רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

סדנא שנתית 13-14 לנובמבר 2013

סיכום סדנא של רשת ערים בריאות

שפיים 13-14.11.13

השתתפו: ג'בארין נג'אח (אום אל פחם), איריס סלומון, לינה עמית-יהודה (אורנית), אילנה שמלה ללום (אשדוד), דר' סיהאם כעכוש-עטמנה (באקה אל גרביה), מיכאל אוחיון (באר שבע), לוי מוניק (בית שמש), סגל חגית (הר"י), רותי יצקן (חולון), גולדברג יולין (חיפה), מירה זהבי (ירוחם), עמירם רותם (ירושלים), דני סובעי (כפר סבא), ענת תבורי (מ.א אשכול), רונה פויירינג (מ.א. בני שמעון), נאור מיכל (מ.א. גולן), מיכל אלימלך (מודיעין-מכבים-רעות), גלינה אמדור (מעלות-תרשיחא), שולי ריינהרץ (פתח-תקווה), מזל שניר (קרית גת), נדב כוכי (ראשל"צ), נסימיאן-פאי יעל (רמלה),

דר' דרורה מלוביצקי, תחיה קרבטרי, דר' יעל בר זאב, דר' מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)

השתתפו חלקית: סמו יצחק (גבעת שמואל), עדי חמו, שרה (הרצליה), גלית רנד (חיפה)

רות דיין (מרכז השלטון המקומי), מרינה מאיר (אגודה לבריאות הציבור), יעל בן נון (נס ציונה), אמיר בן עזר (שהם), צפי הוז (רעננה), נטלי הופמן, שוש צ'רניקובסקי (מאוחדת), זיוה שטאל (משרד הבריאות), שלומית ניר טור (משרד הספורט), איגור פאר (וינגייט), עדנה בוקשטיין

 

 

הסדנא נפתחה בסבב הכרות וברכת החברים / מתאמים החדשים ברשת ובהצגת מטרות הסדנא:

-  הכרות עם עקרונות ודרכי הפעולה של שיווק חברתי

-  קבלת כלים לשיפור התקשורת הבין מגזרית ובין תחומית ובניית עבודת צוות

-   הכרת השותפים וגיבוש צוות

 

חלק א' –פרופ' נורית גוטמן, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב

הציגה את עקרונות השיווק החברתי-שיתופי – מצגת מצ"ב.

השיווק החברתי הוא גישה לשינוי התנהגות של אנשים (לא של ארגון). זו גישה אינטגרטיבית אשר שמה במרכז את מה שחשוב לאנשים – היעדים נקבעים על ידי הציבור.

מרכיבים עיקריים – 4 ה- P:

"מוצר" – למשל, כאשר מדובר בפעילות ספורטיבית קבוצתית, המוצר הוא מה שרוכשים מהנ"ל – הנאה, חברים.

"מחיר" – למשל, מה מישהו מוכן לתת עבור השתתפות בקבוצה הנ"ל.

"מקום"

"מסע קידום"

המרכיב החמישי – "מיצוב" – positioning – את קבוצת הפעילות הספורטיבית אפשר למצב בדרכים שונות, על פי מה שחשוב לאוכלוסיית היעד, כך שיתחברו לדברים שחשובים להם.

במקום 4 ה- P, מוצע להשתמש ב- 10 מ"מים: מוצר, מחיר, מיצוב, מיתוג, משתתפים, מחקר שוק, משתפי פעולה, מיקום, מסע קידום, מדיניות (שיווק חברתי ככלי).

משרד הבריאות האנגלי מתייחס למשולש השיווק החברתי, סביב הצרכן במרכז, הכולל: יעדים התנהגותיים, איך מגיעים לאוכלוסיית היעד ומה מתחרה בהתנהגות המומלצת.

ישנם 8 עקרונות לשיווק החברתי השיתופי. חשוב להתבסס על תיאוריה. חשוב למפות את כל הגופים שעושים אותו דבר (אפשר לגייסם כשותפים). חשוב להכיר מה עשוי לשמש תחרות (חטיפים מול אוכל בריא, עליה במעלית במקום במדרגות).

חשוב להגדיר יעדים ספציפיים – על מה בדיוק רוצים להשפיע.

העלאת מודעות הוא תנאי לא מספיק ולא הכרחי. העלאת מודעות אינה בהכרח מובילה לשינוי התנהגות. לעומת זאת, ידע רלבנטי הוא חשוב מאד. גם נורמות חברתיות חשובות.

אוכלוסיות היעד יכולות להיות – ראשונית (למשל, ילדי גן), משנית (הוריהם), "שומרי סף" (הגננת). בכניסה לבית ספר שומרי הסף הם המנהל והמורים. אפשר להתחיל את הפעילות בחדר המורים.

חשוב לדעת שאין דבר כזה מסר אחיד לכולם. צריך להתאים תכנים תקשורתיים לכל תת אוכלוסייה בנפרד. על כן עושים תחילה סגמנטציה של האוכלוסייה – מסווגים אותה לפי קבוצות (ילדים, הורים) לפי תפיסות משותפות וגם לפי מידת המוכנות לשנות את ההתנהגות הנדונה.

מההיבט של אוכלוסיית היעד – חסמים, עלויות, תמריצים ו"ערך מוסף" הם הבסיס לשיווק חברתי.

"בריאות" בתמורה הוא טיעון חלש. רצוי לחשוב על יתרונות שדווקא לא קשורים לבריאות (כמו – קשרים חברתיים, הנאה, יתרון כלכלי).

תמיד נרצה להראות את ההתנהגות המומלצת כקיימת בקבוצה, כנורמטיבית. אם הנורמה לא מקובלת אבל רוצים אותה – צריך להדגיש את זה.

מוצעת גישה חיובית. גם אם עושים תחרות – רצוי לתת הנחיות ברורות עם דגש חיובי.

במסגרת התוכנית הלאומית – "אפשרי בריא" - צוות השיווק החברתי של אפשרי בריא עומד לשירות הערים הבריאות אשר מיישמות תכנים רלבנטיים לתוכנית.

 

נעשה ניסיון לעבודה בקבוצות (לא נותר זמן מספיק לכך) במטרה לתרגל הגדרת נושא ויעדים, אפיון אוכלוסייה ותתי אוכלוסייה, הגדרת יעדים, אפיון ההתנהגות המומלצת ומה הנורמות החברתיות לגבי אותה התנהגות – התרגיל מצ"ב.

 

חלק ב' – עבודה בין מגזרית ובין תחומית - בהנחיית מר אבנר הרמתי, יועץ ארגוני

חלק זה החל בחשיבה על אירוע בין תחומי מוצלח. השאלות המכוונות:

-        מה היה באירוע

-        מי היה אתי

-        מה היה באנשים, במצב, שהביא להצלחת האירוע

-        מה היה בי שאפשר את העבודה יחד

בד"כ מה שמסייע להצלחת שותפות: רצון להקשיב לניסיון של אחרים, למצוא מכנים משותפים, להיות חלק פעיל בקבוצה.

 

מפתחות להצלחה (תרגיל בקבוצות) – סיכום התובנות, על פי מקבצים:

1.     "רווח" מהמהלך לכל אחד מהשותפים, מיפוי וגיוס השותפים האסטרטגיים, מתן מענה לצרכים אמתיים, אינטרסים משותפים, בחינת הצורך או געגוע לעומק תוך כדי גמישות, יצירתיות, תעוזה אומץ ומקצועיות ומטרת על המאפשרת התאמה לכל השותפים למצוא את עצמם בתום מעגל העשייה.

2.      מסר של הצלחה, רצון להתחבר למשהו מוביל ומנצח, זיהוי וניצול חלון הזדמנויות

3.     נחישות ואמונה של השותפים המובילים ברעיון/במטרה/במשאב האנושי, מחויבות, התמדה, התלהבות ודבקות במטרה

4.     הליכה ביחד, חיבור לערכים

5.     פתיחות וגמישות מחשבתית, ויתור על אגו ונוקשות

6.     אמון והערכה בין השותפים, פרגון

7.     לקיחת מנהיגות על השותפות, משוגע לדבר.

השאלה הראשונה היא מה רוצים לקדם. בכדי לקדם צריכים שותפים פנימיים, בתוך הארגון.

תרגיל בקבוצות – ליד כל בעל עניין לרשום מה האינטרס שלו, מה ילהיב אותו להיכנס לשותפות (לנסות לבחון "דרך העיניים שלו").

יש 4 התנהגויות בארגון:

1.     To show-up – להראות נוכחות, להופיע

2.     To be fully present

3.     אנשים מדברים אמת מבלי להאשים אחרים או את עצמם

4.     'let it all go"

בשותפות הכל פתוח, הכל אפשרי. מבוסס על תבונה הרבים. לא עוסקים במי צודק או לא, מה נכון או לא נכון. צריך "להוריד את כובע השופט".

תרגיל בשלשות – סימולציה של גיוס שותף – השלישי בקבוצה צופה כמסייע בניתוח הסיטואציה.

"שכנוע" היא מילה גסה. יש אי הסכמות, יש מחשבה אחרת. צריך לגשר.

המשך התרגיל הראשון: לאחר גיוס השותפים בארגון, זיהוי "מה ילהיב אותו" – להציע "מה עושים מחר בבוקר" כדי להתקדם. מה עקרונות הפעולה.

סבב דוגמאות.

אבנר – חשוב לאבחן מה מלהיב (לא רק מה האינטרס). תשוקה והתלהבות מלווה באחריות.

בדברי הסיכום היתה הסכמה שהנושאים של הסדנא היו מאד רלבנטיים. היו תגובות שונות לגבי חלקים שונים של הסדנא.

כולם הסכימו שחסרה היכרות עם מה שקורה במקומות אחרים, כולל קשיים בתהליך. חשובה למידה מהצלחות כולל למידה מהתמודדות עם קשיים.

 

 

 

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים