רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

מפגש להפקת לקחים מהתנהלות הרשת ב"צוק איתן

סיכום מפגש רשת ערים בריאות עם המתאמים בדרום 9.9.2014, מ.א. בני שמעון

השתתפו:

ד"ר מילכה דונחין, ענת תבורי, אילנה שמלה ללום, בושמת גלין, מירה זהבי, מזל שניר, רונה פוירינג, אורלי ברכה, אתי אביר, סיון שפר, מיכאל אוחיון, דר' דן דקל, ד"ר דרורה מלוביצקי, סוזן לימון, שוש גן נוי, אירית מנטש, מרינה מאיר, חיה רוזנבליט, תחיה קרבטרי

 

מילכה דונחין: במפגש הקודם היינו עם מתאמי הדרום אשר העלו נקודות חשובת ביחס להתנהלות הרשת בזמני חירום לאור ניסיונם במלחמה האחרונה. אנחנו מבקשים להביא את תמצית הדברים ולקיים דיון כדי לגבש הצעה כיצד על הרשת להתנהל במצבי חירום.

לפני כן ביקשנו מדר' דקל להתייחס לנושא הפסקת הפלרת מי השתייה משום שסוגיה זו עלתה בדיון הקודם.

ד"ר דקל: חשיבות בריאות השן לנוכח ההחלטה על הפסקת ההפלרה - צריך לחשוב מה אפשר לעשות. ההפסקה היא עובדה מוגמרת. ישראל היא היחידה בעולם שיש לה מים לא מופלרים טבעית, כי רוב המים כיום מותפלים. צריך להתארגן למניעת עששת אצל ילדים. משרד הבריאות מתכוון לממן תכניות לגיל הרך בגני ילדים וטיפות חלב, מגן חובה ועד כתה ט' יש תכניות שרצות כמה שנים.

אנחנו עושים פיילוט לגיל טרום חובה של צחצוח מודרך על ידי גננות. אם זה ילך טוב נרחיב את הפיילוט לכל הארץ. זה לוקח 10 דקות ביום.

תכנית אחרת – טיפות חלב, מזמן פקיעת השן הראשונה – חינוך האימהות לבריאות השן והנחת לכה של פלואוריד בילדים שנמצאים בסיכון לעששת על ידי אחיות שתעבורנה הכשרה. המטרה להפעיל בכל הארץ. משרד הבריאות מוכן לתת תקציבים לנושא.

רונה  פוירינג: סיכום הדברים שעלו בחלק הראשון של המפגש הבוקר.

התייחסנו גם לצדדים רגשיים של האירועים אבל אנחנו רוצים להסתכל קדימה. עלתה המשמעות והחשיבות של קיום רשת ארצית המתייחסת לא כארגון אלא כחברים שמקיימים רשת. יש לכך חשיבות רבה בעת חירום לא רק במלחמה, לשמר קשר בין חברי הרשת, להעביר מיילים,SMS , רעיונות והצעות לאירוח והפגה. לנצל ניסיון של אנשי בריאות וקשר עם גופים ממשלתיים ולאומיים גם בבריאות וגם באחרים.

איך הרשת יכולה  לפעול מקצועית בזמן חירום? להפיץ את ההמלצות לאוכלוסייה כיצד לשמור על בריאות בזמנים חרום, כיצד להתנהל דווקא בתקופה זו לנוכח העובדה שהרגלי בריאות לא התקיימו במלחמה. אם המידע יבוא מהרשת, יש לזה משמעות וזה גם ממצב את הרשת במקום נכון.

חווינו קשר לא טוב עם חלק ממשרדי הממשלה ובעיקר חוסר נוכחות של שרת הבריאות. שרת הבריאות לא הגיעה לדרום אפילו פעם אחת. היה הבדל בין לשכת הבריאות אשקלון שפעלה טוב  לבין לשכת באר שבע - דממה טוטאלית. לגבי קופות החולים מה שעלה זו העברת מסרים בלתי מקצועית, בלבול, הרבה הנחיות, מה בעיקר לא לעשות- לסגור מרפאות לא להפעיל שירותים וזה חוזר לרשות שצריכה להתמודד.

אנחנו שמחים על המפגש הזה, יש לו חשיבות גדולה עבורנו, הרגשה שיש רצון להקשיב.

במהלך המלחמה הזו ראינו שונות בין התפקידים שלנו גם בגלל הבדלים באופי הרשויות וגם בתפיסת התפקיד אך כל אדם רואה את תפקידו ואיך הנהגת הרשות רואה את תפקידו כרכז הבריאות.

ענת תבורי: מצטרפת לרונה. חשוב לציין כי לשכת הבריאות באר שבע נאלמה דום. קיבלתי עזרה מהאגף לשעת חירום של משרד הבריאות, עוזי קרן הוציא אנשים לשטח, כללית שירותי בריאות היו בשטח כל הזמן בעוטף עזה.

מירה זהבי:  צריך לציין את אלי בין מנכ"ל מד"א שסיפק לנו תיקי עזרה ראשונה למקלטים.

אילנה שמלה ללום: מהניסיון שלי, קיבלתי שיתוף פעולה מכל הקופות אבל צריך לעשות זאת גם בימי שגרה, ליצור שיתופי פעולה, זו ההשפעה של המתאמים. אם עובדים עם הקופות בכל השנה אז בעיתות חירום זה עובד.

רונה פוירינג: הרגשתי שיש מענה, אבל סגירה של מרפאות בישובים קטנים זו בעיה חמורה. בשטח לא ניתן מענה לתקופת לחימה כה ממושכת. מתאם הבריאות שאחראי על בריאות בחירום צריך לעסוק גם באספקת שירותים.

שוש גן נוי: הקופה גייסה צוותים אבל רק למרפאות ממוגנות. גם לסורוקה נשלחו רופאים מתנדבים מהמרכז. בעוטף עזה לא סגרו שום מרפאה.

ענת תבורי: הכללית הודיעה שתמגן את כל המרפאות בעוטף עזה.  אצלינו, קיבוצים העבירו מרפאות למקום חלופי ממוגן. בנושא איוש המרפאות, לכיסופים ולעין השלושה 5 שבועות לא הגיע רופא.

דרורה מלוביצקי: – מציעה שתישלח ניידת ממוגנת עם רופא ואחות אשר תגיע לכל המקומות, כולל מנגנון לחלוקת תרופות. צריך להעביר מסר לישובים כולם שבמקרה חירום יש אילוצים ולהביא בחשבון שמרפאות יסגרו. צריך לחשוב על הערכות.

מרינה מאיר: אולי כדאי להיפגש עם עוזי קרן ממשרד הבריאות, לשמוע את דעתו בנושא וללמוד ממנו מה אפשר לעשות.

מילכה דונחין: צריך להיפגש בנפרד עם לשכת הבריאות באר שבע ולחוד עם לשכת אשקלון להעלות את הנושאים שעלו במפגש הזה.

ד"ר דקל: מציעה לקיים פגישה עם דר' גדלביץ. לגבי תפקוד מחוז דרום - טיפות החלב הופעלו ברוב היישובים, בכל התנאים וגם אצל הבדואים. מרפאות השיניים כולן פעלו חשוב לציין זאת.

ענת תבורי: מי שעזר הכי הרבה זו ברית התנועה הקיבוצית. להוציא ילדים מחוץ לאזור לשהות ממושכת ולשהות יומית, לפנות את יישובי הגדר ולהרחיק אימהות, נעזרנו בקיבוצי הצפון והדרום, להרחיק קשישים וסיעודיים. צריך לציין שעובדים זרים ומטפלות עזבו והיה צורך בעזרה במציאת מענה. יש לנו 14,000 תושבים וכ 60% מזה נעו כל הזמן בכבישים להפגות. צריך לאתר בתי אבות שיש להם מקום בזמנים כאלו.

אילנה שמלה ללום: יש בעיה עם דיאליזה שצריך לשנע את האנשים למרכז. אצלינו מכון הדיאליזה היה סגור כל הזמן.

מיכאל אוחיון: נושא לחץ וחרדה הוא יותר מענייננו כמקדמי בריאות. אני מניח שכעת ייווצר לחץ גדול במסגרות חינוך ומקומות עבודה, צריכים לדעת כיצד להיות משפיעים בנושא. אנחנו מדינה בטראומה וצריך לבנות מערכים ולהכניס לתכנית לימודים את הנושא.

תחיה קרבטרי: צריך לדעתי למפות א כל המוסדות כגון פנימיות בתי ספר חקלאיים כפרי נופש, בתי ספר שדה וכדומה כדי שבזמנים כאלו אפשר יהיה לפנות קבוצות גדולות של אנשים כמו שעשו הקיבוצים אשר עזרו מאוד לקיבוצי עוטף עזה.

אירית מנטש: יש לנו מוקד תמיכה לחולי סרטן ולבני המשפחה והורגשה שם יותר פעילות במלחמה וזה פעל בהצלחה. כמו כן יש מעון לחולי סרטן שגרים בדרום ולמטופלים בסרטן הפעלנו מערך הסעות.

מירה זהבי: בירוחם קלטנו מאות תושבים והכל היה על בסיס קשרים אישיים. יחד עם זאת אפילו שיש בישוב רק שתי קופות חולים כל האורחים קיבלו מענה.

שוש גן נוי: המרפאות בישובים עבדו 12 שעות. הכללית הפעילה קו לחרדה ומצוקה אבל נתנו שירות לכל האוכלוסייה בהתנדבות.

מזל שניר: בדרום הופעלה קבוצת whatsApp – זה עבד טוב, מציעה לבנות קבוצה לכל מתאמי הרשת.

סוזן לימון: מיעה להפעיל באתר של הרשת סעיף מתאים לתקשורת מהירה עם כולם.

אתי אביר: צריך שכל מתאם יברר את האפשרויות השונות בישוב שלו.

אורלי ברכה: יש מוקד לנושא אירוח כאשר יש מצב חירום - הכל מגיע לעירייה והיא מווסתת.

כוכי נדב: לכל עיר יש תכנית לחירום ואני שמחה שהגענו לכאן לשמוע את הצרכים המיוחדים שלכם.

סיון שפר: אולי צריך לקבוע שתפקידנו יהיה לטפל בקהל מוגדר: זקנים חולים – לא כל האוכלוסייה.

אילנה שמלה ללום: לא צריך רק לדאוג לאוכלוסיות רווחה אני רוצה לתת שירות לכלל האוכלוסייה. יש לנו יכולת להגיע למשאבים הקיימים ואנחנו מיצרים את החיבורים עם הפונים. לא כל מתאמי הבריאות מקושרים לבריאות בחירום וצריך לפתור את הבעיה הזו.

מירה זהבי: לכולנו יש תיק לשעת חירום, במלחמה קיבלנו קיבוץ שלם. פינינו את המדרשה ואכסנו אותם שם, הכל פעל לפי הספר.

מילכה דונחין: אין לנו מושג איך עובד משק לשעת חירום אנחנו צריכים ללמוד את הנושא לפני שמציעים פתרונות שאולי כבר קיימים.

ענת תבורי: 3 דברים

1. השיח של חירום לא עלה  אצלנו ברשת. נושא שלא היה מוכר לנו כרשת. מברכת על השיח הזה, אי אפשר להימנע ממנו. יש היום הרבה סימני שאלה איך מעבירים את מה שעלה כאן לכל אלו שלא היו במפגש.

2. להקים קבוצת WHATS UPP  למתאמים

3.להתחיל ללמוד את הנושא, להזמין דמויות מפתח כדי ללמוד מהם גם ברמת התיאוריה וגם ברמת המעשה.

כוכי נדב: הרשת צריכה לחייב את המתאמים להשתתף בסדנאות שהיא מקיימת אולי לשלוח מכתב לראש הרשות.

מילכה דונחין: אני לא בעד נקיטת סנקציות אלא להשקיע בהסברה למתאמים כמה חשוב שישתתפו ולקבל החלטה לגבי מתאמים שלא מגיעים להשתלמויות.

בנוסף, אני מעלה שאלה האם נכון לחשוב על מצב של רשויות תאומות, דבר שייתן למידה משותפת אחריות הדדית.

סיכום:

מה אפשר לעשות על מנת לבנות רשת ביטחון:

1. לפתח מסגרת  WHATS UP של מתאמים

2. ליצור מסגרת של רשויות תאומות

3. מוקד לשעת חירום

4. להקים צוות משימה אשר יגיש הצעות ברוח הדברים שעלו במפגש.

חברים בצוות: ענת, רונה, אילנה, כוכי, מרינה, שוש .

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים