ארגון הבריאות העולמי קורא להרחבת ההשתתפות בפעילות גופנית ורואה בכך נושא בעל דחיפות ממדרגה ראשונה לשיפור בריאות הפרט והקהילה. רשויות מקומיות אשר תשקענה במדיניות ובתוכניות לקידום הפעילות הגופנית, תהיינה יותר אטרקטיביות לתושבים, למעסיקים ולמבקרים, התושבים יזכו לפחות זיהום אוויר ורעש ויותר נגישות לשטחים ירוקים, יהיו יותר יצרניים ויותר שבעי רצון.
לרשות המקומית ולארגונים השונים בעיר תפקיד חשוב בקידום הפעילות הגופנית של התושבים. הרשות המקומית יכולה להשפיע על הסביבה הבנויה והחברתית כך שהן יצרו הזדמנויות נוחות ואטרקטיביות יותר לפעילות גופנית ולאורח חיים פעיל. עיצוב הולם של הסביבה העירונית יכול לאפשר גישה נוחה יותר לסביבה הטבעית (למשל, חורשות, שדות), יכול לאפשר הליכה במקום נסיעה ליעדים בתוך העיר ויכול גם להפחית חסמים (כגון מחירי פעילות) המונעים פעילות גופנית.
גם למקומות העבודה, למסגרות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי ולמערכות הבריאות הקיימות בעיר יש תפקיד חשוב בקידום פעילות גופנית כאורח חיים בריא. הם יכולים ליצור מסגרות המעודדות פעילות גופנית בארגון עצמו ולתת מידע המותאם ספציפית לאוכלוסיות הרלוונטיות, כגון: עובדים, תלמידים, הורים, מטופלים ואחרים.
רעיון העיר הפעילה הנו יוזמה של ארגון הבריאות העולמי בסניף האירופי, המאגד את הרשתות הלאומיות של הערים הבריאות. `רשת ערים בריאות בישראל`, הפועלת למען קידום בריאות האוכלוסייה וצמצום הפערים הבריאותיים שבה, הצטרפה ליוזמה יחד עם משרד הבריאות, משרד התרבות והספורט, משרד החינוך, קופות החולים, החברה למתנ"סים, אשל, "בטרם", "ישראל בשביל אופניים".
בשלב ראשון הכין הצוות הבין תחומי את "המדריך לעיר פעילה ובריאה - תקציר". לב ליבה של הגישה המתוארת במדריך זה היא שותפות בתכנון ובביצוע. השותפויות הן המפתח להצלחה.
