את החלק הראשון של המפגש הקדשנו ללמידה וחיבור בין תחומי הסביבה ובריאות.
ד"ר ארנה מצנר, לשכת המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה, סקרה את הקשר בין שטחים ירוקים / פתוחים לבריאות (מצגת מצ"ב).
השטחים הירוקים תורמים לרוגע ושלווה, שיפור מערכת החיסון, חשיפה לשמש ושיפור השינה, יוצרים יחסים חברתיים, פעילות גופנית, מסוך רעש, ירידה בחשיפה לזיהום האוויר, ירידה באפקט של אי החום העירוני ועידוד להתנהגות סביבתית.
כאשר מדובר בשטחים פתוחים, כוללים גם את חוף הים.
קיימות ראיות לתועלות הבריאותיות – שיפור בבריאות הנפש, הפחתת תחלואה לבבית, הפחתת תחלואת סוכרת מסוג 2, שיפור בתוצאי לידה והפחתת תמותה.
יש גם תועלות סביבתיות וכלכליות – חלחול מים למי תהום, תיירות, תעסוקה.
ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי, באשכול משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה,
הציגה את הנושא של המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית לרווחת האדם (מצגת מצ"ב).
שירותי המערכת האקולוגית הם התועלות שהטבע מספק לאדם. תהליכים תומכים: פוטוסינתיזה, יצירת קרקע, מזון, מים נקיים. שירותי אספקה של הטבע שניתנים ישירות: עצים, דגים, האבקה, צמחי מרפא. שירותי ויסות: צינון האוויר, צמחייה עוצרת שיטפונות, חדירות הקרקע מונעת נגר עילי, מנגרובים על חוף הים ממתנים את הגלים, טיהור מים, אגירת פחמן, אוויר צלול. כמו כן הטבע מספק שירותי תרבות. לא רק הפעילות חשובה אלא זו שנעשית בטבע.
77% מסוגי המזון בעולם מבוססים על האבקה. זהו שירות בסיסי של מגוון חרקים, ציפורים ועטלפים. התועלות מתעצמות כשיש מגוון מינים.
בישראל יש מגוון רב של מינים, יש "אבות" בר של מיני תרבות. ישראל היא גם ציר של נדידת עופות. האתגר הוא לא רק לשמור על השטחים הירוקים אלא גם על מגוון המינים. טורבינות הרוח, למשל, אשר מקדמות שימוש באנרגיה נקייה, פוגעות בצירי הנדידה של העופות.
בישראל קיימים 2,288 מיני צמחי בר מקומיים. 17% מהם בסכנת הכחדה. בישראל קיימים 453 מיני חולייתנים, 61% מהם בסכנת הכחדה. במאה האחרונה נכחדו מינים רבים.
ישנן מערכות אקולוגיות שנעלמות. למשל, בריכות חורף, חולות, כורכר, מישורי הלס בצפון הנגב.
לפעמים מאבדים מינים עוד לפני שהכרנו אותם. משבר ההכחדה קיים בכל העולם.
יש אמנת מגוון ביולוגי של האו"ם ולאחרונה התחילו לדבר גם עם ארגון הבריאות העולמי. קיים פרסום בנושא בריאות האדם והמגוון הביולוגי מ 2015. נמצא בקישור שלהלן: https://www.cbd.int/health/SOK-biodiversity-en.pdf
השירותים החשובים ביותר של הטבע בסביבה העירונית הם שירותי הויסות – איכות אוויר, מיתון עומס חום ועוד.
איך מגבירים את חשיפת האדם לטבע?
בסקר החברתי של הלמ"ס ב 2014 שאלו על הקשר בין האדם לטבע – ביקורים בחוף הים, בשמורות, יערות ופארקים לאומיים וכן בפארקים עירוניים. בתל-אביב אנשים יותר מרוצים מהשטחים הפתוחים, בירושלים פחות. הבעיה היא שאין תחבורה ציבורית לשמורות טבע. בהלסינקי, רוב גני הילדים נמצאים במרחק של עד 300 מטר מיער.
בתשובה לשאלה האם יש כללים לגבי הקצאת שטחים פתוחים, מרחקים וכמות לתושב, הופנינו למסמך – נמצא בקישור שלהלן:
http://archive.iplan.gov.il/SiteAssets/Pages/Professional%20Tools/PublicLand/AllocationsDirectory18.pdf
תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה, הציגה את הנושא: טבע עירוני בישראל וחשיבותו (מצגת מצ"ב).
לא פשוט לשכנע שצריך לשמור על טבע עירוני – לשמור על מה שיש ולשפר.
טבע עירוני הוא כל שטח פתוח בתחום שיפוט העיר בו קיימות מערכות טבעיות או תופעות טבע נקודתיות הכוונה למה שנמצא ליד הבית.
הנושא של תשתיות ירוקות כבר נכנס לתודעת הציבור, לנוכח המודעות לפיתוח בר קיימא.
המשרד להגנת הסביבה עוסק בנושא למעלה מ 10 שנים. הוציאו מסמך מדיניות ארצית בנושא, תומכים כספית בסקרי טבע עירוניים. הסקרים הראשונים נעשו על ידי החברה להגנת הטבע בסיוע המשרד. כשזה קיבל תאוצה הוציאו קול קורא. 50 רשויות כבר מבצעות סקר כזה. ירושלים הובילה.
המטרה היא הטמעת שיקולים אקולוגיים בתהליכי תכנון כחלק מתפיסה של עירוניות מקיימת. העקרונות הם: שמירה על המגוון הביולוגי, תכנון עירוני מקיים ואיכותי, תרומה לרווחת האדם – לצרכי נופש ופנאי, חינוך, תיירות ופעילות קהילתית.
יש היום אקולוגים עירוניים.
היום יש חשיבות גדולה יותר לטבע העירוני לנוכח אסטרטגיית הדיור 2040. זו אושרה ב 2017 ומדברת על תוספת של 2.5 מיליון יחידות דיור. זו תנגוס בשטחים הפתוחים. יש על כן צורך בתוכנית משלימה של פארקים מבוססי טבע עירוני. צריך להיות שילוב בין פארקים קטנים שכונתיים לפארק טבע עירוני רובעי וכן אתר טבע בר.
ליאב שלם, האקולוג של גני יהושע הוסיף כי במלבורן חישבו את החיסכון הכספי בעקבות פיתוח פארקים – מציין מסמך בשם healthy Park Healthy People. הוא גם מציע שיכניסו את התכנון הנופי של אתרי טבע להכשרה של אדריכלי הנוף.
נשות המשרד להגנת הסביבה יציעו לוועדות ההיגוי המלוות את סקרי הטבע העירוני לחבר את מתאמי הבריאות הרלבנטיים.
מירי מציעה להיכנס לשיח כלכלי כדי לשכנע. התושבים לא תמיד יודעים להעריך את העושר שיש לידם – צריך לתווך להם את זה.
אסיפה כללית
החלה עם דיווח על הפעילויות שנעשו ב 2018 בהתאם ליעדים שנקבעו לשנים 2018-19.
מצ"ב מצגת המסכמת את הפעילות.
באותה הזדמנות הכרנו את מקדמת הבריאות החדשה של האגודה למלחמה בסרטן, דנה פרוסט, אשר הציעה את שירותי האגודה הניתנים חינם.
במסגרת מבזק מתאמים:
מירי רייס הציגה בקצרה את הפעילות שנעשית בירושלים בנושא תכנון עירוני בריא. הם עובדים עם אנשי הגנת הסביבה, משרד הבריאות, אדריכלים וגורמים נוספים. בצוות ההיגוי קבעו מתווה לתכנון עירוני בריא ויצאו במכרז לגוף שיתכלל את תהליך החשיבה והכתיבה. חברת DMR נבחרה.
היום הם יוצרים כלי תכנוני אשר כל רפרנט תכנון יוכל להשתמש בו. הם מיקדו 5 נושאי רוחב: תנועה אנושית / הליכה, מרחב ציבורי ותחושת שייכות, זמינות של מזון בריא, כלכלה עירונית. קיים צוות עבודה בהנהלת מהנדס העיר והם לקראת שלב ההטמעה.
את המוצר שיקבלו נפיץ בין חברי הרשת על מנת שיוטמע ברשויות עם אדריכלים.
שרון ג`ורג`י הציגה תוכנית שבוצעה בכפר סבא, במימון חלקי של הרשת בנושא חוסן זהב. בכפר סבא בדקו את צרכי הקשישים לפי תפקודם. גם הצטרפו לתוכנית העולמית של ערים ידידותיות גיל. יש בכפר סבא 24 אלף מתנדבים. באגף הספורט הועידו חצי משרה לפעילות גופנית של קשישים. יצאו לקהל הרחב עם פוסטרים ופליירים ועשו מיפוי צרכים. התברר שהבעיה העיקרית היא תחושת בדידות.
תכנית "חוסן זהב" היא תכנית פסיכו-חינוכית שמטרתה הענקת כלים פסיכו-חינוכיים לשיפור החוסן האישי ויכולת התמודדות האזרח הוותיק ומעגלי התמיכה סביבו, עם המטלות והאתגרים ההתפתחותיים הייחודיים לשלב זה של החיים. גויסו 17 גמלאים עם רקע בחינוך ורווחה, שעברו הכשרה וקיבלו ארגז ציוד וחומרי הדכה. 87 משתתפים לקחו חלק בפעילות אותה הנחו הגמלאים. בעקבות הפעילות הזו נוצרו קבוצות חברתיות.
ליאור מנצ`ר הציג את התוכנית שהוביל באילת. המטרה – ליצור התנגדות לעישון לפני שזה מתחיל, בכתות ו`, ז`, ח`. קיימו הכשרת עמיתים למנהיגות תלמידים ואלה בצעו את הפעילות בבית הספר. עם תלמידים, מורים והורים.
מצגת של שני הנ"ל מצ"ב.
דו"ח ועדת ביקורת הוצג ע"י אתי אביר ויעל ניסימיאן-פאי – מצגת מצ"ב. בין ההמלצות המרכזיות: לקיחת אחריות של כל חבר ועד על אחד היעדים שנקבעו ל 2019, לקיים חלק מהישיבות באמצעות סקייפ.
תוכנית העבודה ל 2019 – המשכית לתוכנית העבודה שנקבעה ל 2018-19. יושם דגש על יעדים שטרם הושגו במלואם. מצגת מצ"ב.
מוצע להוסיף: קביעת "תוו תקן" לעיר בריאה ומקיימת וכן עיסוק בחוסן העיר וחוסן הרשת.
רשימת קבוצות המשימה תועבר לחברי הרשת לשם הצטרפות.
נושאים לימי למידה? אירוח הכנס השנתי?
האסיפה הסתיימה עם ביצוע בחירות למוסדות הרשת.
