רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

מפגש למידה בנושא ′עיר נקייה מעישון′ - 1.6.14

סיכום מפגש הלמידה – "עיר נקייה מעישון"

לכבוד היום הבינלאומי ללא עישון

1.6.14, מרכז הדרכה, תל-השומר

 

השתתפו:

מתאמי ערים בריאות: אבירי אתי (גן יבנה), אוחיון מיכאל (באר-שבע), אלימלך מיכל (מודיעין), בן נון יעל (נס ציונה), בן עזר אמיר (שהם), ג'בארין נג'אח (אום אל פחם), נדב כוכי (ראשון לציון), ניסימיאן פאי יעל (רמלה), סמו יצחק (גבעת שמואל), עטאמנה – כשכוש סיהאם (באקה אל גרבייה), פויירינג רונה (מ.א. בני שמעון),  ריינהרץ שולי (פתח תקווה), שרף שרית (מ.א. נחל שורק), תבורי ענת (מ.א. אשכול).

 

נציגי ארגונים ואחרים: אלינסון סמדר (מכבי שירותי בריאות), גבע הספיל חיים, מנור ניבה (משרד הבריאות), מנטש אירית (אגודה למלחמה בסרטן), חזוט חן (דוקטורנטית קרן אייסף), ווצלר סימא (סטודנטית לבריאות הציבור), וולוביץ יאיר (עמותת "ארץ ללא בדל"), גן נוי שוש (שירותי בריאות כללית), בוקשטיין עדנה, דר' בר זאב יעל, קרבטרי תחיה, דר' מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)

 

 

מטרות המפגש:

1.      הכרות עם עבודת משרד הבריאות בתחום מניעת עישון

2.      הצגת חוברת ההנחיה המעודכנת של "עיר נקייה מעישון"

3.      למידה הדדית מהנעשה בערים

 

התוכנית הלאומית לצמצום העישון בישראל - מר חיים גבע-הספיל, מרכז בכיר מניעת עישון, המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות (מצגת מצ"ב)

 

דו"ח שרת הבריאות אשר פורסם זה עתה מראה שיעור נמוך מאי פעם של מעשנים – 18.7%.

גם כאשר משווים סקרים שונים שבוצעו בארץ רואים בברור את מגמת הירידה בשיעור המעשנים יחד עם עליה בשיעור מי שלא עישן מעולם. השנה לראשונה עלה שיעור המעשנים לשעבר על שיעור המעשנים בהווה. בעולם המערבי זה כבר קרה מזמן. יש עליה בשיעור המעשנים בעולם השלישי.

חיים הציג את הרכב הסיגריה, את נזקי העישון והתייחס לעישון הכפוי. במחקר שנעשה בישראל מצאו קוטינין (תוצר פרוק של ניקוטין) בשתן בקרב 63% מקבוצת לא מעשנים. במחקר דומה בקנדה נמצא קוטינין רק ב 15% מהלא מעשנים. איסור העישון בעולם מוריד את החשיפה.

עישון נרגילה היא חלק מבעיית העישון. יש בזה שאיפה של טבק. יש אשליה שזה פחות מסוכן – זה לא נכון. חצי שעה של עישון נרגילה שקולה ל -10 סיגריות. הבעיה היא שנרגילה היא "סם שער" להתמכרויות אחרות. יש רשויות שאוסרות על השימוש בטענה שזו הבערת אש.

משרד הבריאות עדכן את התחשיב של תמותה מעישון – כ 8,000 ימותו השנה מעישון, כ 800 מחשיפה לעישון כפוי. סקר של איגוד הקרדיולוגי מראה ש – 70% מהתקפי הלב מתחת לגיל 50 – בקרב מעשנים.

בישראל צורכים מדי שנה כ- 8 מיליארד סיגריות. מרביתן מושלכות מחוץ לפח ומהוות מפגע תברואי וסביבתי. ישנן צפרים שמשתמשות בבדלי הסיגריות לבניית הקן – כנראה שהחומרים הכימיים שבבדל מבריחים טפילים.

קיימת אמנה בינלאומית למאבק בעישון. 178 מדינות חתמו, כולל ישראל.

על בסיסה הוכנה בארץ תוכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו, תוכנית הוליסטית הכוללת מיסוי, ניטור, התערבות בקהילה, מדיה, גמילה, חקיקה, אכיפה ומחקר. תוכנית זו התקבלה כהחלטת ממשלה ביום 29.5.11. חלק מחוק זה – הקמת יחידה למאבק בעישון בתוך משרד הבריאות. כרגע יש 3 תקנים – אחד אחראי על מדיניות והאחרים על אכיפה. הם נמצאים בקשר עם הרשויות אך אין להם, בינתיים, סמכות להטיל קנס. השאיפה היא שבכל מקום ציבורי לא יעשנו. במשרדי ממשלה אסור לגמרי לעשן. כל מקום עבודה יכול להחמיר, מעבר למה שהחוק קובע. במאי 2012 הרחיבו את רשימת המקומות בהם אסור לעשן.

באגף האכיפה והפיקוח צריך להיות גם תובע, מערך גביה ומערך של מפקחים – עדיין לא קיים.

ב 1.1.14 יצאו מכונות הסיגריות אל מחוץ לחוק. אולם, חברות הסיגריות ממשיכות לפרסם סיגריות. היום יש אתגרים חדשים – הסיגריה האלקטרונית.

בתי ספר נקיים מעישון – רשות מקומית יכולה להחליט שלא מקצים חדר עישון בביה"ס.

היום כבר מדברים על "סוף המשחק".

 

פעילות האגודה למלחמה בסרטן לקידום המאבק בנגע העישון - אירית מנטש, מקדמת בריאות, האגודה למלחמה בסרטן

 

האגודה למלחמה בסרטן פועלת להפחתת התחלואה והתמותה מסרטן, באמצעות קידום מחקר, דרכי מניעה ואבחון מוקדם, שיפור אמצעי הטיפול והשיקום וקידום זכויות החולים ואיכות חייהם (מצגת מצ"ב).

התקציב של האגודה מתבסס על תרומות, ללא תקציב ממשלתי.

בתחום העישון עוסקים בעיקר בהעלאת המודעות באמצעות פיתוח ויישום תוכניות הדרכה והסברה. שמים דגש היום על מודעות לעישון יד שלישית. במערך ההסברה לצעירים מדגישים כי סיכויו של המעשן להיפגע בתאונות דרכים הנו פי 3 מסיכויו של הלא מעשן. השתתפו עם משרדי החינוך והבריאות בהכנת ערכות עבור בתי ספר נקיים מעישון. שפ"י אחראית על חלוקת הערכות.

יש לאגודה 100 מדריכים ברחבי הארץ – אפשר להזמין אותם. האגודה גם מספקת סדנאות לגמילה מעישון (צריך לשלם למנחה).

 

עמותת "ארץ ללא בדל" - יאיר וולוביץ, יו"ר עמותת "ארץ ללא בדל"

 

העמותה פועלת מ 2007 – כולם עובדים בהתנדבות.

מטרת העמותה – לצמצם את לכלוך הבדלים (מצגת מצ"ב).

סעיף ה' בתוכנית הלאומית לצמצום העישון מטיל על השר להגנת הסביבה להקים צוות שיכין תוכנית לצמצום הנזקים מבדלי הסיגריות. הוכח כי מלחמה בבדלים מקטינה את שיעורי העישון.

כ- 16 מיליון בדלים מושלכים בחוץ לפח. בדלי הסיגריות מהווים 50% מהלכלוך בעיר. הבדלים האלה מזהמים את מקורות המים (קדמיום, עופרת), גורמים לחנק בעלי חיים, שריפות.

באנגליה יש אכיפה על השלכת בדלים, מלווה בקנסות. זה קיים גם בארה"ב ובאוסטרליה. בקופנהגן עשו מייצג של סיגריה על מנת להעלות את המודעות.

בארץ, עיריית הרצליה קונסת את משליכי הבדלים ב 660 ₪.

העמותה מייצרת ומספקת מאפרות אישיות, מאפירות קונוס לשפת הים, מקיימת קמפיינים בערים, על שפת הים, באזורי נופש – "עיר ללא בדל", "חוף ללא בדל". יש להם פעילויות משותפות עם קק"ל. בסמינר הקיבוצים עשו תהליך, בו נעשו 4 פעילויות שונות במהלך השנה, אשר הביא לירידה במספר הבדלים. אפשר למחזר את הבדלים.

לחיים גבע היתה הסתייגות מרעיון הצבת המאפרות בחוף – לדעתו זה נותן לגיטימציה למעשנים.

 

נתוני פרופיל עירוני בנושא העישון בערים בריאות בישראל - דר' מילכה דונחין

 

הערים הבריאות מתחייבות לבצע פרופיל בריאות עירוני. 6 רשויות כבר השלימו את התהליך ו-6 נוספות נמצאות בשלבים שונים שלו. במסגרת השאלון לתושבים נאסף מידע רב על הרגלי עישון ועל עמדות כלפי הגבלות העישון (מצגת מצ"ב).

קיימת שונות גדולה בשיעורי העישון בין ערים, בכולן שיעור המעשנים עולה על שיעור המעשנות. שיעור המעשנים יורד עם הגיל וכן יורד ככל שרמת ההשכלה עולה. הקבוצה בסיכון הגבוה ביותר לעישון היא הצעירים עם השכלה נמוכה – הממצא חוזר על עצמו בכל הערים.

שיעור המעשנים שמוכנים לגמילה מעישון נע בין 5 ל 15% בערים השונות. עולה השאלה האם שירותי הגמילה הקיימים מסוגלים לתת מענה לכך.

רוב רובם של המעשנים והלא מעשנים מסכימים שהעישון פוגע בלא מעשנים שבסביבת המעשנים, רוב הלא מעשנים בכל הערים ושיעורים שונים של המעשנים, בערים שונות, מסכימים שהמקומות הציבוריים צריכים להיות לגמרי נקיים מעישון. יחד עם זאת, שיעורים לא מבוטלים של מעשנים וגם של לא מעשנים חושבים שאיסור העישון במסעדות וקניונים פוגע בזכות הפרט.

מסקנות: התושבים נותנים לגיטימציה להפעלת מדיניות של 'עיר נקייה מעישון' (בעיקר הלא מעשנים – הם הרוב), יחד עם זאת, איסור עישון במסעדות וקניונים נתפס כפגיעה בחופש הפרט (גם ע"י לא מעשנים). קיימת מודעות לנזק הבריאותי של העישון הכפוי (פחות בקרב מעשנים, בחלק מהערים) וכן חשוב לציין כי השיעור הגבוה ביותר של מעשנים – בקרב צעירים שלא סיימו תיכון. מסקנות כאלה יש לקחת בחשבון כאשר מתכננים את תהליכי היישום של 'עיר נקייה מעישון'.

 

מודל "עיר נקייה מעישון" - דר' יעל בר-זאב, רכזת מקצועית, רשת ערים בריאות

 

עיר נקייה מעישון היא זו המחויבת לצמצום ממדי העישון, יש בה מדיניות ברורה לשמירה על סביבות נקיות מעישון ומיישמת אותה (מצגת מצ"ב).

עיר נקייה מעישון גם דואגת שהמסגרות שפועלות בתוכה תהיינה נקיות מעישון – בתי ספר, מקומות עבודה.

חוברת ההנחיה בנושא, אשר מעדכנת את קודמתה (2006), מוכנה כעת להדפסה. בחוברת חמישה פרקים: פרק א': גישה מערכתית, מתווה להכנת מדיניות, פרק ב': אפשרויות לפעולה (הסברה, אכיפה, סביבה וכו'), פרק ג': דוגמאות לפעילויות מהעולם ומישראל, פרק ד': משאבים ותמיכה מקצועית, פרק ה': רקע מדעי.

לתהליך הפיכת העיר לנקייה מעישון יש שלשה שלבים: בניית מחויבות והנעת התהליך, תכנון ויישום והערכה. כחלק מהנעת התוכנית נעשה איסוף מידע (מיפוי) אשר כולל סקר תושבים מדגמי ותצפיות במקומות ציבוריים לגבי מידת האכיפה של החוקים הקיימים.

כאשר מדברים על אימוץ ויישום המדיניות מדברים למעשה על שינוי נורמה. כדי שזה יקרה צריך לפעול במספר מישורים. המישור של המיסוי על הסיגריות הוא האפקטיבי ביותר לצמצום ממדי העישון, אולם אינו רלבנטי לרשות המקומית, כמו גם המישור הטיפולי. ביתר המישורים הרשות המקומית יכולה וצריכה לפעול – העלאת מודעות והסברה, הנגשת שירותי גמילה, אכיפת חוקי מדינה וחקיקה נוספת, מינוי "נאמני אוויר נקי" ודאגה לסביבה נקייה מבדלים.

 

עיר נקייה מעישון – מה נעשה בעולם? -  חן חזוט, נציגת קבוצת הדוקטורנטים, קרן אייסף

 

קרן אייסף פועלת למען החברה הישראלית במטרה לצמצם פערים חברתיים ולאפשר לצעירים מהפריפריה להתקדם ולהצליח באמצעות הקניית השכלה גבוהה. חן הנה סטודנטית לרפואה בשנה השישית ומייצגת את קבוצת הדוקטורנטים שבחרו לפעול השנה לצמצום פערי בריאות, עם רשת ערים בריאות. רוב חברי הקבוצה הנם תושבי אשדוד בהווה או בעבר. אחת המשימות של הקבוצה היתה סקירת הנעשה בעולם ביישום המדיניות של 'עיר נקייה מעישון'. הסקירה משולבת בחוברת המעודכנת של 'עיר נקייה מעישון'. סקרו את המצב ב- 6 ערים שונות בעולם (מצגת מצ"ב). המסקנות מסקירה זו לגבי צעדים פרקטיים שניתן לבצע ברמה העירונית: חשוב לקבוע מטרות ברורות וישימות, גורמים פוליטיים ונושאי תפקידים בכירים בעירייה היוו את אנשי המפתח בקידום הרפורמות ויישומן, חשוב להבטיח תקציב לאורך זמן, חקיקה של חוקי עזר עירוניים בנושא (הפעילות של ליברפול הובילה לחקיקה לאומית) ושיתופי פעולה עם המשטרה ומשרד הבריאות לשם אכיפה. שיווק ופרסום וכן לחץ של עמותות על מקבלי החלטות ייצרו עניין ציבורי בנושא. רצוי שהפרסום ישים דגש על היבטים חיוביים. דוגמאות נוספות של הצלחה: הקמת לובי של צעירים למניעת עישון, גיוס "נאמני אוויר נקי" בקרב תושבים. מרכיב חשוב נוסף הוא גיבוי התהליכים במחקר והערכה. יש לציין שלא נצפו ירידות בהכנסות של בתי עסק בעקבות הגבלות עישון בהם וכן בחלק מהערים אף הדגימו ירידה בשיעור המעשנים.

תפקיד נוסף של קבוצת הדוקטורנטים היה לבצע מיפוי של מקומות ציבור באשדוד – המטרה העיקרית היתה בחינת הטופס אשר משמש לכך. בעקבות סקירת 9 מקומות ציבוריים נעשה שינוי קל בטופס – הטופס המעודכן מופיע בחוברת החדשה.

 

הצגת דוגמאות לפעילות ברמה העירונית ברשת ערים בריאות:

 

רמלה - גב' יעל ניסימיאן פאי, מתאמת הבריאות העירונית

ברמלה החלו לפעול בתחום העישון מיד עם הקמתה של ועדת ההיגוי העירונית ב- 2012. בדצמבר 2012 התכנסה הועדה הייעודית לנושא 'עיר נקייה מעישון'. בוועדה שותפים נציגי כל קופות החולים, אגודה למלחמה בסרטן, מנהל יחידת קידום נוער, מנהל עיר ללא אלימות, מתאמת הבריאות, נציגי עמותות ותושבים. החלו בפעילות הסברה (מצגת מצ"ב) והמשיכו עם אכיפה. ביום 31.5.13, היום הבינלאומי ללא עישון, קיימו מבצע אכיפה רחב בעיר. מאז כבר התקיימו מספר מבצעי אכיפה, הפקחים העירוניים עברו הכשרה לנושא אכיפת העישון ולאחרונה הוחלט לקיים פעילות כזו אחת לחודש. בתחום הגמילה – קיימו סדנא לגמילה לעובדי העירייה וכן התקיימה סדנא קצרה וייחודית לצוות המטפל של מכבי באזור רמלה, לעידוד הפסקת עישון אצל מטופלים.

 

דר' יעל בר זאב הציגה בשם עדי חמו, עמירם רותם ומזל שניר, את שנעשה בעריהם (מצגת מצ"ב):

הרצליה -  כבר בשנת 2000 הכריזה עיריית הרצליה על אימוץ מדיניות של 'עיר נקייה מעישון'. ההכרזה לוותה במסע תקשורתי והסברתי. הכשירו 23 פקחים לצרכי אכיפה, הזמינו בעלי עסקים לקבלת שילוט האוסר עישון, חלקו עלוני הסברה באמצעות 'נאמני אוויר נקי' והחלו בתהליכי אכיפה – תחילה לבעלי עסקים שלא הציבו שילוט ובשלב שני למעשנים. בחודשי הקיץ מתקיימת פעילות הסברתית במסגרת 'ספורט חצות', בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן.

בקרית גת, רמלה, אשדוד וירושלים החלו באיסוף מידע בסיסי לפני יישום מדיניות של 'עיר נקייה מעישון' – על מספר דוחות שניתנו למעשנים, על מספר פניות למוקד בגין עישון במקום אסור, על מספר פקחים שהוסמכו לאכיפת עישון. נתונים על הרגלי עישון יהיו בקרוב לירושלים ורמלה (במסגרת פרופיל בריאות עירוני), אשדוד מתכוונת לקיים סקר ייחודי לנושא.

בירושלים – הוקם צוות משימה עירוני, קיבלו את אישור המנכ"ל לפעול, הוכנה תוכנית פעולה סדורה עם מטרות, יעדים, פעולות ועלויות. בוצע כבר קמפיין הסברה לצעירים והחלו במסע הסברה לבעלי עסקים.

בקרית גת – הנושא קיבל את אישור ראש העיר, הוקם צוות משימה לנושא, נאסף מידע בסיסי, הופץ מכתב לכל בעלי העסקים במטרה להעלות מודעות לחקיקה הקיימת, הוסיפו למערכת הפיקוח את סעיפי חוק העישון על מנת שיוכלו להפיק התראות וקנסות. בשלב זה מתקינים שילוט בכל מוסדות העירייה. כלל בתי הספר אמורים להשתלב בתוכנית של משרד החינוך של 'בתי ספר נקיים מעישון'. נקבעה מתכונת עבודה משותפת עם קופות החולים בנושא.

 

לסיכום, רשויות מקומיות שמעוניינות להשתלב בתהליך ליישום 'עיר נקייה מעישון' מתבקשים לפנות להנהלת רשת ערים בריאות.

 

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים