סיכום יום למידה בנושא עבודה עם נוער ברשויות המקומיות - 26.6.24
השתתפו: 58 נציגי רשויות שברשת, אפשריבריא, משרד הבריאות, משרד החינוך, קופות חולים, אשכולות, ועוד
גב` סימא ווצלר, הרכזת המקצועית של הרשת, פתחה את המפגש וציינה שהנושא של היום הוא נושא רוחב שמקיף את כל הנושאים של קידום בריאות. מדברים על הדור הבא. מברכת את שרית מנור שהחליפה את מיכאל אוחיון באפשריבריא, מאחלת הצלחה. מציינת שבימים אלה מתגבש שולחן עגול בנושא עבודה עם הנוער ומתוכנן בספטמבר מפגש פרונטלי, בשיתוף עם נציגי מועצות הנוער. מזמינה את כל מי שמעוניין להצטרף לשולחן העגול. גב` שולי ברס, מהמחלקה לחינוך וקידום בריאות, בדברי הפתיחה, ציינה שהמחלקה שלה עוברת תהפוכות ושינויים, וכי למרות זאת ממשיכים בשגרה. ביום ללא עישון בכנסת שמענו בני נוער, ברור שיש להם פוטנציאל. חשוב לשתף אותה בעשייה. גב` מיה שריג, מנהלת התוכנית הלאומית אפשריבריא, מברכת את שרית להצטרפותה לצוות. חשוב ביום הזה להתייחס לכלל בני הנוער לא רק אלה שבסיכון. דר` מילכה דונחין – ציינה שמפגשי הלמידה המשותפים לרשת ואפשריבריא הפכו למסורת. כמו כן מציינת כי באספה הכללית של הרשת, בחודש פברואר, אושרה תוכנית העבודה, נקבעו קדימויות, והושם דגש על עבודה עם נוער (לא על נוער). מודה לסימא שלקחה על עצמה להוביל את השולחן העגול הזה. כבר חברים בו נציגים משלש מחלקות במשרד החינוך (חברה ונוער, שפ"י, קידום בריאות), מהמחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות, מנהלת נוער וצעירים במרכז השלטון המקומי, נציגי מועצת התלמידים והנוער, יו"ר איגוד מחלקות הנוער ברשויות. המפגש הזה פותח את העיסוק בנושא. סימא מציינת שוב שבקידום בריאות בונים תוכניות עם הקהילה ולא עבורה. מזמינה את נציג הדור הבא. אור שמיסיאן, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, בן 17 מפתח-תקווה, מוביל את הועדה האתית משפטית של המועצה, מסכים כי הגישה של החלטות עם הנוער ולא עבורו מאד חשובה. נושא הבריאות נוגע בהרבה תחומים, קבלת החלטות משותפת תביא תועלת. מועצות התלמידים והנוער נבחרות מתוך מועצות התלמידים והנוער של בתי הספר שבוחרות את המועצות היישוביות, מאלה בוחרים את המועצות המחוזיות שהן מקבילות לחלוקה המחוזית של משרד החינוך, מתוך 7 המחוזות נבחרת מועצת התלמידים והנוער הארצית שפועלת ברמה הלאומית, עם משרדי הממשלה, הכנסת, התקשורת, בתי המשפט. מצגת מצ"ב. מיהו הנוער של שנת 2024? ברור היום יותר מתמיד שהנושא הערכי ואהבת הארץ חשובים לו. בני נוער רבים מתנדבים בפעילות עם מפונים, בחקלאות, בסיוע לחיילים, נוער סקרן, חושב ביקורתית. מאז 2020, סגרי קורונה, אירועי ה 7.10 וחרבות ברזל שבשו את שגרת הלימודים. כמו כן הקרע בעם מורגש גם בבתי הספר. בני ובנות הנוער היום מתמודדים עם דברים שאף דור לא התמודד לפני כן. כפי שיצחק רבין אמר בכנס תנועות הנוער: "יותר אתגרים עומדים בפניכם, ואתם, אתם תיבחנו ביכולת שלכם להמשיך את אשר נדרש להמשיך ולשנות את מה שצריך לשנות..." מתייחס לנושאים בריאותיים שהם צרכי הנוער היום: התמכרויות (שתיה, עישון), התמודדות עם אבדן, חרדות ובריאות הנפש, שיזוף (לא מודעים לשימוש בקרם הגנה), קשב וריכוז (אבחונים פסיכודידקטים והערכה), חברות ותקשורת (בעבר היו מפגשים ויציאות, היום יש אינסטגרם וטיקטוק), תזונה נכונה וספורט (יש היום יותר מודעות לזה). קבלת החלטות משותפת ברמה המקומית תאפשר למצות את המענה. רוב התופעות היו גם בעבר, אבל התקופה האחרונה העצימה אותם. חשבו כבר על תוכניות, למשל מדריכי עזרה נפשית בכל בית ספר, פרסומים באמצעי התקשורת העכשוויים. מאמין שתהייה לנו עבודה משותפת משמעותית. במסגרת הרשותית אפשר יהיה לדייק את המענים ולהגיע לכל אחד מבני הנוער. שאלות לאור: שרון – האם יש נושא מוביל שנתי כלל ארצי – אור משיב שבשנה האחרונה הנושא המוביל הוא בריאות נפשית, עבדו עם הפסיכולוגית הראשית של משרד החינוך ועשו מעגלי שיח ברשויות עם מנהלי השפ"ח. מירב מציינת שבחיפה פועלים כבר שנים עם מועצת הנוער, כולל ביום ללא עישון הבינלאומי השנה. המסרים לא השתנו אבל צריך להתאים אותם לדרכי התקשורת של בני הנוער. בני הנוער בונים את המסרים בחיפה. ישנן תוכניות לגבי שימוש מושכל במסכים. בחיפה התחילו לעסוק בזה לפני זמן רב. גב` ניבה מנור, מהמחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות הביאה ממצאים נבחרים מהסקר הלאומי של בריאות ורווחת בני נוער. מצגתמצ"ב. מדובר בסקר ה HBSC שבוצע ב 2023, לפני המלחמה. את הסקר מובילים משרד הבריאות ומשרד החינוך החל מ 1994, אחת לארבע שנים, אפשר לראות מגמות לאורך השנים. זה סקר בינלאומי, מאפשר השוואה בין מדינות. יש שאלות ליבה ושאלות שמוסיפים לפי הצורך. בארץ הרחיבו את טווח הגילאים. בשאלת התקשורת עם ההורים – לאחוז גבוה של התלמידים בכתות ה-יב קל לדבר עם הורה אחד לפחות על עניינים שמטרידים אותם. אחוז גבוה של תלמידים השיבו שהוריהם יודעים היכן מסתובב אחרי בית ספר, בלילה, מי חבריהם, איך מבזבזים את הכסף. רק כמחצית יודעים כמה זמן גולש באינטרנט ובאילו אתרים. אכילת ארוחת ערב עם המשפחה ברוב הימים – מעל 90% באוכלוסייה הערבית ובאחוזים נמוכים יותר ביהודית. אחוז נמוך יחסית של תלמידים מדווחים שיש להם תמיכת מורים גבוהה. בקבוצות מיקוד של תלמידים ושל מורים קבלו תמיכה לממצא זה. אחוז התלמידים שחשו בדידות חברתית, בהשוואה לאורך השנים, מ 1998 ועד 2023 – עלה בעשור האחרון. שימוש במסכים – אחוז ניכר של תלמידים מבלים הרבה שעות ביום מול מסך. כ 15% מוגדרים כמתמכרים למסכים, נמצאים במקום גבוה בהשוואה בינלאומית. יש בזה קפיצה לעומת 2019 וזה לא ייחודי לישראל, כנראה בעקבות הקורונה. היפגעות מאלימות ברשתות – כ 11%, יותר בבנים מאשר בבנות. שיעורים דומים מודים שהם השתתפו בפגיעה באחרים. הרגלי אכילה – לא אוכלים ארוחת בוקר בימות השבוע – שיעורים עולים עם הגיל וגבוהים יותר במגזר היהודי. שתיית משקאות ממותקים לפחות פעם יום – בעיה חמורה בחברה הערבית. במקום גבוה בהשוואה בינלאומית – נושא חשוב להמשך התערבות. גם בתחום ההשמנה – ישראל במקום גבוה בהשוואה הבינלאומית. אורח חיים יושבני – פי שתיים בבנות לעומת בנים – עולה עם הגיל. לאורך השנים, רואים החמרה במצב בקרב הבנות. בהשוואה בינלאומית אנחנו במקום שני. אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות – במגזר הערבי כ-9% התנסו בכתות ה-ו, אחוז נמוך יותר ביהודי – צריך להתחיל את ההסברה לכל המאוחר בכתות ה-ו. 16% התנסו בסיגריה אלקטרונית, 14% בסיגריה רגילה ו- 13% בנרגילה. עוברים בין המוצרים, רובם משתמשים בשני מוצרים. במהלך השנים יש ירידה בהתנסות בסיגריה רגילה אך עליה בשימוש בסיגריה אלקטרונית. שתייה מופרזת של אלכוהול למטרת השתכרות – עולה עם הגיל. אלימות בין אישית – כ-10% דווחו שהיו קורבנות לבריונות בשטח בית הספר – יורד עם הגיל. השיעור גבוה יותר בחברה היהודית. אחוז דומה דווחו שהשתתפו במעשי בריונות. בהשוואה בינלאומית, דיווח עצמי על מצב בריאות נמצאים במקום טוב למעלה, שביעות רצון מהחיים באמצע, רווחה נפשית ציון נמוך יותר, תחושת בדידות – ציון נמוך בהשוואה למדינות אחרות, מצוקה נפשית – נמצאים במקום גבוה. ברוב המדינות שבסקר רואים את המגמה של עליה במצוקות נפשיות מאז הקורונה. ניבה מבקשת לתעדף את ששת הנושאים שיש צורך להתערב בהם ברמת הרשות – השאלה נשלחה בוואטסאפ. אבי רומנו, מנהל יישובי של הרשות לביטחון קהילתי במ.מ אפרת – מתאר מניסיונו איך עובדים עם בני נוער – מסכים עם סימא שזו תורה שלמה. זו התקופה הכי משמעותית בעיצוב האני של בני הנוער. הגיע לאפרת ב 2001, הקים את היחידה לקידום נוער – זו התעסקות עם נוער בסיכון. אחרי 10 שנים הקים את מטה הנוער – בניית מענה לנוער נורמטיבי, היום מתעסק בנוער וצעירים ותוכניות המניעה ברשות. הדבר הראשון שעשה כשהגיע לאפרת היה להכיר את השטח ולהציג את המידע לכל הגורמים, ולבנות תוכניות שנותנות מענה. מתוך הניסיון שלו, מציג את העקרונות המנחים בעבודה עם נוער: א. איתור וחיזור – הכרת השטח בכל הרמות - איתור מקומות הבילוי והפנאי שלהם, הכרות עם עולמות התוכן שלהם, עם המעגלים החברתיים בתוך הישוב. בנוער קצה, הכרות עם התופעות השונות, בנוער נורמטיבי – הכרות עם החוזקות והחולשות, הכרות עם המקומות שלהם בבית הספר ובמתנ"ס. יצא לרחובות, הסתובב בשעות שונות ביממה, למד להכיר את עולם הנוער. כדי להפוך לדמות מעצבת ומסייעת, צריך להכיר. כולל גם את עולם המדיה – לדעת לזהות תכונות, מהלכים וסיפורים אישיים של הנוער. ב. יצירת הזדהות – הגיע לאפרת לאחר פציעה קשה, נראה פצוע. ברגע ששיתף את בני הנוער בחולשה שלו, הם נפתחו ושיתפו את החולשות שלהם. זה יצר הזדהות. הזדהות אפשר ליצור ע"י שיתוף בעולמות תוכן, להציף את המכנה המשותף. למד להכיר את קבוצות הכדורגל, כי בזה עסקו בני הנוער, את המוזיקה שאוהבים. כדי להזדהות עם בני נוער ברמה סיכונית, היה מתלבש בצורה מתאימה, כדי שהמגע יהיה בלתי אמצעי, שירגישו שהוא אחד משלהם. תמיד גם זוכר להתייחס לאירועים משפחתיים שלהם. ג. "אני כאן בשבילכם" – בכל עניין, להקשיב, להיות – נותן את הביטחון. לאחר שנערה אחת העזה ופנתה לעזרתו, הפיצה את המידע – מאז היו לא מעט פניות. המפגש עם בני הנוער היה בכל מקום אפשרי, במשרד, בחצר, ברכב, על הברזלים בשכונה. כל מקום אפשרי אליו יכול להגיע בזמינות גבוהה הפך לחדר הטיפולים ושם ניהלו את השיח. ד. יצירת אמון – רמת הרגישות שלהם לאמון היא מאד גבוהה. מצפים מהמבוגרים לאמת. להיות אמיתי כלפיהם היא חיונית. השתדל לא להבטיח דברים שלא יכול לקיים. האמון נוצר כשיש משך של זמן. זה קורה ברצף אירועים. ה. להיות מבוגר משמעותי. הנוער זקוק לאהבה, הקשבה. גב` מלכי כץ, מ"מ ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, בשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך, שנה ראשונה בתפקיד, 14 שנים פעלה כמדריכה ביחידה למניעת אלכוהול, סמים, התמכרות למסכים. בחודשים ינואר-פברואר, משרד החינוך הזמין מפרופ` יוסי הראל סקר "יד על הדופק", בתקופת המלחמה. לפני הקורונה דיווחו 25% מבני הנוער על מצוקות נפשיות, בעקבות הקורונה – 46% מבני הנוער, ועכשיו מדווחים 53% מהתלמידים על מצוקות נפשיות. הרבה יותר ילדים יכולים לדבר עם הוריהם, מרגישים שייכות לביה"ס. מבוגר משמעותי ומעורבות בקהילה הם גורמי הגנה וחוסן. בשפ"י מתקיימת תוכנית "עמיתים ומשפיעים" – הכשרת בני נוער כמובילי דעה. בשלושים השנה האחרונות היו מאות הכשרות לבני נוער. למה עושים זאת? כי לקבוצת השווים יש השפעה. מצגת מצ"ב. הקבוצה עוזרת לגיבוש ערכים, נותנים כוח אחד לשני, לכל קבוצה יש קודים משותפים, שפה משלהם, מבינים את הבעיות. גיל ההתבגרות – שנים קריטיות לגיבוש הזהות. הקבוצה מהווה תמיכה. מחקר בדק מה המשותף לתלמידים שלא התנסו בחומרים פסיכואקטיביים – הם בעלי תפקיד מנהיגותי בבתי הספר. השתייכות לקבוצת מנהיגות, חלק ממשימה משותפת, מגביר את תחושת השייכות ומייתר את השימוש בחומרים (עישון, אלכוהול). בני הנוער מדברים עם בני נוער בגובה העיניים, מבינים את הקשר בין שעמום, או בדידות ומצבי סיכון. הם יודעים לזהות מצבים מסוכנים שבהם נמצאים חבריהם, יכולים לשוחח על ההבדל בין דיווח להלשנה, יכולים להשפיע על עמדות. איך בונים קבוצת מנהיגות? ראשית רוצים "להדליק ניצוץ" – נותנים לחברים לבחור את הנציגים. הכשרה של יומיים יוצרת תחושת שייכות, מדליקה ניצוץ, מציבים מטרות משותפות ומקדמים יוזמות. הקבוצה הנבחרת מקבלת ליווי לאורך כל הדרך. בכל בית ספר שבתוכנית יש מוביל בית ספרי (לעיתים זו היועצת) שגם מתוגמל על כך והוא המלווה. איך עושים את השיח עם בני הנוער? מבוגר שרוצה לקיים שיח רלבנטי עם תלמידים, מגיע עם העקרונות שלו אבל צריך לוותר על זכות ההטפה, זכות הווטו, מוותרים על דיבור מתוקף סמכות, לא נותנת הנחיות. המבוגר צריך לצאת מאזור הנוחות שלו. צריך לבוא מעמדה סקרנית, עם אמפתיה, להבין את האמונות, הרגשות. המבוגר צריך לשאול שאלות סקרניות, לבוא ממקום של כבוד. ישנה חוברת שלמה בנושא שיח רלבנטי עוד צדדיםלסיפור – מפרטת איך מדברים עם בני נוער. לסיום – הלוואי שנלמד איך לדבר בלי טלפונים ניידים, ליהנות בלי לשתות אלכוהול, לחייך לא רק לסלפי, לעוף ולחלום בלי סמים, להיות חברים ולשמוח מהדברים הפשוטים. שאלה מהרצליה – מה עם תוכנית `בעד עצמי` ואיך ניתן לקדם אותה ברשות בשיתוף המנהלים? מלכי משיבה כי ישנן תוכניות רבות – יום של תכלת לגיל הרך, שואפים לבחור נכון לכתות ה-ו, הכוחות שבדרך. לכל ישוב יש מדריכה. יש ביחידה 63 מדריכות בפריסה ארצית. מציעה ליצור קשר בכל ישוב עם המדריכה המקומית. יש גם מדריכות דוברות ערבית. גב` שירלי רחמיאל, מנהלת תחום פיקוח ותזונה באגף התזונה במשרד הבריאות – מתארת פעילות שנעשתה עם פרלמנט הנוער בשיתוף המועצה לשלום הילד. מצגת מצ"ב. המועצה לשלום הילד עובדת כבר מ 2018 עם פרלמנט הנוער במטרה להוביל תהליכי שינוי. בפרלמנט שותפים 100 בני נוער מרהט ובאר שבע. השנה עסקו בתחום התזונה, במפגשים פרונטליים. עסקו בשני נושאים: תזונה בריאה ומיטיבה והשפעת הרשת על תזונת בני נוער. משרד החינוך היו שותף, המטרה היתה לשמוע מבני הנוער את התפיסות, העמדות, החסמים. היו 7 מפגשים. המפגש הראשון היה במשרד הבריאות, היה גם מפגש בכנסת ושאר המפגשים באוניברסיטת בן גוריון. לימדו אותם ובעיקר למדו מהם. קיימו דיונים בקבוצות ובמליאה. היו להם רעיונות חדשניים. בני הנוער ציינו שהיו רוצים לקבל מידע בעיקר מגורמי ספורט ובריאות וגם מההורים. הציעו הצעות שונות כמו הכשרות להורים, עקרונות לשיח בנושא תזונה ודימוי גוף, עידוד תזונה בריאה במרחב הדיגיטלי, הבטחת מזון בריא בבתי ספר. רוצים אוכל בריא בבתי ספר. העלו את הדברים במשרד החינוך והבריאות. מנסים לקדם את הנושאים שעלו. מצ"ב חוברת בנושא פרלמנט הנוער. יעל ענבר משלימה – הפרויקט מובל ע"י המועצה לשלום הילד. בכל שנה הם חוזרים על התהליך עם משרד ממשלתי אחר. הדגש – מקשיבים לבני הנוער ומתחשבים בדעתם. מר איימן פרו, מתאם הבריאות של דלית אל כרמל. בארבע השנים האחרונות שימש כראש מחלקת הנוער בעירייה וגם מתאם הבריאות. לאחרונה התמודד בבחירות. היום מתפקד כממלא מקום ראש המועצה בדליית אל כרמל, בתחום הבריאות והנוער. מחלקת הנוער עוסקת בחינוך הבלתי פורמלי, פועלת לפיתוח מסגרות חינוכיות וחברתיות, להעצמה וטיפוח מנהיגות חברתית בקרב בני הנוער, לגשר בין בני נוער. המטרה – לעצב דור מוביל, אכפתי ואחראי, הרואה בנתינה ערך עליון. אוכלוסיית היעד היא ילדים ונוער מגיל 3 עד 18. יש 3,441 ילדים ובני נוער. כדי לקדם את הבריאות חייב לחזק מנהיגות, מעורבות חברתית, חינוך סביבתי, הכנה לצה"ל ולאקדמיה – אלה תחומי הליבה של תחום הבריאות. הפרלמנט אצלו – מועצת הילדים והנוער היישובית. את תוכנית המנהיגות מובילה יוצאת תוכנית מנדל. מקפידים להכיר את השכנים ולשתף את מה שיש להם עם אחרים (לא דרוזים). מעורבות חברתית – סיוע לנזקקים, יום המעשים הטובים, ביקור משפחות שכולות. חינוך סביבתי – יש 17 גנים שהם ירוק מתמיד, עוסקים בשינויי אקלים, סימון שבילי הליכה. בריאות ופנאי – אורח חיים בריא מגיל צעיר, חוגים – אמא ובת מכתות ז`-ט נפגשות לאימון משותף בסטודיו, הסברה ומניעה בתחומי עישון, סמים ומיניות, דגש על היום הבינלאומי ללא עישון. מקיימים חצי מרתון – עלו על מפת המרתונים הארצית. בבתי ספר מקיימים שבוע בריאות. תוכנית אורח חיים בריא לכתות ב`. מכינים כריך בריא בבית עם ההורים, מצלמים ושולחים למחנכת הכיתה. מקיימים את יום ההליכה העולמי. פרויקט מיוחד – כיתה חונכת – תלמידי כתות ד` הופכים להיות מורים לכתות א` על חשיבות המזון הבריא לגוף ולנפש. הפסקה פעילה. ביטלו את כל הקיוסקים בבתי הספר – מאפשר לתלמידים להביא ארוחה בריאה מהבית. לסיכום – רואים את הנוער כשסוכן שינוי בתחום הספורט והבריאות. דרך הבריאות והספורט אפשר ליצר קשרים חברתיים, חוסן נפשי וגופני וחיזוק הקשר הבין דורי. גב` שרית קופפרמן, רכזת קידום בריאות בלשכת בריאות מחוז אשקלון – דברה על `גיל ההתבגרות – צומת מסיכון לסיכוי` – מצגת מצ"ב. במחוז אשקלון יש 5 ערים ו-6 מועצות אזוריות. השירות המונע לגיל הרך ניתן ע"י הלשכה רק באשדוד אשקלון ושדרות. שירותי בריאות התלמיד ניתנים על ידי הלשכה לכל הרשויות. זו הלשכה היחידה בארץ שמפעילה תוכניות מניעה לנוער על כל הרצף ובכל המסגרות. בגיל ההתבגרות, בני נוער צריכים להסתגל לשינויים. מנסים לפתח זהות ועצמאות ומצד שני דורשים מהם "להתיישר" על פי הרוב. יש להם הרבה ידע, לא תמיד נכון או עדכני. הם חשופים להפרעות אכילה, אלכוהול, אלימות ברשת, מיניות, התמכרויות לסמים, מסכים, הימורים. ההורים מרגישים שאין להם את הידע איך לשוחח עם המתבגרים. בני הנוער בודקים את הגבולות. יש שאין להם גבולות, לוקחים סיכונים. התוכנית – להתבגר בריא. כשנכנסת לקבוצה של בני נוער – מציגה את עצמה ואומרת שהיא לא המורה או המרצה, אין לה ספק שהם יודעים, אין לה ספק שהם פעילים מינית. לא באה להטיף. המטרות – העברת ידע, העברת האחריות על המתבגר ללמוד מיומנויות מתוך אמונה ביכולת. הכוונה לתהליך קבלת החלטות מושכל. עובדים על סיטואציות, סימולציות. עידוד מתבגרים לשוחח עם מבוגר משמעותי. אוכלוסיות היעד – ילדים ומתבגרים בגילאי 10-18 עם חלוקה ברורה לשלש קבוצות גיל, הורים למתבגרים, קבוצות משולבות הורים וילדים – הופכת להיות מתווכת ביניהם, וצוותים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות. כל התוכנית מחולקת לסדנאות. 6 מפגשים בנושא מיניות, 3 מפגשים בנושא תזונה בגיל ההתבגרות ושלשה מפגשים בנושא מניעת התמכרויות. יכולים לבחור נושא אחד או לקחת את כל המפגשים. "אמילי" – `אני מה יצא לי` – כשרוצה לשווק את התוכנית, פונה לכל המעגלים – מועצת תנועות נוער, אגף חינוך, רווחה, קליטה, רשות לביטחון קהילתי, ועדי הורים, מתאמי בריאות, תוכנית 360, יחידות הנוער. יש מקומות שהמפגשים משותפים לבנים ובנות ויש מקומות שנעשה בנפרד. בקבוצת נערות בסיכון בקרית גת התחילה עם נושא התזונה. דרך הנושא הזה יצאו גם לנושא המיניות. כל זה באמצעות הפעלה. במפגש הראשון נוהגת להשתמש בשפה של הבנות. כשהן טוענות שמדברת גסות – עוברת לשפה שלה. מדריכה סיירת הורים (בקריית מלאכי) – עבודה בקבוצות. פועלת בתוך המסגרות הפורמליות, מדריכי מוגנות וצוותים במסגרות לא פורמליות – כולם מקבלים הכשרה. נמצאת לבד בכל המסגרות מתוך כוונה לבנות אמון. התוכנית היא פיתוח של שרית. מאמינה שהתוכנית צריכה להיות בכל מקום. מציעה את התוכנית לכל בתי הספר – רק 10% הסכימו לקבלה. מציעה לכולם לפנות למקדמי בריאות מחוזיים ונפתיות. לסיכום – סימא מודה לכולם, מזכירה שיתקיים מפגש פרונטלי ב 18.9 וכי מוקם שולחן עגול לעבודה עם נוער ברשויות המקומיות. מוזמנים להצטרף.
