פרופיל בריאות עירוני – מהות ומשמעות
חלקו הראשון של המפגש יועד לנושא הפרופיל העירוני. מילכה הציגה את נושא הפרופיל העירוני במסגרת מחויבותה של העיר הבריאה לשפר את הבריאות ולצמצם פערי בריאות, התייחסה לחשיבותו ודרכי הכנתו, תוך שילוב מספר דוגמאות של ממצאים השוואתיים – בין ערים ובתוך ערים (מצגת מצ"ב). המידע שנאסף באמצעות סקר התושבים מאפשר זיהוי פערי בריאות ואילו נתונים שמתפרסמים במקורות קיימים (למ"ס, משרד הבריאות) מספקים ממוצע כלל עירוני בלבד. נתוני הפרופיל העירוני מוצגים לראש העיר ולמסגרות נוספות. על בסיס המידע אמורים להכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח הבריאות והקיימות.
תהליך הכנת הפרופיל הנו ארוך ויקר יחסית ועל כן מוצע, ברשויות שהדבר לא מתאפשר ובעיקר במועצות אזוריות, לבצע פרופיל מקוצר שבוצע בהצלחה במספר מדינות באירופה ונקרא RAPID APPRAISAL. בשיטה זו נאסף מידע זמין ממקורות קיימים, מבצעים ראיונות עם אנשי מפתח וקבוצות מיקוד אחדות עם קבוצות תושבים המייצגות מגזרים שונים ברשות. ניתן גם להשתמש ב Photovoice אשר עשוי להשלים את תמונת המצב.
מתאמות הבריאות של 3 ערים תיארו את התהליך שהתקיים או מתקיים לאחר השלמת הפרופיל.
מירי רייס (ירושלים) – הציגה ממצאים נבחרים של הפרופיל הירושלמי (מצגת מלאה מצ"ב) ותארה את התהליך שהתקיים לאחר שהסתיים איסוף המידע. הממצאים הראשוניים הוצגו לצוות מקצועי שכלל את אגף האסטרטגיה והאגף לשירותים חברתיים. בצוות חודדו המסרים והוחלט על מתכונת הצגת הדברים. בשונה מערים אחרות, ההצגה לראש העיר נעשתה לאחר שהפרופיל הוצג בפני פורומים אגפיים שונים ובפני המנכ"ל וראשי המנהלים. בהצגת הדברים שולבו ה 17 SDGs. יחד עם נתוני הסקר שולבו נתונים מסקרים אחרים שבצעה העירייה, מה שנתן תוקף לנתונים. גם נתוני הביטוח הלאומי של מיפוי העוני בעיר היו בהלימה. הוצגו גם המלצות לטווח ארוך בינוני וקצר.
לשאלה בדבר הקשר בין פעילות גופנית והמצאות מתקנים זמינים – ישנה תשובה בממצאי הפרופיל. מכיוון שאיסוף המידע התפרס על פני מספר שנים (התגלו זיופים והיה צורך לחזור על מאות שאלונים), הושוו שתי תקופות. לאחר פתיחת פארק המסילה עלתה המודעות לקיומם של מסלולי הליכה ועלה, במידה משמעותית, השימוש בהם.
במקביל לתהליך איסוף המידע, נכנסו מ 2013 לתוכנית "אפיקי הצלחה" ליציאה מהעוני. תוכנית זו כוללת רווחה, תעסוקה ומיצוי זכויות. כמו כן החלה תוכנית "ירושלמים בוחרים בריא" מתקציב אפשריבריא של משרד הבריאות.
דברים טובים שנבעו מהצגת הפרופיל למנכ"ל:
- נוצר שיתוף פעולה בין "ירושלמים בוחרים בריא" ומתאמת הבריאות העירונית.
- עושים עכשיו תכנית הכשרה למנהלים קהילתיים כמקדמי בריאות.
- התכניות אשר נכתבות עכשיו מבוססות כל הפרופיל.
- הפרופיל הוצג בכל מיני פורומים והוא בסיס לשיח בעיר.
- משקיעים היום בהשכלת מבוגרים, להשלמת 12 שנות לימוד, תוך דגש על נשים לא יהודיות -
באמצעות לשכת התעסוקה והחברה למתנסים במימון משרד העבודה, במסגרת תכנית "אפיקי
הצלחה".
- יש עכשיו תכנית למניעת נשירת נערות מבתי הספר במזרח העיר.
- יש תכניות חומש של הממשלה – נתבקשה ע"י אגף האסטרטגיה להדגיש מה צריך והיכן להשקיע
בהתאם לממצאי הפרופיל.
- בתוכנית החומש למזרח העיר אישרו בינתיים רק נושאי תברואה וחינוך. הבעיה במזרח העיר היא
שהקרקעות הן פרטיות ולכן יש קושי לעירייה להתקין מתקנים (ספורט, גינות).
כוכי נדב (ראשון לציון): נתוני הפרופיל העירוני נאספו במשך למעלה משנתיים. חשוב לציין שבראשון לציון הייתה הענות של 90% לפרופיל. מהנתונים עלה צורך לחזק את ההון החברתי בעיר וכן לשפר את התזונה והפעילות הגופנית. ממצאי הפרופיל הוצגו לראש העיר שקיבל אותם בהערכה רבה, אך לא ממש הגיב לגביהם בעת המפגש. לאחר שבועיים קיבלנו ממנו מסמך ואישור לצאת לפעולה משותפת של מנהל הקהילה יחד עם מתאמת הבריאות.
קיבלו החלטות ביחד והכינו תוכנית רוחבית לכלל העיר, בנושאים הנ"ל.
- "בראשון הולכים ביום ראשון" - הליכה עם מדריך אשר במהלך הפעילות גם נותן מסרים בריאותיים. מהלך זה עונה גם על סוגיית ההון החברתי – אנשים ידברו ביניהם. נבחרו לצורך זה 6 שכונות גדולות כפיילוט. זה מבוצע דרך המרכזים הקהילתיים, בכל שכונה יהיה מדריך מוביל.
- בכל אחת מהשכונות שנבחרו יתקיימו קורסים למובילי בריאות (מתכונת כבר קיימת ופועלת בעיר), סדנאות, הרצאות, הצגות בריאות, ספורט. הפרויקטים שמתגבשים בכל קורס יופעלו ברמת השכונה.
- בכל שכונה אליה נכנסים מקיימים שולחנות עגולים בהם משתפים את התושבים בנתוני הפרופיל ודנים ביחד על מה הם רוצים לקדם.
התקציב שאושר לפעילות בשכונות הוא 150,000 ₪.
יש לציין שפעילות זו נעשית במקביל לכל יתר הפעילויות השוטפות של קידום הבריאות בעיר.
נג`אח ג`בארין (אום אל פחם):
לקח לנו שנים לשכנע את העירייה בחשיבות עריכת פרופיל בריאות עירוני. לאחר שהתקבלה ההסכמה של מועצת העיר, תהליך הכנת הפרופיל נמשך כשנתיים, התבצע בין השנים 2014-2016 ונמצאים עכשיו בשלב הסקת המסקנות. מאז הצגת הממצאים כבר נעשו כמה דברים חשובים. יש לציין שהענות התושבים הייתה 88% וזה מאוד מרגש. זה לא היה מובן מאילו להיכנס לבתים ולשאול שאלות. מאז סוכמו ממצאי הפרופיל ישבנו עם המתכנן האסטרטגי של העירייה ועם הצוות שהוביל את הפרופיל וחשבנו אילו נתונים נציג לראש העיר. ראש העיר, שהזמין צוות מצומצם למפגש, הופתע ומיד עלה על כל הבעיות. הוא לא ידע שהמצב הבריאותי כל כך קשה. מיד מינה ועדה להמשכיות הטיפול במסקנות. הוא קיבל החלטה להציג את הפרופיל לכל מנהלי המחלקות ונתן הוראה שכל מחלקה תבדוק מה היא יכולה לעשות עם הנתונים הרלבנטיים לה. לאחר המפגש של מנהלי המחלקות בראשותו של ראש העיר, נשלח המסמך המלא של ממצאי הפרופיל לכל מנהלי המחלקות עם שאלות מנחות. הם התבקשו לדרג את הבעיות שחשובות להם ולציין במה הם בוחרים להתמקד. כמו כן הקמנו ועדה עירונית מחודשת כדי לשלב בינה ובין מנהלי המחלקות ומשם נצא לדרך בתכנית אב אסטרטגית לטווח רחוק.
דו"ח שנתי של פעילות רשת ערים בריאות 2017
מילכה הציגה דו"ח שנתי של פעילויות (מצ"ב) ותמצית דו"ח כספי (מצ"ב).
אילנה פירטה את שנעשה ביחס ליעד: "תוכניות העבודה השנתיות של מתאמי הבריאות העירוניים תהינה בהלימה לתוכנית האסטרטגית של הרשת, תכלולנה התייחסות לצמצום פערים, משילות משתפת ובניית חוסן ותכלולנה גם תכניות שעולות בקנה אחד עם אפשריבריא".
כל מתאמי הבריאות נתבקשו לשלוח לאילנה את תוכנית העבודה שלהם ל-2018 (במתכונת שהם רגילים להגיש לרשות שלהם), על מנת שניתן יהיה להתרשם עד כמה עומדים ביעד. מתברר שיש פערים בין רשויות. לא בכל הרשויות מחויבים להגיש תוכניות עבודה למנכ"ל. מתוך 42 רשויות פעילות רק 16 הגישו תוכניות עבודה. 11 רשויות הגדירו מטרות ברורות, 4 לא הגדירו ואחת לא ברור. 13 רשויות הגדירו יעדים ברורים/מדידים, 14 רשויות פירטו רשימת פעולות מוגדרות. רק 6 רשויות ציינו גם היבטים של מדיניות.
התוכניות בהן עוסקות רוב הרשויות: תזונה, פעילות גופנית ואורח חיים בריא, עישון, בריאות העובד + מקומות עבודה מקדמי בריאות, תוכניות במערכת החינוך + בריאות השן, גינות קהילתיות, פיתוח מנהיגות בריאות בקהילה. תוכניות בהן עוסקות רשויות בודדות: הריון ולידה, הורות בריאה, פעילות לאוכלוסייה הקשישה, התייעלות אנרגטית, שימוש מושכל בניידים. קיימות שותפויות ברשויות אך לא תמיד מוזכרות במערך הפעילויות. לא בכל הרשויות מצוינת השותפות עם לשכות הבריאות ועם המפקחות של משרד החינוך.
באשר ליעד מס` 8 - רק בחלק מהרשויות יש אזכור באתר הרשות של היותה "עיר בריאה". חשוב שיהיה "כפתור" בריאות באתר העירייה וקישור לאתר של רשת ערים בריאות
משתתפי האסיפה ביקשו עדכונים ביחס לאפשריבריא – נמסר כי מצפים ל"קול קורא" שיהיה רלבנטי לרשויות באשכול 1-6 – יקבלו מימון לפרויקטים בתחומי התזונה והפעילות הגופנית.
מירב מבקשת שתהיה התייחסות גם לשכונות באשכולות נמוכים בערים גדולות.
האסיפה דנה בדוחות ואישרה.
דו"ח ועדת ביקורת:
אתי אביר הציגה את דו"ח ועדת הביקורת בה חברים גם יעל ניסימיאן-פאי וריאד חוסרי. (מצגת מצ"ב). בין המלצותיה העיקריות:
- גיוס ושיתוף ראשי העיריות והמועצות ומנהלים ישירים בפעילויות הרשת והמתאמים
- ביזור הסמכויות באמצעות לקיחת אחריות של מתאמים המעוניינים לרכז ועדות שונות או לקחת אחריות למימוש יעד.
- לפעול לגיבוש חברי הרשת כקהילה.
תכנית עבודה לשנת 2018
הוצגה תכנית עבודה של הרשת לשנת 2018 אשר גובשה בצוות המנהל ואושרה על ידי הועד. כמו כן הוצגה רשימה של צוותי משימה אליהם נתבקשו חברי הרשת להצטוות. נציע גם לעמיתי הרשת להצטרף לקבוצות המשימה.
מוצע להתחיל עם גיבוש "תו תקן" לערים בריאות.
מילכה ציינה כי באוקטובר 2018 יתקיים כנס בינלאומי של ערים בריאות לציון 30 שנות פעילות באירופה. אתר הכנס עלה לאוויר – ראו קישור: https://www.healthycitiesbelfast2018.com/
[התברר שמדובר ב 1-4 באוקטובר].
התקיים דיון בשאלה אם לקיים השנה כנס שנתי.
התקיים דיון ביחס לסדנא – האם לקיימה במהלך 3 ימים (במקום יומיים) – היו שהסכימו והיו שחשבו שתהיה בעיה לקבל שחרור ממקום העבודה.
הוצע שהסדנא תתקיים מוקדם יותר מאשר בשנים עברו (חודש מאי?).
מחפשים "עיר מארחת" – מציעים: רהט, מע`אר, אילת
בדיון הוצע:
א. למיין את היעדים על מנת להפריד בין אלה שתלויים בעבודת הרשויות לאלה שתלויים בעבודת הנהלת הרשת.
ב. לתעדף את היעדים.
סוכם:
- מילכה תשלח לחברי הרשת את המטרות והיעדים לשנת 2018 (עם התיקון בעריכה, כפי שהוצע). כל אחד יתבקש לציין את 5 היעדים החשובים ביותר בעיניו. לאחר סבב התייחסויות תקבע התוכנית הסופית ותצורף בזאת.
- מילכה תפיץ את רשימת צוותי המשימה על מנת שאנשים יוכלו להצטוות אליהם.
- לא יתקיים כנס שנתי ב 2018.
- הכוונה היא שתצא משלחת של הרשת לכנס בבלפסט, לדאוג לסיוע במימון.
