|
סיכום הסדנה השנתית – 10 – 11 ביוני 2026, מלון יהודה השתתפו: אילנה איטח (אופקים), טובי אלמגור (אלעד), אבי רומנו (אפרת), ליזה אהרון, מירי רימון (אשקלון), דר` סיהאם כעכוש עטמנה, נוהא קעדאן (באקה אל גרבייה), דר` חניפה כיאל (ג`דיידה מכר), שרונה אריאל (גני תקווה), מורן שומרת (הוד השרון), עדי חמו, אביבה אליהו (הרצליה), מירב קובריגרו (חיפה), רות מאיר, רות רייסין (ירושלים), שרון ג`ורג`י (כפר סבא), מיכל כפרי (מ.א. בני שמעון), תמר זיגדון (מ.א. גזר), יעל שקד (מ.א. עמק חפר), מוריה צנרו (מ.א. שומרון), מיכל דוידוביץ בהט (מבשרת ציון), שלי לוי (מודיעין-מכבים רעות), לאה רפפורט (מודיעין עילית), עליזה אבנעים (מעלה אדומים), איב אופל (נתניה), סשה מנביץ` נודל (עכו), אסנת בירנבאום (פתח-תקווה), שרית בן שושן (קריית מוצקין), מיכל זילברברג, אלנה יעוז, רויטל מוניס, מעיין זהבי (ראשון לציון), הדס אור (רחובות), נטע אמירי (רמלה), שרון שהם (שדרות) ג`ינה לייב (לשכת בריאות ירושלים), נדיה אבראהים (לשכת בריאות מרכז), עדינה מקס (משרד הבריאות), ענתי יום טוב (שירותי בריאות כללית), מרינה מאיר, יפעת הרץ טברסקי (האגודה לבריאות הציבור), סימא ווצלר, נג`אח ג`בארין, מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)
מטרות הסדנה:
1. חיזוק חוסן אישי במציאות של עומס מתמשך
2. פיתוח כלים ישימים לעבודה עם קהילות ואוכלוסיות
3. יצירת שפה מקצועית משותפת סביב חוסן, בריאות ורווחה
4. חיבור בין רווחה אישית להשפעה מערכתית
5. הכרת הדרישות של ארגון הבריאות העולמי לחמש השנים הקרובות
6. בחינת המצב הקיים תוך התייחסות לדרישות הנ"ל
7. מפגש חברתי, העמקת ההכרות בין חברי הרשת
את היום הראשון בסדנא הנחה מר אורן אפל, חברת PLUS לאגונים מאושרים
מחליפים עדשה – מחוסן אישי לתפיסה קהילתית
אורן עוסק בפסיכולוגיה חיובית, אושר ארגוני. מצגת מצ"ב.
פתח בשאלה – "במילה אחת איך מסכמים את השנה? או "הישג קטן שאני גאה בו".
אסנת – קיבלה מינוי להיות ראש מנהלת איכות חיים ואושר.
מירב – בנו שני מתחמי טבע – לפעילות בריאותית קהילתית
עדי חמו – מינוי של מכלול בריאות בחירום.
להיות חיובי במציאות שלילית זו אינה נאיביות אלא מנהיגות.
שינוי קורה מיישום של ידע לא מהידע עצמו.
התרומה של הפסיכולוגיה החיובית – נלמד מה עושים החריגים למה הם מצליחים.
את המציאות צריך לראות כפי שהיא – יש לנו יכולת להשפיע על המציאות לחיוב.
מרטין זליגמן - המציא את הפסיכולוגיה החיובית. היום טוען שצריך לדבר על גם וגם
מקורות החוסן של הפסיכולוגיה החיובית – מפתחות: קוגניטיבי, חוזקות, פיזי, רגשי, חברתי.
המפתח הקוגניטיבי – להלן שאלון שבוחן זאת:
1. יש בי אמונה שהצלחתי היא פועל יוצא של התנהגותי האישית יותר מהשפעת הסביבה
2. יש בי את היכולת לראות גם את חצי הכוס המלאה בכל מצב
3. בעבודתי ובחיי אני עושה דברים חשובים ומשמעותיים
4. אני לומד.ת מהצלחות שלי לא פחות מאשר מטעויותיי.
5. אני מסוגל.ת להסתכל על אותו מצב מזוויות שונות. מציג תמונה עם צורות גאומטריות ושואל: בכמה צורות מבחינים. לא ראינו את מספר הילדים באוטובוס וכו`.
אנו רואים את מה שאנחנו מחפשים ומחמיצים את מה שאנחנו לא מחפשים, אפילו שזה ממש מתחת לאפינו. הדרך שבה אנחנו חווים את העולם זה לא איפה אנחנו נמצאים אלא מהמקום בו אנו ממקדים את תשומת לבנו.
80% מכלל התגובות הניהוליות הם ב"מגיב" שלילי – זה לא מועיל. צריך לחפש את החיובי, אפילו אם יש רק 5% חיובי.
חקר מוקיר – מחפשים את ה"כן" – את ההצלחה – נלמד מתוך ההצלחה.
סיפור הצלחה: - תיאור סיפור הצלחה משמעותי שהיה לי לאחרונה
- חוזקות, ערכים, יכולות – מה יש בך שהביא להצלחה?
- נקודת מבט - מה היו התנאים שאפשרו את ההצלחה?
- ההצלחה הבאה – כיצד ניתן ליצור את ההצלחה הבאה, בעזרת תובנות מספור ההצלחה הזה.
תרגול חקר הצלחות - עבודה בקבוצות:
- שיתוף בהצלחה שחווינו לאחרונה
- מה איפשר את ההצלחה
- כיצד תוכלו ליצור הצלחה דומה גם בעתיד
ממליץ להפוך את הלמידה מהצלחות לשגרה.
חוזקות:
אורן ביקש לציין חוזקה אחת שמשמת אותי בעבודה בתקופה זו.
התועלות של שימוש בחוזקות בעבודה נותן: ביטחון, הצלחה, אנרגיה, מחוברות, חוסן, אושר.
רק שליש מהאנשים יודעים לזהות את החוזקות ושיעור נמוך משתמשים בהם.
לפעול מתוך חוזקה: לזהות, להבין, לבחור, לעצב לפעול (שקף 22).
לא משתמשים בזה מספיק.
כשעובדים עם חוזקות אפשר להגיע למצוינות. אם עובדים ומחזקים חולשות אפשר להשתפר אך לא מגיעים למצוינות.
אין ניהול מושלם. יש ניהול משלים. מציע לזהור ולא לסנוור.
המפתח הפיזי
פ.ג מול מנוחה
אורחות חיים –פעילות גופנית, הזנה, שתיה, מנוחה.
גלולת הקסם – פעילות גופנית. מציג את השפעתה על הגוף והנפש.
תרגלנו קצת פעילות בלווי מוזיקה מתאימה.
הבחירה חשובה.
מציע לקיים ישיבות בהליכה walk your talk
בנק אנרגיה – הבעיה היא העדר זמן להתאוששות – צריך זמן להתאוששות.
MVI – minimum value intervention - טעינה.
מיינדפולנס – תשומת לב מכוונת כאן ועכשיו בלי שיפוט בלי ביקורת בלי מאבק, גישה פתוחה ומקבלת. היכולת לקבל את המציאות כפי שהיא.
שינה - משך שינה, איכות שינה, עקביות השינה, תזמון השינה
תזונה בריאה
יציאה לטבע
מגע.
המפתח הרגשי
הרשות להיות אנושי - הדבר הראשון לעשות כדי להיות מאושר יותר, צריך גם להיות קצת עצוב.
ניסיון להסתיר רגשות לרוב לא מצליח.
רגשות משפיעים על הפעולה שלנו - כדאי להיות ערים לרגשות שלנו.
האתגר: קבלה אקטיבית של הרגשות וההחלטה לגבי הפעולות.
כאשר אדם נותן לעצמו רשות להיות אנושי – הוא יכול לזהות את הרגשות, לקבל אותן ויכול לפגוש רגשות של אחרים. הקשבה היא אחד הביטויים העמוקים ביותר של אנושיות.
צריכה להיות הקשבה אקטיבית. מביא לדוגמה את ספסלי ההקשבה.
תרגיל בזוגות - מקשיב – מוקשב (פרוט בשקף 40).
לפי ברברה פרדריקסון - רגשות חיוביים – נעימים - שמחה, אהבה, חמלה, שלווה, הכרת תודה, שעשוע, הנאה (רגשות שליליים - חרדה, צער, כעס, צער, געגוע ,פחד, תסכול, חוסר אונים.
צריך לטפח רגשות חיוביים ולהפחית את השליליות.
הכרת תודה היא פרקטיקה: הודיה בי עצמי, הודיה במשפחה, הודיה במקום העבודה, הערכה ופרגון.
לסיכום - המפתח הרגשי לאושר – רגשות הן חלק חשוב מהחיים, אנושיות אינה חולשה, הקשבה יוצרת חיבור וריפוי, ניתן לטפח רגשות חיוביים באמצעות הכרת תודה, הערכה והוקרה, נדיבות ופרגון.
במסגרת ההודיות ההדדיות, קיימנו הודיה משותפת למיכל אלימלך שפרשה לגמלאות מעבודתה בעיריית מודיעין-מכבים רעות. עם הענקת זר פרחים הודינו לה על מחויבותה ועל העשייה הנרחבת בעירה.
המפתח חברתי חיזוק תחושת שייכות כמנוף לבריאות ורווחה.
מצטט את הרב יונתן זקס - "הדלת אל האושר נפתחת החוצה".
לסיום – התנסינו במשחק. כל שולחן קיבל לוח משחק וקלפים. המטרה היתה לזהות אתגרים ולהציע פתרונות עם החוזקות שלנו. על השולחן הונחו קלפים המציגים אתגרים בעבודה. אפשר היה גם להוסיף אתגרים. כל אחד היה צריך להציע פתרון עם החוזקות שלו. ניצח מי שצבר הכי הרבה נקודות כי הסכימו לקבל את הצעותיו.
בערב קיימנו שיעור פילאטיס קצר בהנחיית אילנה איטח האלופה.
לאחר מכן התוודאנו לכרטיסי הפעלה שהכינה שרון ג`ורג`י עם השירות הפסיכולוגי החינוכי בעיריית כפר סבא – מדריך לבניית חוסן. קיימנו התנסות קצרה – מצ"ב מצגת המסבירה כיצד פועלים עם הקלפים. כל משתתף קיבל בסיום הערב ערכת קלפים לשימושו.
בשעה 6:00 בבוקר היום השני – סימא הובילה קבוצת משתתפים להליכה באזור.
היום השני הוקדש להכרת הדרישות של ארגון הבריאות העולמי לחמש השנים הקרובות – לקראת בניית תוכנית אסטרטגית לרשת (והרשויות שבה).
פתחנו בהכרות עם הרשת האירופית של הערים הבריאות בהובלת ארגון הבריאות העולמי והמשכנו בתיאור התהליך שקיימנו בסדנה של הרשת ב- 2019 – בה התחלנו חשיבה אסטרטגית לקראת השלב השביעי של התוכנית האירופית – מצגת מצ"ב.
סימא הציגה את החזון, המטרות ותחומי הפעולה שהתוו בארגון הבריאות לקראת כניסתנו לשלב השמיני של התוכנית – מצגת מצ"ב. מדובר בשבעה תחומי ליבה:
1. השקעה באנשים
2. תכנון מקומות עירוניים המקדמים בריאות ושלומות
3. קידום השתתפות למען בריאות ושלומות
4. קידום שגשוג קהילתי באמצעות כלכלה מוכוונת שלומות
5. קידום שלום וביטחון באמצעות חברות מכלילות
6. הגנה על כדור הארץ בפני הדרדרות סביבתית
7. מוכנות אפקטיבית כדי למנוע ולהגיב למשברי בריאות וחירום.
מסמך המסגרת ליישום שלב 8 עם פרוט לגבי כל אחד מתחומי הליבה – תומצת ותורגם – מצ"ב.
נעשתה עבודה בקבוצות (6 קבוצות, כ"א סביב שולחן) – כל קבוצה קיבלה תחום ליבה אחד מפורט (1-6). התבקשו לבחון את המצב הקיים ברשויות מול הנ"ל, לאתר פערים ולבצע ניתוח SWOT וכן נתבקשו לציין מה הציפיות שיש להם מהרשת בהקשר לנ"ל – דף ההנחיה לקבוצות - מצ"ב. 1. קב` אנשים:
התחילו להתייחס לנעשה ברשויות שלהם - הספיקו לסקור את הנעשה בתחום הגיל הרך:
בנתניה – ישנה תוכנית להכשרת צוותים בגנים ובמעונות – מידע בנושאי בריאות ילדים. רכשו ציוד לפיתוח הגוף – כל אשכול גנים קיבל ערכה לביצוע תרגילים. שותפות עם אגפי הספורט, הגיל הרך, מנהל חינוך ורווחה.
ברחובות – מתקיימות פגישות לבניית קשרי עבודה משותפים, הכשרות לצוותים, תוכנית אם לאם, תוכנית הורים וילדים, סדנאות בריאות.
במ.א. שומרון – מתייחסים להורים, צוותי מעונות וילדים. בונים מועדוני יולדות – התארגנות קהילתית. יצא קול קורא לישובים להצטרף לתוכנית. מקיימים הכשרה של תזונאית על האכלה קשובה במעונות. לגילאי 3-6 – הגננות מקבלות הכשרה לביצוע פעילות גופנית יומית בגני הילדים.
במ.א. עמק חפר – התחילה בצהרונים עם מילון התיאבון. מפעילים את תוכנית אם לאם, תוכנית להורים מגוייסים – תקשורת וניהול כעסים, תוכנית לאימהות. שת"פ עם מרכז צעירים, שבוע הנקה, פעילות גופנית לסבים ונכדים (8 מפגשים).
להלן סיכום ה- SWOT: חוזקות:
- שיתופי פעולה בתוך הרשות
- מתנדבים, הכשרות – לתת לפעילים להוביל, אנחנו מנגישים משאבים
- ריבוי תוכניות בריאות | הזדמנויות:
- איגום משאבים – תשומות אנושיות
- מיזם בריאות גוף-נפש
- שיתוף עמיתים
- הנחייה מקצועית והכוונה של רשת ערים בריאות |
חולשות:
- רגישות תרבותית לנוער
- חוסר תקציב חופשי
- כשאין שת"פ עם הגורם המתכלל
- חוסר מדיניות ברורה | איומים:
- מצב ביטחוני משנה מציאות
- קושי להתחייב לתהליכים ארוכי טווח
- עייפות וירידה במוטיבציה להרגלי בריאות
- עומס משימות – מחסור בזמן ותקינה |
| הציפיות מהרשת לנוכח הנ"ל:
- ימי לימוד
- כונן דרייב לריכוז תוכניות ומידע
|
2. קב` מקומות: חוזקות:
- כל הגורמים יושבים בתוך העירייה
- מעורבות תושבים – קשר ישיר ועקיף
- חיזוק הקשרים החברתיים
- יצירת מרחבים ציבוריים
| הזדמנויות:
- קולות קוראים – משאבים
- תורמים
- שת"פ עם קופות החולים
- פיתוח חדשנות סביבתית
- תמיכה מקצועית – רשת, משרד הבריאות, ג`וינט | חולשות:
- חוסר משאבים - עלויות גבוהות
- אי הלימה בין המחלקות העירוניות
- צפיפות וחוסר שטחים עירוניים
- נגישות תחבורתית | איומים:
- משברים, מלחמה
- עצירת התפתחות, הגירה שלילית
- ונדליזם, פגיעה במתקנים
- גידול האוכלוסייה ללא התאמת תשתית |
- הצעות להתמודדות עם איומים וחולשות
- שיח ומתן דוגמאות מרשויות אחרות
- מעורבות של המתאם העירוני
3. קב` השתתפות: חוזקות:
- שקיפות מול התושבים בתוכניות
- קשב עירוני והתאמה לצרכים בהתאם לקהלים שונים
- דברור מה שנעשה בעיר ע"י ראש העיר
- תכלול ושיתופי פעולה עירוניים | הזדמנויות:
- תקציבים
- קולות קוראים | חולשות:
- מגוון אוכלוסיות, רב תרבותיות
- חוסר שיתופי פעולה
- כפילויות בתחום | איומים:
- חוסר יציבות במצב הביטחוני
- איום קיומי |
הציפיות מהרשת לנוכח הנ"ל: - לקבל מודלים להשתתפות ציבור
- דוגמאות מעמיתים ומהעולם לעבודה בנושא
- איך רותמים את ההנהלה לתהליך, את המגזר השלישי בעיר, את קופות החולים.
4. קב` שגשוג:
התייחסות לנעשה ברשויות:
במ.א. בני שמעון – יש אינדקס עסקים מקומי – יש כנס אחת לשנה עם העסקים המקומיים, המועצה וצרכני השירותים. דרך האתר יש הנגשה של העסקים.
בהוד השרון – עוסקים בכלכלה מעגלית – יש הרבה עצי פרי. פעם בשנה מקיימים פסטיבל "הוד והדר" – במשך חודש שלם מזמינים תושבים לקטוף, בעזרת מפה, ומסכמים באירוע גדול עם תחנות רבות (עשייה מקליפות הדר, הופעות וכו`).
במודיעין – מחזקים את הכלכלה – מקום שמנגיש לנשים עצמאיות מרחב עבודה – זה יוצר נטוורקינג, ליווי ומקום נחמד לשבת ולעבוד בו.
בהרצליה – אקי"ם פתח קייצת לאוכלוסיות מיוחדות שאין להן מענה חינוכי בעיקר בחודש אוגוסט.
חוזקות:
ברגע שיש תפקיד מוגדר ברשות הרבה יותר קל לפנות ולהריץ פרויקטים | הזדמנויות:
כנסים עם משתפי פעולה אפשריים: הגנת הסביבה, אוניברסיטאות, בתי חולים, אגודה לבריאות הציבור, משרד הבריאות | חולשות:
- יחסים בינאישיים חוסמים הזדמנויות, פוליטיקה
- תקציבים ומשתפי פעולה | איומים:
- חוסר שגרה
- חוסר אינטרס משותף |
הציפיות מהרשת לנוכח הנ"ל: - תייצר סביבה של למידת עמיתים
- הכשרות תוך רשותיות ליצירת שגרירים ושותפי עשייה לקידום הנושא, כל אחד בתחומו.
5. קב` שלום:
ההתייחסות היתה לשלום וביטחון. בחברה הערבית נרצחים בכל שנה כ – 250 אנשים. יש קבוצות קטנות שיש להן כוח, אמצעי לחימה, חיילים ושליטה מלאה על החברה. פורום הרשויות המקומיות מקדם את נושא הביטחון מול הממשלה. פועלים בשטח במספר תחומים: שיטור עירוני וסיירת הורים, העלאת מודעות בתחום תעסוקה לנוער, החזרת מדריכי מוגנות לבתי הספר, הקמת תשתיות פנאי לנוער, פיתוח חברות שמירה ואכיפה בעיר. נער שאין לו כסף הולך להיות "חייל" של הכנופיות. חוזקות:
- סיירת ביטחון
- ביקורת מצלמות במעגל סגור
- אכיפה פרטית
- קבוצות מתנדבים - אנשי דת | הזדמנויות:
- "ניצול" יכולות של אנשים, אקדמאים
- מנהיגות צעירה
- תוכניות של מערכת החינוך
- תרבות וספורט | חולשות:
- תקציבים
- איומים על התקדמות תוכנית מנהיגים
- השתלטות על עסקים - protection | איומים:
- ארגוני פשע
- הממשלה – בחוסר התערבות אקטיבית למיגור הפשיעה |
התייחסות לנעשה ברשויות:
בכפר ורדים - בנו שבילי אופניים להנגשת הליכה לבתי הספר. לאורך הדרך שתלו עצי פרי – הילדים קוטפים ואוכלים.
בשדרות – יש אגף לאיכות הסביבה – הקימו גגות סולאריים במבנים, יש גינות קהילתיות פעילות, שבילי אופניים, הצללות ברוב הפארקים. יש חוה חקלאית ובה פעילויות קהילתיות לקהילות ייחודיות. יש הפרדת פסולת, רוב הפחים מוטמנים. נעשה איסוף גזם וקנסות למי שמפר את הכללים. יש "רפואת יער" ויש חנות יד שניה.
במבשרת - יש שימוש באנרגיה סולארית, פחים מוטמנים, גינות קהילתיות פעילות, שביל עוטף מבשרת – להליכה בטבע. בבית העירייה יש מדיח כדי לעודד שימוש בכלים רב-פעמיים. נערך סקר טבע עירוני. קיימת תוכנית למעבר לשימוש ברב-פעמי בצהרונים. יש מפגש קח-תן של אימהות צעירות, לקט ישראל מחלקים סחורה חקלאית (תרומה) לכל תושב שצריך ובא לקחת. יש תוכנית ביוזמת תושבים של "הצלת מזון" – 300 תושבים בקבוצה.
במעלה אדומים – יש מחלקת איכות סביבה וועדת היגוי פעילה בהשתתפות כל אגפי העירייה. הצללות בכל הפארקים בעיר ובגנים. שתלו עצים לאורך כל המדרכות בעיר כדי ליצור הצללה. יש חווה חקלאית עם תוכנית לכל בית ספר. קול קורא איכות הסביבה – כל ילדי כיתות ד` בעיר יוצאים לטיול בוואדי יצחקי כדי ללמוד על הטבע הסביבתי, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים. מצפה כוכבים פעיל עם סדנאות ופעילויות לקהילה, גינות קהילתיות פעילות, פחי מיחזור מפוזרים בעיר. חוזקות:
- מחלקות לאיכות הסביבה
- תושבים מעורבים
- שיתוף פעולה בין מחלקת הבריאות למח` איכות הסביבה | הזדמנויות:
- מערכת חינוך משתפת פעולה
- פניות תושבים
- איגום משאבים | חולשות:
- מחסור של מחלקת איכות סביבה
- נושא איכות הסביבה אינו בראש סדר העדיפות של ראש העיר
- חוסר שיתוף פעולה עם המחלקה לאיכות הסביבה
- אין ראייה רחבה בנושא
- עומס משימות | איומים:
- חוסר תקציב
- שריפת פסולת מישובים סמוכים
- נושא בעדיפות נמוכה מבחינה ממשלתית
|
כל קבוצה הציגה את ממצאיה. בדיון עלו הדברים הבאים:
- ראשי רשויות שמקבלים פניה בנושא בריאות – מעבירים את הדברים לטיפולו של מתאם הבריאות.
- איך עושים אותם יותר מעורבים?
- מוצע להעלות את הנושא בפורום מנכ"לים, להתחבר לדברים קיימים
- תחרות בריאה בין הרשויות
- בקבוצות של ראשי ערים להביא הצלחות
- לבנות אימפקט כלכלי – צריך להציג לפוליטיקאים עלות – מועילות של עיסוק בנושא. למשל, חיסכון בארנונה אם מורידים תחלואה.
- מוצע להקים צוות שיעסוק באימפקט הכלכלי.
==========
סימא – הציגה כלי פרקטי להערכת מקום - Place Standard - כל אחד קיבל - מצ"ב.
לסיכום – כל אחד התבקש לסכם במשפט קצר מה "לקחו" מהסדנה. להלן הדברים שעלו:
- למידת עמיתים
- הכרות, גיבוש חשוב
- אינטראקציה בקבוצות קטנות חשובה
- כוחות להמשך
- "תחנת דלק"
- כלים חדשים
- כלי להערכת מקום – צורך להתאים למועצות אזוריות
- רעיונות מוותיקים לחדשים
- מבקשים לדעת מתי המפגשים הבאים כדי לנעוץ ביומן לפני שמכינים תוכנית לשנה הבאה.
- קבוצה שתעסוק בבניית האימפקט – היבט כלכלי (מוריה).
|
