הסדנא החלה עם הצגת מטרותיה:
1. הכרת מגוון תחומי הפעילות של לשכת הבריאות, עם דגש על הממשקים עם הרשות המקומית.
2. בניית מתכונת עבודה משותפת למתאמי הבריאות עם לשכות הבריאות המתאימות.
3. מפגש חברתי לקידום ההכרות והרישות בין חברי הרשת.
מילכה הודתה לגב` בתיה מג`ר ולגב` אחלאם חאמיס על בניית המפגש, על האירוח ועל הדאגה לכל הפרטים הקטנים.
דר` יהונתן דובנוב, סגן רופא מחוז חיפה, ברך בשם הנהלת לשכת הבריאות וציין שבכוונתם לחזק את הקשר עם הרשויות באמצעות מתאמי הבריאות, אותם רואה כסניגורים של הבריאות.
גב` בתיה מג`ר, האחות המפקחת המחוזית, לשכת בריאות חיפה, אמרה בדברי הברכה שלה כי חדרה ההבנה שצריך להשקיע בקהילה. היום, לדעתה, מבינים במשרד הבריאות שלכל משרדי הממשלה יש השפעה על הבריאות וכי משרד הבריאות לא יכול לבדו.
מזיקים תברואיים מחוללי מחלות - גב` אביטל לבון, מנהלת תחום תשתיות, לחימה במזיקים וסביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה, מחוז חיפה:
מזיקים הם בעלי חיים שעלולים להוות מטרד ישיר בלתי נסבל לאדם ו/או להעביר אליו מחלות. האחראי לטיפול במפגעי המזיקים הוא בעל השטח שבתחומו נמצאים המזיקים. פרטים על סוגי המזיקים והתגוננות בפניהם תוכלו למצוא בקישור הבא: http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/PestControl/Pests/Pages/default.aspx#GovXParagraphTitle2
הציבור יכול להיפגע ממזיקים בשלשה אופנים: מהמזיקים עצמם, מחומרי ההדברה וממדבירים שאינם מורשים. המשרד להגנת הסביבה עוסק בהסברה ובפיקוח. את הניטור צריכות לבצע הרשויות. המשרד מפקח על הביצוע. ברשימת המזיקים יש בין היתר תיקנים, נמלים, זבובים, יתושים, פרעושים, חולדות.
המשרד עושה מיפוי של יתושי האנופלס (מעבירים את מחלת המלריה). בארץ לא היתה תחלואה בנגיף הזיקה. החולים היו רק מי שבא מחו"ל.
יתוש הקולקס (יתוש הבית המצוי (מתפתח במים עשירים בחומר אורגני כגון מים מזוהמים בשפכים ובביוב לא מטופל. הטמפרטורה המועדפת היא מעל 20 מעלות, בחודשים מרץ עד אוקטובר. כל שלבי התפתחות הזחלים מתרחשים במים. כשמבצעים ניטור – בודקים את כמות הזחלים. אם יש כמות קטנה, לא עושים דבר כי בשווי המשקל בטבע זה עשוי להיכחד. כשהכמות גדולה מחויבים לבצע הדברה.
יתושי הקולקס והאדס מעבירים את מחלת קדחת הנילוס המערבי. שיא המחלה באוגוסט-אוקטובר. השנה היתה עליה במספר החולים. הריכוז הגדול ביותר היה במחוז מרכז.
רשויות הניקוז אחראיות על ניקוז נחלים.
עוד על יתושים והטיפול בהם – בקישור שלהלן:
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/PestControl/Pests/Mosquitos/Pages/default.aspx
הדברה יכולה להיות ביולוגית, ע"י דגי גמבוזיה, אולם רק במקווי מים סגורים. יש גם בקטוש – תכשיר עשוי מזחלים. אם כבר ישנם חולים או שיש יתושים נגועים משתמשים בערפול. לביצוע הערפול צריך אישור של המשרד להגנת הסביבה.
יתוש הטיגריס האסייני הנו קצר תעופה. אם נמצא ליד הבית, כנראה שבית הגידול שלו ליד הבית (שיירי מי גשם, השקייה, בתחתיות של עציצים וכד`).
זבוב החול מעביר את מחלת הלישמניה. הפתרון – פינוי מסלעות של שפני הסלע (המעביר העיקרי).
נמלת האש היא מין פולש שהתגלה בישראל בסוף שנת 2005 ונפוץ כעת בכל רחבי הארץ.
צבען של הנמלים הוא אדום-כתום וגודלן כמילימטר. הנמלים נמצאות לרוב בחצר, אבל בקיץ הן חודרות לבתים, בחיפוש אחר מזון ומים. יש להן ארס בקצה הבטן. אפשר לעשות ניטור שלהן באמצעות שפדל מרוח בחמאת בוטנים.
למעוניינים ללמוד עוד בנושא – באתר של המשרד להגנת הסביבה, בקישור שלהלן: http://www.sviva.gov.il/Pages/HomePage.aspx
סקירת פעילויות לשכת הבריאות המחוזית - ד"ר יהונתן דובנוב, סגן רופא מחוז חיפה – מצגת מצ"ב.
לשכת הבריאות היא הזרוע המיניסטריאלית של משרד הבריאות ושירותי בריאות הציבור. לשכת מחוז חיפה אחראית למעל מיליון תושבים. יש בה שתי נפות – חיפה וחדרה. עוסקת בביצוע מדיניות משרד הבריאות, ניטור פיקוח ובקרה, קביעת מדיניות מחוזית, מתן שירותי הבריאות בתחומים של מניעת מחלות, שירות מונע לפרט ועוד. עוסקת במיפוי צרכי בריאות, קידום בריאות ותכניות התערבות, ביישום אפשרי בריא. עוסקת גם בהערכות לשעת חירום (התפרצות מגיפה, מלחמה, רעידת אדמה וכו`) בשיתוף הרשויות. מפעילה את מרפאת הפרסים שמספקת שירותי יעוץ וטיפול במחלות מין לכל פונה, ללא קשר להשתייכות קופתית וכן יש ללשכה מרפאה ניידת המנגישה שירותי בריאות לאוכלוסיות ייחודיות (נשים העוסקות בזנות).
· סוגיות באיכות אוויר – דר` יהונתן דובנוב – מצגת מצ"ב.
סקר את המחלות הקשורות לזיהום אוויר והנטל הבריאותי שהוא גורם. בארץ, מעריכים כי 2,500 איש מתים בשנה בגלל זיהום אוויר. עשה הבחנה בין תקן סביבתי של איכות אוויר לבין תקן בריאות, שהוא מחמיר יותר. הפליטות במפרץ חיפה מזהמות אוויר, מים, קרקע וצמחיה. מודדים 2.5PM במפרץ חיפה ונמצאו ערכים מעל ערך היעד. יש יותר מקרי אסומה, פניות לחדר מיון וכ 15% עודף תחלואת סרטן. חיסונים לבריאות הציבור - תדמית ואמת – דר` רנא שיבלי, רופאת בריאות הציבור – מצגת מצ"ב. חיסונים מגנים על הפרט ועל הציבור. על כל דולר השקעה בחיסונים חוסכים 16 דולר של טיפולים. החיסונים יעילים, בטוחים ויוצרים שוויון במערכת הבריאות. קיימות תנועות המתנגדות לחיסונים, הקושרות בין חיסונים לתופעות מסוכנות. מבחינים בין היסוס לקבלת חיסון לבין סירוב. מי שלא חוסן לחצבת נמצא בסיכון פי 35 לחלות במחלה לעומת המחוסן. חיסונים ייחודיים הם השפעת והפפילומה, בהם שיעורי התחסנות נמוכים יחסית. חיסון השפעת מכסה רק חלק מתחלואת החורף ואילו לגבי הפפילומה – יש מידע שגוי על בטיחות החיסון.
· חקירה אפידמיולוגית והתפרצויות – גב` סאמיה שחאדה, אחות אפידמיולוגית – מצגת מצ"ב.
אפידמיולוגיה היא מדע העוסק בחקר תפוצת מחלות ומצבי בריאות שונים באוכלוסייה וגורמיהם. מקורות המידע על התפרצות תחלואה שמחייבת חקירה: מעבדה, רופאי קופות חולים, בתי חולים, חולים ומשפחה, גננות, בתי ספר, משרד להגנת הסביבה, תקשורת.
מקרה החצבת: הודעה ראשונה הגיעה מרופא קופת חולים, לפני כ-3 חודשים. ילד בן 3.5 צהישוב רכסים אובחן כחולה חצבת, הוא לא חוסן בעבר. זוהו 8 חולים. התברר שכל בני המשפחה חגגו ברית מילה ושם נדבקו זה מזה. התחילו שם במבצע חיסון של ילדי כתות א` באמצעות חברת נטלי, הכינו דף מידע לטיפות חלב בארבע קופות החולים המספקות את השירות וכן לגני הילדים. הרב לא הסכים לשתף פעולה. שת"פ הוא שם המשחק.
מניעת כלבת והקשר עם הרשות –ד"ר מרווה מטאנס, רופאת בריאות הציבור – מצגת מצ"ב. מחלת הכלבת היא מחלה קטלנית – 100% מהנדבקים בה מתים. ההדבקה נעשית בעיקר באמצעות נשיכה. מכיוון שאין טיפול, מתמקדים במניעה – חיסון כלבים – ע"י הרשות המקומית. בכל מקרה של נשיכה מיונק כלשהו – צריך להפנות ללשכת הבריאות. טיפול ראשוני – שטיפת הפצע וחיטוי. בעל החיים ייכנס להסגר למשך 10 ימים מיום החשיפה, באחריות השירות הווטרינרי הרשותי לאחר שקבל עליה דווח מלשכת הבריאות, על הלשכה לעקוב אחר ביצוע ההסגר ותוצאותיו. אם בעל החיים מראה סימני כלבת במהלך ההסגר, צריך להתחיל במתן חיסון נגד כלבת מיד. החיסון הנוכחי טוב ויעיל. עובדים החשופים לבעלי חיים (וטרינרים) מקבלים חיסון לפני חשיפה.
· פעילות שירותי המזון – מר גבי צפניה, מפקח בריאות המזון – מצגת מצ"ב. מפקח בריאות המזון כפוף לשירות המזון במשרד הבריאות וללשכת הבריאות המחוזית. הסיכונים במזון יכולים להיות כימיים (חומרי הדברה, מתכות כבדות, חומרי ניקוי וגירוז, חומרי אריזה), ביולוגיים
(חיידקים) ופיזיקליים (חרקים, חלקי מתכת, זכוכית, חלקי עץ, חלקי נייר וקרטון, פלסטיק וכו`).
מתפקידו – לפקח על מפעלי המזון (עבוד מזון, אריזה), אלה חייבים ברישיון יצרן – אותו מנפיקה המחלקה לשירות המזון, זאת בנוסף לרישיון עסק, אותו מנפיקה הרשות המקומית. נותנים חשיבות רבה לתלונות הציבור.
מבצעים דיגום חודשי לחיפוש חומרי הדברה בירקות ופירות, לשם הבחנה בזיופים (שמן זית, דבש). בודקים גם אם מה שכתוב על תווית המזון אכן קיים בתכולה. עוסקים גם באכיפה – אם עסק לא ראוי לרישיון יצרן – מודיעים לו שעליו להשתפר. אם מסכן את בריאות הציבור – ייסגר. מתאימים את ארגז הכלים לממצאים.
דיון בקבוצות – דרכים לעבודה משותפת של מתאמי הבריאות העירוניים עם לשכות הבריאות במחוזותיהם:
התקיימו 4 קבוצות דיון. בכל קבוצה היו נציגי לשכות ונציגי רשויות משויכים ללשכה (לא היתה נציגות ללשכת דרום. רשויות דרום הצטרפו לשולחן מרכז). בכל קבוצה נתבקשו מתאמים יישוביים למפות את הגורמים בלשכת הבריאות אתם יש לכם קשרי עבודה כיום ועם מי היו רוצים לעבוד. במקביל, נציגי לשכות הבריאות נתבקשו לציין עם איזה גורמים ברשות המקומית יש להם קשרי עבודה כיום ועם מי היו רוצים לעבוד. כמו כן נתבקשו להציע נושאים ואמצעים לעבודה משותפת
שולחן צפון (הדס עקיבא ,מאדי אבו ג`נב, רולא חטיב, תניא מקרוב, גלינה אמדור, לילך מלוויל):
- למתאמים יש קשרי עבודה היום עם גורמים בלשכות: מקדמת הבריאות, רופאים נפתיים, בריאות הסביבה, אפידמיולוגים, דיאטנית רוצים לעבוד עם גורמים שעוזרים בהיערכות ל"קולות קוראים". מי שעדיין לא עובד עם אפידמיולוגים מביע עניין בעבודה אתם וכן עם שירותי המזון.
- נציגת הלשכה עובדת היום עם גורמים ברשות המקומית: עם מחלקת הרווחה (רכזי משפחתונים, נוער בסיכון), מחלקת החינוך ועם מובילי בריאות. מעוניינת לעבוד גם עם האחראית לקידום מעמד האישה, המחלקה לבריאות הסביבה ועם "עיר ללא אלימות".
- רעיונות לביצוע משותף: וואטסאפ של רשויות במחוז + נציגי הלשכה, העברת מידע.
- אתגרים: התראות קצרות מדי לגבי אירועים, פוליטיקה מקומית, מי יפעל לצורך בניית השותפות?
- המסקנות: מי שעובד יותר זמן מכיר טוב יותר ועובד יותר בשותפות. חשובה היכרות הדדית של הרשויות והלשכה וייזום קשר דו סטרי.
שולחן תל-אביב (עינת אופיר, אסתי יצחק, עידן הולנדר, דרורה מלוביצקי, אתי כרמלי, שני שור, הדסה נתנזון, ניבה מנור, שושנה גולדפינגר, אילנה שמלה ללום):
- למתאמים יש קשרי עבודה היום עם גורמים בלשכות: רופא מחוזי, בתחום החירום, סיעוד- טיפות חלב, אחיות בית ספר, קולות קוראים, פרויקטים, מחלקה לתזונה דיאטנית מחוזית, מחלקה לקידום בריאות, מחלקת בריאות הסביבה. מעוניינים לעבוד יותר עם בריאות וסביבה, סיעוד – נושא טיפות חלב, עבודה הדוקה יותר עם הסיעוד במיוחד עם אחיות בתי הספר, תוכניות, נתונים ועוד.
- נציגי הלשכה (דיאטנים) עובדים עם גורמים ברשות המקומית: עם מתאמי בריאות ועם אגפי רווחה (צהרונים, מועדוניות). מעוניינים בקשר הדוק יותר עם הזכיינים של הרשות כגון: מפעילי צהרונים, ובקשר הדוק יותר עם המתאמים לבניית תוכניות, להעברת נתונים ועוד.
רעיונות לביצוע: הכנת ערכה מפורטת למתאמים, המפרטת משאבים ותקציבים המופנים לרשות,
כולל תוכניות קיימות בנושאי מיניות, תזונה, חינוך לבריאות השן, חירום, טיפות חלב, 360, אובדנות ועוד.
- אתגרים: חסר גורם אחד שיכוון את המתאם לעבודה בלשכה. חסר תאום עם הסיעוד בטיפות חלב.
- מסקנות: יש פערים בין ערים בקשר שלהם עם הלשכה.
שולחן חיפה (אחלאם חמיס, שולי ברס, מירב קובריגרו, סיהאם כעכוש-עטאמנה, נוהא כעאדן, פתחייה מסארווה, נג`אח ג`בארין, נסרין אגבאריה, מילכה דונחין):
- למתאמים יש קשרי עבודה היום עם גורמים בלשכות: מקדמת הבריאות, אחיות בריאות הציבור (תוכנית הנרי ותוו מעון), בריאות השן (תוכנית שנלי), מחלקת המזון (תוו לחם בריא), בריאות הסביבה (בטיחות מזון בקיוסקים באום אל פחם), תזונאית מחוזית, מחלקה לאפידמיולוגיה (התפרצות שחפת), שיקום. רוצים לעבוד גם עם שירותי מזון, בריאות הסביבה, אפידמיולוגיה (מניעה), בריאות הנפש, גריאטריה.
- נציגת הלשכה עובדת עם גורמים ברשויות המקומיות: עם מחלקת רישוי עסקים (תוו לחם), מחלקת חינוך, רווחה (משפחתונים), תכנון אסטרטגי / מתאמי בריאות, תוכנית 360, גזברות. היו רוצים שבכל רשות יהיה מתאם בריאות, רוצים לשפר את העבודה עם רישוי עסקים, איכות הסביבה ועם ראש העיר.
- רעיונות לביצוע: מפגש משותף ברשות המקומית עם כל בעלי התפקידים בלשכת הבריאות כולל הרופא המחוזי/נפתי. הקמת פורומים אזוריים של מתאמים עירוניים לפי הלשכות. בתוכנית השנתית של לשכת הבריאות לשלב תוכניות משותפות עם הרשויות, הכנת ערכה למתאמים על מנת שידעו איזה תקציבים יוצאים מהלשכה לרשויות. רצוי לתת למתאם העירוני לתכלל את הקשר עם הלשכה.
- אתגרים: חוסר אמון של הציבור במשרד הבריאות. הלשכה נתפסת כחוסמת ומבקרת. למחלקות השונות בלשכה אין גישה של קידום בריאות. מקדמת הבריאות בלשכה טוענת שפונים אליה על מנת לקבל מימון (במקום לפעול יחד). ברשויות אין מספיק עשייה של המתאם בתחום בריאות וסביבה.
שולחן מרכז (דר` ורד מולינה חזן, מירה זהבי, יעל ניסימיאן פאי, מזל שניר, איב אופל, מוניק לוי, ארנונה איל, אתי אביר, שני שור, הדסה נתנזון, מירי רייס):
- למתאמים יש קשרי עבודה היום עם גורמים בלשכות: שיקום שכונות, גריאטריה, אחראי מזון, התפתחות הילד, אפשריבריא/קידום בריאות, טיפות חלב, בתי ספר, בריאות השן, דיאטנית, חירום, ועדות תכנון ובניה, רופאה מחוזית (רק במקרים מיוחדים), בריאות הסביבה, אפידמיולוגיה. מעוניינים לעבוד יותר עם מקדמת הבריאות המחוזית, עם טיפות החלב, עם האפידמיולוגיה. אין איש קשר ברור בלשכה.
- רופאת הלשכה ציינה שבלשכת מרכז יש 4 נפות: פתח-תקוה, רחובות, רמלה, שרון. לכל נפה יש קשרים עם הרשויות המקומיות ולכל מחלקה במחוז יש קשרים עם הרשויות המקומיות. הם שותפים לוועדות היגוי עירוניות. העלו את הצורך בשיפור הממשק לשכה – קופות חולים – רשויות מקומיות.
- רעיונות לביצוע: מפגשים קבועים, מעקב של הלשכות במה שקורה ברשויות, חיזוק ההיכרות ההדדית, עדכון שוטף, שימוש במדיה חברתית, הזמנה לכנסים ושיח מקצועי, העברת מידע מהלשכה לרשויות.
- אתגרים: מחסור במתאמי בריאות במחוז, מחסור בתקציב לביצוע, מדיניות לא אחידה בלשכות והיכרות לא אחידה עם הרשויות.
- מסקנות: קיימת שונות בממשקים ובמידת המעורבות ההדדית, בין מתאמים.
לסיכום הדיונים בקבוצות – יש שוני רב בין מחוזות ובין רשויות באשר להיכרות ההדדית בין הלשכה ומתאם הבריאות ושוני במידת השותפות ביניהם. יש צורך ליזום מפגשים הן ברמת הרשות עם נציגי הלשכה הרלבנטית והן ברמת הלשכה עם הרשויות הרלבנטיות, בכדי לשפר את העבודה המשותפת.
סיור במעבדה לבריאות הציבור, רח` הפרסים 15, חיפה
· על תפקידי המעבדה – דר` אפרת ג`ינו:
יש בארץ 5 מעבדות לבריאות הציבור. בתל השומר זו מעבדה קלינית, באבו כביר, ירושלים, באר שבע וחיפה – אלה מעבדות סביבתיות לחלוטין. דגימות אדם לא מגיעות אליהן. עוסקים ברפואה מונעת. יש שתי מחלקות - מחלקה למיקרוביולוגיה ומחלקה כימית, שתיהן בודקות מים ומזון.
איכות המים מעולה. בודקים בבארות: ניטריטים, ניטרטים, חנקות, מתכות, כלורידים.
במים בודקים קוליפורמים. בישובים גדולים כל יום ובקטנים 4 פעמים בחודש. אם מוצאים קוליפורמים צואתיים – המחלקה לבריאות הסביבה (מהנדס ורופא המחוז) מחליטה מה עושים – הרתחה, הפסקה.
במעבדה זו בודקים מים רק במחוז, מזון – מכל הארץ. במזון תינוקות בודקים האם מה שכתוב על התווית אכן נכון. שירות המזון מביא דגימות של מוצרי מזון מיובא, ישירות מהנמל. מזון שמיוצר בארץ דוגמים במפעלים. בודקים שמן זית כדי לזהות זיופים.
· פעילות המחלקה לבריאות הסביבה – גב` מיכל דנציגר, סגנית מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה
תחומי הפעילות: מי שתיה, ביוב וקולחים, פיקוח על עסקי מזון – תברואי, אתרי רחצה (כולל בריכות) רישוי עסקים (חוות דעת לעסקי מזון ועסקים נוספים), תכנון ובניה, תברואה במוסדות חינוך, תברואה במוסדות בריאות (מטבח, כביסה), מוסדות רווחה.
במחלקה עובדים מהנדסים, הנדסאים בתחומי הנדסה אזרחית, סביבה ומזון. קיים שיתוף פעולה עם השלטון המקומי, עובדים עם רישוי עסקים, פיקוח, חינוך, רווחה, הנדסה, ועדה מקומית, חופים, מים וביוב.
אישורי הפעלה / רישיון עסק מהווים נפח גדול של הפעילות של המחלקה. צו רישוי עסקים 2013 מגדיר את סוגי העסק שצריכים אישור משרד הבריאות (להבטחת בריאות הציבור). אפשר לקבל חוות דעת מקדמית אם מציגים תוכנית ראשונית.
חייבים לקבל אישור משרד הבריאות (עפ"י סעיף 5 בצוו): בתי קפה, מסעדות, בריכות שחיה, מקוואות, קניונים, טיפולים לא רפואיים בגוף האדם – קעקועים.
יש עסקים שלא נדרשת חוות דעת של משרד הבריאות – אלה מעבירים רק לידיעה ובמשרד מחליטים אם צריך לבדוק. עסקים כאלה כוללים: תחנות תדלוק, קיוסק, מרכול, טיפולים לא רפואיים בגוף האדם – מספרות, מכוני יופי.
יש פעולות מיוחדות שמבצעים שאינן מחויבות: שימוע לפני צוו סגירה, פיקוח על ירידי מזון, הדרכות לפקחי רשויות ואחראי מערכי מזון בבתי חולים, פיקוח על קייטנות ומחנות נוער. יש ערכת הדרכה למחנות נוער. נותנים אישור תברואי למוסדות: בתי ספר, גני ילדים, מוסדות רווחה, עפ"י בקשה של משרדי החינוך והרווחה (בעיקר עקב תלונות).
עושים פיקוח שוטף וטיפול בתלונות. בודקים ומיידעים את השלטון המקומי.
מבצעים דיגומים – יש לגביהם תקנות בדבר תדירות ומספר דיגומים, שיטות. לכל סוג דיגום יש סף שמוכנים לקבל. לגבי קוליפורמים = 0.
המעבדה בודקת והמחלקה לבריאות הסביבה מחליטה מה צריך לעשות.
באתר שלהם יש מפה אינטראקטיבית של איכות מי רחצה בחופים – אפשר לקבל מידע לפי ישובים.
בועדה לתכנון ובניה רוב משרדי הממשלה מיוצגים. המחלקה הזו מיוצגת בוועדות מחוזיות ומקומיות – מביעים דעתם בהקשר של היבטים תברואיים ובהקשר לאזורי קידוחי מי שתיה.
ג`יסר א זרקא
מר אברהים עמאש, חבר המועצה ברך בשם ראש המועצה.
מנהל המתנ"ס, מר מוחמד עמאש, נתן רקע כללי על הישוב ובהמשך המפגש הוביל את הסיור במקום.
בג`יסר כ 15,000 תושבים. הסיפור הוא שהגיעו למקום בשנות ה-20 של המאה הקודמת. האמת – ראשוני המתיישבים הגיעו לפני 500 שנה, התיישבו באזור הביצות, אך לא חלו במלריה כי הם נשאים של גן לאנמיה חרשמית. את הבתים הראשונים בנו על רכס הכורכר בשנות ה-20 וקיבלו אותו כמקום קבע. יש במתחם הישוב שרידים מהתקופה הרומית, ההלניסטית והעות`מנית (ראינו בסיור פסיפסים מתחת לערמות חול). בישוב 30 משפחות, 70% מהם שיכים לשתי המשפחות הגדולות.
הבעיה שלהם היתה תדמיתם במגזר בערבי, בו קיימת הירארכיה, כאשר בראש הסולם תושבי עיר ובתחתיתו – תושבי ביצות. היום המצב כבר שונה, החומות נפרצו.
פעילות טיפת חלב בג`יסר א זרקא – גב` בתיה מג`ר – מצגת מצ"ב
בג`יסר יש טיפת חלב אחת. הישוב באשכול 1 ותמותת התינוקות – 11.6 לאלף לידות חי. על מנת לבנות מודל התערבות בחנו את צרכי האוכלוסייה באמצעות 6 קבוצות מיקוד מכל האוכלוסיות: נשים עובדות, אנשי מקצוע, גברים, נערות. למדו מכך כי טיפת חלב היא כתובת לכל עניין. כשמקבלים תרופה מרופא בקופ"ח מתייעצים עם אחות טיפת חלב. יש אמון רב באחיות טיפת חלב, הן דמות משמעותית. 5 אחיות מועסקות בטיפת חלב, אחת מהן מקומית, רובן ותיקות.
הבעיות שזיהו: היענות נמוכה לשירותי בריאות מחוץ לכפר, אבטלה, אלימות, אוריינות בריאותית נמוכה, שיעורי השמנה גבוהים, שכיחות גבוהה של התנהגויות סיכוניות.
המסקנות – לבעיות האלה אין מענים בשירות המסורתי. יש צורך בשיתופי פעולה רחבים מאד.
מודל העבודה – שותפויות רחבות: המשרד לשוויון חברתי, ביטחון פנים, אוניברסיטת חיפה, יוניצף, קרנות (לא הצליחו לגייס את שירותי בריאות כללית). הצליחו לגייס תקן נוסף של אחות. שנתיים עבד עם הצוות פסיכולוג קליני שעזר להם להתמודד. פועלים במספר ערוצים: להעלאת רמת ההשכלה הוציאו 50 גברים ונשים ללימודי סיעוד בבני ציון (במימון המשרד לשוויון חברתי), פנו לביה"ס התיכון וביחד אתם בנו תוכנית העצמה לנערות בכתה י`. זו שנה שנייה לתוכנית והשנה הכוונה שיתנדבו בקהילה. הצליחו לגייס תקציב ממשרד הבריאות והכשירו 15 נשים כסייעות לקשישים. בעזרתו של פרופ` רוני סטריאר מאוניברסיטת חיפה בנו תוכנית לגברים – "פרקי אבות" – בחרו 20 מבין המשפחות המוכרות בתוכנית 360. המטרה היא שיפור הקשר בין אב לבן, באמצעות photovoice (למדו בסדנא צילום) – באמצעות תמונות שמצלמים הם מסתכלים על יחסי אב ובן. הפנו צעירים ללמודים קדם אקדמיים במכללת עמק יזרעאל (מקבלים ללא תשלום אנשי מעמד סוציו-אקונומי נמוך) – נרשמו 80 והגיעו 12.
היום מתחילים במחקר עם אוניברסיטת חיפה.
