רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

כנס שנתי, מרכז קריגר, חיפה, 8.7.13

הכנס השנתי  ה- 21 של רשת ערים בריאות בישראל

בשיתוף עם עיריית חיפה

"מנהיגות ומשילות משתפת לקידום בריאות וקיימות"

יום שני,  א' אב, תשע"ג, 8 ביולי 2013

מרכז קריגר, חיפה

 

בכנס השתתפו כ 360 משתתפים, בהם נציגי רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מוסדות אקדמיים, ארגונים ופרטים.

את הכנס הנחתה מזכיר העיר חיפה, גב' ברכה סלע.

בדברי הפתיחה ציינה דר' מילכה דונחין את העבודה המשותפת של הרשת עם עיריית חיפה וארגונים נוספים בהכנת הכנס והודתה לכולם על כך. סקרה בקצרה מהי עיר בריאה, התייחסה לנושא הכנס, המבטא את אחת משתי המטרות הראשיות של האסטרטגיה 2020 של ארגון הבריאות העולמי וציינה את הנאמנות המשולשת של הרשת למשרד הבריאות, למרכז השלטון המקומי ולארגון הבריאות העולמי.

בדברי הברכה ציין פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, את מקומן המרכזי של הרשויות המקומיות בקידום הבריאות ובהתמודדות עם מגפת ההשמנה. לדבריו, כל מועמד לתפקיד ראש עיר צריך לדאוג שבריאות התושבים תהיה אחד מיעדיו המרכזיים. מר שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, ציין בדבריו את תמיכתו בפעילות רשת ערים בריאות ואת כוונתו לסייע בהרחבת הרשת לכדי כ 100 רשויות מקומיות בתוך 3 שנים.

ראש העיר חיפה ציין בדבריו שהוא אכן רואה עצמו דואג לאיכות החיים ובריאות התושב. כמו כן ציין שרק עבודה ביחד, של כל אגפי העירייה וכל המגזרים בעיר תוכל להביא לתוצאות המקוות.

 

את המרצה האורחת, פרופ' אילונה קיקבוש, הציג פרופ' אלכס לבנטל. הוא ציין בין היתר את היותה המובילה של כתיבת אמנת אוטווה לקידום הבריאות, יוזמת התוכנית של ערים בריאות בארגון הבריאות העולמי והרוח החייה בתחום המנהיגות והמשילות המשתפת, כפי שבאה לידי ביטוי באסטרטגיית 2020 של ארגון הבריאות העולמי.

 

ההרצאה של פרופ' קיקבוש עסקה במנהיגות והיכולת ליישם בריאות בכל מדיניות (מצגת מצ"ב).

לדבריה, האתגר היום הוא פיתוח יכולות, בכל רמות הממשל, להתמודד עם הגורמים הפוליטיים, חברתיים, כלכליים, מסחריים, סביבתיים והתנהגותיים, שמשפיעים על הבריאות ולתרום בכך לצמיחה ופיתוח בר קיימא. זה מחייב ידע חדש, תפיסה אסטרטגית ומיומנויות בתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה. הבריאות, לדעתה, עלתה לסדר היום הפוליטי בארצות רבות בשל הרלבנטיות שלה הן לכלכלה, הן לאידאולוגיה הפוליטית והן לציפיות האזרחים. הבריאות הנה בעלת אופי פוליטי, עוסקת בהגדרת הטוב המשותף, תפקיד המדינה, השוק, הפרטים והאינטרסים של בעלי עניין רבים. צריך לראות את בריאות האוכלוסייה ושלומותה (wellbeing) כיעד חברתי. על פי ארגון הבריאות העולמי – זה באחריות הממשלות. על מנת להוביל זאת צריכה להיות מנהיגות בעלת חשיבה מערכתית, החושבת 'מעבר לגבולות', פועלת בזריזות ובעבודת צוות, מכבדת יצירתיות, פועלת לשיפור מתמיד וממוקדת קהילה. כדי להוביל שינוי צריך למפות אחרת את הבעיות המורכבות על גורמיהן ולהציע פתרונות חדשים (למשל, למניעת השמנה – להקטין את גודל כלי האוכל). בפתרון בעיות wicked ("מרושעות") חשוב לשלב ארגונים, תושבים ובעלי עניין. הציגה דוגמא של מכלול הגורמים המעורבים בצמצום השמנה ויחסי הגומלין ביניהם – ברמה בינלאומית, לאומית, קהילתית, מוסדית ופרטנית. בכל הדוגמאות הנוספות הדגישה את הניתוח המערכתי של הבעיה כבסיס להצעת פתרונות מערכתיים. הפתרון מותאם בד"כ לצורה שבה מציגים את הבעיה (עושים לה framing). למשל, אם מציגים צריכת מוצרי מזון שונים כשווה ערך לפליטת CO2 מכלי רכב – אפשר להביא לתועלת הדדית (co-benefit) בין בריאות וקיימות. בהרבה מקרים מה שטוב לבריאות טוב גם לכדור הארץ וההיפך.

על מנת לקדם בריאות ולאמץ דרכי עבודה משתפות צריך לדאוג לאוריינטציה מחודשת של מוסדות וארגונים להפכם לארגון לומד, כאשר שיתופי הפעולה הם צוו השעה. צריך לפתח יכולות על בסיס המשאבים הקיימים (פיתוח קהילתי).

ההכרה הרשמית בגישה של "בריאות בכל מדיניות" (HIAP) מאפשרת עבודת רוחב, בונה כללים מוסכמים לגבי תהליכי קבלת החלטות בין סקטורים שונים ודרכים לדיווח חזרה לגורם מרכזי. זה מחייב בנית מנגנון רשמי לשילוב בין משרדי, עם למידה משותפת ובניית יכולות לפעול בגישה הזו. זה יכול להיעשות ע"י הקמת יחידה של HIAP  במשרד הבריאות עם עמית בממשלה. זה הרבה מעבר להקמת ועדה שעוסקת בבעיה ספציפית.

הביאה את הדוגמא של העבודה המערכתית בממשלת דרום אוסטרליה (SA).

במקביל לנ"ל צריך גם לבנות יכולות קהילתיות על מנת שאנשי הקהילה יוכלו לקחת חלק בתהליך. העצמה לבריאות צריכה להיעשות הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה, באמצעות אוריינות בריאות.

גם לפרסומות המסחריות יש השפעה על הבריאות – מעודדת לעיתים צריכה לא בריאה. פוליטיקאים צריכים להגן על בריאות הציבור מפני השפעות אלה. על כן מציינת את המיומנויות של משא ומתן כאחת המיומנויות הנדרשות לבריאות הציבור בהתמודדות עם כל רמות הממשל (health diplomacy).

היא סיימה בדבריה של דר' מרגרט צ'יין, מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי, שגלובליזציה של אורחות חיים אינה רק בעיה טכנית של בריאות הציבור. היא סוגיה פוליטית, סוגיית מסחר וסוגיית יחסי חוץ.

 

לאחר ההרצאה הנחתה פרופ' קיקבוש רב שיח בו השתתפו גב' חדוה אלמוג, מ"מ וסגנית ראש עיריית חיפה, גב' נעמי צור, סגנית ראש עיריית ירושלים ומר ג'מאל מד'אדלה מ"מ וסגן ראש עיריית באקה אל גרבייה. כולם נתבקשו לתאר את ניסיונם במשילות המשותפת ולעמוד על הקשיים והחסמים.

 

את המושב הראשון סיימנו בביצוע תרגילי התעמלות בהנחייתן של עדי אשד-מנטל, אורטל לנדא, מסטודיו "החופש לנוע".

 

את המושב השני, אשר עסק בשותפויות בין תחומיות והתנהלות משתפת לקידום בריאות וקיימות, הנחתה גבי בר זכאי, סגנית ומ"מ ראש עיריית מעלה אדומים. בדברי הפתיחה שלה ציינה את תפקיד הרשות המקומית באינטגרציה של יוזמות ותוכניות למכביר אשר מגיעות ממשרדי ממשלה וארגונים, אשר לעיתים פועלות ללא תאום.

את תוכנית 2020 של משרד הבריאות עם דגש על התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא,  הציגה רותי ויינשטיין, מנהלת המחלקה לקידום בריאות במשרד הבריאות (מצגת מצ"ב).

היוזמה "לעתיד בריא 2020" מבוססת על פעילות של ועדות בין תחומיות, אשר הגדירו יעדים, מדדים ותוכניות התערבות מבוססות עובדות בתחומי הבריאות השונים. החזון כולל: הקטנת תמותה מוקדמת, צמצום תחלואה ומוגבלות, שיפור באיכות החיים, צמצום פערים בריאותיים בין קבוצות אוכלוסייה.

התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא נועדה לקדם חלק מההמלצות בתחום של תזונה ופעילות גופנית, והיא שואפת ליישם את המלצות היוזמה "לעתיד בריא 2020".

בדצמבר 2011, החליטה ממשלת ישראל לאמץ את התוכנית הלאומית.

התוכנית הלאומית כוללת מספר יוזמות מדיניות שניתן להוביל באמצעות שיתוף פעולה בין תחומי, ברמה הלאומית, ובכלל זה: שיפור ההזנה והגבלת ההגשה והמכירה של מזונות בעל ערך תזונתי נמוך במוסדות חינוך; הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בטלוויזיה; הכרה בכיבוד במקומות עבודה הכולל ירקות ופירות העונה כהוצאה מוכרת לצורכי מס; שיפור הסימון התזונתי ובכלל זה הוספת רכיבי סימון, עיצוב ברור וקל להבנה והעברתו לקדמת האריזה וחיוב סימון קלורי במסעדות; הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר. כמו-כן כוללת היוזמה תמריצים כלכליים חיוביים (תמיכה בקופות החולים לבצע פעולות רפואה מונעת בתחומים של תזונה ופעילות גופנית), ושליליים (כגון מיסוי מזון בעל ערך תזונתי נמוך).

15 רשויות מקומיות הפכו ל"רשויות מקדמות אורח חיים פעיל ובריא". הרשויות מפתחות מדיניות ציבורית בריאה במוסדות ציבוריים, מרכזים קהילתיים ובתי ספר, ומאפשרות הזדמנויות לקיים אורח חיים פעיל ובריא. "רשת ערים בריאות" חוזקה באמצעות תוספת תקצוב לצוותים המקומיים והלאומי.

משרד החינוך הטמיע את קידום בריאות התלמידים כיעד משרדי, ובחר ב"אורח חיים בריא ופעיל" כנושא המרכז במערכת החינוך בשנת 2011-12. 85 בתי ספר מכל המגזרים בארץ קיבלו הכרה כ"בתי ספר מקדמי בריאות" ועוד מאה בתי ספר נוספים מועמדים לקבלת ההכרה ב-2013. במקביל, ובשיתוף משרדי החקלאות והבריאות, המשרד השיק ב-2013 פיילוט לחלוקת פירות בבתי ספר. 

מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט מוביל מהפכת ספורט עממי במדינה, עם תכניות ארציות כמו "זוזו" לילדים ו"אתנה" לנשים. לשכות הבריאות, מלכ"רים והחברה האזרחית מרכזים אלפי תכניות קהילתיות לקידום אורח חיים פעיל ובריא כגון מתנ"סים מקדמי בריאות, תחבורה פעילה לבתי ספר, גינות מאכל בגני ילדים ומועדוני אופניים לנוער ברשויות מוחלשות. קופות החולים, מתומרצים ע"י מבחני תמיכה, מצטיידות במקדמי בריאות ומציעות קבוצות הדרכה וייעוץ למבוטחים בעלי עודף משקל ומחלות כרוניות. תעשיית המזון, בליווי משרד הבריאות, מצמצמת את כמות המלח במזון מתועש.

מערך שיווק חברתי מפתח ומפיץ ידע ומיומנויות בשותפות עם אוכלוסיות יעד ייחודיות בתכנית הלאומית, בדגש על תקשורת ישירה עם האוכלוסייה ושימוש במדיה חברתית. צוות רב-מקצועי, ועדה מדעית בשיתוף אנשי אקדמיה ורשויות מקומיות ומלכ"רים בשטח מלווים את התכנית הלאומית במערך הערכה ומדידה, שנשען על ניתוח סקרים לאומיים קיימים וביצוע מחקרים חדשים.

לכל אדם הזכות לחיים פעילים ובריאים ולסביבה המאפשרת אותם, ולכל אחת ואחד הזכות להשפיע על מימושה ברמה האישית, הקהילתית והציבורית.

את המועדון החיפאי למקומות עבודה מקדמי בריאות הציגה דר' גלית רנד, ראש תכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה (מצגת מצ"ב).

המועדון החיפאי למקומות עבודה מקדמי בריאות הינה תכנית ייחודית, חדשנית שנולדה בחיפה,  בהובלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה. פעילות המועדון היא המחשה מצוינת להובלת מדיניות ומשילות משתפת לפיתוח הבריאות, נושא הכנס.

המועדון הוקם בחיפה לפני קצת יותר משנה במסגרת מדיניות עירונית של "עיר בריאה"

-וכחלק מתכנית ארצית לשיפור אורחות החיים שיזמו משרדי הבריאות, החינוך והספורט.

עיריית חיפה, התושבים, מומחים, נציגי המגזר העסקי והציבורי פועלים יחד לפיתוח הבריאות: חברת החשמל, ההסתדרות החדשה, חברות היי טק, בנקים, אגד, משרדי ממשלה ועוד. בתכנית זו שואפים להשפיע, בראייה מערכתית, בכל אחת מהמסגרות הארגוניות: בגיל הרך, בגיל השלישי, במעונות יום, גנים, בתי ספר, מועדונים, כדי שהתושב יפגוש אותם מסרים בריאותיים ויפגוש אותה מדיניות מחייבת.

עבור כל מסגרת הוקם צוות מוביל לעידוד תהליך דינמי של שיתוף ושילוב כוחות בו משתתפים נציגי ציבור, נותני שירותים ומומחים מהאקדמיה. עם הזמן גובש מיתווה אסטרטגי לתכנית, עם 4 מישורי התערבות במטרה להשיג: מדיניות ציבורית תומכת, סביבה פיזית מאפשרת, קהילה אקטיבית, פיתוח ואיגום משאבים.

הרעיון להקים את המועדון החיפאי למקומות עבודה מקדמי בריאות, הוא תולדה של "חשיבת רוחב" בין אנשי מקצוע ונציגי ציבור שהתלבטו לגבי הדרך הטובה להגיע לרוב התושבים (ובמיוחד לציבור ההורים). הוחלט לפנות להנהלות מקומות עבודה- כדי לרתום אותם לתהליך קידום בריאות בסביבה התעסוקתית. במהלך כנס שהתקיים בטכניון, במרץ 2012, בו השתתפו מנכ"לי חברות וארגונים לדיון בנושא בריאות העובדים, הוחלט להקים את המיזם החדש של המועדון. השאיפה היא ליצור תרבות ארגונית חדשה של קידום בריאות העובדים בגישה מעצימה ומשתפת בכל מקום עבודה. תוך איגום משאבים בתוך הארגון (הנהלה, ועד עובדים, עובדים) ויצירת הזדמנויות מגוונות לאורח חיים בריא. קהל היעד: העובדים ובני המשפחה.

הצעדים הנדרשים: 1. גיוס הנהלת הארגון למדיניות תומכת, 2. מינוי רכז לתכנית (כולל הקצאת זמן ותקציב), 3. הקמת צוות היגוי להובלת התכנית (נציגי הנהלה, עובדים ועד עובדים) שיהווה גוף יוזם ומתאם. 4. להעריך את צרכי העובדים בנושא קידום בריאות, הדאגות והרצונות שלהם ולקבוע סדרי עדיפויות, 5. מיפוי סל השירותים וההטבות בתחום הבריאות שניתנים כיום לעובדים על ידי הארגון וועדי העובדים: ביטוחי שיניים ובריאות, בדיקות כלליות, סדנאות וכיו"ב.

צוות ההיגוי העירוני (רופאים ומומחי ספורט ובריאות הציבור) זיהה 6 תחומים מרכזיים לקידום התכנית וממליץ להתחיל אתם:

1. סביבה נקייה מעישון – כולל סדנאות למניעת עישון - ע"ח שעות עבודה.

2. תזונה בריאה:  0 שתייה מתוקה בישיבות עבודה, במערך ההזנה, להגיש פירות וירקות במקום מאפים, להכניס למערך ההדרכה הרצאות והדרכות בנושא תזונה בריאה

3. ארגונומיה- הקפדה על "ישיבה נכונה" למניעת בעיות גב ומפרקים

4. הדרכה להרפיה ממתחים: תרגול נשימות, יוגה, סיורים בטבע

5. פעילות גופנית סדירה: לפחות 30 דקות ביום, מודעות לתנועה בשגרת היום-יום, עלייה במדרגות באופן קבוע + הגבלת שעות מסך

6. קורסי החייאה.

במהלך השנה אחרונה, אלפי עובדים השתתפו בפעילויות ספורט, מניעת עישון, הדרכה תזונתית וארגונומיה לשיפור סביבת העבודה. מקומות עבודה פותחים את שעריהם, מארחים על חשבונם, חושפים את הקשיים, הדילמות.

עיריית חיפה הבינה את החשיבות להוות דוגמא אישית והחלה לחולל שינויים אמתיים. הנהלת משאבי אנוש בעירייה תומכת בפעילות שמתקיימת בשעות עבודה וכוללת: הגברת המודעות לבריאות באמצעות הרצאות חודשיות, בשיתוף עם המרכז הרפואי בני ציון ומוזיאון המדעטק, סדנאות לגמילה מעישון בזמן העבודה בשיתוף עם קופ"ח מאוחדת, פעילויות ספורט עממי לעובדים לאחר שעות העבודה, ארגון יום בריאות לעובדים, כיבוד בריא בישיבות (ללא שתייה מתוקה). מודים להנהלת העירייה, למשאבי אנוש, לרשות הספורט ולקרן מנוף מהביטוח הלאומי על תמיכתם בתכנית קידום בריאות העובדים.

 

דר' דורון מנצ'ל, יו"ר המועדון החיפאי למקומות עבודה מקדמי בריאות ועד לאחרונה ראש מערך הבריאות הבטיחות ואיכות הסביבה של מרכזי הפיתוח של אינטל, הציג תחילה את עצמו על רקע תמונתו של מרטין לותר קינג אשר טווה את המשפט האלמותי HAVE A DREAM I (מצגת מצ"ב). דר' מנצ'ל הציג את רעיון המועדון מהצד של נציגי המפעלים. החלום שלנו היה לייצר מפגש בין ארגונים בעלי זיקה חזקה ומגובשת לבריאות ובטיחות העובד ולמחויבות סביבתית וקהילתית ובין ארגונים שהזיקה שלהם נמצאת בשלבים שונים של גיבוש.

המועדון הוא חלק מהפלטפורמה של "חיפה עיר בריאה ופעילה", יחד עם הרבדים הנוספים של הגיל הרך, בתי הספר, והגיל השלישי.  בריאות העובדים משפיעה על היעילות והפריון של הארגון. יותר ויותר חברות מבינות עד כמה השאלה הזו חשובה. אבל עדיין מעטות יודעות לענות עליה. המטרה הראשונית שלנו הייתה והינה שיותר ויותר חברות יידעו לענות על השאלה הזו. זהו מבחינתנו תמריץ ראשוני במעלה לפעולה.  

ההצלחה שלנו תלויה ביכולת להסביר ולהטמיע רעיון שהוא לא פשוט ולא אינטואיטיבי, הוא מופשט ולעיתים אפילו מעורר אנטגוניזם. העובד והמעסיק מבינים בדרך כלל שההון האנושי הוא הון יקר. אף ארגון שפוי לא יוותר על תחזוקה מונעת של מערך המחשוב או של צי הרכב. האם כולם מתחזקים את ההון האנושי לפחות באותה רמת הקפדה ותשומת לב?  תזכרו ש"בריאות העובד מהווה את המקור הבלתי מנוצל הגדול ביותר ליצירת יתרון תחרותי בשוק הגלובלי".

כשהעובד חולה, החלק הנראה לעין של העלויות הכלכליות, ממש קופץ ומופיע לנו מול הפרצוף ואין גם בעיה גדולה לחשב אותו. אבל החלק הסמוי – שהוא גדול לאין שיעור – הוא לא אינטואיטיבי. והמחיר פה, בחלק הסמוי, הוא מחיר כלכלי, אדמיניסטרטיבי, חברתי, משפחתי. האמירה שרק ארגונים עשירים וחזקים יכולים להרשות לעצמם תכניות קידום בריאות מקיפות היא תירוץ של נוכלים. צריך רק עט ונייר וקצת יותר זמן ממה שיש לנו כרגע, כדי להראות ודי בקלות, שקידום בריאות העובד הינה השקעה יוצאת מהכלל. הייתי הולך עוד צעד ואומר שעבור ארגון שכספו במשורה תכנית קידום בריאות היא כורח אסטרטגי!

למקום העבודה יש עוצמה אדירה: במחי לוח שעם אחד אנחנו מגיעים למאות ולעיתים אלפי עובדים. במקום העבודה יש בדרך כלל תשתיות תקשורת והדרכה יעילות ותשתיות לאיסוף נתונים ומדידת פרמטרים.

תוך כדי תהליך העשייה במועדון אנחנו רואים איך התאוריה הופכת למציאות ומעבר לכדאיות הכלכלית מתקיים תהליך של שיפור הביטחון ורמת שביעות הרצון של העובד וחיזוק הקשר עובד מעביד ומצד שני יצירת זיקה בין מקום העבודה לחברה ולמרחב האורבני. 

תהליכי קידום בריאות מייצרים תרבות שמטפחת חיוּת, מוטיבציה ומעל הכול מייעלת ומשפרת את יכולותיו של ההון האנושי.       

בנינו תכנית של 10 נקודות שהולכת מהקל אל הכבד. החל בפעולות פשוטות בהשקעה כספית מינימלית שדורשות כמובן מודעות ושינוי הרגלים (הגבלת עישון, עידוד שימוש במדרגות) ועד לתוכניות משולבות לטיפול בעובד עם התערבות אישית כוללנית ברמה הפיזית וברמה המנטלית.

משרעת האפשרויות בין שני הקצוות האלה היא עצומה ובמרחב הזה אנחנו פועלים.

לבסוף פנה למשתתפי הכנס לבקשת עזרה ותמיכה ברעיון. יש כאן נציגים של ההסתדרות, של לשכת המסחר, נציגי מקומות עבודה, מובילים חברתיים ופוליטיים ואנשי מקצוע. בכל העשייה שלכם, אנא אל תשכחו את האמיתות שכתובות כאן ושמחברות בין עבודה, בריאות, רווחה פיזית ומנטלית חברה וביצועים. תנו יד והיו שותפים במימוש התהליכים שיקדמו את הנושא הכול כך חשוב בארגונים שלכם.

מר קובי מנור, מנהל מרחב חיפה והצפון בבנק דיסקונט תיאר את העשייה בבנק: הוקמה ועדת היגוי מרחבית והוכנה תוכנית שעיקרה תזונה – מותאמת ליום עבודה של בנקאי, סביבת עבודה נוחה (ארגונומיה) וספורט. כל מנהלי הסניפים קיבלו דף המתאר תפריט בריא ונתבקשו לעודד את העובדים לצרוך זאת. הכינו חבילת תרגילים אותם מבצעים העובדים בסניפים. בנוסף משתתפים העובדים בתחרויות ספורט בליגה למקומות עבודה (מצגת מצ"ב).

דר' יעל בר-זאב, רכזת מקצועית של רשת ערים בריאות, הציגה, בשם חברי ועדת היגוי לכתיבת חוברת הנחיות "עיר נקייה מעישון", 2013 את המודל של "עיר נקייה מעישון" (מצגת מצ"ב).

עישון טבק הוא גורם סיכון מוביל לתחלואה ותמותה בארץ ובעולם הניתנת למניעה. כ- 6 מיליון איש מתים בשנה מנזקי העישון, מתוכם כ- 600,000 לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי. בישראל, הנתונים מראים על כ- 10,000 איש שמתים כל שנה כתוצאה מעישון, כ- 1,600 מתוכם לא מעשנים. כיום ברור כי ניתן למנוע התחלת עישון ובכך לצמצם את המחיר הבריאותי, החברתי והכלכלי שמשלמת החברה הישראלית, בגלל נזקי העישון. קיימות עדויות לכך שמדיניות סביבות נקיות מעישון משפיעה, באופן משמעותי, על צמצום התחלות העישון והגדלת ממדי הפסקת העישון.

"עיר נקייה מעישון" זו עיר שבה הרשות המקומית לוקחת על עצמה מחויבות לצמצום ממדי העישון, קובעת מדיניות ברורה לשמירה על סביבות נקיות מעישון ומיישמת אותה.

על מנת ליישם בהצלחה מדיניות של "עיר נקייה מעישון", רצוי להכינה וליישמה בתהליך משותף עם כל בעלי העניין בעיר (או בארגון). בין הצעדים אשר מומלץ לנקוט ברשות המקומית: הצהרה פומבית של  ראש העיר על מחויבותו לאמץ מדיניות זו ואישור מועצת העיר לכך. הקמת צוות משימה עירוני, בראשות חבר/ה מועצת העיר, הכולל את כל השותפים ובעלי העניין לקידום יישום המדיניות בעיר.  צוות זה יפעל כגוף אחד ויכין תוכנית עירונית משותפת. הצוות יסכים על מטרות ודרכי הפעולה להשגתן, תוך כדי קביעת מדדי ההצלחה ומנגנוני ניטור ובקרה. נגזרות התוכנית ישולבו במסגרות שבאחריות השותפים.

מדיניות "עיר נקייה מעישון" תכלול פעולות ב- 3 רבדים עיקריים – הסברה, אכיפה, וגמילה. רשות הפועלת ליישם מדיניות של "עיר נקייה מעישון" תפעל ל:

·העלאת המודעות של התושבים לגבי נזקי העישון, התועלת שבהפסקת העישון, והחקיקה הקיימת בתחום זה

·אכיפת החוקים הקיימים והרחבתם ע"פ הצורך בתקנות עירוניות לשמירה על סביבות נקיות מעישון, וזאת בין היתר ע"י הסמכה והפעלת פקחים עירוניים

אספקת מידע על שירותי גמילה מעישון הניתנים ע"י גופים מוכרים

הצלחת מדיניות של "עיר נקייה מעישון" תלויה במחויבות המנהיגות המקומית ובשותפויות בין כל הגורמים הפועלים בתחומי הרשות המוניציפאלית (תושבים, משרדי ממשלה, שירותי הבריאות, ארגונים, בעלי עסקים) וביצירת דעת קהל מחייבת.

 

את המושב השני חתם מר כפיר מעוז, המתכלל העירוני ומנכ"ל רשת המתנ"סים בקריית שמונה. הוא דיבר על תכלול וניצול נכון של משאבים ברשות המקומית.

המושג מתכלל / תכלול תפש מקום של כבוד בהתנהלות ארגונים בשנים האחרונות.

הרעיון המנחה הוא ביצוע אינטגרציה (תכלול) בסיטואציות של ריבוי גורמים הפועלים בשדה אחד וברוב המקרים ללא תאום ביניהם.

העיר קריית שמונה הינה עיר הממוקמת בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, לאורך השנים מאז היווסדה הייתה עיר קולטת עלייה, החל מראשית שנות החמישים ועד סוף שנות התשעים.

בנוסף לכך החל מאמצע שנות השבעים סבלה העיר ממצב בטחוני קשה וספגה התקפות טרור והתקפות טילים.

במשך שנים ההשקעה הכספית של המדינה בקריית שמונה הייתה גדולה. תקציבים רבים הועברו לעיר ושימשו בעיקר להעסקת כוח אדם ולסבסוד פעילויות שונות, אך פחות לפיתוח....

מצב זה היה נכון עד ליציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000. מרגע זה, וכבמטה קסם, קוצצו התקציבים והעיר נאלצה לפעול במציאות משתנה.

את מקום המדינה החלו לתפוס ארגוני מגזר שלישי, קרנות ופדרציות, שהחלו לפעול ולהשקיע משאבים בעיר. הדבר בא לידי ביטוי במהלך ואחרי מלחמת לבנון השנייה, כאשר מספר הגורמים הפועלים הגיע לעשרות רבות.

הנתון המדאיג יותר היה שהארגונים לא הסכימו להעביר את התקציבים דרך העירייה  ויצרו קואליציה של ארגונים ליד העירייה (אמנם בשיתוף איתה אבל לא העירייה הובילה).

הארגונים השונים הציעו תוכניות מרובות, כשבשלב הראשון היו מתוקצבות באמצעות הקמפיינים הרבים לגיוס תרומות בזמן המלחמה. העיר פעלה בסיטואציה הזאת עד שנת 2010.

בחודש ינואר 2010 מונה מתכלל עירוני מטעם העירייה. התפקיד הוגדר בתחילה כמתכלל למגזר השלישי אולם עד מהרה שונה למתכלל עירוני.

בסיס הרעיון היה לעשות סדר בתוכניות השונות ובתקציבים הרבים שהושקעו בעיר, לבסס תהליכי עבודה חדשים ובעיקר להחזיר את הריבונות לעיריית קריית שמונה.

המטרות המרכזיות בתחילת הדרך:

  • מיפוי תוכניות הפועלות בעיר.
  • מיפוי מקורות התקציב לתוכניות השונות.
  • שיקום יחידת הנוער העירונית – המורכבת מארגוני נוער רבים.
  • יצירת סדרי עדיפויות להמשך פעילות התוכניות.

מטרות בשלב השני:

  • יצירת מערכת שיתופית תלת מגזרית (ראשון,שני ושלישי) .
  • שיקום מעמדה של העיר מול גופים מתערבים.
  • יצירת תאום בין אגפי העירייה השונים - בין עצמם ובין גורמי חוץ.
  • החזרת גורמים מתערבים שעזבו את העיר, וקליטת תוכניות חדשות.

מצב הדברים כיום:

  • קיים מידע מפורט לגבי התוכניות הפועלות בעיר ומקורות התקציב שלהן.
  • כל הגורמים הפועלים בעיר עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המערכת העירונית.
  • מתקיים מנגנון מסודר של קבלת החלטות בנוגע לתוכניות השונות.
  • הוקמה ועדת היגוי רשותית הרואה את כל תוכניות הפועלות בעיר תחת מטרייה אחת.
  • גורמים רבים שהפסיקו את פעולתם בעיר בשלב מסוים חזרו לפעול בעיר.
  • שותפים חדשים החלו את פעולתם בשת"פ מלא עם העירייה.
  • תוכניות לאומיות החלו את פעולתן – התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ועיר ללא אלימות.

המתכלל העירוני משמש איש קשר רשותי ומוביל עירוני לתוכניות הללו (ביחד עם הרכזים ומנהלי התוכניות).

התחומים אותם מתכללים היום: יחידת הנוער העירונית (מצגת מצ"ב), תחום המתנדבים העירוני, פיילוט הקמת מנהלות שכונתיות, תחום האוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, תחום הספורט העירוני, תוכנית הבריאות העירונית, ריכוז הקשר מול פדרציות וקרנות, התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, תוכנית רשות מקדמת תעסוקה, תוכנית מוטב יחדיו, תחום התרבות העירוני, ספרייה עירונית, מרכז הצעירים האזורי, ריכוז ועדת ההיגוי של פרויקט שיקום שכונות, הפעלת מערך פנאי עירוני.

 

את המושב השלישי, בנושא מנהיגות משתפת תושבים, הנחתה פרופ' ארזה צ'רצ'מן, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וביה”ס לקיימות, המרכז הבינתחומי, הרצליה. פרופ' צ'רצ'מן התייחסה למושג שיתוף תושבים כמושג העוסק בהשתתפות בתהליכי קבלת החלטות ולא רק בתהליכי יישום.

פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, הרצה על האינטרנט, העיר והעירייה או רשתות ובריאות העיר (מצ"ב מצגת).

הקשר של רשתות מן הסוג החברתי לבריאות מוכר היטב במחקר. רשתות חברתיות הן כר הולך ומתרחב לפעילות ברשת הוירטואלית.

בשנים האחרונות הולכים ומתבססים התורה והיישומים של מינוף הרשתות החברתיות המקוונות לצרכים פרו-אקטיביים, פרו-סוציאליים כמו בריאות.

בדבריו, סקר מעט מן הנעשה באינטרנט כדי לרתום ברמה מוניציפאלית את האנרגיות ותשומת הלב האדירים הניתנים לרשתות וירטואליות, לצרכים אלה. הזכיר מעט מן הספרות, המושגים, והיישומים הקיימים, בעקבות עבודה הנעשית בתחום במרכז לחקר האינטרנט.

המצגת והקישורים שבה זמינים כאן:  http://bit.ly/CitiesHealth

הילה קורן, דוקטורנטית בבית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה ומנכ"ל חברת Wiscom הציגה שימוש בטכנולוגיה לשיתוף תושבים (מצגת מצ"ב). קיימים שלשה אתגרים בשיתוף הציבור: 1. השתתפות ראשונית – מותנית בנושא, בשיווק שלו, בזמן וכו', 2. השתתפות פעילה – לשם כך נחוצה מערכת אינטראקטיבית, שקיפות, השתתפות של היזמים בדיון ועוד. 3. השתתפות חוזרת בעתיד. מציעה 10 מפתחות להצלחה. לסיום הציגה דוגמא פרקטית – ניסוח חזון עירוני משותף עם תושבי חולון, באמצעות אתר העירייה ובניהולה.

מר אורי בלום, מנהל אגף התרבות בעיריית חיפה, הציג את השינוי בתפיסת ההפעלה של המערכת הקהילתית בעיריית חיפה. הניהול הקהילתי היום הנו משתף הן ברמה הבין-תחומית והם עם תושבים.

מר אדי רפטוב, מנהל מנהלת תכנון ובקרה, בחטיבת התפעול, עיריית תל אביב – יפו הציג את התכנית העירונית לשיתוף הציבור בעיריית תל אביב – יפו. שיתוף הציבור הוא כלי מרכזי ביצירת איכות חיים גבוהה בעיר – הוא מאפשר התאמה מרבית בין צורכי התושבים לבין השירותים המסופקים להם על ידי הרשות העירונית. בעזרתו מתחזקת תחושת השייכות והמחויבות של התושב לעיר, מחד גיסא, ומתעצמת מחויבות העירייה כלפי הציבור בעיר, מאידך גיסא. שיתוף הציבור בהחלטות על פיתוח וניהול העיר מהווה ביטוי מוחשי ליישום ערכי הדמוקרטיה בחיי היום-יום. מנגנוני שיתוף הציבור מאפשרים לכל אזרח לבחור את הדרך ואת המידה שבהן הוא רוצה להיות מעורב. עיר המתנהלת בעזרת שיתוף הציבור, הופכת, בסופו של דבר, להיות בית לתושביה וידידותית למבקריה" (מתוך "חזון העיר", התכנית האסטרטגית לתל אביב – יפו).

כחלק ממימוש הקווים האסטרטגיים לפיתוח העיר תל אביב - יפו, החליטה הנהלת העירייה  כי שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות הינה מדיניות עירונית שיש ליישם ככל האפשר. כפועל יוצא מכך, פועלת החל מראשית שנת 2005  תכנית עירונית לשיתוף הציבור שמטרתה לעודד תרבות ארגונית התומכת בשיתוף הציבור ולסייע ליחידות עירוניות המיישמות תהליכי שיתוף.

התכנית מנוהלת על-ידי המשנה למנכ"ל העירייה, בריכוז מקצועי של היחידה לתכנון ובקרה בחטיבת התפעול.

ביחידות השטח של העירייה קיימת מזה שנים פעילות ענפה הנוגעת לדיאלוג עם הציבור ולשיתוף ציבור. ישנה חשיבות רבה לשני כיווני הפעולה: הטמעת נושא שיתוף הציבור כמדיניות הנהלה עירונית, והטמעתו כמגיע מהשטח, "מלמטה למעלה".

לאור זאת, הטמעת נושא שיתוף הציבור בעירייה מתבצעת במגוון ערוצים. להלן דוגמאות לפעולות כלל עירוניות הננקטות בעירייה:

·       פיתוח מתודולוגיות ונהלים בנוגע ליידוע ולשיתוף הציבור

·       כתיבת תדריכים (כגון תדריך לעריכת מפגש עם קבוצות תושבים)

·       פיתוח כלים ויישום תהליכי שיתוף ציבור וירטואלי

·       הכשרות למנהלים ולעובדים ביחידות השונות

·       הטמעה במערכות תכניות עבודה עירוניות

·       פיתוח פורטל ידע לעובדי העירייה

בנוסף, התכנית העירונית תומכת בכל יחידה המבקשת לקיים תהליך שיתוף ציבור ודיאלוג עם הציבור במגוון דרכים כגון ייעוץ מקצועי, תקציב לפעולות השיתוף, קבוצת עמיתים ועוד.

בכל שנה מתקיימים עשרות תהליכי שיתוף ברמות שונות, על ידי מגוון יחידות עירוניות וביניהן:

מינהל ההנדסה, מינהל בינוי ותשתיות, מינהל השירותים החברתיים, אגף קהילה נוער וספורט, אגף רבעים ושכונות, המשלמה ליפו, הרשות לאיכות הסביבה ועוד.

 

 השתתפות של מתנדבים כמודל לפעילות מקומית משתפת הוצגה על ידי מר פינחס כהנא, מהמועצה לפיתוח מקיים ו"משמר האילנות" בכפר סבא (מצגת מצ"ב).

המועצה לפיתוח מקיים בכפר סבא הוקמה בשנת 2004 על ידי 9 תושבי העיר בעלי מודעות ורקע מקצועי בתחומי תכנון ופיתוח עירוני. היוזם היה פרופ' יצחק שנל. המועצה שמה לה למטרה לפעול כנאמן הציבור והתווית כיווני ההתפתחות של העיר תוך הבטחת איכות חיים גבוהה לתושבים ושמירה על איכות הסביבה למען הדורות הבאים. חברי הקבוצה מאמינים שהצלחתה של פעולה זאת מותנית בשלשה מרכיבים: ראשית, גיוס הידע המקצועי של מומחים תושבי העיר והידע הבלתי אמצעי של אנשי ציבור המגלים מעורבות ציבורית שאיננה תלויה באינטרסים סקטוריאליים. שנית, ידוע הציבור הרחב ושיתופו בתהליכי התכנון והפיתוח של העיר תוך פעילות הדרכה עקבית. שלישית, שיתוף פעולה אמיץ עם ראשי העיר, חברי המועצה והדרגים המקצועיים מתוך אמון הדדי ותחושה של אחריות משותפת. המועצה מקיימת דיאלוג פתוח עם ציבורים שונים בשאלות של פיתוח העיר לטובת כל תושביה. ומעל כל אלה חברי המועצה מביאים עימם לתהליך ידע מקצועי רב בנושאי תכנון עירוני וניהול סביבתי, מהגבוהים הקיימים כיום בישראל. השגת מטרה זאת מחייבת פעילות רציפה לאורך זמן תוך קיום דיאלוג רחב ופתוח עם כל הגורמים המעורבים בתהליכי התכנון בעיר ובסביבתה.

המועצה יזמה סדרת מפגשים בנושאי איכות החיים בעיר – "מפגשים בירוק" (עד כה 22 מפגשים) בנושאים מגוונים: הבניה לגובה, שיתוף אזורי, שטחים פתוחים, איכות חיים עירונית, שימור מים, בניית חזון עירוני, משמעות הכנת תכנית אב לעיר, ייעור עירוני, תחבורה ציבורית, הגברת שימוש באפניים ועוד. מאות תושבים חתמו על רצונם לקבל חומר רקע ולהשתתף בפעילות. המועצה לפיתוח מקיים חברה ב"חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. הקבוצה הצליחה להגביר המודעות הסביבתית בעיר.

כתוצאה מפעילות  המועצה קמו שני ארגונים מקומיים – אזוריים – רוכבי האופניים בשרון , שהגבירו המודעות לרכיבה על האופניים והיו שותפים להכנת תכנית אב לשבילי אפנים, ומשמר האילנות - המורכב ממתנדבים/נאמנים תושבי כפר סבא, שסביבה ירוקה קרובה לליבם והרוצים לתרום לשיפור מצבם של העצים בעיר. המתנדבים מקבלים מידע מקצועי בכתב והדרכה בנושא עצים צעירים וותיקים, על מנת שיכירו מקרוב כיצד עץ גדל ומתפתח בצורה נכונה. מיומנות בסיסית זאת תעזור להם לזהות בעיות בעצים באזור מגוריהם ולדווח על כך למוקד המשמר. לאחרונה מתנדבי משמר האילנות הכינו סקר גומות ריקות של עצים  בעיר שהוגש לעירייה אשר נטעה בגומות אלו עצים בוגרים.

הצלחה: מעורבות ציבורית משמעותית בנושאי סביבה ושיתוף תושבים רבים בהדרכה והבנת התהליכים.

בעיות: בשלב מסוים העירייה ראתה בקבוצה איום והפסיקה לשתף פעולה דבר שגרם לתושבים רבים ובייחוד הפעילים להפסיק פעילות מתוך אי רצון לפעול בצורה שאיננה מתואמת עם העירייה .

 

 בסיום המושב השלישי הציג יוני חלאטניק, תלמיד כתה י"ב בבית ספר ליאו-בק מודל לפעילות בית ספרית ביוזמת תלמידים.

ההתחלה היתה יוזמה של וועד ההורים הבית ספרי, "עתיד", בשיתוף עם בית הספר, לאמץ מתכונת של תוכנית "בריאבריבוע" לרגל שנת הבריאות במערכת החינוך. התוכנית המוצעת הוכרה על ידי משרד החינוך אך פעלה רק בתחום התזונה וההיצע בקפיטריה, ולא עשתה שימוש ממצה, לדעתנו, בהון האנושי של בני הנוער. למעט תוכנית זו, לא הייתה קיימת מעטפת שאותה יכול בית ספר על- יסודי לאמץ אם ברצונו לקדם את בריאות תלמידיו.

 באותה התקופה סיים יוני הדרכה של קבוצת "פרחי מד"א" והתבקש לפתח תוכנית שתתאים לערכי בית הספר- מרכז הפצה למנהיגות.

הראציונל - להכשיר תלמידי כיתות י', יא' ויב', במודל מתפתח, לשמש כסוכני שינוי בסביבתם על ידי הענקת כלים בתחומי הניהול והשיווק (התמודדות עם תקציבים, שיטות וגישות בפרסום, כיצד לנסח מייל רשמי, כיצד לבנות מצגת, כיצד להציג הרצאה וכיצד לתכנן אותה) וכן כלים מקצועיים- בריאותיים בתחומים שבחרו התלמידים עצמם, על פי סקר שנערך בתחילת הפעילות. התהליך התבסס על מפגשים שבועיים, בני שעה ורבע כל מפגש, בשעות הצהריים, וכן על משימות אישיות וקבוצתיות מעבר למסגרת זמן זו. יצויין שמבחינת בית הספר ניתן חופש פעולה מוחלט.

תחילת הפעילות + הכשרה היתה עם קבוצה של 10 תלמידים משכבת י' במסגרת המחויבות האישית (80 שעות בשנה לילד) והטמעת תרבות משוב ושיתוף החל מהמפגש הראשון, שהתמקד בכישורי פרזנטציה בנושאים המעניינים את בני הנוער. במפגשים הראשונים גם נבנה מאגר נושאים שאיתם תוכל הקבוצה להתמודד בהמשך השנה- בריאות מערכת השמע בדגש על נזקי האוזניות במועדונים, תזונה נבונה כחלק מיום הלימודים, חשיבות שתיית המים, חשיבות השינה ועוד. דוגמאות להכשרות: קאוצ'ינג "הרגלי תזונה והובלת שינויים", "מבוא לתזונה", "בריאות אופטימית", שיווק ופרסום. בהמשך, חברי הקבוצה התחלקו לזוגות ולשלשות והתרכזו ביישום תהליך עבודה נכון- תקשורת, ביקורת והוצאתו לפועל של הקמפיין הכלל קבוצתי- כתיבת מכתבים לצורך העברת הרצאות בכיתות, בניית המצגות, עיצוב שלטים לקמפיינים בנושא ההיגיינה והשתייה. קמפיינים נוספים: הפסקות פעילות והקמת דוכני מידע, סיוע בהפקת מירוצים, מערכי פעילות לבתי ספר יסודיים ולתנועות הנוער, הרצאות בכיתות, והשינוי האישי הנגזר מקמפיינים אלה.

הערך החינוכי- מנהיגותי- ניכר שינוי אצל רוב חברי הקבוצה בביטחון העצמי, במוכנות ליזום וביכולת לדבר בפומבי (לדוגמה, תלמידה שאמרה במפגש הראשון בכיתה י' שלא מסוגלת לדבר בפני קהל הייתה אחראית בכיתה יא' על הכשרת חברי הקבוצה בנושא הפרזנטציות.

עצם הפיכת התלמידים לעצמאיים מניחה תשתית מקיימת של התוכנית לשנים הבאות- בחצי השנה האחרונה התלמידים ארגנו בעצמם כמחצית מן המפגשים והוציאו באופן עצמאי חלק ניכר מהפעילויות (הפסקת זומבה עם דוכני שייקים וירקות והכנת המערכים לתנועות הנוער). בעקבות המוניטין החלה התעניינות תקשורתית שהביאה למגוון של שיתופי פעולה, שהניחו את התשתית להמשך פעילות התוכנית בשנים הבאות:

תוכניות הרחבה: באמצעות שיתוף פעולה עם הפורום הישראלי לאורח חיים בריא תוקם תשתית פיתוח והפצה שיוזמנו להשתתף בה כל בתי הספר העל יסודיים בארץ. לבתי הספר שיצטרפו, יוצע בין השאר:

א. הכשרת מוביל מטעם בית הספר בהפעלת הקבוצה ושיתוף מלא של החומרים ושל התוצרים- ההכשרה תעשה במרוכז בסוף הקיץ.

ב. השתתפות בסדנאות שף כלל בית ספריות מטעם "קיטצ'ן סטודיו" נציגי השף ג'יימי אוליבר בארץ.

ג. קבלה של אפליקציית "YouMe" שעוסקת בפיתוח אקטיבי של מודעות לאורח חיים בריא בקרב בני נוער.

ד. קבלת הכשרה בנוגע לתוכנית "אישי יותר- בריא יותר", זוכת פרס רקנטי, של יוסי ביבר.

 

הכנס נחתם בהצגת נוסח "הצהרת חיפה לערים הבריאות ליישום מנהיגות ומשילות משתפת לקידום בריאות וקיימות". משתתפי הכנס במושב האחרון חתמו על ההצהרה. כל האחרים מתבקשים להוסיף חתימתם.

 

את הכנס קינחנו בסיור בעיר וכן באירוע ערב על גג מלון קולוני.

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים