רשת ערים בריאות בישראל
כניסה לפורום
לחברים ברשת ערים בריאות
שם משתמש:
סיסמה:

סדנא 20-21.10.15

סיכום סדנא של רשת ערים בריאות

מלון יהודה, ירושלים, 20-21.10.15

 

 

השתתפו:  אילנה שמלה ללום (אשדוד), רותי יצקן (חולון), דר' גלית רנד, מירב קובריגרו (חיפה), מירה זהבי (ירוחם), מירי רייס (ירושלים), מיכל נאור (מ.א. גולן), מיכל אלימלך (מודיעין-מכבים- רעות), מיכל דורון (מבשרת ציון), איב אופל (נתניה), מזל שניר (קרית גת), כוכי נדב (ראשל"צ), יעל נסימיאן-פאי (רמלה), אתי כרמלי (רמת גן), אורה סקלאר (משרד הבריאות), עו"ד רות דיין (מרכז השלטון המקומי), סימא ווצלר (בי"ס  לבריאות הציבור, ירושלים), תחיה קרבטרי, דר' מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)

השתתפו חלקית: מיכאל אוחיון (באר שבע), עדי חמו (הרצליה), רונה פויירינג (מ.א. בני שמעון),   סארה אבו סיאם, אחמד אבו מדיעם (רהט), דר' חיים נחמה (תל-אביב), אורלי לביד ברזל (בטרם), לילך מלויל, ענת שבתאי (משרד הבריאות), ג'ינה לייב (לשכת בריאות ירושלים), סמירה עוביד, ג'ורג'ית זרייק מח'ול (לשכת בריאות צפון),    מרינה מאיר (אגודה לבריאות הציבור), יהודית טופל, איילת שבתאי (מכללת רידמן),  

 

הסדנא נפתחה עם הצגת מטרותיה:

1. הכרות עם הרעיונות והאפשרויות של "עיר חכמה", של big data"" ו"ישראל דיגיטלית"

2. חשיבה על הערך המוסף של "עיר בריאה וחכמה"

3. הכרות והתנסות ב"תקשורת שיווקית"

4. מפגש חברתי לקידום ההכרות והרישות בין חברי הרשת

 

עו"ד רות דיין-מדר, מנהלת מחלקת חברה במרכז השלטון המקומי, תיארה לנו את עבודת מרכז השלטון המקומי עם משרדי ממשלה לקידום הבריאות.

רות הנה רפרנטית של מרכז השלטון המקומי כלפי 6 משרדי ממשלה, ביניהם משרד הבריאות. לכל החלטה במשרדי ממשלה יש השלכות על השלטון המקומי, יחד עם זאת, משרדי הממשלה לא עובדים יחד על נושאי רוחב. אי לכך, חשוב ליצור חיבורים בין משרדים וחשוב שמרכז השלטון המקומי (מ.ש.מ) יהיה שותף בקביעת מדיניות. כמו כן יש הבנה שצריך לעבוד עם עמותות.

בסין, למשל, קיים שלטון של מומחים. בצד כל משרד ממשלתי (בו השר הנו מומחה תוכן), קיים מכון מחקר. אלה מכינים תוכניות לעשור.

בארץ קיימת בעיה של חוסר רציפות שלטונית. למשל, במשרד לאזרחים ותיקים חוקקו חוק (בתקופה שבה דר' לאה נס היתה שרה), שבכל רשות מקומית יהיה יועץ לאזרחים ותיקים. מ.ש.מ פנו למשרד וביקשו הכשרה והבנה פוליטית מערכתית לנושא. המשרד הזה כבר לא קיים. מ.ש.מ דורש רציפות שלטונית מכל המשרדים.

עם כל משרד יש מפגשים של 'מטה מול מטה'. היה לפני שבועות אחדים מפגש עם משרד הבריאות. התרשמנו מכנות הכוונות לקדם את הרשת

בתשובה לשאלה למה מתאם הבריאות אינו תפקיד סטטוטורי, השיבה רות כי יש מספר מצומצם של תפקידים סטטוטורים (כמו גזבר, מנכ"ל/מזכיר, מהנדס, למשל). מנהל מחלקת תרבות או ספורט אינם סטטוטורים, אולם אם ראש רשות רואה חשיבות בתפקיד – זכותו למנות. הרשויות סוברניות להחליט איזה תפקידים נחוצים.

הממשלה קובעת מספר אבני דרך, למשך תעסוקה – מכיוון שזו מופיעה במדיניות ממשלתית, יש גם תוכניות ותקציבים שיורדים לשטח. יש תוכנית של 'רשות מקדמת תעסוקה' בהנחיית הג'וינט, בה פישטו תהליכים על מנת להנגיש את הזכויות.

לשאלה בדבר מדיניות ממשלתית בנושא בריאות בשלטון המקומי השיבה רות, כי אם נציע למשרד הבריאות שכל רשות מקומית תכין תוכנית לצמצום פערי בריאות – נוכל להוביל מהלך שהמשרד יתקצב תוכניות אב לצמצום פערים.

בתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים ישבו 17 שותפים, משרדים וגופים – הביצוע בסופו של דבר הוא בשטח השלטון המקומי.

מציעה לקרוא את תוכניות העבודה של משרדי הממשלה – כך יודעים מראש מה המדיניות של כל משרד ואיזה תקציבים מוקצים לכך.

אתי העלתה את הסוגיה שלמתאמי הבריאות החדשים אין מידע למי לפנות והיכן יש תקציבים.

 

גב' נגה מיירס, סמנכ"ל תכנון, מנהלת מערך ערוצי הידע העירוני בעיריית תל-אביב יפו, הציגה את 'פרויקט דיגיתל', פרויקט הדגל של עיריית תל-אביב, המהווה חלק מתוכנית עיר חכמה.מצגת מצ"ב.

לפני הבחירות עשו קבוצות מיקוד עם תושבים – התברר שהתושבים מרוצים מכל שירות של העירייה, כאשר נשאל בנפרד. כאשר שאלו "ואיך העירייה" – ענו "על הפנים". המסקנה היתה שצריך להעצים את העירייה כעירייה. הוחלט שיש לקשר ישירות בין העירייה לתושבים – התושבים הם חלק מתהליך חיזוק הקשר. המודל של פתיחת ערוץ תקשורת בין העירייה לתושבים לצורך חיזוק הקשר ותחושת השותפות, הוא אשר הביא לקבלת הפרס בברצלונה ולמענק משמעותי. המטרה היא לעבור מעירייה מגיבה לעירייה זמינה. מוקד 106 עבר להיות +106 – הוא מספק מידע, למשל, היכן יש סרט, היכן יש חניה. המידע מותאם לגיל, צרכי הפרט, אזור מגורים.

העירייה גם פתחה שעריה לפעילויות לתושבים. למשל, כל יום שלישי, בקומה הראשונה של העירייה מתקיימת פעילות, ללא תשלום, לקשישים. בימי חמישי יש ג'ימבורי. כל תושב צריך להירשם לדיגיתל. ניתן להירשם ב- 30 מרכזים בעיר – מוסרים פרטים אישיים, כתובת, תחומי עניין, איך רוצים לקבל את המידע. כל אחד מקבל את המידע שמעניין אותו ולפי אזור מגורים, או בנושאים שמעניינים את כולם – מפיצים לכולם.

התועלות של הפרויקט, מעבר לשיפור הקשר עם התושב והגדלת מעגלי המשתתפים בפעילויות בעיר, כולל גם הורדת יוקר המחיה. הביא להורדת מספר הפרסומות בעיר.

היום רשומים בדיגיתל 120,000 תושבים.

הדיגיתל מאפשר גם שיתוף ציבור בקבלת החלטות. למשל, כאשר מקצים תקציב לשיפוץ שכונה, רוצים לדעת מה התושבים רוצים לשפץ – שולחים הודעה רק לתושבי השכונה, מרכזים את התגובות ומציגים אותן לכל תושבי השכונה (חברה חיצונית מנתחת את התגובות).

הדיגיתל מאפשר העברת מידע מותאם לתושב, כאמור. למשל, פניה לגיל הרך – יחידת בריאות הציבור פרסמה הודעה על קורס להחיאת תינוקות. יש הודעות על 'הדקה ה- 90' – של מקומות פנויים בהצגות, במחיר מוזל.

התהליך הזה יצר שותפות רחבה של עובדי העירייה – המחלקות השונות מזינות מידע.

 

אדריכל רפי רייש הציג בפנינו את העיר החכמה – מצגת מצ"ב.

הערים מזדקנות, התשתיות מזדקנות, יש עומסי תנועה, שינויי אקלים, עליה בכמות הפסולת – הערים לא ערוכות להתמודד עם כל אלה. מרבית האסטרטגיות העירוניות נבנות בפער של 5-10 שנים, המידע שעומד לרשותם הנו מתוכלל, יש נתונים באחוזים אך לא יודעים מי הם האנשים. יש עוני אנרגטי (אנשים מוותרים על חימום או קירור) אך לא בהכרח יודעים לזהות אותם.

הפתרון – עיר חכמה המשלבת טכנולוגיה ומערכות מידע בניהול. מומחים קבעו שישנם מספר מאפיינים לעיר חכמה – ממשל וחינוך חכמים, שירותי בריאות חכמים, בנינים חכמים, תעבורה חכמה, תשתיות חכמות, טכנולוגיה חכמה, אנרגיה חכמה ואזרחים חכמים – אם עוסקים ב- 5 מכל המרכיבים האלה, זו עיר חכמה.

בערים חכמות (IBM מוביל זאת בעולם) יש אמצעי חישה / סנסורים, אמצעי תקשורת / המחשה וכן Big data – דחיסת מידע. אפשר למדוד הכל. יש מונים חכמים לחשמל ומים – הם מודדים ושולחים נתונים כל 30 שניות. ראשי רשויות רוצים מידע ולא נתונים.

'ישראל דיגיטלית' החליטה שיהיה רכז דיגיטלי בכל עירייה וזה לא איש מחשבים.

האיחוד האירופי מעביר עכשיו תקנה שהמידע האישי ישאר אצלו. אנשים לא נותנים מידע מלא בגלל משבר אמון.

האתגר הגדול הוא אמון ושקיפות של תוצרים, הסכמה על יעדים.

מעגל ההחכמה כולל ניהול מבוסס מידע, אמון ותחושת ביטחון, איכות חיים וקיימות. עיר חכמה משלבת את הקהילה המקומית, אמצעים לאיסוף ועיבוד מידע ומערכות תומכות החלטה לטובת חוסן עירוני, תחרותיות ושירותיות. הטכנולוגיה היא הכלי.

ראש העיר בדרך כלל לא יודע מה הצרכים, אלא רק מה צרכיהם של המתלוננים. העיר החכמה מאפשרת לו לקבל מידע ואם יש מידע אפשר לנתב משאבים. כל עיר חכמה צריכה לענות על מדרג צרכים ונושאים המושפעים ומשפיעים על חוסן חברתי וכלכלי ועל הקיימות העירונית. ברוב המקרים העיר החכמה עוסקת בתשתיות, אולם צריכה לעסוק גם באיכות החיים. הבעיות הקריטיות משתנות, צריך לעשות מיפוי לטובת תעדוף וניהול דינמי. אפשר למפות דיווחים על אלימות (בארה"ב), מפת הליכות – מאפשרת תכנון מקומות לפתיחת עסקים, מיפוי מקומות מועדים להצפה מאפשרים להתכונן. בלונדון, למשל, החלטות על עלות תועלת מבוססות מידע (בריאותי) – שם מצליבים בין נתונים לקבלת החלטות.

קבלת החלטות חכמה היא זו שמאפשרת עבודה רב אגפית, בשיתוף תושבים, תוך אמון בין כולם לכולם. שיפור האמון יכול להיעשות באמצעות מערכות דיגיטליות, תוך צמצום פערים דיגיטליים, עם שקיפות של הנתונים. זה תהליך איטי.

בהמשך להרצאה התקיים דיון סביב השאלות הבאות:

  • מה יכולה העיר החכמה לתרום לפיתוח העיר הבריאה
  • מה החוזקות ומה החולשות של העיר החכמה
  • איך מחברים בין עיר חכמה לבריאה? – הצעות לפעולה

עדי חמו הציע שהערך המוסף של עיר חכמה הוא שמישהו מתכלל את כל הפונקציות ומועבר מידע מכל המחלקות.

אילנה שמלה: העיר החכמה צריכה לשלב את הצרכים של כל התושבים על כן חשוב שנאמר מה אנחנו צריכים כדי להשתמש בכלים שהוצעו כאן.

תחיה קרבטרי: עיר בריאה זו קונספציה, עיר חכמה זה פתרונות. לכן אנחנו צריכים לשלב את הקונספציה והתורה של עיר בריאה באפשרויות שהוצגו לנו היום בהרצאה.

מילכה דונחין: נושא העיר החכמה מטופל על ידי משרד התשתיות. הם עושים הקבלה בין עיר חכמה לקיימות. הדגש הוא על התנהלות וזה מה שמנסים לקיים בעיר בריאה.

מיכל דורון: העיר החכמה משלבת את הצורך באמון ובשותפות, שהיא מאפשרת ומגדילה את האמון של התושבים שהוא הבסיס לפיתוח עיר בריאה.

גלית רנד: השתתפה בדיון של פורום ה 15 בנושא עיר חכמה, מה שבולט שם הן אפליקציות וטכנולוגיות. כל פתרון שהחברות הגדולות מביאות שואלים מה רוצים ונותנים פתרונות בנושא שיתוף תושבים, הנגשה, וממשל זמין וזה מתחבר לעיר בריאה. אלא שלא סופרים את הבריאות בעיר החכמה. לכן צריך למצוא את השותפות עם התכנית הבינלאומית. אם יוגש מסמך אשר יפתח את העיניים בנושא של הבריאות יהיה יותר קל לבוא למי שעוסק בזה עם תכניות לא יקרות לביצוע. בריאות קיימת בכל תוכניות העבודה של מחלקות שונות בעיריית חיפה.בלחיצת כפתור היא יכולה לראות את העשייה בכל מחלקה.

אילנה שמלה ללום: מה שמציעה העיר החכמה זה טכנולוגיות וכלים לשימוש בטכנולוגיה. העיר החכמה נותנת ומאפשרת ניהול ידע.

מזל שניר: צריך להפוך את השאלה מה אנחנו יכולים לתרום לעיר החכמה.

כוכי נדב: חשוב שכל עיר תאמץ את הטכנולוגיה. שקיפות המידע יכול לשפר מאוד את תהליכי העבודה. חשוב גם שנהיה מוזמנים לכל הדיונים בנושא עיר חכמה.

מירי רייס: עיר חכמה יכולה לתת לנו כלי תקשורת בין האגפים השונים בעירייה, הזרמת מידע וקשר ישיר עם התושב.

החוזקות הן קידמה, מידע, חסכון במשאבים, ייעול תהליכים ופעילויות וסינרגיה בין גופים.

החולשות – פרטיות. צריך, לטובת האמון, להבטיח לתושב שלא יועבר מידע.

איך מתחברים? זו אחריות שלנו להביא את התוכן שלנו.

מיכל נאור: מכניסה את המושג בריאות לכל דבר, קהילה בריאה, חוסן ובריאות, קהילה יוזמת בריאות.

כוכי נדב: משלבים גם סביבה, קוראים לפעילות סביבה בריאה ועובדים יחד.

גלית רנד: צריך להכניס מדדי תוצאה בכל פעולה שעושים, למה עושים ומה היעדים הכמותיים שלנו וגם ליצור שיתופי פעולה עם כל האגפים. צריך להדגיש מה העיר מרוויחה ומה התושב מרוויח.

לסיכום – הוצגו קטעים מהמצגת שהוצגה בכנס באתונה – מצ"ב. מומלץ לצפות בסרטונים המקושרים למצגת, בעיקר זה שבשקף 27.

 

את הערב בילינו בחברת דביר סורמלו, אשר סיפר סיפורים ירושלמיים.

 

היום השני הוקדש לתקשורת שיווקית ושימוש בניו מדיה לצרכי תקשורת פנים ארגונית,

בהנחיית מר קובי חיון. מצגת מצ"ב.

 

קובי עשה לנו הכרות עם המדיה החברתית – יש לה תפוצה מהירה ורחבה, אפשר גם לסנן את המידע. התוכן צריך להיות מענין, מגוון, רלבנטי לקהל היעד. הערך המוסף – ייחודי, בלעדי. רצוי להעלות תמונות וכן לעודד להגיב.

 

הכלים שמאפשר הפייסבוק:

'פרופיל' – כל אדם יכול לפתוח פרופיל אישי בפייסבוק ולהתחבר לאנשים אחרים. אפשר לשלוח הודעות וכו'.

קבוצות – אנשים בעלי עניין משותף, אשר נכנסים אליו.

'סקר' – נעשה רק בקבוצות – אפשר לברר מי ענה ואפשר לעשות עבודה עם המשיבים.

'פוסט' – הודעה קצרה. רצוי לסיים בשאלה. אם יש בה פחות מ 80 תווים יש יותר צפייה.

'דף עסקי' – דומה לפרופיל, שייך לגוף/ארגון. צריך גם עמוד עסקי וגם קבוצה. בעמוד עסקי מעלים מסרים ומקבלים תגובות. בקבוצה זה נעשה דו סטרי.

בפרופיל יש add friend בעמוד עסקי יש like       

אחוז התגובות מתוך מספר הלייקים מצביע על עניין.

 

לינקדין:

רשת חברתית מקצועית, רצינית.

בפייסבוק כל אחד יכול להיות חבר של כל אחד. בלינקדין, תפיסת העולם היא שחברים צריכים להכיר זה את זה. לקחו זאת מעולם הכנסים. הרעיון הוא של רישות (networking).

הרשת בנויה ממעגלים: 'אני' – צריך לשייך אדם למקום עבודה.

המעגל הראשון הוא זה של הכרות ישירה. אם אומרים ללינקדין את כתובת הדוא"ל של אדם – סימן שמכירים.

במעגל השני יש אנשים שאני לא מכיר אך חברים מהמעגל הראשון מכירים.

כאן המונח הוא contact ולא friends.

במעגל השלישי יש חברים שלהם – דרך מקושרים אפשר להתחבר למעגל הראשון, אפשר לשלוח הודעות ולכתוב.

'פרופיל' – קורות חיים. איך בונים פרופיל? – צריך לציין סוג ומקום העבודה,  תפקיד נוכח ואחרון ופירוט, שני תפקידי עבר, השכלה, לפחות שלוש מיומנויות (Skills), תמונת פרופיל,
לפחות 50 אנשי קשר, המלצות, פרוייקטים, חומרים שיווקיים, כתובת מקוצרת.

תוספת המושג LION לשם – סימן שרוצים להכיר אנשים חדשים (זה שם קוד). כשמחפשים מישהו בגוגל, רואים את השורה הראשונה של הפרופיל. במקור – כתבו באנגלית. היום אפשר גם בעברית.

רצוי גם לכתוב תקציר מקצועי בפרופיל, אשר יכיל מילות חיפוש.

יש סטטוס גם בלינקדין – לא אישי אלא מקצועי. רצוי לעדכן אותו בכל יום.

רצוי לבקש המלצות משותפים או מעסיקים לגבי הכישורים שלכם (endorsement).

אם יש דברים שנכתבים ואינם קשורים אליכם – אפשר למחוק.

 

כלים:

1.     מנוע חיפוש – לפי מילות מפתח. אם משלמים יותר זה יותר מפורט.

2.     הודעות – המנכ"ל עצמו מנהל את הלינקדין של החברה (לא גורם חיצוני) – יכול להוציא הודעות

3.     Pulse- אפשרות לקבל מאמרים (אשר מתפרסמים ב pulse) לפי נושאים – מגדירים מראש מה רוצים לקבל.

4.     Groups – במנוע החיפוש של לינקדין אפשר לגלות לאיזה קבוצות יש נושאים שמעניינים אותנו – אפשר לבקש להצטרף לקבוצה. נכנסים לקבוצות דרך interests

אפשר להעלות מצגות – לשם כך צריך להירשם בנפרד לחברה Slideshare – זו חברה אחרת. מפרסמים באמצעותם והם מעלים ללינקדין.

הלינקדין החינמי מוגבל – רצוי להתחיל אתו. המשודרג עולה כסף.

 

וובינר – ווב סמינר

זהו סמינר אינטרנטי. מפרסמים על הרצאה או דיון -  מפיצים, אנשים נרשמים – ביום ובשעה מסוימת ניתן להשתתף.

קובי מציע שיפנו אליו בשאלות.

 

לאחר ההרצאה נעשתה עבודה בקבוצות לשם העלאת הצרכים שלנו הן ברמת העיר והן ברמת הרשת. קובי יסכם עבורנו את תוצרי ארבעת הקבוצות על מנת להתאים לנו מערכת תקשורת שתענה על צרכינו.

תוכניות ופעילות הרשת קישורים נוספים