סיכום יום למידה בנושא "עדכונים בתזונה, עידוד שתיית מים וקידום הנקה ברשויות המקומיות ומקומות עבודה" – 15.6.22 השתתפו כ- 120 – מרשויות שברשת, אפשריבריא, משרד הבריאות, קופות חולים ועוד
שולי ברס פתחה את יום הלמידה והנחתה אותו. מילכה פתחה בדברי ברכה וציינה כי זה יום למידה משותף לרשת ערים בריאות, אפשריבריא ונציבות שירות המדינה. ימי למידה הם אחד מסוגי הפעילויות שמקיימת הרשת ב 32 השנים מאז היוסדה. היום הזה עוסק בהיבטים שונים של תזונה, על ידי מיטב המומחים, כולם ממשרד הבריאות. דר` אפרת אפללו – כל יום למידה הוא ביטוי של עשייה נרחבת בשטח. מאד חשוב שכולם יהיו מעודכנים. שותפים רבים סייעו בתכנון היום הזה, מוקירה תודה לכל השותפים. פרופ` רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות – דברה על "מדיניות התזונה בדגש על משבר האקלים, מדיניות מיסוי של שתיה מזיקה כמקרה בוחן". באגף לתזונה במשרד הבריאות עוסקים בעיצוב מדיניות תזונתית על בסיס מדעי מעודכן ומתעדכן. עוסקים במניעת תחלואה, מניעת השמנה, רגולציה תזונתית ועוד ועוד. מצגת מצ"ב. עוסקים גם בבקרה ופיקוח מקצועי. מפתחים הכשרה, פיתוח תפקידים אחרים. שותפים בפורום האקלים, שותפים בכל נושאי המניעה. תזונה ומשבר האקלים - עוסקים הן במיטיגציה והן בהסתגלות. לתזונה יש תרומה של מעל 30% להתחממות הגלובלית – מקורו בבזבוז מזון, מזון שמשפיע על פליטות גזי החממה ושינוע מזון מעובד. כותבים נירות עמדה, נהלים, קמפיינים - משתפים פעולה עם משרדי ממשלה שונים. בתחום ההסתגלות – דואגים לביטחון תזונתי ועובדים על התאמת סל מזון בריא שיתאים להתחממות הגלובלית. העולם עוסק היום בתפקיד הערים בכל זה. המטרה היא להבטיח תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה לכלל התושבים בכל עונות השנה. האתגרים היום: פערי כוח בין חקלאים ומשווקים, העמקת חוסר הביטחון התזונתי, עליית מחירים, פער תזונתי כלכלי בין אוכלוסיות שונות ויש תנודתיות ביצור החקלאי שמשפיע על המחירים. היתרונות בתמיכה בחקלאות מקומית / עירונית – שיפור הביטחון התזונתי, תוצרת טרייה, תמיכה בחקלאות המקומית. אחד האתגרים העולמיים הוא משאבי הקרקע – משתמשים במים מותפלים הן לשתייה והן להשקייה, אלה חסרים במינרלים. זה משפיע על התוצרת החקלאית שאנחנו אוכלים. מעבר לכל זה יש גורמי סיכון נוספים – המזון האולטרא מעובד – הגיע הזמן לעשות רגולציה גם בזה. אנחנו מושפעים מפרסומות – למשל, שתיה מתוקה. החברות הגדולות משקיעות בפרסום ואנחנו בתחרות מול תעשיה שמשקיעה בפרסום מזון לא בריא. האם יש לנו באמת בחירה חופשית? למזון בריא יש קשר עם התפתחות קוגניטיבית, לימודית של ילדים. הילדים חשופים במהלך היום לפרסומות של מזון לא בריא, למכונות לממכר שתיה מתוקה. הנורמה החברתית מתחזקת את הסביבה האובסוגנית. המזון האולטרא-מעובד הוא זמין, עוזר לנו באיזון עבודה-בית, טעים. מה הצוות של אגף התזונה עושה? בצד הקורונה מתמודדים עם משבר האקלים, משבר מזון עולמי, תעשיית המזון, התמודדות עם רעב נסתר, הפרעות אכילה, השמנה. כמעט בכל אחד מה 17SDGs יש התייחסות לתזונה ומזון. איך גורמים לזה שכבר בטיפות החלב יש הדרכה לתזונה בריאה, במעונות יום שיקומיים, צהרונים. חשוב לשלב תזונאים ברשויות המקומיות. אחד האמצעים להנגשת המזון הבריא הוא באמצעות הגינות העירוניות, בשת"פ עם משרד החקלאות. נכנסו גם לבתי חולים פסיכיאטריים. ארגון הבריאות העולמי הוציא לאחרונה מסמך שעוסק בסוגיה – האם מדיניות כלכלית / מיסוי יכולה להשפיע על התזונה והבריאות. רוב המדינות מיסו שתיה מתוקה. תעשיית המזון מנסות להיאבק בזה בדרכים שונות. מה שלא נעשה, התעשיה תמשיך להרוויח. ישראל צרכנית סוכר מהגבוהות בעולם, הרבה מעל הממוצע של ה OECD. שיעורי השמנת ילדים עולים עם הזמן, שיעור גבוה יותר באוכלוסייה הערבית. בד בבד יש עליה בסכרת. הנזקים הבריאותיים של השתיה הממותקת ידועים ונמצא קשר ישיר בין כמות הצריכה והנזק הבריאותי. לצריכה של שתיה מבוקבקת יש גם השלכה על הקיימות. על כן – נשתה כולנו מים. עירית הן, האגף לבריאות הסביבה במשרד הבריאות – על אבטחת איכות מי שתייה ועידוד שתיית מים ברשויות ובמקומות עבודה. מצגת מצ"ב. מים משמשים לצרכים שונים ובהתאם לשימוש יש דרישות איכות שונות. רוב המדדים של איכות המים לא מאפשרים ניטור שוטף ותוצאות הבדיקה מגיעות לאחר שכבר היה שימוש בהם. מים לא נקיים, בעולם השלישי, קשורים לתחלואה. גם בעולם המפותח יכולים להיות כשלים. יש תקינה מחמירה. יש טכנולוגיות טובות לשמירת הולכת המים. היום, מים שאינם ראויים לשתיה יכולים לעבור טיפול כך שיהיו ראויים לשתייה. בארץ, המים הם קניין ציבורי. משרד הבריאות אחראי על איכות המים – מי שתיה, מי נופש, שפכים וקולחים. ההצלחה שלהם – שלא תהיה תחלואה. מערכת אספקת מים לשתיה היא מערכת מרכבת עם לא מעט נקודות תורפה. עומדים בתקנים המחמירים הבינלאומיים. עובדים על פי עיקרון הזהירות המונעת. עוסקים בתכנון ותחזוקה של מערכות מים. דורשים דיגומים, ביצוע סקרים תברואיים מדי תקופה. עוסקים בהכשרה של ספקי המים. עוסקים באיסוף נתוני איכות מים והנגשתם לציבור. מערך הבטחת איכות המים נעשית ב- 3 רמות: מקורות מים – בודקים בהם כ 150 גורמים. במערכת האספקה הציבורית, בבתים פרטיים בעסקים ובמוסדות. יש 3 מקורות מים: קידוחים, מהכנרת וממתקני התפלת מים לאורך החוף. מספר שנים עסקו בהעלאת אמון הציבור במי ברז. פעילות משותפת עם רשויות מקומיות, בתי ספר ותאגידי המים. זה כלל התקנת מתקני מים מצוננים ביחד עם פעילות חינוכית בכתות. שי בר-טל, המחלקה לבריאות הסביבה, לשכת בריאות תל אביב – על מיפוי איכות מי שתייה בברזיות, בפארקים ובשטחי ציבור במחוז תל אביב. מצגת מצ"ב. מטרות הסקר היו לעודד את הציבור לשתות מי ברז, להגביר מודעות לחשיבות שתית מים בעת ביצוע פעילות ספורט וכן קידום פרוגרמה להוספת מתקני שתיה. דגמו 30 ברזיות בפארק הירקון, בטיילת בתל אביב, בהרצליה, ברמת השרון, ברמת גן, בבת ים. בדקו את המצב התברואי של הברזיות וכן את האיכות המיקרוביאלית והכימית של המים שבהן. לא היו חריגות מיקרוביאליות, בחלק קטן היו חריגות. יש שוני במצב התברואה. בחלק מהפארקים יש ברזיות של מים מצוננים (מהם אנשים שותים יותר). צריך להיות מתקן ייחודי לכלבים (לא בכל מקום יש). חשוב גם מיקומם של המתקנים והתחזוקה שלהם. דר` מורן בלייכפלד מגנזי, סגנית מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות – על תזונאיות בריאות הציבור והתזונאיות העירוניות, שת"פ עם המתאמים לחיזוק הבריאות במרחב העירוני ובמקומות עבודה. יש אתגרי תזונה ביום יום. פרסומים במרחב הציבורי, מה שקורה במסגרות השונות ברשות המקומית. אין לנו ממש בחירה חופשית. יש לנו סביבה אובסוגנית, נורמה חברתית של תזונה מזיקה. פרט לחינוך והסברה, רוצים לקדם שינוי מדיניות. ישנן תזונאיות בריאות הציבור במחוזות ובנפות, חסר היום באשקלון ובאזור מרכז. מציעה ליצור קשר ושת"פ. להלן קישור למסמך המכיל קישורים למידע המסייע לקדם תזונה בריאה, שנשלח בצ`ט:https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/department-nutrition-links יש התערבויות בעלות השפעה שאינן דורשות תקציב. יש חשיבות לתזמון. חשוב גם לאגום משאבים ולבצע הערכה. הנושא במיקוד השנה – תמיכה במהלך המיסוי – עידוד שתיית מים. רוצים להוציא את מכונות השתיה המתוקה. מתקני מים קרים בגינות יחליפו את המכונות. בקרוב יצא קמפיין גדול של משרד הבריאות בנושא. עוסקים גם בהכשרת צוותים. כל זה היה בקול קורא של אפשריבריא. רוצים לראות תזונה בריאה בכל מדיניות. מציעה כבר עכשיו לדבר על פורים ולהשפיע על תוכן משלוח המנות וכן לקראת מסיבות סיום וקייטנות. הרבה מהמדדים שיש היום יעמדו לרשות הרשויות. עושים בקרה בצהרונים – אפשר להתערב ולשפר. במגזר החרדי – עשו פיילוט של תזונה נכונה בסמינרים, ישיבות. הכינו חומרים רבים, סרטונים, מערכי שיעור. מציעה איגום משאבים. יש דוגמאות רבות של פעילויות מוצלחות בשטח. יש למשרד הבריאות מדריך לסל בריא. לסיכום – מציעה את שירותיהן של התזונאיות המחוזיות לכלל הרשויות. עינת אופיר, תזונאית לשכת מחוז תל אביב ואורלי עמרם, אחות מפקחת מחוזית בלשכת בריאות מחוז אשקלון – נציגות הוועדה לקידום הנקה המייעצת לראש שירותי בריאות הציבור – על חשיבות ההנקה וקידום הנקה במרחב העירוני ובמקומות עבודה – מצגת מצ"ב. בשנת 2012 ארגון רופאי הילדים האמריקאי עדכן את ניר המדיניות שלו על הנקה – בהתחשב בידע המצטבר, יש להתייחס להנקה כסטנדרט ונורמה בהזנת תינוקות. הצטבר ידע רב על חשיבות ההנקה, בריאותית, התפתחותית, השפעה על בריאות האם. תינוקות המוזנים בחלב אם בלבד עד גיל 6 חודשים – מקבלים את כל הדרוש. חלב אם נותן הגנה בטווח קצר וארוך. הנקה מקטינה סיכון למות עריסה, מגנה מפני השמנה כילד וכמבוגר. הנקה ממושכת מקטינה סיכון לסרטן שד, שחלות, סוכרת. לשימוש בתמ"ל יש השלכות בריאותיות. להנקה יש השפעה על הסביבה – לא מותירה טביעת רגל פחמנית. גם הנושא הכלכלי עולה – יש פחות תחלואה בתינוקות יונקים – פחות עלות לשירותי רפואה. אם יש בעיה של חוסר ביטחון תזונתי – צריך לסבסד מזון לאם ולא תמ"ל לתינוק. הנקה – ענין של בריאות הציבור. עמדת משרד הבריאות – הנקה היא הנורמה בהזנת תינוקות. מתחילים להניק שעה אחרי הלידה וממשיכים בהנקה בלעדית עד חצי שנה, מומלץ להמשיך להניק עד שנה בתוספת הזנה מתאימה (לא תמ"ל), כל עוד ההנקה מתאימה לאם ולתינוק. רוצים להפוך את הבחירה בהנקה כבחירה הקלה. צריך ליצור תנאים מאפשרים. הנקה – על פי דרישת התינוק. זה מבטיח את יצור החלב. מה החסמים להנקה – חוסר ידע, תחושה שאין מספיק חלב, תפיסה מוטעית שתמ"ל הוא כמו חלב אם, חוסר תמיכה משפחתית, חזרה לעבודה, שיווק אגרסיבי של תמ"ל, הנקה עדיין אינה נורמה חברתית, מבוכה מהנקה בציבור. אמנת אינוצ`נטי נכתבה ב 1990 – סביבה מאפשרת הנקה. הגנה, קידום, תמיכה – שלשת העקרונות המרכזיים. זה הבסיס לכל פעילות בתחום. הנקה אינה עבודה של אישה אחת. צריכה מערכת תמיכה רחבה, של המשפחה, הקהילה, מקום עבודה. ב 1991 גובש המושג "בית חולים ידידותי להנקה". מדברים על הכשרת הצוות, יצירת שפה משותפת לאורך כל הרצף הטיפולי. מתוך המושג הנ"ל התפתחה - "קהילה ידידותית להנקה" – יוזמה של ארגון הבריאות העולמי ויוניצף. מדובר על המרחב הפיזי והחברתי. המשתתפים נשאלו, כהורים או קרובי משפחה, מה היו רוצים שיהיה בעיר על מנת לעודד הנקה. הועלו תגובות בצ`ט כמו: חדרי הנקה בכל מקום ציבורי, יועצות הנקה זמינות, קבוצות תמיכה למניקות, שיח לא שיפוטי. באוסטרליה עשו קבוצות מיקוד להורים צעירים בקהילה עם אותה שאלה – שם עלו דברים דומים, קורסים להנקה למשפחות לפני הלידה, מרכזים בהם אפשר להניק, אפשרות להנקה במסגרות שונות. הנושא העיקרי שעלה – מקום – מקומות שאפשר להניק. סביבה מאפשרת הנקה – סביבה בה קיימת לגיטימציה לאם להניק בהתאם לצורך של התינוק לאכול. בסקר מ 2008 עלה כי הישראלים מכירים בחשיבות ההנקה אולם התמיכה החברתית בהנקה נמוכה. בסקר ב 2009, 42% השיבו כי חזרה לעבודה מצריכה הפסקת הנקה. מקומות העבודה צריכים לאפשר מקום לשאיבת חלב ואחסונו, נגיש ונוח. ב 2010 יצא חוזר בנדון מטעם נציבות שירות המדינה. באנגליה, כל מקום ידידותי להנקה (בעיקר בתי עסק) מקבל תווית ומתפרסם. ועדת ההנקה מובילה כל שנה קמפיין של שבוע הנקה. בשבוע הראשון של אוגוסט השנה – "אפשריבריא חלב אם מהטיפה הראשונה". תהילה מזרחי, מנציבות שירות המדינה, מציינת שהנציבות מעודדת הקצאת חדר עם מקרר. אולם, חייב להיות גורם בתוך המשרדים שיוביל את הנושא וידאג ליישומו. ניבה מנור מהמחלקה לחינוך וקידום בריאות וויקי כהן מלשכת בריאות תל אביב הרצו על מתאוריה לפרקטיקה, הכרות עם פיילוט תוכניות מובנות לרשויות, לקידום הנקה – מצגת מצ"ב. ביצעו סקירת ספרות של התערבויות עם הערכה ועלות תועלת טובה. מציעות התערבויות מבוססות ראיות שמטרתן להעלות את שיעורי ההנקה הכוללת ומשך ההנקה הבלעדית. רוב ההצעות מבוססות על המודל האקולוגי. מכינים חומרי עזר לרשויות. איך אפשר לעודד הנקה: מדיניות, סביבה, מיומנויות. מדיניות עירונית מעודדת הנקה מתייחסת הן להעסקת נשים לאחר לידה תוך יצירת תנאים שמאפשרים הנקה והן לאפשר הנקה במתקנים עירוניים לציבור המניקות. מציגות הצעה לנוסח מסמך מדיניות וכן הצעה למטרות ויעדים. מזמינות להעיר על המסמכים האלה. רוצים לאפשר לנשים להניק במרחב הציבורי – צריכים לאפשר זאת. צריך ליצור סביבה פיזית תומכת – ספסלים נוחים להנקה עם שילוט הכוונה אליהם. בתי עסק שמאמצים את התפיסה קיבלו מדבקה "אצלינו אפשריבריא להניק". צריך לדאוג גם לסביבה חברתית תומכת, בשיתוף עם הדוברות. יש גם מקום להעלאת מודעות, ידע, הערכות לקראת לידה. אם נעזרים ביועצות הנקה, צריך לשים לב שהן יועצות מורשות או בעלות תעודת IBCLC בתוקף. לירי פינדלינג-אנדי, מנהלת התוכנית הלאומית אפשריבריא על מסרים מובילים לקיץ, שילוב אסטרטגית ההסברה לתזונה בריאה. כאשר יש מסר ארצי חשוב חיזוק שותפויות קיימות ויצירת שותפויות חדשות. חשוב ליצור סינרגיה בין המסרים. מתכננים קמפיין על הנזק בשתייה מתוקה ועידוד שתיית מים. מציעה לשלב את הדברים בעשייה העירונית.
