השתתפו: רות מאיר, לורה מדניק (ירושלים), מיכל דוידוביץ בהט (מבשרת ציון), עליזה אבנעים (מעלה אדומים), מוריה צנרו (מ.א. גוש עציון), אלא דוויאת (שירותי בריאות כללית), סמדר אלינסון (מכבי) אורלי לביד ברזל (ארגון בטרם), תחיה קרבטרי, דר` מילכה דונחין (רשת ערים בריאות), מיכאל אוחיון (אפשריבריא).
נפגשים במסגרת אזורית פעמיים בשנה, במטרה לשתף בהתנסויות, להעלות סוגיות בפני הנהלת הרשת. כמו כן – זו פלטפורמה לפעילות משותפת בין יישובית, אזורית. הפעם נתחיל עם סוגייה שמטרידה את הנהלת הרשת, ואף נדונה אתמול בישיבת הוועד. סוגיית תוכנית העבודה השנתית של מתאם הבריאות. מלמדים במסגרת הקורס כיצד בונים תוכנית. יש רשויות שמחייבות הגשת תוכניות עבודה שבאה לידי ביטוי בסעיפי התקציב, ויש רשויות שלא מחייבות. במקביל, יש קולות קוראים של אפשריבריא – שם צריך למלא פעילויות שעונות על מטרות ויעדים. לבקשתנו השנה הגישו רק מספר מועט של מתאמי בריאות את תוכניות העבודה שלהם, לעומת עשרות בשנים קודמות. בדקנו את מה שקיבלנו מול ההגשה לאפשריבריא ונמצא כי רק ברשות אחת היתה הלימה בין שתי ההגשות. האחרות הגישו לנו תוכנית שונה מזו שהוגשה לאפשריבריא. הכנו תבנית פשוטה שתסייע לכולם בהכנת התוכנית, שממנה ניתן יהיה לגזור את הדרוש להגשה לאפשריבריא. מילכה מציגה את ההצעה – מצ"ב. חשוב לנו שמה שמוגש לאפשריבריא יהיה חלק מהתוכנית השנתית, כמו כן חשוב לזהות על איזה SDG עונה כל פעילות. בלוח הפעילויות ישנם שני טורים שמאליים שמשמשים לבחינה עצמית. באחד רושמים את היעד עליו עונה הפעילות והשני מציין את ה SDG. המטרה היא לעסוק במה שיותר SDGs ולא רק ב SDG מס` 3, המתמקד בקידום בריאות. מה דעתכם? למה לא שלחו תוכנית? רות – הרבה מהתוכנית שלה מתבססות על תקציב אפשריבריא. בכל שנה הקול הקורא משתנה ועל כן לא יכולים מראש לבנות תוכניות עבודה, כיוון שלא יודעים מה יצטרכו לעשות. הנושאים בקול הקורא מכתיבים להם. במבשרת – התוכניות שוטפות ולא תלויות בתקציב אפשריבריא. לא מפסיקים פעילויות. יש לה קושי בהכנת תוכנית עבודה לנוכח העובדה שקיימת תחלופה גדולה של מנהלי מחלקות. לא יכולה לצפות מראש, לא רוצה להתחייב שנה קדימה. מפעילה בכל שנה את מה שיכולה. האם לוועדת ההיגוי יש השפעה על בניית התוכנית? – מיכל בקשר רציף עם שותפים, כך שהטיפול נעשה בשוטף ולא בהכרח בזכות הדיון בוועדת ההיגוי. בסדנא השנתית שתתקיים בדצמבר נעבוד על עבודת המתאם, על ניהול העיר הבריאה, יחסי הגומלין עם וועדת ההיגוי. ברור מהמתואר כאן שיש מחסומים ויש צורך ללבן את הדברים בסדנא. מוריה – דברים קורים בשטח תוך כדי עשייה. יש דינמיות, דבר מוליד דבר. אפשריבריא דורש התייחסות לנושאים מסוימים ועמידה בסטנדרטים, מנגד יש צרכים שעולים מהשטח. יש תחושה של ישראבלוף. מילכה מדגישה שצריך לתת מענה לצרכי התושבים וזה לא בהכרח מה שמוצע על ידי אפשריבריא. למשל, עיסוק בבטיחות ילדים הוא נושא חשוב ולא בא לידי ביטוי באפשריבריא. סמדר – חשוב לעסוק בבטיחות ילדים. אורלי – לדעתה, ניתן לשלב את בטיחות ילדים בתוכניות אפשריבריא. למשל, הנושא של עידוד הליכה – ניתן לשלב הליכה בטוחה. זאת הזדמנות לשלב נושא של בטיחות ילדים במסגרת תקציבי אפשריבריא. דוגמא נוספת, בישיבת וועדת ההיגוי במועצה האזורית גזר עלו נושאי בריאות בגיל הרך, שם זה מטופל דרך פרויקט אם לאם. כבר קבעו הדרכה למנהלות הצהרונים – זה עלה כצורך. עושים אירועים בשבוע בטיחות הילד. אפשר גם ללא תקציב. אמנם על חלק מהפעילויות דורשים תשלום אבל מה שצריך להוביל הם הכרה בחשיבות הנושא, הצרכים של העיר והיכולות שלה והיכולות של בטרם. התשלום לא צריך להוות מחסום. קיימה לאחרונה הכשרה למעונות בחבל מודיעין יחד עם דברת. סיפורי הצלחה של החצי השנה האחרונה מיכל – החודש נכנס פיילוט של לקט ישראל - "משאית אקספרס" 400 ק"ג של יבול חקלאי שנתרם ע"י חקלאים. לקט ישראל משנעים. החלוקה היא פעם בשבוע בין ארבע לשש. זה מחולק חינם. מעל 80% הם אנשים שבאמת זקוקים לזה. לקט ישראל פנו אליה והציעו את המיזם. הם בדרך כלל עובדים עם עמותות. מכיוון שבמבשרת יש רק עמותה אחת שעובדת אתם הם חשבו לנכון להפיץ את המידע על פעילותם באמצעות המועצה. הם מבקשים מקום למשאית ופרסום עירוני. המועצה הכינה הצללה ומחסומים לשמירה על החניה. לאחרונה התחילו לפעול גם בנתניה ובראשל"צ. לורה – נכנסה לתפקיד במקום רות כשהיתה בחופשת לידה. היתה במירוץ להכנת הבקשה לאפשריבריא. בוועדת ההיגוי דברו על מוכנות לגלי חום ועל חיסונים. יש תוכניות במקביל, יש תוכניות של איכות הסביבה. נמצאים בתקופת התנעה. רות – ממשיכים עם תוכנית "הטבח" – תוכנית לאוכלוסייה החרדית – הכשרת טבחים לבישול בריא בישיבות. הצורך עלה מהשטח. יש במשרד הבריאות, באגף התזונה, מי שיודע לקיים את ההכשרה הזו. פעלו בשיוף גם עם אגף הספורט, להכנסת פעילות גופנית לישיבות. מציעה לכל רשות שיש בה אוכלוסייה חרדית, לאמץ את התוכנית הזו. סימא – גם באלעד עשו את התוכנית הזו. עליזה – הפרויקט המוצלח, שהצליחה להניע אותו – קידום בריאות בני נוער. התחילה בקטן. הגיעה אל מועדון מטרו (פתוח מ 20:00 עד חצות, יש בו עזרה בשיעורי בית, משחקי מחשב, מדריכים, בימי רביעי יש ליין של אוכל). ישבה עם המדריכים להכנת תוכנית משותפת, התחילו אתם בהכשרה כשומרי סף למניעת אובדנות, בהמשך הביאו את שירה כסלו בנושא הסיגריה האלקטרונית ואת התזונאית. הביאה אליהם אוכל בריא על מנת להמחיש כי זה ניתן לביצוע. קיימו דיונים עם המדריכים לשם בניית תוכנית משותפת. בתחילת התהליך נתקלו בקשיים ובחוסר אמון לגבי הצלחתה של התוכנית. בהמשך (לאחר שעליזה והדיאטנית הטיחו במדריכים שבריאות הילדים אינה בראש מעייניהם) התרצו. במהלך כל הקיץ, בצד האוכל הרגיל שלהם הציבו שולחן של מזון בריא. הילדים אהבו את האוכל הבריא. לאחר ההצלחה של הקיץ, פנתה אליה מנהלת של אחד התיכונים בעיר – להכניס תוכנית לקידום בריאות לתיכון. סימא נפגשה אתה השבוע והציעה לה לקיים הערכת צרכים לפני התוכנית כך שניתן יהיה להעריך את המועילות שלה. מודה לסימא. אשר להמשך הפעילות במטרו – נכנסה מנהלת חדשה, יותר מגויסת. מכניסים עכשיו גם את הנושא של מיניות. בכל ערב מגיעים כ 100 ילדים. זה פועל גם בימי ששי בערב. פתחו עכשיו עוד מועדון נוער. לאחר שיתמקמו – תפנה אליהם. מוריה – בגוש עציון יש 22 ישובים קטנים הגיעו פניות לאגף הרווחה של נשים אחרי לידה עם שלל בעיות (בדידות, דיכאון, חוסר מסוגלות הורית, גירושין) – הוחלט להקים מועדון יולדות בכל ישוב, מועדונים מקדמי בריאות. כל מועדון שקם מתחייב לעסוק בקידום בריאות – 7 הרצאות/סדנאות – החייאת תינוקות, זיהוי דיכאון אחרי לידה, תזונת האם והתינוק, חיזוק רצפת האגן, חזרה לעבודה - בתמורה מקבלים תקציב לפעילויות כיפיות. מרצים הגיעו מהקופות, מעמותות. בכל ישוב יש 10-15 נשים במועדון, נעשה בשיתוף המתנ"ס ומרכז צעירים ועם הרבה שותפים. הנושא השני – בריאות הנפש. עלה מהשטח, אחרי הקורונה, המערכות הפורמליות לא מצליחות לשאת את הדרישה. הקימו קבוצות תמיכה רגשית למשפחות של מתמודדי נפש בקהילה. יצרו כמו מערך אם לאם – אנשים עם מחלת נפש ויודעים להתמודד יתנו סיוע למשפחות שבתחילת הדרך. עוסקים גם בהסרת הסטיגמה. מתכננים ערב של כל הגורמים שעוסקים בבריאות הנפש, בהשראת עליזה, על מנת שכולם יכירו את כולם. זה יתקיים בדצמבר (אחרי הבחירות). עובדים עם מילם (מרכז יעוץ למשפחות מתמודדים) היא עמותה שזכתה במכרז של משרד הבריאות. זה שוכן בבניין יד שרה. נותנים סיוע רגשי לכל מי שפונה. עוסקים בתחלואה כפולה – שימוש בגראס כזרז של התפרצות של מחלת נפש. צריך להעלות את המודעות לנושא. מציעה לכולם לפנות אליהם. עניין נוסף – לרבנים יש השפעה על הקהל שלהם – מתכננים הכשרה לרבנים, במלון יהודה, כאנשי מפתח, שיוכלו לתת את המענים יעלו מהשטח. מיכאל אוחיון – הצטרף באיחור לפגישה – התעודד מלשמוע את הפעילויות שנעשות במעלה אדומים ובגוש עציון. מילכה מציעה למיכאל להצטרף למפגשים באזורים שבאחריותו: דרום, אזור ירושלים. מרכז (לא תל אביב) – תוסיף לרשימה. סמדר – מברכת על הפעילויות שהוצגו. יש שיתופי פעולה עם מכבי. תשמח לקחת חלק בפעילויות בנושא התמכרויות. חשוב להעלות את המודעות של הצוותים שלהם. סימא – מחזקת את ידי הפועלים לקידום בריאות נפשית. מוריה – השולחן העגול של הבריאות הנפשית נתן לה המון. עליזה – מה שלמדה מהשולחן העגול – גילו שיש גורמים אחרים שיכולים לסייע לא חייבים פסיכיאטרים. מילכה – לקראת המפגש הבא של השולחן העגול, מכינה עם סימא סיכום של דוגמאות מהעולם של התמודדות רשויות מקומיות עם בריאות נפשית. נקיים ב 2024 יום למידה על בריאות נפשית. אנשי השולחן העגול יובילו את יום הלמידה. אלא – מעניין אותה לדעת אם יש מקדמות בריאות דוברות ערבית בירושלים. רות – לא הצליחו להשיג תזונאית דוברת ערבית כדי להעסיקה בעירייה, שתוכל גם לתרגם חומרי הסברה לערבית. מילכה – מציעה לחבור למרכז לבריאות לב האישה – יש להם תוכניות במזרח העיר. מוריה – שואלת מי עוסק בלידות שקטות רות – יש עמותה בשם `חיבוק בשקט`. לענבל אביב יש פרטים על כל העמותות שנולדו בעקבות התנסות אישית.
