השתתפו: שורוק מחמיד, הזאר אגבאריה (אום אל פחם), דר` סיהאם כעכוש-עטאמנה (באקה אל גרביה), מירב קובריגרו (חיפה), דפנה חכמו (טירת כרמל), שרח ביבאס (קריית אתא), אור שלו (קריית ביאליק), שרית בן שושן (קריית מוצקין), שולי ברס (משרד הבריאות), מיה שריג, נאסים אסי (אפשרבריא), גליה שפריר- ציונוב (ארגון בטרם), סימא ווצלר, תחיה קרבטרי, מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)
מילכה – המטרה העיקרית היא למידת עמיתים. פעם בחצי שנה לדווח על הדברים החדשים שהיו באותה תקופה. הצלחות, אתגרים והתייעצויות.
מטרה נוספת היא יצירת שיתופי פעולה בין רשויות סמוכות, קופות חולים וארגונים כמו בטרם וכמובן מקדמת הבריאות בלשכה, שחשוב לסנכרן איתם. סיכמנו עם מיה אחרי שאפשריבריא הצטרף שנוסיף גם תחום תוכן – היום זה "מה אפשר לעשות בתהליכי קידום בריאות, בלי תקציב". מציעה שיציגו מה נעשה ונקיים דיון איך אפשר לעשות אותו דבר ללא תקציב או איך אפשר לתקצב אחרת. סיהאם - היה לנו עומס גדול השנה בגלל תוכנית 550. אבל יש לנו תכנית אסטרטגית ל 5 שנים, אושרה. יש לה וועדת היגוי של כל הקופות ונעשה שולחן עגול לקדם את התהליכים. היתה לנו השתלמות ל 77 גננות ומורות. רכשה להם קורס של משחקולוגיה בבריאות. תכני בריאות במשחק. זו תכנית של גב` מור קנדי. בנתה את התוכנית יחד עם שרון ג`ורג`י. יחד בחרו את המרצים. איך אפשר עם טכנולוגיה לעשות תכנים חדשים לילדים. היה מרצה על שימוש בבינה (מלאכותית). בסופו של תהליך היה להם מוצר. הקימה וציידה עוד 2 מטבחים בבתי ספר יסודי וחדר כושר לנשים ופינה לפעילות גופנית לילדים מתחת לגיל 5. שולי- מה אפשר לקדם בלי תקציב? סיהאם – אפשר עם שיתופי פעולה ואיגום משאבים עם מחלקות בתוך הרשות וקופות חולים או אקדמיה ומתנ"ס. כל הדברים של הסברה אפשר לעשות בלי תקציבים. אבל אי אפשר תכנית לטווח ארוך ללא תקציב וגם לא יתנו לנו לאורך כל השנה. היו לנו כמה תוכניות הסברה השנה, קופות חולים נתנו מרצים על הנקה, התפתחות התינוק, אבל לא תכנית גדולה עם אימפקט, מעקב והערכה – את זה אי אפשר לעשות בלי תקציב. שרית – הצטרפה באיחור כי ארגנה הבוקר בוקר מפנק לאימהות בחופשת לידה. הבאנו מישהו ממכבי בנושא תקשורת ושפה, היה כיבוד בריא והרצאה מהנה. זה היה שיתוף פעולה של כל הכובעים שלי (מעמד האישה, העצמת המשפחה, רכזת פרויקטים, מתאמת בריאות). סיהאם – יש עוד הרבה פעילות. יש לנו תכנית ששפית נכנסת לגנים ומכינה איתם אוכל. היא גם מכינה אוכל עם חטיבות הביניים. יש כל הזמן עבודה בתוך בתי הספר בנושא פעילות גופנית, היגיינה ותזונה. כל הפעילות הזו נעשית בשוטף. הקמנו מטבח קהילתי ושם יש סדנאות עם השפית. בבתי הספר נתנו כמה סדנאות ומשם הם ממשיכים, במסגרת תוכנית גפן, הכנת אוכל בריא. לבתי הספר יש תקציבים. אם הם חושבים שמשהו נכון – הם משתתפים בהשגת תקציבים. הילדים נהנים בפעילויות האלה, חלקן נעשות עם ההורים וחלקן גם עם סבים וסבתות. מכאן יבוא שינויי התנהגות. בפעילות גופנית – העירייה מספקת ציוד ובית הספר דואג לתשתית. שורוק – ללא תקציב, העבודה תהיה מוגבלת במיוחד. ארגונים ועמותות לא תורמים כסף, רק הרצאות. אם זה המצב אנחנו רק נתמקד בהעלאת מודעות. אבל זה לא יעזור לקדם בריאות. אפשר לעבוד עם בתי ספר מקדמי בריאות ללא תקציב – אבל גם הם מוגבלים בתקציב. חלק מהם מנצלים את הגפן ולא כולם רואים את הבריאות בקדימות הראויה. גם הם לא קיבלו השנה תקציב ממשרד החינוך. כל בתי הספר באום אל פחם מקדמי בריאות. צריך לעשות הערכה לתוכניות שלנו, וזה גם עולה כסף. עשו הערכה של תוכנית בשני בתי ספר בשיתוף פעולה עם מכללת עמק יזרעאל. גם הסוקרים וגם החוקרים רוצים כסף. אנחנו חלק מ 550 אבל אנחנו מוגבלים, מחויבים לעבוד רק בסוכרת והשמנה. אבל עדיין, יש הרבה דברים לעסוק בהם שהם לא תחת 550. עשינו הרצאות לתלמידים בנושא חוסן ועשינו תכנית חוסן לעובדים. כל תכנית עלתה 30000 ש"ח. צריך כסף. ללא תקציב לא יוכלו להשיג את מטרותיהם. גליה – לפעמים התקציב הוא גפן, לפעמים זה מגיוס קרנות, אבל עדיין אפשר לייצר הרבה עבודה ולא להישאר רק ברובד הרדוד אלא גם לעשות תהליכי רוחב. תוכנית חינוכית – תהליכית שפיתחו עבור כתות א-ד, דרך סיפורים, משחקים והפעלות מטמיעים את קידום הבטיחות. הפיתוח נעשה על ידי מומחים בתקציב שגייסו מאחת הקרנות. חיבורים ויצירת שותפויות יכולים לקדם פעילויות ותהליכים. מאמינה שהשינוי האמיתי נעשה בתהליכי עומק. צריך לראות איפה התקציבים כן קיימים. לאגם משאבים. התוכניות של בטרם נמצאות בגפן. יש גם אפשרות לרשות להשתמש בגפן. אנחנו מגייסים מאלטשולר שחם, בעיקר עבור תוכניות לגיל הרך. אנחנו מפתחים את המיומנות והיכולת לגייס כספים. בטרם ממשת את זה עם רשויות מקומיות. שולי – ממי אפשר בבטרם ללמוד איך מגייסים תקציבים? מילכה – מי אצלכם בארגון יכול ללמד אותנו איך מגייסים משאבים מחברות? גליה – המנכ"לית. משקיעים בזה משאבים. אין מה לעשות, בעולם הזה כל הזמן צריך לגשת לקרנות. פיתחנו דברים דרך קרן העיזבונות של המדינה. צריך כל הזמן לנסות ולעשות חיבורים עם עוד גורמים. שרית – עובדת כל הזמן בשותפויות וכך פותרת את בעיית המשאבים. דפנה – לגבי משאבים, הבסיס של העבודה שלנו זה לחזק את השותפויות בקהילה. ולפני שמתייחסים ליהלומים בקהילה (אנשים פרטיים), קורים הרבה דברים של בריאות בקהילה, תכנים משותפים. יש מחלקות אחרות שעוסקות באותם נושאים. בטירת כרמל אנחנו בונים תוכניות עבודה שנתיות משותפות ואז לא כל התקציב יושב עלי. מבחינה תקציבית, התקציב חשוב, אבל דברים לא יפלו אם לא יגיע הקול קורא. פשוט עושים התאמה לתוכנית. מתחברים לביטחון קהילתי, טיפות חלב, ספריה עירונית, אגף שפ"ע, פיקוח, דוברות, חינוך, רווחה. כל תוכנית רוחב מתחברת לוועדות גיל כדי לראות את התכלול של הגילאים, למשל ותיקים, תחת גג אחד. למשל, הקול הקורא של קרן רש"י לאיתור אזרחים ותיקים וחלוקת ערכות לשעת חירום. הרווחה קיבלה. טירת כרמל היא צעירה באפשריבריא ולכן אנחנו נשענים בעיקר על שותפויות בתוך העירייה. השנה הצלחנו לקדם תזונאית יישובית שבעיקר עבדה בבתי ספר וקבוצות מיקוד של מעונות יום, קבוצות ברווחה, אזרחים וותיקים. העירייה מימנה עד כה. זו תוכנית מוצלחת מאוד ונראה איך נמשיך בשנה הבאה. יש פרויקט מחקרי של בריאות העובד בשיתוף אוניברסיטת חיפה, במסלול קידום בריאות. חצי מהעובדים מילאו שאלון, שזה יפה, ולפי זה נבנה תכנית התערבות. עכשיו הסטודנטים מראיינים נציגי מחלקות שונות – ביחד תהיה תמונה רחבה שתהווה בסיס לבניית התערבות. אני התארחתי כמרצה אורחת בקורס שלהם. מילכה – חוזרת על ההמלצה – כל רשות צריכה לעבוד עם אקדמיה. זה WIN-WIN וזה בדרך כלל לא עולה כסף. דפנה - זה לא עולה כסף, אבל צריך לפנות זמן לזה. זה זמן שלי וזמן שלי זה משאב. שולי – מזכירה שבטירת כרמל כבר היה קשר עם האקדמיה בחיפה – בנושא שימוש במתקני כושר בגינות. דפנה – המחקר הזה נעצר בגלל שהדוקטורנטית עזבה את האוניברסיטה. מילכה – לא קשה ליצור את הקשר. למשל בבאקה יש מכללה אקדמית. מירב – אם יש לאקדמיה חינוך סביבתי – זה גם כוון טוב. לקראת היום ללא עישון יזמו שותפויות עם האגף לחינוך בלתי פורמלי ועם תנועות הנוער ומועצת הנוער העירונית. זיהו מקום חדש שאפשר להתערב בו. אחת לשנה מתקיים כנס של מועצות הנוער, הכנס השנה היה סביב תרומה לקהילה. מצאו לנכון לחבר בין מתנדבים מבוגרים של האגודה למלחמה בסרטן לנוער הצעיר ביום ללא עישון. שמחה לגלות שעדיין יש נוער ערכי והייתה אינטראקציה טובה. פעולה נוספת עם הנוער לקראת היום ללא עישון – עשו סיעור מוחות כדי לחבר מסרים לעידן הנוכחי. הנוער מצא חלופות טובות והעלו קמפיין ברשתות החברתיות. מקדמי בריאות צריכים לזהות מה קורה בשטח ואם נעשים דברים בתחום קידום בריאות – להתערב ולהיכנס ולא ליצור כפל משאב. לדוגמה, נכנסנו לפעילות של אירועי הקיץ של בטרם, שילבנו שם פעילות של האגודה למלחמה בסרטן, לקראת היום ללא עישון. הבאנו תוכן ופעילות שלנו והתלבשנו על אירוע קיים. יש הרבה משאבים שיוצאים ברשות בתחום קידום בריאות וספורט שיכולים להוות מכפילי כוח בשבילנו וגם כמובן להיעזר באקדמיה. יש אינטרס משותף. האקדמיה מאוד רוצה כר מחקרי ופרקטיקום לסטודנטים. פועלים בשותפות עם ביה"ס למדעי הסביבה בנושא של גידולים הידרופוניים וביה"ס לבריאות הציבור התחבר כאן באספקט המחקרי. ממשיכים מיזם על הקשר בין סביבה, טבע עירוני ובריאות. שרית – מבקשת סיוע בחיבור לגופים אקדמיים. גליה – בהמשך לדברים של מירב על התחברות לאירוע קיים, עשינו אותו דבר. התעקשתי להצטרף לפעילות של זוהר יחיאלי מעמק הירדן. הצטרפנו לפעילות שלה. יש לה פעילות שנתית של ספורט על המדשאות בחוף צמח. בתחילת ההתקשרות היו תהיות מה זה יוסיף לאירוע אך הצליחה לשכנע. חיברו צוות מבית חולים פוריה, שעסק בהדגמת החייאה לילדים, הביאו צלחות מעופפות, פתחו מתחם הפעלות של הורים וילדים. דרך זה הדריכו על בטיחות ילדים. התחילו נקודתית והמשיכו ליחסי עבודה מסודרים. שרית בן שושן – דוגמאות לשותפויות: ביום ללא עישון, קיימו פעילות הסברתית עם האגודה למלחמה בסרטן. ביום היוגה, בשיתוף האגודה לספורט, עשו יוגה בפארק, הם סיפקו לנו מדריכים. סיהאם – שואלת את גליה, איך בוחרים את הרשויות השותפות לתוכניות שלכם? גליה - או על בסיס נתונים של היפגעויות, או שמוצאים שותף טוב שאפשר לעבוד אתו. הסיבות מגוונות. אני אשים את המשאבים שלי איפה שיש סיכוי להצלחה והמשכיות. תשמח לשתף פעולה עם סיהאם. שרח – עובדת תחת רשת המתנסים. זה אומר שאין תקציבים אבל יש רשת קהילתית רחבה. עובדים גם בשיתופי פעולה. עוסקים בתזונה, אלרגיות ותזונה בצהרונים. קיבלו סטז`רים של קריית שמונה – עשו תצפית באתר של צהרוני ילדים, בנו תוכנית הדרכה, העריכו. פיתחו לומדה לנושא האלרגיות כחלק מההכשרה לאנשי הצוותים בצהרונים. עכשיו מחזירים שיתופי פעולה בעזרת שולחנות עגולים. פעילויות לאימהות ואבות אחרי לידה. פעילויות בגינה הקהילתית, שהקימו מתקציב אפשריבריא. תוכניות לקשישים וילדים יחד. יש רצון להרחיב את הפעילויות להגברת החוסן. עשו סקר במרכזי צעירים ומשפחות, דרך בתי כנסת. עכשיו מפתחים תוכניות לפי התוצאות. מנסים לגייס יותר בתי ספר מקדמי בריאות. הצלחנו להגיע מ 2 בתי ספר מקדמי בריאות לפני שנתיים ל 14 בתי ספר מקדמי בריאות (כולם). שרח בעצמה מעבירה הרצאות למורים וגננות. שרית - מבקשת יותר אנשי קשר. היא לא מצליחה לתפוס את אפי שיכשיר פקחים. אור- לגבי התקציב - אנחנו לוקחים תקציבים מהגפן הרשותי, מתקציב החינוך, נוער, ביטחון קהילתי, פיס, קק"ל. אבל זה לא פתרון לטווח הארוך. אם רוצים מחלקת בריאות צריך תקציב מסודר. אתמול התחלנו קבוצות כושר של החופש הגדול. מתחילים קבוצות תזונה במועדוניות. מתכוננים לשבוע הנקה. אירועים לגמלאים, עם קופות חולים. מנסים לאגם משאבים. מקווים לחודשים יותר טובים. שולי- שמענו הרבה רעיונות וכדאי לעבד אותם כשמתכננים ימי למידה לשנה הבאה. יש דברים שאולי ברורים למתאמים פה אבל לא לכל המתאמים. כמו עבודה עם אקדמיה. צריך לפשט את הדברים האלה. כדאי לשמוע גם מהאקדמיה על יצירת הקשרים. גם לדבר עם בטרם איך לגייס תקציבים. עכו גם עושים אותו דבר – איך מחפשים ועונים לקולות קוראים. סיהאם – לנו יש שיתוף פעולה באמצעות ספירת הגליל, עם אוניברסיטת בר אילן, בתחום החירום, אבל לא יותר מזה. אור – אנחנו עובדים עם תקציב סגור – גובים תשלום סמלי לפעילויות, השנה העלו את המחירים. למשל, מפגשי כושר לאזרחים ותיקים (10 מפגשים) – העלו את המחיר מ 50 ₪ ל 100 ₪. זה מאפשר תקציב סגור. לא קיבלו תלונות על כך, כל 5 הקבוצות התמלאו. זה מכסה את עלות המאמן. דפנה – יש ללקט ישראל הרבה פעילויות שאפשר לעשות ללא תקציב. יש להם גם תוכניות לקידום נוער. יש לקט בריאות לבתי הספר במעמד סוציו-אקונומי נמוך. גם תוכניות לחברה החרדית. יש תוכניות לאזרחים ותיקים, דרך המשרד לשוויון חברתי ברמה ארצית. גם קרן רש"י או הג`וינט והשיתוף עוזר לנו לבדוק אופציות שלא ידענו שהן קיימות. השיתוף עשוי לעזור. מילכה – שלחתי כמה קולות קוראים שונים בתקופה האחרונה לכולם. דפנה – יש תחושה, ברמה הארצית, שאנשים לא רוצים לשתף כי הם מפחדים שזה ינגוס להם. וזה חבל כי זה יכול לעזור לכולם. מיה – במסגרת המיזם החדש עם הג`וינט אנחנו בונים מאגר תוכניות והוא יהיה פתוח לכולם. אנחנו בונים מלמטה למעלה – תוכניות שלכם, ואנחנו מאתרים תוכניות מלמעלה למטה – של משרדי ממשלה שונים, עמותות וארגונים. מה שחשוב זה הנגשה. סיהאם – אולי נקבל רשימה של אנשי מידע שרוצים לעבוד עם כולנו. מיה – המאגר הוא לא מאגר קרנות אלא מאגר תוכניות של משרדי ממשלה מסוימים. זה לא מאגר קרנות שתורמות לתחום. זה פחות העניין שדיברנו עליו. מילכה – רשימה של קרנות לא עוזרת כי כל קול קורא יוצא בזמן אחר. מיה – אפשר להכניס ליומן מתי יש קול קורא לקרן מסוימת. שולי – זה עבודה. סיהאם – כל ההצעות האלה אינם תחליף לקול קורא של אפשריבריא. מיה – השנה לא יהיה קול קורא. יהיה מתווה פעולה. רשויות יכנסו באופן אוטומטי ולא יצטרכו להגיש בקשה בשביל להצטרף. מבחינת אופן הפעולה, זה יהיה דומה למה שהיה. לא צריך להגיש תכנית לפני כן. סיהאם – רשויות של 550 גם זכאים? מיה – הם יהיו חלק מהליווי אבל כנראה לא מהתקציבים האלה. סיהאם – אבל אנחנו מתעסקים, במסגרת 550, רק בהשמנה וסכרת. זה לא כולל דברים אחרים של קידום בריאות. מיה – אבדוק בשבילך. נאסים – צריך למצוא את השותפים המתאימים לליווי מהלכים עד שהדברים יתבהרו יותר. שולי - יש הרבה נקודות למחשבה.....
