השתתפו: סיגלי טיפנברג (בני שמעון), ורד שני (דרום השרון), קורל בנאור (חוף השרון), אתי לוי (זבולון), דברת דיטקובסקי (חבל מודיעין לשעבר), שרי יוסף (מטה אשר), תהילה סימנטוב (מטה בנימין), אביטל אבטבי (מרחבים), שרון ליבנה (עמק יזרעאל), יעל שקד (עמק חפר), שרית מנור (רמת הנגב, מנהלת מחוז באפשריבריא), זיוה שטל (לשכת בריאות דרום), אחלאם חמיס (לשכת בריאות חיפה), ג`ינה לייב (לשכת בריאות ירושלים), חכמיה טאטור (לשכת בריאות נצרת וטבריה), ג`מאלת ג`אס (לשכת בריאות עכו), מיה שריג, נאסים עאסי (אפשריבריא), סמדר אלינסון (מכבי), אורלי לביד ברזל, שחר חברון, גליה ציונוב-שפריר (ארגון בטרם), ד"ר מילכה דונחין, סימא ווצלר (רשת ערים בריאות).
במפגש זה (בזום) משתתפים מתאמי בריאות של רשת ערים בריאות, ושל אפשריבריא, מקדמות בריאות בלשכות ונציגות של ארגון בטרם. חסרה כאן נציגות של קופות החולים. מפגשים אזוריים ושל המועצות האזוריות החברים ברשת ערים בריאות מתקיימים כבר מספר שנים. עד כה מפגשים אלה התמקדו בלמידת עמיתים ויצירת שותפויות בין רשויות ובינן לבין השותפים האחרים למפגש. זהו מפגש ראשון שמחבר את המתאמים של המועצות האזוריות שברשת ערים בריאות עם אלה של אפשריבריא (שאינם ברשת). הפעם נעסוק בנושאים נוספים, כולל סוגיית המיפוי שנדרש עבור אפשריבריא. מתחילים עם סיפור הצלחה יוצא דופן של מ.א חבל מודיעין. ראש הרשות הבין את חשיבות ההשקעה בבריאות והקצה מיליון ₪ לנושא, בשנה שהוכרזה כשנת הבריאות, והתחייב להמשיך להשקיע. דברת דיטקובסקי שסיימה את תפקידה כמתאמת הבריאות במועצה תציג לנו את ניסיונה ותובנותיה – מצגת מצ"ב: אחת לכמה זמן ראש הרשות מתמקד בנושא מסוים שחשוב לו ולתושבים ומתקצב אותו. כל זה קרה לאחר שבנתה תשתית, ללא תקציב. העשייה הזו הטמיעה את שפת הבריאות בכל המחלקות. השותפויות = מפתח להצלחה. השקעה בשותפויות מגדילה את יכולת ההשפעה. למשל, שותפות עם אגף הספורט מאפשרת נגישות לקהל היעד של חוגי הספורט, או פעילות לגיל הרך באמצעות המחלקה העוסקת בנושא. שותפויות מאפשרות איגום משאבים, שיתוף והשלמת ידע. כל שותף תורם את חלקו. הצעד הראשון שעשתה הוא מיפוי השותפים הפוטנציאליים: בתוך הרשות – חינוך, רווחה, הנדסה, תחבורה, למעשה כל המחלקות. הנושא חוצה ארגון. ארגוני בריאות – קופות חולים, בתי חולים באזור, מרכזים רלבנטיים. החברה האזרחית – עמותות וארגוני מתנדבים וגם עסקים מקומיים. היה חשוב לה להעצים עסקים מקומיים כדי לשמור על הכלכלה בבית. איך ניגשה לגיוס שותפים? – השלב הראשון הוא זיהוי האינטרסים המשותפים. למשל, בשותפות עם הספורט, מה אפשר להציע לו שיענה לצורך שלו ושל בריאות התושבים. זה מוביל ליצירת קשר אישי. הקשר הראשוני צריך לבוא מהמקום הכי שקוף. זה מוביל להגדרת בסיס משותף. כשהתחילה לעבוד ולפני שהיה לה תקציב, כאשר החלה את צעדי בניית השותפויות נשאלה – "כמה כסף את מביאה", בתגובה – "אני מביאה לכם אותי ואת המחויבות שלי". מתייחסת להכנה והגשה של תוכניות עבודה – חשוב לגייס את השותפים לפני שמכינים את תוכניות העבודה. מיצרים תוכנית משותפת שמופיעה בתוכנית העבודה של השותפים השונים. אחרי אישור התוכניות – מפרטים את הפעולות ולוחות הזמנים. איך מתחזקים את השותפויות? – פגישות תקופתיות, אישיות וקבוצתיות. הדבר החשוב ביותר – שקיפות – לשתף במידע, ברעיונות ולחגוג הצלחות. לתת קרדיט לכל שותפים. בנוסף, חשוב לתעד כל שלב בתהליך. חשוב להיות עם נתונים בסוף התהליך. בכל שלב אפשר יהיה לבדוק את עצמנו ולהשתפר. אפשר יהיה להציג הצלחות לראשי הארגון. לסיכום, כדי לעשות עבודה מתכללת טובה צריך לדאוג ל: - מנגנון תיאום – מערכת ברורה לתיאום בין כולם. - מינוי מוביל לכל פרויקט - תיעוד החלטות. לאחר כל ישיבה – מוציאה סיכום. - גמישות – לבוא עם `ראש פתוח` - כלים דיגיטליים – יכול לקצר הליכים ולהקל. - ישיבות סטטוס - הפצת סיכומים - מדידת הצלחה – השגת יעדים שנקבעו. לפעמים קשה ליצר שיתופי פעולה. צריך להתחיל עם מי שאפשר ליצור שיתופי פעולה. צריך לשים עצמנו `בנעליים של מי שעומד מולנו`. לנסות למצוא את המקומות שבוערים אצלם. דוגמא של פרויקט אחרון – יצרו תוכנית `קשר של זהב` – הכשרה של בני הגיל השלישי כמקדמי בריאות בגני ילדים. מצגת מצ"ב. נפגשו אחת לחודש, כל פעם במקום אחר בחבל, להשלמת ידע וקבלת חומרים להדרכה. פעלו אחת לשבוע בגני הילדים. היו שותפים: קידום בריאות, מח` גני ילדים, רכזת התנדבות, עמותת החבר הוותיק, עמותת התיירות. מי שליווה את הפעילות – עמותת מהיום. עכשיו מתחילים מחזור נוסף. דוגמא אחרת של פעילות. בתחילת המלחמה התחילו לטפל בגיל הרך. התברר שגופים רבים עוסקים בגיל הרך, הצליחו ליצור מהלך משתף של כל הגופים האלה - `הונטילטור`. לשאלתה של שרון – מה עושים כאשר תגובת מערכת החינוך להצעה להכניס פעילות לגני הילדים או בתי הספר – `כולם מוצפים, אין להם זמן`. דברת משיבה – עושה תחילה איסוף מידע מודיעיני מוקדם. מגיעה לפגישה עם נתונים שאספה. יודעת מתי יום ההיערכות של גננות או ימים אחרים במערכת – עושה חיפוש בלוח האירועים של המועצה. אפשר גם לבקש מידע ממזכירת אגף החינוך. חשוב להגיע לפגישה עם רעיונות ממוקדים. למשל, רוצה להגיע ליום היערכות עם מידע על קידום בריאות ואפילו להציע רעיון מעשי. מודעת לכך שצוותי ההוראה עמוסים, אך יש להם מפגשים בחדרי מורים, מפגשי העשרה בתכנים שונים, להציע יחידת תוכן רלבנטית. הביאה למפגש של חדר מורים בתיכון את שרון ג`רג`י – זו היתה הצלחה. מאז פנו אליה וביקשו עוד.
מיה שריג – על המיפוי לאפשריבריא – מציעה למתאמים לשאול שאלות הבהרה. דברת – לא תמיד קל לקבל נתונים ממחלקות שונות. אם ראש הרשות מגויס ומצהיר שיש חשיבות באיסוף נתונים – זה פותח את הדלתות. המידע מאפשר עשייה ובקרה אח"כ. חלק מהנוכחים במפגש כבר הגישו את המיפוי. שרית מנור – מציעה להתייחס למיפוי ככלי עבודה. גם אם אין את כל המידע בפרסומי הלמ"ס, יש ידע מקומי. שרון – נראה לה שזה בור ללא תחתית. מוצפת בנתונים. שרית – צריך לדעת להתמקד ולהתייחס רק לסוגיות רלבנטיות לרשות. מיה – חשוב שתהיה התאמה בין הנתונים והצרכים לבין הסוגיות שבהן רוצים להתמקד בתוכנית העבודה. כמו כן מזכירה שהשנה אפשר להתמקד ב 2 עד 5 נושאים. בעמק חפר החליטו להתמקד בשני נושאים – חוסן ותזונה בריאה. כיוון שבמועצה יש 41 ישובים. ייתכן שיתמקדו בחוסן בעיקר בישובים צמודי גדר ובתזונה יעסקו בכל המועצה. השנה מאפשרים גמישות בעשייה במועצה האזורית. לא צריך לתת מענה לכל הישובים ובכל התחומים. אביטל – מודה על המפגש עד כה – `מהדק לה הכל` לקראת ההגשה. שיתוף בדוגמאות מהשטח אביטל – בשנה החולפת עוסקים עם מתמודדי נפש מאובחנים, שיתפו פעולה עם אופקים. חברו לארגון עמיתים שעובד עם מתמודדי נפש – נותן ליווי יומיומי למתמודדים. הקימו שולחן עגול בשיתוף עם מתאמת הבריאות של אופקים ונציגי מחלקות נוספות וסינמטק אופקים. יצרו מפגש בין מתמודדי נפש ויוצרים – הכינו סרטים על היבטים שונים של התמודדות + שיח עם הקהל שהגיע. מתמודדי הנפש גם השתלבו בתעסוקה ובהרצאות בקהילה. זו היתה הצלחה. נכנסים לשנה השנייה. יש כאן ערך מוסף, חל שינוי בהסתכלות של הציבור על מתמודדי הנפש – נשברה הסטיגמה - וכן חל שינוי בתפיסתם של מתמודדי הנפש את עצמם (ערכו סקר לפני ואחרי התוכנית). סימא – יש קבוצה של רשויות שיצרו שת"פ בנושא של בריאות הנפש – נציגי מעלה אדומים, אפרת, מודיעין, פתח-תקווה. מציעה לאביטל להצטרף. – אביטל מצטרפת. ורד שני – מקיימים שיתופי פעולה עם הוד השרון בנושאי התמכרויות, סמים ואלכוהול. קורל – יש אצלם שת"פ בהובלת הביטחון הקהילתי בתחום ההתמכרויות. עכשיו מתחילים מהלך בנושא הפרעות אכילה. מתחילים תהליך עם מחלקת נוער – בתחום דימוי גוף. היו פניות אליה מהיישובים בנושא זה. בתשובה לשאלה של אחלאם מהיכן קיבלה את הנתון שיש עליה בהפרעות אכילה – כל ישוב שבו עולה צורך פונים אליה. פנו גם מביה"ס המקיף – הם מטפלים נקודתית עם היועצת, אך העלו כבעיה. וחזרה לעניין המיפוי אחלאם – מתרשמת שיש פער בין הצרכים של הקהילה שמועלים כאן ומה שמופיע במיפויים שנעשים עכשיו ברשויות. רואים במיפויים נתונים מספריים ופחות הסברים לנתונים אלה. היתה רוצה לראות, למשל, סיכום של שיחות עם אנשי מפתח. שרון – ישבה בשולחן עגול עם מנהלת הרווחה ואנשי צוותה – העלו בפניה את הצרכים שעלו בשיחות שלהן ביישובים. השאלה איך מציגים את זה במיפוי. אחלאם – מציעה לפתוח שיח על `מה הצרכים הבוערים היום בשטח` – לסכם את הדברים ולהציג תובנות במיפוי. מוכנה לסייע בשימוש בשיטות איכותניות. בהחלט אפשר להציג נתונים איכותניים. מציעה לאסוף מידע ביותר דרכים ושיטות. קורל – כמי שעוסקת בעיקר בספורט והלבישו עליה את הבריאות – אין לה פניות לביצוע מיפוי. המועצה ויתרה השנה על פניה לאפשריבריא. אין לה כוח אדם לזה. אחלאם – חשוב שיהיה מידע בדרכים שונות גם אם לא מגישים לאפשריבריא. בוועדת היגוי פוגשים את כל מנהלי המחלקות. שרית – כמתאמת בריאות נתקלת בבעיה של חוסר שיתוף פעולה של אגפים שיודעים מה הצרכים ויודעים לתת מענים. זה אתגר גדול. אחלאם – צריך להציג את הערך המוסף של הבריאות ברווחה. מיה – בסופו של דבר הכל תלוי בפרסונות. דברת – כיועצת לקידום מעמד האישה – במפגש שעסק במניעת אלימות הצליחה לשכנע את אגף הרווחה לספק נתונים על פי תבנית פשוטה שהכינה. אחלאם – אפשר לפנות לקופות חולים וטיפות חלב לקבלת נתונים – זה עשוי לזרז את קבלת הנתונים ממחלקות העירייה. קיימת הסכמה שנקודת המוצא צריכה להיות ועדת היגוי – גם ההכנות אליה מגייסת את השותפים ושם גם נכון להעלות את האתגרים. חשוב שנציג של ראש הרשות יעמוד בראש ועדת ההיגוי.
