רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

מפגש למידה - תוכניות לאומיות ברמה המקומית 30.3.14

סיכום מפגש הלמידה - תכניות לאומיות הפועלות ברמה המקומית

30.3.14, נאות אפעל

 

השתתפו:

מתאמי ערים בריאות: אבירי אתי (גן יבנה), אלימלך מיכל (מודיעין), ברכה אורלי (שדרות),

ג'בארין נג'אח, דר' אגבאריה טארק (אום אל פחם), גולדברג יולין (חיפה), דוידוף סטס (אריאל), זהבי מירה (ירוחם), יצקן רותי (חולון), לוי מוניק  (בית שמש), נדב כוכי (ראשון לציון), ניסימיאן פאי יעל (רמלה),

סלומון איריס (אורנית), עטאמנה – כשכוש סיהאם (באקה אל גרבייה), פויירינג רונה (מ.א. בני שמעון), קראוס חנה (מעלה אדומים), ריינהרץ שולי (פתח תקווה), שור שני (מודיעין עילית),

שמלה ללום אילנה (אשדוד), שניר מזל (קרית גת)

 

נציגי ארגונים ותוכניות: זריצקי חן, ניר טור שלומית, עדוי עדי, רוטמן מירי (אפשריבריא),

ברזון עדי, חסון רוני, קינן אורנשטיין מרב, שריקר קובי (אשלים), בר דורון מיכל, לביד ברזל אורלי (בטרם), לוי דנה (האגודה לב"צ), שפירו אורית, בן עזרא סוזן (הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול), רביד דני (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), אקרמן מימי (התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון), דרורי איריס (חיים בגיל), מלויל לילך, שטל זיוה (משרד הבריאות),  דר' מגר אורנה ( עיר לומדת), כגן אסף (עיר ללא אלימות), בוקשטיין עדנה, דר' בר זאב יעל, דר' מלוביצקי דרורה, קרבטרי תחיה, דר' מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)

 

 

מטרות המפגש:

1.      הכרות עם המטרות, העקרונות ושיטות העבודה של תכניות לאומיות הפועלות ברמה המקומית

2.      גיבוש דרכים לעבודה משותפת ברמה המקומית

 

 

עיר ללא אלימות – אסף כגן (מצגת מצ"ב)

הוקרן סרט תדמית הממחיש את מהות התוכנית.

זו תכנית הוליסטית, בה פועלים כולם יחד בשיתוף. מפעילים סיירת הורים, מצלמות למניעת אירועי אלימות במרחב הציבורי, מגרשי ספורט, "מדריכת מוגנות". הצליחו להראות ירידה באלימות בעקבות התוכנית.

התחילו באילת כפיילוט. ב 2010 היו בתוכנית 76 רשויות, ב 2013 – 130 רשויות. המשך הארוך ביותר של עיר בתוכנית, עד כה – 7 שנים. מצרפים ישובים עם מעל 10,000 תושבים. פעם בשנה-שנתיים יוצא קול קורא מהמשרד לביטחון פנים. יש תקציב של 90 מיליון ₪ בשנה.

עובדים בשיתוף עם משרד החינוך ומתרכזים בתחום הפנאי. בינתיים אינם פתוחים לשותפויות אחרות.

בדיון – עלתה הסוגיה שאין קשר ברשות בין מפעיל התוכנית הזו ועיר בריאה. באום אל פחם, למשל, יודעים שיש תוכנית אך יחידת קידום בריאות אינה שותפה. לעומת זאת, חן זריצקי (אפשרי בריא, עמק יזרעאל) מחוברת לתוכנית. מקיימים "מפגשי מחצלות" – התכנסות בישוב לפעילות פנאי – משחקי כדור + אוכל בריא. סיהאם מציעה לחבר את התוכנית עם תוכניות הגיל הרך. אסף יעביר את המסר של הצורך לחבר את מובילי עיר בריאה לתוכנית העירונית.

 

תוכנית 360 – התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון – מימי אקרמן

התוכנית מספקת מנגנונים, כלים ותבניות עבודה. זו פלטפורמה ליישום דו"ח שמיט בישובים. כולנו צריכים לעבוד יחד בכדי לשפר את  מצב הילדים והנוער.

החלו ב 2008, בישובים שבאשכולות 1-5. תחילה ביישובים בהם מעל 20,000 תושבים. בישובים קטנים עובדים כאגדים (אשכולות יישובים). פועלים היום ב 168 יישובים, באמצעות 98 יחידות ארגוניות. המשרדים השותפים: משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות , המשרד לקליטת העלייה והמשרד לביטחון פנים. כמו כן שותפים לוועדת ההיגוי גם נציגי המרכז לשלטון המקומי והג'וינט. החלטות ברמה לאומית, מחוזית ומקומית נעשות בשיתוף כל השותפים.

יו"ר התוכנית – מנכ"ל משרד הרווחה. התקציב השנתי – 215 מיליון ₪, התקציב של האוצר, מגיע למשרד הרווחה.

קיימת הגדרה אחידה של ילדים ונוער בסיכון ( להשלים מהמצגת).

הדגש הוא על "ילדים במרכז". אוספים מידע, שקיפות ולמידה מתוצאות

הגיל הרך – באמצעות "התחלה טובה", בהנהלת אשלים. אשלים שותפים בכל שדרת הניהול בתוכנית.

בתהליך המיפוי (תמ"י – תשתית מידע יישובי) התברר כי רק כמחצית מהילדים המאותרים היו מוכרים לשירותים.

איסוף המידע בישוב נעשה באמצעות שאלון אינטרנטי לטיפות חלב, מורים, גננות, קב"סים, לגבי 7 תחומי חיים. כל תחום נבחן באמצעות מדדים נראים.

על בסיס המידע שנאסף אפשר להסיק על הצרכים והצורך בהתערבות.

המבנה הארגוני: ועדת היגוי ארצית, ועדה מחוזית – מאשרת תוכניות מקומיות ומעקב. ברמת היישוב – קיים ממונה יישובי (מנכ"ל או סמנכ"ל או מנהל מחלקה – ראש העיר ממנה), ועדה יישובית בין-ארגונית בת 7 אנשים. בנוסף, בכל יישוב יש ועדות מקצועיות. הגיל הרך – מטופל בתוכנית ,התחלה טובה".

על בסיס המיפוי, המתאר את הילדים לפי מקבצי מאפיינים, מכינים תוכנית יישובית. זו מתבססת על הצרכים (כולל המיפוי של עיר ללא אלימות) ועל פי זה בוחרים תוכנית מתוך מאגר תוכניות. ועדה מחוזית מאשרת את התוכנית. למשל, "בית חם לנערות", תוכניות ספורט. אותה מערכת מאפשרת גם מעקב פרטני. לאחרונה התחילו במדידת התוצאות.

מציעה לשלב כוחות – מצפה מהרכזים העירוניים לעשות זאת.

בדיון – שני שור ממודיעין עילית מרכזת את התוכנית הזו – היא משלבת נושאי בריאות בכל התוכניות הקיימות.

 

"חיים בגיל" – איריס דרורי, אורבניקס

זו יוזמה של המשרד לאזרחים ותיקים, התחילה כפיילוט ב 10 יישובים. היום פועלת ב 60 ישובים. אוכלוסיית היעד – בני +65, אולם התוכנית מתייחסת גם לדור הבא – בני 55-64.

מרבית האוכלוסייה הזו הנה יצרנית ופעילה ועל כן נדרש למלא את השנים בתוכן. המהלך מכוון לפיתוח איכות החיים הכוללת של האזרחים הוותיקים ביישוב, בשגרת החיים היישובית ולאו דווקא כמענה לצרכים, מצוקות וקשיים (האוכלוסייה הזקקת מטופלת בשירותי הרווחה).

רשויות מקומיות נענו ל"קול קורא".

בכל יישוב בתוכנית יש מתכנן יישובי, חיצוני, שעובד ביישוב בהיקף של חצי משרה. מעליו יש מנחה והכל תחת פיקוח והנחיה של מפע"מ עמק יזרעאל. תהליך העבודה כולל איסוף מידע ותכנון משתף. תוכניות אב יישוביות הן בתחום הבריאות, כלכלה, תעסוקה ונגישות.

כשמסיימים את הכנת התוכנית, המתכנן היישובי מסיים את עבודתו עם היישוב. היום המשרד לאזרחים ותיקים מנסה לקדם תפקיד של ממונה אזרחים ותיקים בכל רשות.

את התוכנית מלווה ועדת היגוי בין משרדית.

בדיון – עלתה השאלה אם התוכנית היא רק מיפוי או שמתקצבים תוכניות. התשובה – התוכנית בונה מיפוי צרכים ומסתיימת עם הגשת ההמלצות לביצוע. הרשות המקומית צריכה לממן את הפרויקטים.

 

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – דני רביד

הרשות הוקמה ב 2007, נסמכת על משרד התחבורה. בכל רשות מקומית (ב 258) יש מנהל מטה בטיחות, שהנו נציג הרשות ומתוקצב ע"י הרשות הלאומית.

מטרות: להפחית את התאונות והנפגעים, ליצור תרבות של משתמשי דרך.

חטיבת הבטיחות וההנדסה עובדת מול הרשויות המקומיות. יש גם יחידה שעוסקת בהסברה ועובדת מול החינוך. משרד התחבורה יחד עם רשויות נוספות – מע"צ, ארגון בטרם, משרד החינוך, משטרת ישראל – מתקצבים ניידות. (מצגת מצ"ב).

עוסקים עכשיו בקמפיין נגד SMS  בעת נהיגה.

משרד החינוך מפעיל "משמרות זה"ב".

הולכי רגל – זה האתגר ברמה המקומית, עם דגש על ילדים וקשישים. ברמה המקומית – ראש העיר מעורב, הרווחה מעורבת בעיקר בנושא הקשישים. בחלק מהמקומות יש פעילות משותפת עם המלחמה בסמים. בישובים בהם אין בית ספר תיכון – עובדים עם הנוער באמצעות תנועות הנוער.

במטה הבטיחות היישובי – ראש הרשות הוא היו"ר. עוסקים בתשתיות, קהילה (חינוך בלתי פורמלי וקשישים) ובתחומי הסברה (שילוט).

בתחום האכיפה – בקשר עם עיר ללא אלימות – סיירות ההורים נעשות במשותף.

נושאי הליבה – הולכי רגל ורכב דו גלגלי (אופנוע), נהיגה תחת השפעת אלכוהול והסחת דעת.

לפני פסח עושים הפנינגים ליד מעברי חצייה הומי אדם.

בדיון – עלתה השאלה אם מוכנים להצטרף לאירועים קיימים – התשובה היא כי צריך להזמין את מנהל מטה הבטיחות היישובי וכך ישתתפו. עלתה הסוגיה של בעיה עם הסעות ילדים – מוצע לקיים שולחן עגול בנושא גם עם נציגי עיר ללא אלימות.

מציע לחבור אל מנהל הבטיחות בדרכים ביישוב.

 

קידום בריאות ילדים ונוער – אשלים – מרב קינן-אורנשטיין

אשלים היא עמותה לתכנון ופיתוח שירותים לילדים ונוער במצבי סיכון. פועלים בשותפויות. בוחנים מה הצרכים ובונים מענים. (מצגת מצ"ב).

התוכנית פועלת לקידום בריאותם של ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם.

התוכנית פועלת למעלה מ-10 שנים, ומתפרשת על פני 23 רשויות בכל רחבי הארץ (בעבר ובהווה),  בתוקף תרומה של משפחת מילס מארה"ב.

עוסקים בתזונה, פעילות גופנית, סביבה וקיימות ובריאות השן בגני ילדים. הפעילות עם מחלקות הספורט מביאה גם למניעת אלימות.

העיקרון המנחה – יצירת סביבה המאפשרת התנהלות בריאה תוך שיתוף הקהילה ומתן מענה לצרכיה.

קהלי היעד: ילדים ונוער, הורים, קהילה ואנשי מקצוע.

דוגמאות לתוכניות שמובילים ברשויות המקומיות:

-      ממ"ש בריא – מובילים ומטמיעים שינוי בריא – הכשרת סוכני שינוי צעירים ובוגרים, אמצעי לפיתוח מנהיגות בקהילה לקידום הבריאות.

-      גינות מאכל בגני ילדים, בשיתוף אפשרי בריא

-      תוכנית במעונות יום של ויצו – הכשרת מטפלות

-      חיוכים - אשלים והמחלקה לרפואת שיניים קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה, בתמיכתה הכספית של PEF-ISRAEL – קידום בריאות השן בגילאי 3-5.

-      HENRY – Health Exercise and Nutrition for the Really Young

-      המודל העירוני – עבודה בעיר עם רכז עירוני, מוביל עירוני (בכיר ברשות), ועדת קידום בריאות. מכינים תוכנית עבודה על פי הצרכים.

קיימת פריסה ארצית של התוכנית.

 

הדוגמא של רמלה – יעל ניסימיאן פאי – מתאמת הבריאות העירונית מובילה גם תוכנית זו. מתוך ועדת ההיגוי העירונית יש ועדה שעוסקת בתחום ספציפי זה. יש בעיר גינות קהילתיות. עכשיו משלבים אותן עם אפשרי בריא וגינות מאכל. הוקמו עוד 4 גינות קהילתיות בבתי הספר. כל גינה משלבת גורם של חינוך פורמלי או בלתי פורמלי. יש שותפים רבים לתוכנית מהעירייה, ג'וינט וגופים חיצוניים. ההורים שותפים לפעילויות בבתי הספר. קיימו קורס, אחר הצהרים בביה"ס, לאורח חיים בריא בתחומי תזונה, פעילות גופנית וגינון. קורס המשך מתכוונים לקיים באותו בית ספר – ילדים והורים מבשלים. כמו כן פותחים עכשיו קורס בבית ספר אחר. (מצגת מצ"ב).

 

אפשרי בריא – שלומית ניר טור

החזון של התוכנית - לכל אדם הזכות לחיים פעילים ובריאים ולסביבה המאפשרת אותם, ולכל אחת ואחד הזכות להשפיע על מימושה ברמה האישית, הקהילתית והציבורית. (מצגת מצ"ב)

התכנית "אפשריבריא" מובילה מאמץ לאומי לקידום בריאות תושבי ישראל, ולקידום הרגלי תזונה בריאים ופעילות גופנית בקרב כל קבוצות האוכלוסייה

התכנית מעוגנת בהחלטת ממשלה ושואפת ליישם את המלצות היוזמה "לעתיד בריא 2020", בהובלה משותפת של משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט.

מקווים ליצור סוג של תנועה חברתית, תוכנית לכל רצף החיים.

יעדי התוכנית - יצירת סביבה המאפשרת לאוכלוסייה בישראל לשמור על בריאות ועל משקל תקין במעגל החיים באמצעות תזונה נבונה (מזון בריא והפחתת מלח) ופעילות גופנית, על מנת להאט את שיעור העלייה במחלות כרוניות.

משרד הספורט עשה מיפוי של כל מתקני הספורט ברשויות. מכינים עכשיו אפליקציה שתאפשר לכל רשות לדעת היכן המתקנים ברשות שלה. עכשיו עושים מיפוי של הפעילויות.

מציעה להתחבר למנהלי מחלקות הספורט. יש להם תקציבים.

יש תובנות מהפעילות היישובית בשנתיים האחרונות. הגיעו למסקנה שנכון לעבוד כמו רשת ערים בריאות – על פי עקרונות מנחים, עם מעט כסף ביותר רשויות.

 

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול – אורית שפירו וסוזן בן עזרא (מצגת מצ"ב)

על פי חוק פעלה הרשות מ 1988 במשרד ראש הממשלה. מ 2009 פועלת במסגרת המשרד לביטחון פנים. עוסקים בגיבוש אסטרטגיות, בהתערבויות חד פעמיות ותהליכיות. ההתערבות נבנית על פי צרכי השטח, הם רגישי תרבות ומלווים בהערכה של המדען הראשי. בכל תוכנית מתחילים עם פיילוט.

אגף חינוך ומניעה – פועל בשותפות רחבה כמעט עם כל משרדי הממשלה, האקדמיה, עמותות וגופים פרטיים.

ההתערבויות מיועדות לגיל הגן, בתי ספר יסודיים, על יסודיים והורים. לגילאי 3-4 – תוכנית "יום של תכלת", עד גיל 18 עוסקים בסוגיה של שתיית אלכוהול עם מסר – שתייה מסוכנת ומזיקה. מעל גיל 18 – "שתו באחריות".

לגבי סמים – סם הוא סם ועל כן אסור.

שיתוף ההורים הנו הכרחי.

ב 25 מוסדות אקדמיים פועלים בשיתוף עם הרשות לבטיחות בדרכים.

עובדים גם עם תנועות הנוער ועם מועצות תלמידים ונוער ארציות.

קיימת ועדה בין משרדית לאישור התערבויות ברמה הלאומית. בכל התערבות מקפידים על העברת ידע אמין, מתאים לקהל היעד אליו מיועדת ההתערבות.

לאגף קהילה – מנחים לערים הגדולות ומנחים אזוריים וכן רכזים מגזריים. עובדים היום בכ 100 רשויות ומכסים כ 5.5 מיליון תושבים.

המתאם היישובי מתכלל ובונה שותפויות עם מחלקות שונות ברשות, עם נציגי מוסדות וארגונים בעיר ועם תוכניות לאומיות אחרות. פרטים על תפקיד המתאם וכן שמות מתאמים ניתן למצוא בקישור שלהלן – יש להקיש על "בסביבה שלך" ולבחור את האזור הרלבנטי.

http://www.antidrugs.org.il/template/default.aspx?mainCatid=9

פועלים בגישת מעגל החיים כאשר ההורים מלווים. עכשיו בונים מדדי הערכה.

מתחילים עם איסוף מידע ומיפוי, מידי שנה, לקראת בניית תוכנית לשנה הבאה.

הרשות עוסקת גם בטיפול ושיקום בפיקוח משרדי הבריאות והרווחה וכן עוסקת באכיפה בשיתוף עם המשטרה והבטיחות בדרכים. סיירות הורים הנן בשותפות עם עיר ללא אלימות או מצילה.

עוסקים בהכשרת אנשי מקצוע – רופאי משפחה, רופאי ילדים, טיפות חלב.

מפיצים ידע ומידע לציבור.

סוזן ממליצה להירשם לתוכנית יוברט המפרי – תוכנית לאנשי מקצוע, ממומנת ע"י ארה"ב.

 

עיר לומדת – אורנה מגר

"למידה לחיים" – אסטרטגיה מובילה – מחזק צמיחה חברתית וכלכלית.

עקרונות התוכנית:

1.      הפרט במרכז – לוקח אחריות כאזרח פעיל

2.      חוסן קהילתי

3.      צמיחה כלכלית.

בעיר לומדת נעשה מכסום נכסים – משאב אנושי, שטחים. השימוש בנכסים נעשה בצורה מושכלת. האזרח שותף בתהליך.

 

שולחן עגול – דיון בנושא שותפויות בין-תכניות ברמה המקומית

אורלי (בטרם) -  המסר צריך לצאת אל מנכ"לי הרשויות. כולנו מכוונים לאותן פונקציות ועל כן החיבור מתבקש. בטרם עובד עם הרשות לבטיחות בדרכים.

אורית שפירו – מציעה שהמתאמים של הסמים יתקשרו למתאמי הבריאות בערים הבריאות. יש משימות משותפות.

דני רביד – חלק מהגופים עובדם יחד. עובדים עם בטרם והרשות למלחמה בסמים. חשוב להעביר מסר של הרחבת השותפויות ברמה הלאומית.

חנה קראוס (מעלה אדומים) - כל התוכניות העירוניות צריכות להיות תחת גג אחד. מניעת אלימות ומניעת סמים עובדים במעלה אדומים ביחד.

עדי עדוי (טוראן) – צריך לוותר על אגו, צריך כבוד הדדי. רואה עצמו אחראי לבריאות נפשית, חברתית, סביבתית ועל כן הוא צריך ליצור את השותפויות.

שלומית ניר טור – מציעה שתהיינה ועדות מחוזיות על מנת שתייעצנה לרשויות שרוצות להיכנס לתוכניות.

איריס דרורי – מציעה שכל מי שרוצה להיכנס לתוכנית של חיים בגיל – יפנה לשר או למנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים.

מרב (אשלים) – לאשלים יש תוכניות נוספות וכן לאשל. רוצים עכשיו להכניס את הבריאות גם לתחומים אחרים.

שני שור (מודיעין עילית) – תוכנית 360 פורצת דרך בשותפויות. מציעה שכל השותפים יפגשו.

 

לסיום – היתה הסכמה של כל נציגי התוכניות הלאומיות לקיים מפגש של "שולחן עגול" על מנת לגבש תפיסה ודרך לעבודה משותפת ברמה המקומית.

 

 

 

 

סיכמה: מילכה דונחין

 

 

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים