סיכום הכנס השנתי ה- 29 של רשת ערים בריאות, לציון 35 שנים להקמתה היכל התרבות אופקים, 6.3.25
הכנס אשר הוקדש לנושא: "עיר של בריאות אחת" התקיים ב 6.3.25, במועד שבו הוקמה הרשת לפני 35 שנים. הכנס התקיים בהיכל התרבות של אופקים, באווירה חגיגית ומקצועית, בנוכחות כ 160 משתתפים, נציגים פוליטיים ומקצועיים מרשויות מקומיות, נציגי מערכות הבריאות, הסביבה, החינוך והרווחה ואורחים רבים. את הכנס הנחתה, בחן רב, סימא ווצלר, הרכזת המקצועית של רשת ערים בריאות והוא צולם ושודר חי, בהתנדבות, בידי דניאל ווצלר. תלמידי ביה"ס למוזיקה של אופקים, בהנהלת מר אחירם ציליק, פתחו את הכנס עם נעימות של שירי פורים, בפסנתר, חליל צד ותופים. ומיד לאחר מכן הוקרן סרטון המסביר מהי עיר בריאה ומה חושבים על כך ראשי ערים בריאות, וכן הציג טעימה של פעילויות הנעשות ברשויות. ראשון המברכים, מר יורם נחמן, מנכ"ל עיריית אופקים, ברך על ההחלטה לקיים את הכנס באופקים. ציין כי זהו כבוד גדול עבורם להיות חלק ממהלך לאומי שמציב את בריאות התושבים במרכז העשייה העירונית. בסיום דבריו הוצג סרט תדמית של אופקים. דר` קירה פורטשון, מנהלת הרשת האירופית של ערים בריאות בארגון הבריאות העולמי, בברכה מצולמת, ציינה את תרומתה של הרשת הישראלית לתנועה העולמית וברכה על בחירת נושא הכנס, שהוא נושא בעדיפות עליונה בארגון הבריאות העולמי. דר` שרון אלרעי פרייס, מנהלת חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ציינה בדברי הברכה כי הרשויות המקומיות הן המקום לפעול. היום עוסקים במשרד הבריאות, בשיתוף עם הג`וינט ומשרדים נוספים, בקידום בריאות גוף-נפש. השלב הבא הוא `בריאות אחת`. הקימו לפני שלש שנים פורום שעוסק בנושא וביחד מלבנים את סוגיית ההערכה. עכשיו מתחילים גם לעסוק בהתמודדות עם שינויי אקלים. מר אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, מברך על החיבור בין הבריאות והסביבה. התייחס לחשיבות החיבור של התושבים עם הטבע, כחלק מבניית חוסן, וציין ש 120 רשויות כבר ביצעו סקר טבע עירוני, כולל אופקים. אחרון המברכים, מר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, בברכה מצולמת, ציין כי הרשת, כיחידה במרכז השלטון המקומי, תורמת לשותפויות בין רשויות ועם גופים נוספים וכן ציין את תרומתה בהובלת שינוי בבריאות ואיכות חיי התושבים. מודה לכל העוסקים במלאכה. דר` סיניה נתניהו, מנהלת התוכנית להערכת השפעת הסביבה ובריאות, במרכז האירופי לסביבה ובריאות בארגון הבריאות העולמי, נתנה את הרצאה הפתיחה בנושא: עיצוב סדר היום העולמי והאזורי של "בריאות אחת" ושילוב סביבה ובריאות ב"בריאות אחת" – מצגת מצ"ב. פתחה בהצגת הארגון, אשר נוסד ב 7 באפריל 1948, כאחראי על בריאות הציבור בעולם ולקידום בריאות לכל. החלטות מתקבלות בשיתוף כל המדינות החברות. פועלים מתוך מנדט גלובלי. התוכנית האסטרטגית לשנים 2025-2028 שמה דגש על הוגנות וחוסן. אחד מהנושאים המרכזיים הוא התמודדות עם שינויי אקלים. נושאים נוספים: ביטחון בריאות, התבגרות האוכלוסייה, מחלות לא מדבקות, כולל בריאות הנפש ואפשרויות טכנולוגיות. בכל מספר שנים בוחנים שינויים גלובליים ומזקקים מתוכם את הפעולות לשנים הבאות. בהקשר הסביבתי נעשית באירופה עבודה בין סקטורים – תחבורה, דיור, אנרגיה ועוד. כנס השרים השביעי בנושא בריאות וסביבה, שהתקיים בבודפשט, ב 2023, הסתיים בהצהרה שיש לתעדף פעילות שעוסקת באתגרי הבריאות המרכזיים הקשורים לשינויי אקלים, זיהום אוויר והקטנת המגוון הביולוגי. כמו כן התייחסו לסביבה בנויה בטוחה לקידום בריאות וחוסן של הקהילות. למעשה, קיבלו לגיטימציה לעסוק ב`בריאות אחת`. את המונח `בריאות אחת` הגדירו ב 2021: גישה אינטגרטיבית, מאחדת שנועדה לאזן בין בריאות האדם, בעלי החיים (חיות בית וחיות בר), הצמחים והאקוסיסטם. היא מכירה בקשר הקיים בין כל אלה. גישה זו מניעה מערכות שונות לפעול יחד לטובת מענה לצרכים קולקטיביים: מים נקיים, אנרגיה ואוויר, מזון בטוח ומזין, לפעול יחד לנוכח שינויי אקלים ולתרום לפיתוח בר קיימא. למשל, כשיש זיהום מים בכספית, זה מגיע למארג המזון. אם נשים הרות נשענות על מזון מהים, הכספית עלולה להשפיע על התפתחות העובר. 60% מהמחלות המדבקות הן זואונוטיות (מועברות מבעלי חיים לאדם). מתוכן, 75% מקורן בחיות בר. בריאות אחת מאגדת דיסציפלינות אחדות, סקטורים שונים ורבדי ממשל שונים שלא תמיד יודעים לדבר אחד את השפה של האחר. C4 מתארים את הקשר ביניהם: קומוניקציה, קואורדינציה, קואופרציה (שת"פ) ופיתוח יכולות יחד (capacity building). מדובר בפיתוח ב- 6 מסלולים: משילות ובניית יכולות, הפחתת הסיכון למחלות זואונוטיות, בקרה ומניעה, בטיחות מזון, עמידות לאנטיביוטיקה ושילוב הסביבה בבריאות אחת. פיתחו מדריך של בריאות אחת שמתייחס לסוגיות של איך גורמים לכל המשרדים לעבוד יחד, איזה מדיניות קיימת, איזו חקיקה, איך עושים עבודה משותפת ועוד. ברמת האזור האירופי, בנו ב 2021 גוף משותף לארגון המזון והחקלאות, ארגון הבריאות העולמי והארגון לבריאות בעלי חיים לקידום התפיסה של `בריאות אחת` באירופה. ב 2022 הצטרפה ליוזמה גם התוכנית הסביבתית של האו"ם. עוסקים יחד בהעלאת מודעות לנושא ובהכשרות להטמעת התפיסה. בסיום דבריה התייחסה לרשת האירופית של ערים בריאות אשר ציינה לאחרונה 35 שנים להיווסדה. בכנס שהתקיים בקופנהגן ב 2022 והוקדש ל`בריאות אחת` נוסחה הצהרת ראשי רשויות של ערים בריאות, המתחייבים לאמץ את הגישה של `בריאות אחת`. מושב ראשון הוקדש לנושא: טבע מקומי ובריאות אחת. דר` מירי צלוק, MT מחקר וייעוץ אקולוגי-סביבתי, הרצתה על השפעת המגוון הביולוגי על הבריאות. מצ"ב מצגת. לפני כחודשיים, הארגון הבין-ממשלתי להערכת המגוון הביולוגי עסק בקשר שבין בריאות למגוון הביולוגי, מים ומזון. המגוון הביולוגי בקריסה. בכל עשור יש ירידה של 2-6% במגוון הביולוגי. זו ההכחדה ההמונית השישית. כרבע מהמינים בסכנת הכחדה. בישראל תורמים לכך הפיתוח והצפיפות. יש קשר בין הפרה של מערכות אקולוגיות להתפרצות מחלות. למשל, העבודות של הרכבת הקלה גרמו להתפרצות טיפוס מוריני (מועבר ע"י חולדות באמצעות פרעושים). ככל שיש מגוון מיקרוביאלי גדול יותר בקרקע יש פחות עמידות לאנטיביוטיקה. מגוון ביולוגי של עצים עשוי לסייע בצמצום זיהום אוויר כי הם סופחים חלקיקים מהאוויר (PM2.5). טמפרטורות קיצון גורמות לעליה בתחלואה ותמותה. יערות עירוניים יכולים להוריד את הטמפרטורה עד 14 מעלות. למגוון הביולוגי יש גם השפעה על הבריאות הנפשית. שהייה של 20 דקות ביער עשויה להוריד לחץ ולשפר את תפיסת העולם. חקלאות אורגנית מועילה לבריאות. % 3-5 ממיני פירות, ירקות ואגוזים עשויים להיעלם עקב מחסור בהאבקה. בין ההמלצות שהציגה: נטיעת עצים מקומיים, שילוב תשתיות ירוקות בתכנון עירוני ונופי, הפחתת השימוש בחומרי הדברה לשיפור תפקוד מערכות חקלאיות ולאספקת מזון מגוון, מזין ובריא יותר. גב` תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה דברה על: "שיקום טבע, שטחים פתוחים וקהילות בחבל תקומה". מצגת מצ"ב. בנגב המערבי היה פסיפס של שטחים חקלאיים, גנים לאומיים, נחלים, אתרי ארכיאולוגיה, מרחבי תרבות ופנאי, מגוון ביולוגי גדול. מלחמת חרבות ברזל פגעה בטבע. נוצרו מפגעים אקולוגיים בגלל הפעילות הצבאית – הרס דרכים קיימות, הרס גדרות, הוקמו תשתיות תוך כדי תנועת צה"ל, הצטברה פסולת מזון ושל חומרים מסוכנים, חדירה של כלבים משוטטים, הזדמנות לחדירת מינים פולשים. 8,000 דונם נפגעו. המשרד להגנת הסביבה ביחד עם רשות הטבע והגנים מיפו את הפגיעה ועל בסיס מידע זה הכינו מתווה לשיקום אקולוגי-קהילתי, אשר הוצג למנהלת תקומה. הוקצה תקציב לנושא סביבה בטוחה למטיילים ויצירת מוקדי עניין חדשים. הוציאו קול קורה לרשויות. שיתפו את התושבים כדי ללמוד מה חשוב להם. הם ביקשו: "החזירו לנו את המרחבים, ללא סימני המלחמה. שיקום הטבע הוא מרכיב הכרחי בריפוי של הקהילות". מר עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, דיבר על: "גני מרפא" - טבע בשירות הרפואה. מצגת מצ"ב. הטבע טוב לבריאות. הרשויות המקומיות אמונות על הטבע העירוני. סקרי טבע עירוני בוצעו בכ 70 רשויות מקומיות, במימון המשרד להגנת הסביבה. סקר זה נותן מידע ומלווה בתמונות. מטמיעים את המידע במנגנון התכנון. מציע להיעזר באקולוגים בתהליכי התכנון. היום משלבים טבע בבתי חולים כגני מרפא, ובבתי ספר. יש מסמכי מדיניות של USDA בנושא. דר` תומר ניסימיאן, וטרינר רשות הטבע והגנים דיבר על: "הטוב, הרע והמכוער - שמירת טבע בישראל". מצגת מצ"ב. הטוב – משיבים חיות בר לטבע, מטפלים בבית חולים לחיות בר ומשיבים לטבע. הרע – לחיות בר יש מחלות. יש להם תוכנית ניטור של מחלות בבעלי חיים בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. מתמקדים בשפעת עופות, ניוקאסל, קדחת הנילוס המערבי. עוקבים אחרי מפזרי פיתיונות ורעלים. עשה סקר בקרב וטרינרים ונמצא כי מחציתם לא מודעים לכך שתרופות שניתנות לבקר גורמות נזק לנשרים. המכוער – ב 10% מחזירי הבר שדגמו מצאו קדחת Q. ואכן, מחלה זו שכיחה בקרב תושבי אזור חיפה.
מושב שני בנושא: תזונה ובריאות אחת פרופ` דורית ניצן, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, דיברה על "מהשדה ועד חוסן: מסע אל מערכות מזון ותזונה ובריאות אחת". מצגת מצ"ב. לדבריה, מערכת המזון העירונית הרבה פעמים מנותקת מהסביבה. המזון מגיע בשינוע אל נקודות מכירה. באמנת מילאנו, הסכם בינלאומי בין ערים מכל רחבי העולם, קיימת מחויבות לפיתוח מערכות מזון עירוניות בנות-קיימא, כוללניות ועמידות. אסטרטגיית המזון 2030 עוסקת בתזונה מבוססת צומח, אקלים וסביבה, במעגליות במשאבים - מה שמגדלים חוזר לטבע ומזין את כל המערכות, וכן חדשנות והעצמת הקהילה. רוצים מעמד חשוב למזון בעיר בריאה. רוצים דיאטנית בכל עיר. על פי העקרון ברפואה – ראשית לא לגרום נזק, גם בנושא המזון עקרון זה חשוב. צריך לקבוע קווים מנחים ברורים למתן סיוע תזונתי, כולל תרומות מזון, בשעת חירום, כדי להבטיח שהן בטוחות, מזינות, בנות קיימא ומתאימות. בהמשך הציגה דוגמאות אחדות מהארץ והעולם של מטבח מעגלי, צמצום הפסולת, אספקת מזון בריא לנזקקים ועוד. דר` מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, דברה על "מערכות מזון מקומיות – איך נקדם ונקיים?" – מצגת מצ"ב. עוסקת במזון בריא ומקיים. התזונה היא מרכיב עיקרי להתפתחות מחלות כרוניות, כמו סוכרת מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן מרובים ועוד. התזונה משפיעה על התפתחות תינוקות, מוביליות חברתית, תעסוקה ופריון עבודה, על החרפת משבר האקלים ועל הכלכלה. 60% מהאוכלוסייה הבוגרת עם עודף משקל והשמנה. ההוצאות הישירות והעקיפות של הטיפול בהשמנה – 20 מיליארד ₪ בשנה. ההמלצות התזונתיות מתבססות על קשת המזון. אך למעשה, לפרט אין בחירה אישית של מזון. הוא מושפע מהפרסומות ומהסביבות. יש צורך לשנות ארבע סביבות מזון: דיגיטלית, ארגונית/מוסדית, בנקודת הרכישה והסביבה הקהילתית. המטרות הן: שיפור מערכות הפצת מזון וסביבות מזון, ניהול טוב יותר של פסולת מזון ומים באמצעות שיפור תכנון עירוני וקשרים עירוניים כפריים, ייצור מזון מקומי, שווקי איכרים וכלכלה מעגלית. צריך להוציא את מכונות ממכר המזון מהמרחב הציבורי, לדאוג לאזורים ירוקים סביב מוסדות חינוך, ללא קיוסקים. הציגה דוגמא של מטבח לימודי בבית ספר, דוגמאות של חקלאות עירונית, אפשרות לאכילת פירות מעצי פרי במרחב הציבורי. בהוד השרון יש תותי עץ רבים. באתר העירייה הנגישו מפה המציינת היכן ניתן לאכול מעצי הפרי. לזה התלוותה חוברת מתכונים. בכפר סבא עשו הרכבה של עצי חושחש כדי שניתן יהיה לאכול מפרי העץ. באשר למטבח קהילתי/לימודי – הכינו מתווה עקרונות וכן קיימת תוכנית, עם ג`וינט אשלים, להכנסת מטבחים לבתי הספר. גב` רותם שמאי, מנהלת אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, דיברה על: "לא חבל ? - על בזבוז מזון ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם התופעה" – מצגת מצ"ב. כשליש מהמזון בעולם הולך לפח. בישראל – 37%. בכל חוליה בשרשרת המזון יש אובדן או בזבוז. חלק מהמזון שנזרק ניתן להציל. כל העולם מתמודד עם בעיה זו. יעד 12.3 מיעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מתייחס לנושא: עד לשנת 2030, להקטין ב- 50% את פסולת המזון לנפש ברמת הקמעונאי וברמת הצרכן, ולהפחית את אובדן המזון לאורך שרשרת הייצור והאספקה. על כן קבעו את ה 12.3 כיום בינלאומי לצמצום אובדן ובזבוז מזון (צימבוז). חלק מבזבוז המזון נובע מחוסר הבנה של סימון התפוגה. "לשימוש עד" – מעיד על בטיחות המזון ואילו "עדיף להשתמש לפני" – זו התחייבות של היצרן. אפשר להשתמש במוצר לאחר מועד זה, אולי האיכות תיפגם. משפחה בישראל מבזבזת 1000 ₪ בגלל תאריך תפוגה. משפחה ממוצעת זורקת אוכל בהיקף של כ 4000 ₪ בשנה. למה להתעסק בזה ברמת הרשות המקומית? ראשית, יש עלות גבוהה לעיסוק בפסולת. שנית, מטעמי דאגה שעודפי המזון יגיעו למי שצריך, וכן זה חשוב למדיניות האקלים. מוצע לבצע מיפוי הן של מקורות הבזבוז (שוק סיטונאי, רשתות שיווק) והן של העמותות המצילות מזון. צריך לסנכרן ביניהם. למשל, להקים מקרר קהילתי, קבוצות וואטס-אפ. צריכה להיות דוגמא אישית של הרשות עצמה. בימים אלה עובדים על תוכנית לאומית בנושא. בשלב זה של הכנס עשינו אתנחתא בניצוחה של גב` אילנה איטח, מנהלת הספורט ומתאמת הבריאות באופקים. הפעילה את כולנו תוך ישיבה, תרגילים מומלצים לביצוע בעת טיסה. רב שיח בנושא: בריאות אחת וחוסן הנחתה את רב השיח גב` עדי גנאל צ`רי, מנהלת פרויקט תקומה בכללית מחוז דרום, ותושבת נחל עוז. השאלה הראשונה הופנתה לגב` רווית אילוז, אלמנתו של רנ"ג יגאל אילוז ז"ל, חבלן משטרה שנפל בהגנת הבית ב 7.10, איך מתגברים? איך משתקמים אחרי האסון? איך מתחזקים ומחזקים? סיפרה את הסיפור שלה. ביחד עם אלמנתו של רוני בוארון היא מספרת את הסיפור שלה בכל מקום אפשרי באופקים ומחוצה לה. בעיניה חוסן = לבחור בחיים. גב` רחל אדרי, המכונה "רחל מאופקים" ו"רחל עוגיות", הוחזקה בביתה, יחד עם בעלה, כבת ערובה על ידי מחבלים במהלך הטבח באופקים. נתבקשה להשיב לשאלה - איך שומרים על קור רוח, איך מפגינים חוסן אישי משמעותי כזה. לדבריה, לא הראתה פחד, למרות שראתה את התחמושת ונבהלה. מה שהחזיק אותה, זו האמונה. הצליחה אפילו להרקיד את המחבלים לכבוד יום ההולדת של בעלה. בעיניה חוסן = המשפחה, הילדים, הנכדים וגם השכנים. בכל יום היא שרה לעצמה "לא, לא, לא, תנצחו אותי". עו"ס צפורה בן נון, מנהלת מרכז חוסן באופקים, תארה את פעילותה בעיר. עובדים כבר שנים רבות על פיתוח חוסן מגיל 0, בשלשה מעגלים: פרטני, קהילתי ורשותי. בשנה האחרונה משקיעים בעיקר במעגל הקהילתי, באמצעות סדנאות שמביאות אנשים לשבת יחד, כמו "אוספים את השברים", ג`ינגלינג לילדים, מפגשי אומנות ומוזיקה, כדי להזכיר לאנשים את הכוחות שלהם. ברמת הרשות – "מי מטפל במטפל". לדבריה, חוסן היא שפה, צריך לתרגל אותה בשגרה כדי שאפשר יהיה לתפקד בחירום. גב` יעל זילברשטיין ברזידה, מתכננת סביבתית, מנהלת יחידת הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, ובעברה מדריכת טיולים. התייחסת לתפקידו של הטבע בשמירת החוסן. לדבריה, כל מי שיוצא למרחב הפתוח, הטבעי, חש זאת בעצמו. טבע עירוני ליד הבית מסייע לפרטים ולקהילות. מהלך זה מתפתח בימים אלה בחבל תקומה. גב` נעמה שלם, מנהלת מסעות אדם טבע אדם, בחברה להגנת הטבע, תארה את מסעות החוסן, בני ארבעה הימים, שהחברה להגנת הטבע מקיימת לבני נוער. הם הולכים יחד, מבשלים בשטח, לומדים שיש להם יכולת. מושב סיכום: דר` גל זגרון, מומחית בריאות ציבור וטרינרית. החלה החודש לעבוד כמנהלת היחידה הסביבתית בעיריית רמת-גן, סיכמה: "בריאות אחת הלכה למעשה" – מצגת מצ"ב. הציגה טיפים לשמירה על בריאות אחת: להפחית צריכת מזון מן החי, לקנות פחות ולזרוק פחות, להפחית צריכת סוכר, לצרוך יותר מיצור מקומי, יותר טרי – פחות מעובד, לצמצם שימוש באריזות. דר` מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות, סקרה ביעף את תולדות הרשת מיום הקמתה ב 6.3.1990 וציינה את תרומתם של אנשים יקרים להקמתה ולראשית דרכה. מצגת מצ"ב. לסיום הציגה את מדד ה.מ.א.ה אשר פותח לפני מספר שנים לשם אמידת מידת ההטמעה של עקרונות העיר הבריאה ברשויות החברות ברשת. שלש רשויות, שהראו התקדמות במדדים לעומת 2022, קיבלו תעודת הוקרה ופרס (מבשרת ציון, מ.א. עמק חפר, מ.מ גן יבנה) וכן שלש רשויות שקבלו ציונים גבוהים כבר ב 2022 ושיפרו את ציוניהן קיבלו תעודת הוקרה (כפר סבא, הרצליה, אשדוד). לאחר ארוחת הצהרים יצאנו לסיור רגלי "בעקבות גיבורים", בהובלת השוטר איתמר אלוס, אשר המחיש את שעבר עליו ביום ה 7 באוקטובר. היה זה סיור מלמד ומרגש.
