דר` אפרת אפללו פתחה את המפגש בברכת שנה טובה לכל המשתתפים ובני משפחותיהם. מברכת על המסורת של ימי למידה משותפים לרשת ערים בריאות ואפשריבריא. נעשית עבודה רבה מאחורי הקלעים כדי לייצר יום למידה משמעותי. מודה על שנותנים בהם אמון. אשר לאפשריבריא, אמנם התקציב עבר מאוחר אך מבקשת שהדיווחים ייעשו בזמן ובמאה אחוז ניצול. מודה לכל השותפים.
דר` מילכה דונחין, בדברי הפתיחה, ציינה כי מפגש הלמידה הזה נועד לכוון לקראת יום ההליכה הארצי, אבל חשבנו שנכון להכניס את זה להקשר רחב יותר, למסגרת של יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs). הרי שהליכה וכמובן הליכתיות כמאפשרת הליכה, מסייעים בהשגת יעד מס` 3 – קידום בריאות, אבל גם יעדים נוספים, כמו 10 – צמצום אי שיוויון – הליכה המהווה ספורט עממי – עליו נשמע בהמשך ממר הרצל חגי – זו פעילות השווה לכל כיס. יעד 11, העוסק בעירוניות, מדבר על הכלה, בטחון, חוסן . עצם ההליכה במרחב הציבורי מגבירה את הביטחון (אם יש הרבה אנשים) את ההכלה והחוסן – ראו סיפור פארק המסילה בירושלים. וגם יעד 13, התמודדות עם שינויי אקלים. מיד נשמע על כך ממר רן רייז מהמשרד להגנת הסביבה. בהזדמנות זו מודה לרן שהציע לרכז את פעילויות הרשויות בתחומים אלה במקבץ ייחודי והוא אף הכין עבורנו את התבנית לריכוז המידע העירוני. מזכירה לכולם למלא תבנית זו. מר רן רייז, מנהל אגף תחבורה, במשרד להגנת הסביבה – דיבר על הליכה כפתרון להתמודדות עם משבר האקלים – מצגת מצ"ב. מתייחס למפגש בין סביבה תחבורה ובריאות כדי להתמודד עם משבר האקלים. עידוד ההליכתיות מתמודד עם שלשה אתגרים: 1. משבר גודש בערים והצורך בתחבורה חלופית. 2. הליכה ידועה כמקדמת בריאות, 3. צמצום זיהום האוויר ופליטת גזי החממה. היום ידוע שזיהום אוויר מתחבורה אחראי על רבע מסך כל פליטות גזי החממה בישראל. עד 2030 לא נצליח להקטין את הפליטות. עד 2050 מתכוונים להגיע לאיפוס פליטות. הבסיס לשינוי הזה אומר שצריך לנטוש את הרכב הפרטי. מדינת ישראל קבעה שכבר משנת 2026, כל אוטובוס עירוני חדש שנכנס לישראל חייב להיות מאופס פליטות, החל מ 2030, כל הרכבים הפרטיים חייבים להיות מאופסי פליטות ו- 50% מהמשאיות עד 2035. המטרה היא לזרז את קצב הפחתת פליטות גזי החממה. חלק אחד פותרים באמצעות טכנולוגיה. החלק השני הוא היפוך הפירמידה – ללכת ולרכב על אופניים הרבה יותר, שימוש בתחבורה ציבורית במקום השני ופחות שימוש ברכב פרטי. ראש עיריית לונדון הגדיר שעד 2040 רק 20% מהנסיעות יהיו ברכב פרטי. גם לעיריית תל אביב יש יעדים שאפתניים ועושים לא מעט כדי להגיע לשם
מציין כי בנוסף לתקציבים שמקבלים ממשרד הבריאות – אפשריבריא, המיועדים בעיקר לשינוי התנהגות, ולא לשינויי תשתית, חשוב לדעת שיש תקציבים נוספים, במשרדי ממשלה נוספים שמיועדים להגברת ההליכות. המשרד להגנת הסביבה כבר יצא בקול קורא להצללה של רחובות הליכתיים. אם אין צל לאנשים שנרצה שילכו, זה לא יקרה. מיועד גם ליצירת קירור וגם להגברת ההליכה. יש מהלך שלם של משרד התחבורה, יש 20 רשויות שכבר חתמו – יש שם תקצוב לתחבורה וגם לעידוד הליכתיות. מזמין חיבור בין בריאות, איכות סביבה ותחבורה. אם תתקיים ישיבה משולשת כזו ברשות המקומית, כולם ירוויחו, ישמח להגיע לישיבות כאלה בכל רשות שתרצה. כבר היום יש מגוון פרויקטים שמתקיימים ברשויות בתמיכת המשרד להגנת הסביבה. צמצום שימוש ברכב פרטי, צמצום כניסת רכבים מזהמים לערים. היום מציעים לרשויות מגוון כלי מדיניות, ניהול התנועה, עידוד הליכה, ניהול חניה, ניהול אנרגיה, ניהול צי הרכב והחישמול שלהם ומערך של בקרה ומדידה. לסיכום, שיתוף פעולה בין משרדי הבריאות, התחבורה והגנת הסביבה, יכולים לקדם הליכות גם בהיבטים של תקצוב פרויקטים ברשויות.
רן השיב לשאלות הבאות:
- האם גם האשכולות יכולות לפנות לקולות הקוראים – התשובה היא כן, למרות שבעיניו האתגר הגדול יותר הוא במרכזי הערים. באשכולות יש גם ממשק עם איגודי ערים.
- עדי חמו מציע לרכז את כל הקולות הקוראים הרלבנטיים לנושא – זה אתגר לרכז את זה. התשובה - יש מיזם של משרד הפנים שמרכז קולות קוראים, יבדוק זאת.
- בבית ג`אן, המבנה הטופוגרפי לא מאפשר הליכה. התקציבים צריכים להיות דיפרנציאליים מציעה שכל המשרדים ידרשו תכנון כבישים חדשים עם מסלולי אופניים. התשובה – צריך למצוא את המקומות שכן אפשר, שהם פחות תלולים.
- האם מדיניות המיסוי מעודדת שימוש ברכב חשמלי ? התשובה – יש מדיניות סדורה, מס הקניה על רכבים חשמליים הוא רק 20%. נמצאים במשא ומתן עם משרד האוצר בנושא. מר חגי הרצל, יו"ר איגוד הספורט העממי בישראל – דיבר על הספורט העממי בישראל, ממצאי סקר פעילות גופנית עדכני ספט` 2023 – מצגת מצ"ב.
היום מדברים על כך שכ- 10,000 איש מתים כל שנה בגלל חוסר פעילות גופנית והתופעות הנגזרות מכך. שיעורים גבוהים סובלים מהשמנה. היושבנות הנה מגפה עולמית, צריכים להתמודד אתה. לפני 70 שנה היו פעילים גופנית, היום שיעורים נמוכים.
ספורט עממי – שם כולל לכל סוגי ספורט הפנאי שנעשים לקיום אורח חיים בריא, פעיל ומהנה. כל המשחקים האולימפיים התפתחו מהספורט העממי. זה ענף הספורט הגדול בעולם.
מטרות האיגוד – להגדיל את מספר העוסקים בספורט עממי, כחלק מאורח חיים בריא, פעיל ומהנה. מתמקדים במודעות – ידע + חוויה. ישראל מובילה בתחום הצעדות. בספורט עממי יש מעט משאבים והרבה משתתפים ואילו בספורט הישגי יש הרבה משאבים ומעט משתתפים.
ממצאי סקר שבוצע השנה ונחשף כאן לראשונה:
44% מהציבור מצהיר שעוסק בפעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע. מרבית הפעילות נעשית באופן בלתי מאורגן. רק 1/3 מהפעילות נעשית באופן מאורגן, בחוגים, בקנטרי, חדרי כושר, מועדונים. כ 20% הצטרפו למעגל הפעילים גופנית כתוצאה מהקורונה. המניע העיקרי לביצוע פעילות גופנית הוא הבריאות, כמו בעולם כולו, בעיקר במבוגרים. בבני נוער, המניע העיקרי הוא חברתי. סיבות לאי ביצוע פעילות גופנית: חוסר זמן, חוסר רצון, עלויות. 59% מהציבור מעדיף שהמשאבים הציבוריים יופנו לפעילות עממית, פחות מ 10% העדיפו השקעה בספורט הישגי. רק 36% אומרים שקבלת מדליות בספורט ההישגי מעודד אותם לעסוק בפעילות גופנית. התייחסו בסקר גם לעניין מזון בריא – שאלו אם סימון המוצרים משפיע על רכישתם – 8% מקפידים מאד ועוד 44% די מקפידים. לסיכום, אפשר ורצוי לבצע פעילות גופנית בכל שלב בחיים ובכל מצב בריאותי וזה אף פעם לא מאוחר.
בסקר השתתפו 500 נשאלים באוכלוסייה הבוגרת. יציגו את הממצאים ביום העיון שיתקיים ב 20.9. לאחר מכן יועלה הדוח המלא לאתר האיגוד.
גב` טופז האס וגב` נסיה שטרסבורג, אשכול שורק דרומי – דברו על "מועדון הליכת הבוקר", הליכה, הליכתיות ומרחב ציבורי,Muni100 , באשכול רשויות שורק דרומי – מצגת מצ"ב.
נסיה נמצאת כעת בבולוניה, בסדנא בינלאומית העוסקת באותו נושא – דנים במרחב ציבורי, בהליכתיות ועיצוב מרחב ציבורי לטובת חוסן קהילתי ובריאות. התחילה את דבריה בהצגת בקונטקסט. אשכול הוא איגוד רשויות, וולנטרי, בו קיים שת"פ, המיצר מינוף של פיתוח בהיבטים שונים. 10 רשויות באשכול עם 146 אלף תושבים. התחילו את מהלך הבריאות באשכולות בהתמקדות בגיל השלישי - +60. הציבו מטרה ארוכת טווח – רוצים לדחוק את התלות, להביא להזדקנות פעילה ובריאה. האשכול צריך לעשות פעילות מתכללת וגם הרשויות צריכות להרחיב את פעילות הבריאות. עוסקים בבניית שותפויות עם כל המגזרים, מייצרים תשתית שעליה יכנסו מהלכים. מוני100 היא תוכנית רב משרדית בהנהלת הג`וינט. מוני = מוניסיפליטי, 100= בעוד מספר עשורים כשליש מהאוכלוסייה יגיע לגיל 100. מקדמים מהלך שמטרתו להכין את הרשויות להזדקנות האוכלוסייה. המהלך מגייס את כל הרשות לנושאי בריאות והשתתפות האזרחים הוותיקים בחיים הציבוריים. המערכת צריכה לאפשר זאת. רוצים שילכו יותר, שישתתפו יותר. צריך לדאוג שיהיה להם קל ונעים לצאת מהבית. רוצים שהמידע יגיע אליהם. בכל רשות מקימים ועדה רב תחומית שצריכה להסתכל על הליכתיות והליכה מכל הזויות – פיזית וחברתית.
טופז, מתכללת הבריאות של האשכול, מתארת את שנעשה באשכול בחצי השנה האחרונה: `מועדון הליכת הבוקר`. הקימו 10 קבוצות הליכה ב-9 רשויות, בכל רשות יש רפרנט שהוביל את הקבוצה. כמו כן התקיימו 8 הרצאות בהשתתפות כל קופות החולים. כל קבוצת הליכה קבלה מפגשים לשיפור מיומנויות בריאותיות. סה"כ השתתפו 150 אנשים. המטרה היתה להנכיח את חשיבות ההליכה, לתת כלים ומוטיבציה לניהול אורח חיים בריא ופעיל, חיזוק יכולות קוגניטיביות, הרגלי תזונה בריאים וכן נפש בריאה. ביצעו הערכה – שאלו בהתחלה ובסיום על תחושות המשתתפים. מחצית המשתתפים דיווחו על שיפור ביכולת הקוגניטיבית, דווחו על פחות כאבים בגוף. איך ממשיכים – בשש רשויות קבוצות ההליכה ממשיכות לפעול באופן עצמאי. הכוונה היא להפוך את ההליכה לדרך חיים. מתכוונים להשתמש ביום ההליכה העולמי כמנוף לשיווק הנושא. יחשבו יחד עם הרשויות איך יוצרים מרחבי הליכה משותפים. כבר הוכנה תוכנית אב לשבילי הליכה.
שולי התייחסה לתמונות שבמצגת ושאלה האם רק נשים משתפות בפעילויות האלה. אכן, הרוב הן נשים. נסיה מסכימה שאכן להביא גברים לפעילות זה אתגר. עו"ס יעל שקד, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית וקידום בריאות במועצה אזורית עמק חפר – דיברה על שותפויות בבניית תשתיות ליום ההליכה הבינ"ל משולב עם העלאת מודעות לסרטן השד – מצגת מצ"ב.
נכנסה לתפקיד לפני שנה וקצת. הפרויקט של יום ההליכה העולמי היה הפרויקט הראשון שלה כמתאמת בריאות. שותפויות הן בלב העשייה המקצועית שלה כעובדת סוציאלית קהילתית. מכיוון שבאוקטובר גם מציינים את יום המודעות לסרטן השד החליטו לשלב בין השניים. השותפים שלה מתוך הרשות: החברה הכלכלית, מנהלת פארק התעשיות, היועצת לקידום מעמד האישה, עמותת הספורט וועד העובדים. מחוץ לרשות – דיאטנית של שירותי בריאות כללית, האגודה למלחמה בסרטן וחברת כתר. קיימו אירוע הליכה של עובדי המועצה ועובדי פארק התעשיות באזור פארק התעשיה, כולם לבשו חולצות ורודות. מיפו מסלול, התחילו עם ברכת ראשת המועצה, דיג`יי, היתה עמדה של דיאטנית, של האגודה למלחמה בסרטן. קיבלו מחברה אחת בקבוקי מים, מכתר קיבלו כסאות ורודים. השתתפו כ 150. זה היה אירוע חד פעמי שהפך עכשיו למסורת. בימים אלה מתכננים את יום ההליכה הבא. היו לא מעט אתגרים בראשית התהליך של בניית השותפויות. היו התנגדויות בתחילת הדרך ונאלצה להסביר לכולם את המטרה המשותפת. לאחר שהתגברו על שלב ההתנעה, השותפות פעלה מצוין והיא מתקיימת היום בתוכניות רבות אחרות. מסקנות להמשך: לנוכח ההצלחה, התגייסה גם המחלקה למשאבי אנוש ותכיר השנה בפעילות כשעות עבודה. יגייסו עוד חברות. יקיימו את האירוע בשעות הבוקר (לא אחה"צ, כמו בשנה שעברה), במקום דיאטנית יזמינו השנה פזיותרפיסט שיסביר מהי הליכה נכונה. השנה יקיימו את האירוע בנובמבר כי באוקטובר זה קרוב מדי לבחירות המקומיות.
מילכה סיכמה – זו דוגמא נהדרת לקיומה של פעילות ללא תקציב ייעודי.
מיכאל שם לב שהיתה נוכחות מרשימה של גברים. בתגובה, השלימה יעל כי צריכים להיות יצירתיים על מנת לגייסם. פתחו לאחרונה קבוצת גלישה של אבות לילדים עם צרכים מיוחדים. חברה אליהם ומשלימה תכני בריאות. מר איימן פרו, מתאם בריאות של דליית אל כרמל – דיבר על שבוע הליכה בדליית אל כרמל. קישור למצגת 1 ולמצגת 2.
בשלש השנים האחרונות פועלים רבות בישוב בתחום הבריאות. בחרו להתחיל בפעילויות לילדים על מנת שהם ילמדו את ההורים. קיימו שבוע בריאות ולא רק יום הליכה. מציג את מה שעשו בשנה שעברה. השנה, גם אצלם, יציינו את יום ההליכה בנובמבר. לכל בית ספר הציעו מסלול הליכה סביב בית הספר, ציינו מה אורכו וכמה זמן הליכה מצריך. הציגו למנהלי בתי הספר את מטרות הפעילות: יותר פעילות גופנית בכל ימות השבוע, בוקר פעיל – התחלת יום הלימודים עם פעילות גופנית, עידוד הליכה אל בית הספר, על חשיבות צבירה של לפחות ששים דקות פעילות ליום, וכן קיומו של יום שיא בית ספרי. ברמת הישוב, החליטו שרוצים תחנות של ספורט אתגרי והדרכת מורים בנושא אורח חיים בריא. חשפו את המנהלים לאתר אפשריבריא על מנת שייקחו משם רעיונות וכלים. התוצרים – כל בית ספר בחר כיצד לממש את יום ההליכה. חטיבת ביניים, למשל, החליטה לקיים יום הליכה לילי, לאור ירח, עם פנסים. Just dance – מאפשרים לילדים, במהלך שיעור ובעיקר בין השיעורים, ליצור הפוגה באמצעות שירה ומחול. יצרו סוכני שינוי – לימדו תלמידים על אורח חיים בריא ופעיל והם המנהיגים בתוך בית הספר. ביום ההליכה הילדים באים לבית הספר בלי תיק. המטרה היא להעביר את המסר מהילדים לתושבים.
חלי חכמה, רפרנטית הבריאות של משרד החינוך במחוז חיפה, ברכה על העשייה בדליית אל כרמל וציינה כי נהינית לפעול אתם יחד. איימן הודה לחלי וכן לאחלאם, מקדמת הבריאות של לשכת בריאות חיפה, על ההנחייה והליווי שלהן. גב` רות מאיר, מתאמת עיר בריאה, קיימות והיערכות לשינויי אקלים בעיריית ירושלים, דיברה על בריאות והליכתיות בעיר מתחדשת – מצגת מצ"ב.
בירושלים, רוצים להגיע למצב שדרך התעבורה העיקרית תהיה הליכה או רכיבה על אופניים, עדיפות שניה - תחבורה ציבורית ומה שפחות ברכב הפרטי. כולם כאן יודעים שיש יתרונות להליכה. מתייחסת לתשתיות מעודדות הליכה בהקשר של התחדשות עירונית. לפני למעלה מעשר שנים בנו את שביל המסילה, פארק אורכי. באותו זמן בצעו את סקר התושבים, אחת השאלות היתה האם משתמשים בשביל הליכה, בכל אחד משבעה הרובעים. ברובע 4 ראו עליה משמעותית באחוז המשתמשים לאחר הקמת הפארק. כדי ללמד אנשים ללכת, צריך לתת להם את האפשרות ללכת. דוגמא נוספת, רחוב יפו. עם הקמת הרכבת הקלה, הוסיפו עצים, הדרך שטוחה ומאפשרת הליכה נוחה עם עגלות והליכונים. אנשים התחילו ללכת, יש התקהלויות, קבוצות מנגנות, תחושת ביטחון עלתה, העסקים החלו לשגשג. בימים אלה חלק מהשכונות עוברות מהפך במסגרת התחדשות עירונית. במקום בתים בני 4 קומות מתוכננים רבי קומות, בני 20 ו 30 קומות. הצפיפות תגדל, יהיו פחות עצים, פחות ירוק, מוסיפים רכבות קלות. למרות המגבלות יש גם יתרון, מאפשר להסתכל על הכל מחדש. עשו מיפוי של כל שבילי ההליכה בעיר. בחנו הימצאותם של שבילים אל מקומות חיוניים בשכונה – תחנות רכבת קלה, אוטובוס, סופר, בית ספר, מתנ"ס וכד`. הציעו השלמה של שבילים כאלה שישפרו הליכות בשכונה. הציגו זאת לראש העיר והוא אישר להתחיל ב 100 שבילים – לשפץ או לייצר אותם. התייחסו גם לשטחים הירוקים, כולל שטחי טבע עירוני בתוך העיר ובהיקפה. שואפים להגיע למצב שכל אחד יוכל לנסוע ברכבת הקלה ולצאת למסלול בטבע, לטבול במעיין – יש מסלולים ליד בית חולים הדסה, הן של הדסה והן של קק"ל. משלימים את כל זה בעבודה קהילתית. מקיימים קבוצות מיקוד בשכונות עם המתכנן השכונתי ומעלים שם את הצרכים הפיזיים הדרושים על מנת לאפשר הליכה. לכל העשייה הזו יש שותפים רבים: משרדי ממשלה, כמו התחבורה, ואגפים שונים בעירייה, כמו אגף שפ"ע.
לירי מברכת על הראיה המתכללת ומשתפת.
אתי אברהם, מהמחלקה לגיל השלישי של עיריית ירושלים הוסיפה כי עוסקים כבר 15 שנה בעניין ההליכה בגיל השלישי בשותפות אגף הספורט בעירייה ובזמנו גם בשותפות ג`וינט אשל. יש הרבה קבוצות שהולכות, כולל הליכה נורדית. השנה גם עושים כדורגל הליכה, יש 4 קבוצות, בעיקר גברים. עשו 16 סיורי אמנות וגם שם יש השתתפות רחבה של גברים. גב` לירי פינדלינג, מנהלת התוכנית הלאומית אפשריבריא - על הערכות ליום ההליכה 2023 – יום ההליכה העולמי הוא הזדמנות להעברת המסרים. מה התחדש השנה? מצגת מצ"ב. הרחבת שותפים, לא רק רשויות, גם ארגונים. מקווים לפרסם נתונים של ה HBSC לקראת יום ההליכה. התחילו השנה להתמקד יותר בפעילות גופנית של ילדים ונוער. יום ההליכה הוא אחד ההזדמנויות. משרד החינוך גם מעודד לפעול ביום ההליכה. מתכוונים לצאת, בשנת הלימודים הנוכחית, בקול קורא לפיילוט של מועדוני כושר עממיים בבתי ספר. תינתן עדיפות לרשויות באשכולות נמוכים ולמי שיש מסגרות מתאימות. עוסקים גם בשיווק חברתי - בשבוע הבא יהיו כל הגרידים מוכנים. רוצים לעשות קמפיין דיגיטל, עם משפיענים, שייועד לבני נוער. מציגה את תמצית גיליון הציונים של ילדים ונוער בישראל. סכום הציונים +D – יחסית לעולם יש מקום לשיפור. מתייחסת לדו"ח מבקר המדינה על הספורט העממי ברשויות המקומיות. יש שם המלצות. אפשר להשתמש בדוח כמנוף ברשות המקומית לשם יצירת השינוי. הכינה רשימת המלצות במה רצוי להתמקד: מדיניות תומכת בפעילות גופנית, יצירת שותפויות, אם מקיימים הפנינג רצוי לנצלו כדי ליצור הרשמה לחוגים. להשתמש בגריד ולהוסיף לו את שם הרשות.
דר` אפרת אפללו מסכמת – מודה לכולם. יום הלמידה הוכיח עד כמה המתאם מנהל אירוע – מחבר בין פונקציות, לא לכל אחד יש יכולות ליצור את החיבורים, למתאמים יש.
מזכירה שוב לכולם לשלוח את הטופס המתאר את פעילות ההליכה בעיר (PPT). כמו כן מזכירה את קיומו של מפגש `פותחים שנה` משותף עם משרד החינוך – רוצים ליצור את שגרת המפגשים הפרונטליים. מאיצה בכולם להירשם.
מיטל צ`ובוטרו – מזכירה שגם קופות החולים שותפות לקידום פעילות גופנית. מציעה לפעול יחד אתן כדי להנגיש את הפעילות הגופנית לקהלים נוספים.
|
