הכנס התקיים במרכז השלטון המקומי והשתתפו בו כ- 55, חברי השולחן העגול להכנת המדריך, נציגי משרד הבריאות, רשויות מקומיות, קופות חולים, עמותות.
את המפגש הנחתה, בחן רב, סימא ווצלר וציינה בדברי הפתיחה כי יש להכניס את מתמודדי הנפש לשיח, להנגיש מידע ולהוריד סטיגמות. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, בדברי הברכה, ציינה כי היא עוסקת בתחום הבריאות הנפשית כעשרים שנה. לדעתה, מאגרי החוסן המתמלאים בשגרה משמשים בעת משבר. הרשויות המקומיות לא יכולות לפעול בנושא לבדן, המדינה צריכה לספק משאבים. לנוכח ניסיונה כחברת מועצת עיר ומחזיקת תיק הרווחה, ברור לה כי הרשות המקומית מתכללת את העשייה, וכי יש לה תפקיד מפתח. לדעתה, צריך כלים לשמירה על הגיינה נפשית, כפי שמקנים כלים, מהגיל הרך, לצחצוח שיניים. לאחרונה הגישה לשר הבריאות הצעה לתוכנית "בריאות נפשית בקהילה ובריאות הנפש". המדריך המושק היום הוא סוג של הגשמת חלום. מודה לסימא על שהכירה לה את המדריך ומבטיחה להמשיך לקדם את הנושא בוועדה שבראשותה. ב- 25.11 מציינים בכנסת את יום בריאות הנפש. דר` שרון לוי, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד החינוך, מברכת על השקת המדריך, אשר מגשים את המהלכים שמשרד הבריאות מעוניין לקדם. זה רק צעד אחד בדרך לעבודה משותפת בנושא. השנים האחרונות חיזקו את הצורך לקדם את הנושא. עו"ד רות דיין-מדר, מנהלת מחלקת חברה וממונה בריאות במרכז השלטון המקומי, ציינה בדברי הברכה שלה כי כולם חוזרים לביתם, ברשויות המקומיות, ואלה מטפלות בכל הגילאים. למשל, בתקופת הקורונה הבינו שצריך לאפשר לקשישים לצאת החוצה. הרשויות דאגו לכך. לקהילה יש תפקיד קריטי בדאגה לבריאות הנפשית. היום צריך לתת תשומת לב לכל הפצועים בגוף ובנפש. ד"ר מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות בישראל, הציגה את המדריך, כפרי עבודה משותפת של חברי השולחן העגול לקידום הבריאות הנפשית ברשות המקומית. מצ"ב מצגת. ציינה, כי במהלך פעילות השולחן העגול התקיים כנס, בחודש מרץ 2024, וכי בעקבותיו ניתן היה לסכם את תפקידי הרשות המקומית בתחום הבריאות הנפשית. המדריך מצטרף לסדרת המדריכים שהפיקה הרשת בשיתופם של מומחים לכל נושא ונציגי רשויות מקומיות החברות ברשת. מר גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות, דיבר על "אנחנו נעשים מי שאנחנו שואפים להיות" – מצגת מצ"ב. לדבריו, המדריך המושק היום הוא הבסיס לשינוי פני החברה. יש כאן הצעה איך החברה יכולה להתנהג אחרת. מציע מדד לחוסן חברתי, מתבסס על כתבי הרב זקס. הבסיס הוא – מה אנחנו נותנים. מתייחס למוסר, דאגה לטובתם של אחרים, מחויבות פעילה לצדק ולחמלה, נכונות לשאול לא רק מה נכון וטוב לי אלא גם מה נכון וטוב לכולנו-ביחד. תחושת הכבוד העצמי הוא חלק ממדד החוסן. סטיגמה פוגעת לא רק במי שאליו מכוונים, אלא גם במי שמשתמש בה. אם אני מכבד את האחר, אני מרגיש כמה אני מכובד. מצטט שאם לאיש מאיתנו לא היה חסר דבר, לעולם לא היינו זקוקים זה לזה. היינו בודדים, היינו מכונסים בתוך עצמנו. העובדה שאנחנו שונים זה מזה משמעה שמה שחסר לי יש למישהו אחר, ומה שחסר למישהו אחר יש לי. זה שיש לנו חסרון הופך אותנו לבני אדם הזקוקים לאחרים. יש ברכה בחסרון. טוען שהוא לומד ממתמודדי נפש, מה הם תורמים לו. מציע שמתמודד יסייע למתמודד שלא מעוניין בטיפול. כדי שזה יקרה צריך שיהיה ביניהם מפגש פיזי. "שותפים למחול הזוגי של השיחה, לקדימה-אחורה העדין של הדיבור וההקשבה". טובין רוחניים נשארים. אם מחלקים אותם - יש מהם יותר. טלי אזולאי, מנהלת מיזם גוף-נפש והקהילה, בשם הועדה הבין-משרדית והג`וינט, הציגה את המיזם – מצגת מצ"ב. ציינה שהיא מתחברת למודל הבריאות הנפשית של ארגון הבריאות העולמי (מוצג במדריך). הדבר החשוב הוא - מחויבות לנושא. המיזם פונה למספר מעגלים – במעגל הפנימי – תושבי העוטף וניצולי הנובה, במעגל השלישי – כל תושבי המדינה. המיזם פונה ל- 112 רשויות ו- 12 אשכולות. עד היום נכנסו למיזם 100 רשויות מחויבות וכל האשכולות. יש עשרות רשויות שאין בהן מתאם בריאות. המיזם עוסק בחיזוק גורמי חוסן, תוך שימוש ברשתות קיימות – אפשריבריא, אשכולות, רשת ערים בריאות ובהשתתפותן. הרשויות שיכולות להיכנס למיזם הן אלה שבהן יש לפחות 20 אלף תושבים או שהיו באפשריבריא. לא נכנסות רשויות קטנות וכאלה שמקבלות מימון מתוכנית 550. נקבע תקציב ייעודי. המטרה היא – לבסס תשתיות ברשויות. בחלק יש תשתיות באחרות צריך לבנות. מאגר המענים נמצא בפורטל של משרד הבריאות. עלה לשימוש. 24 רשויות כבר החלו להשתמש. עכשיו עסוקים בהתייחסויות למשובים שהגיעו מהרשויות. הכינו לאחרונה גנט משותף של כל האירועים של המיזם ושל הרשת. מצ"ב. רואי דגן ורז ויגודסקי, נציגי מועצת הנוער הארצית, סיפרו על פעילות הנוער – מצגת מצ"ב. בוועידה הארצית ה -29 שהתקיימה בחודש מאי, קיבלו החלטה לעסוק השנה בנושא החוסן הרגשי והקהילתי. הם פועלים בשביל הנוער, מייצגים את הנוער בוועדות הכנסת. מודעים לכך שהעשייה העיקרית היא עם הרשות המקומית. מעוניינים ליצור קשר עם הרשויות. הם כאן כדי ליצור את הקשר הראשוני. רוצים שישמעו אותם. הבעיה היא שלפעמים הם צריכים אישורי הורים כדי להצטרף לפעילות. הם זמינים רק אחרי שעות בית ספר. הם רוצים להיות חלק מצוות ההיגוי בכל רשות מקומית. יש להם מוטיבציה ורוצים לפעול כדי ליצור שינוי אמיתי. דוגמאות יישום ברשויות - מודיעין מכבים רעות – מר יוסי מוסקוביץ, יו"ר עמותת קול נפשי. לאחר שבתו הבכורה התאבדה, הגיע למסקנה שזו היתה תולדה של בדידות ובושה. כאשר קם פורום בריאות נפש במודיעין, הצטרף אליו. לאחר המפגש הראשון החליטו להמשיך להיפגש. הקימו את העמותה. בתקציב הרשות המקומית יש שורה המיועדת לבריאות נפשית. רוב חברי העמותה היום הם מתמודדי נפש. אחת מהן הקימה פרויקט של קול נפשי בסלון. מתמודדים מספרים את הסיפורים שלהם למשתתפים, באמצעותם מורידים את הסטיגמה. הקימו לאחרונה גם קבוצת אמנים מתמודדים. היום יש במודיעין בית ספר נפשי רגשי. מתנדבת של העמותה מעבירה שם שיעורי אומנות לתלמידים. הם מאמינים שלמתמודדים יש מה לתרום. - הרצליה – מר עדי חמו, מנהל מחלקת הבריאות. למחלקה מעל 100 עובדים. הקימו בעיר את "מועדון צב"ר" משתתפים בו כ- 60 מתמודדים, מגיעים לפעילות אחר הצהרים, במימון עירוני. מועסקים בו רכזים ומדריכים וכן פועלים בו מתנדבים. התחברו אל "רקמה אנושית" ו"ליונס". עם רקמה אנושית בנו סדנא משותפת לבני משפחה של מתמודדים. הפכו את המרכז למרכז חוסן. לאחרונה התחילו להקים קבוצות תמיכה לדימוי עצמי, עם דיאטנית שפועלת בחטיבות הביניים. לתוכנית זו בנו מערך של מדידה והערכה. עכשיו פתחו קורס נאמני בריאות לתושבים ותיקים – במסגרת סל המענים. נרשמו 120 משתתפים. - פתח-תקווה – עו"ס ענת גולדל, מרכזת בריאות הנפש באגף לשירותים חברתיים. בנתה מודל עבודה לחיזוק ממשקי עבודה של מטפלים. עוסקת בפיתוח מנהיגות, העלאת מודעות, צמצום הסטיגמה, בניית קהילת מתמודדים וקידום הכשרות. ההסתכלות כוללת גם בריאות נפשית. קיימו בעיר האקתון עם 80 מתמודדי נפש. לאחרונה קיבלו אתר – מרחב שבו אפשר לפעול. בשיתוף עם מתאמת הבריאות, אסנת בירנבאום, הן מקדמות סדנאות מתוך סל המענים – למשל, סדנת צילום לחיזוק חשיבה חיובית. בשיתוף עם מרכז יעל מקיימים ייעוץ ןהכוונה למשפחות, כתיבה יוצרת ועוד. בתחילת ספטמבר קיימו אירוע פתיחה של המרחב החדש. במסגרת שבוע "עושים נפשות" השנה יתמקדו בטראומה ופוסט טראומה. סימא ווצלר, הרכזת המקצועית של רשת ערים בריאות, סכמה בקצרה את תרומת הסביבה לבריאות הנפשית – מצגת מצ"ב. מילכה הדגישה בדברי הסיכום את החשיבות בהתייחסות לסביבה והשפעתה על הבריאות הנפשית, היבט שלא נכלל במדריך. על כן יוקם בקרוב שולחן עגול ב` שיעסוק בהרחבת המודל העירוני והכללת ההיבט הסביבתי. כל מי שמעוניין להצטרף לשולחן זה מוזמן ליצור קשר עם מילכה – 050-7874077.
