אדם.

 

רותי ויינשטיין: אני לא רואה כרגע זה את משרד הבריאות מוביל תהליך כזה כי כיום יש למשרד לשכות בריאות בשטח. אמנם זה היסטורי אבל צריך הרבה  דיונים במשרד הבריאות כדי לשנות ולהוביל תהליך כזה. הוא לא יהיה הראשון שיוביל. זה גם דורש תקציבים ממשרד הבריאות וזה מורכב.

 

כוכי נדב: חשוב מאוד לא להתייחס לזה כבעיה אלא כהזדמנות. עובדה שכיום כבר מקובל שכל רשות מקבלת את נושא מתאם הבריאות כחלק מפעילותה. צריך לפעול שבכל רשות תהיה ועדת בריאות.

בנוסף, למה בכלל להפריד בין בתי ספר ירוקים לבין תחום הבריאות? צריך לאחד: מקדם בריאות וירוק צריך לעבוד ביחד. בי"ס ירוק עושה גם בריאות. אם הגנת הסביבה הייתה יושבת אתנו כאן זה היה מתקבל.

 

מילכה דונחין: קיימנו בחיפה פגישה בנושא עם נציגי הסביבה במטרה לבנות תפיסה משותפת של בתי ספר ירוקים ובריאים. הנכונות קיימת, יש קושי אנושי בקידום הנושא.

אני מציעה שאם ראשון לציון מוכנה להרים את הכפפה נבנה מודל שיהיה מוסכם על הרשות המקומית. אני משוכנעת שנוכל לגייס את הגנת הסביבה. אם זה מקובל גם על עירית לבנה אפשר לקדם את הנושא.

סיכום: יוקם צוות משותף לעיריית ראשל"צ, הרשת, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך לגיבוש מודל עירוני של בתי ספר ירוקים ובריאים.

 

במסגרת סיכום פעילות שנת 2012 – מילכה התייחסה לפעילות שנעשתה על פי היעדים שנקבעו וכן פעילויות שנעשו מעבר לכך: הקמת פורום מתאמי בריאות בדרום, תוכנית אסטרטגית לרשת לשנים 2013-15 (מצ"ב) וחידוש פעילותה של הועדת לאישור פרויקטים.

 

הוצגה תמצית הדו"ח הכספי לפעילות בשנת 2012 (הדו"ח המלא מצ"ב).

 

 

השקת חוברת עיר בריאה ופעילה:

לאירוע הצטרפו פרופ' איתמר גרוטו ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות

ויובל וגנר יו"ר עמותת נגישות ישראל.

 

פרופ' גרוטו:  ברך על המדריך לעיר פעילה ועל שיתוף הפעולה בין הרשת ומשרד הבריאות.

 

יובל וגנר: מברך על המדריך לעיר פעילה ועל התייחסותה לאנשים עם מוגבלויות.

אדם עם מוגבלויות נמצא במעצר בית. עמותת נגישות ישראל פועלת כדי שבעלי מוגבלויות יוכלו לחיות חיים נורמליים.  כ 18% מהאוכלוסייה מעל גיל 18 הנם אנשים עם מוגבלויות. במסגרת עיר פעילה צריך לקחת בחשבון את האנשים עם מוגבלויות. אין שום בעיה שבמקום של מתקני כושר יהיו 2-1 מתקנים מותאמים לילדים ובוגרים עם מוגבלויות. גם במסלולי הליכה יכול  להיות מסלול מקוצר. במחשבה תחילה. העלות היא שולית והמעטפת פרסומית.

חשוב להפוך לעיר פעילה ל 100% של התושבים ולזכור שביניהם יש אנשים עם מוגבלויות.

 

אנחנו בארגון נגישות ישראל נשמח להגיע לכל רשות לסייע ביעוץ בכל נושא הנגישות.

יש היום חקיקה תומכת.

 

 

תוכנית עבודה לשנת 2013

מילכה  הציגה  את יעדי פעילות הרשת לשנת 2013 כפי שאושרו על ידי הועד המתאם, לאחר תהליך תיעדוף. יעדים אלה מבוססים על יעדי התוכנית האסטרטגית, אשר גובשה במסגרת סדנא בת יומיים של רשת ערים בריאות.

1.   המשך ביסוס תבנית העבודה המשותפת עם משרד הבריאות, ומיסוד תבניות עבודה משותפות עם לפחות 2 משרדי ממשלה נוספים (חינוך, רווחה, ספורט, סביבה ופנים) ו-3 ארגונים לא ממשלתיים השותפים ברשת ועיגונם במסמך הבנות.

2.   שילוב הרשת באופן מיטבי יותר בכל ערוצי הפעילות הרלוונטיים של המרכז לשלטון מקומי.

3.   קיומה של יחידה ייעודית לקידום עיר בריאה ומקיימת, עם תקציב ייעודי, בלפחות 25% מהרשויות החברות ברשת.

4.   תוכניות העבודה השנתיות של מתאמי הבריאות העירוניים תהינה בהלימה לתוכנית האסטרטגית של הרשת ותכלולנה לפחות  תכנית אחת שעולה בקנה אחד עם התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא.

5.   מספר בתי הספר שיוכרו כמקדמי בריאות יגדל ב- 10% לפחות בכל רשות מקומית החברה ברשת.

6.   הרשת תפעל לטיפוח פלטפורמות המתאימות לקידום התקשורת, העברת המידע, למידה, ואינטראקציות הנתפסות כמשמעותיות בין חבריה.

7.   70% מהרשויות החברות ברשת תעמודנה בדרישות WHO  באזור האירופי

8.   תכנון אסטרטגי כולל ליישום "בריאות וקיימות" יושלם ב - 2 ערים

9.   5 ערים יאמצו את המדיניות של "עיר נקייה מעישון" ותעסוקנה ביישומה, כולל ביצוע תהליך הערכה ליעילות התוכנית.

תוכנית מפורטת מצ"ב + לו"ז מפגשים במהלך השנה.

 

גבי בר זכאי: חשוב שבסעיף 1 - העמקת שיתוף הפעולה עם משרדי ממשלה - העדיפות תהיה לביסוס היחסים עם המשרד להגנת הסביבה.

 

כנס שנתי רשת ערים בריאות:

הכנס תוכנן להתקיים בתאריך 20.5.2013 בחיפה (בינתיים שונה המועד ל 8.7). חברי הרשת מתבקשים להעלות  הצעות לנושא הכנס. עדי חמו מציע לעסוק בקיימות ובריאות.

 

עיר מארחת:

סארה אבו ציאם מציעה שרהט תאחר את חברי הרשת. יש לתאם מועד (המועד המוצע לא נראה מתאים – קרוב מדי לפתיחת שנת לימודים).

 

נראות הרשת

יש צורך לפעול לנראות גבוהה יותר של הרשת ושל הרשויות החברות בה. החברים מוזמנים להעלות רעיונות.

 

עדי חמו: מציע לעשות יום נראות של רשת ערים בריאות בכל הערים החברות ברשת. כל עיר תבנה תכנית.

מוצע לשקול פעילות עירונית, למשל, צעדה, בכל הערים הבריאות ביום הבריאות העולמי (7 לאפריל).

 

יעל רותם: מציעה להקים דף פייסבוק של הרשת.

מוצע – תוכנית רדיו קבועה.

 

גבי בר זכאי: מציעה שכל עיר בריאה תכין שלט, בכניסה לעיר, על היותה חברה ברשת ומחויבת לתחום הבריאות.

 

 

תכנית "יצאת בריא" של ההסתדרות הרפואית ומשרד החינוך

חגית סגל מההסתדרות הרפואית מדווחת על תכנית יצאת בריא בתחום הגבלת המכירות במזנונים ובמכונות המזון בבתי הספר. הר"י עובדת יחד עם המחלקה של עירית ליבנה ויש חיבור גם לאגודת פרחי רפואה. מדובר בהעצמה  של תלמידים בחטיבות הביניים ובעל יסודי בתכנים פעילויות וקמפיינים בשיתוף עם מפעילי הקיוסקים. זה לא עולה בכסף לבתי הספר ממומן על ידי סופר פארם ללא פרסום. עד עכשיו נרשמו 10 בתי ספר לפעילות ויש תקציב לעוד 20 בתי ספר.

 

עירית לבנה: החקיקה בנושא פיקוח על קיוסקים כבר עברה בכנסת. יש קושי בבניית תפריט מקובל כך שיתן מגוון גדול של מזון בריא. הילדים עושים את העבודה, יש קריטריונים ומחויבות של הצוות החינוכי ומשתדלים שיהיה נקי ממסחריות.

 

רשויות שמעוניינות לצרף את בתי הספר העל יסודיים שלהם לתוכנית – מוזמנים לפנות לחגית סגל.

 

 

בחירות למוסדות הרשת:

בחירת ועד: כל משתתף באסיפה סימן על פני רשימת חברי הרשת את מועמדיו מתוך רשימת רשויות, ארגונים ופרטים.

יו"ר: מילכה דונחין נבחרה פה אחד ליו"ר רשת ערים בריאות.

גבי בר זכאי נבחרה פה אחד לסגנית יו"ר  רשת ערים בריאות.

 

 

לסיכום – החלטות שהתקבלו:

 

1.   תוקם קבוצת משימה משותפת ל"חיים וסביבה" ונציגי הרשת – נציגי רשויות שונות, כולל עיר חוף, לשם לימוד משותף של הנושא וגיבוש קווי פעולה.

2.   הרשת תקיים יום למידה/סדנא בנושא פיתוח משאבים – לילך תנהל יום זה – 4.3.13.

3.   יוקם צוות משותף לעיריית ראשל"צ, הרשת, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך לגיבוש מודל עירוני של בתי ספר ירוקים ובריאים – באחריות כוכי נדב.

4.   עירית ליבנה תעביר רשימה של בתי"ס מקדמי בריאות בכל רשות החברה ברשת, לצורך היעד  שנקבע בתכנית העבודה בסעיף 5 להגדלת של 10% במספר בתי"ס מקדמי בריאות ברשת.

5.   עירית ליבנה תעביר אלינו את הנחיות משרד החינוך לגבי מידרוג בתי הספר העוסקים בקידום בריאות

6.   הוקם צוות לגיבוש תכנית עבודה משותפת עם קופות החולים: עירית לבנה, מירה זהבי, לילך מלוויל יעל בר זאב  ונציגות 4 הקופות.

 

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים