השתתפו: מאור זהר (מ.א. גולן), יערה בן הראש (מ.א. גזר), עדי טיגר (מ.א. גליל עליון), ורד שני (מ.א. דרום השרון), דברת דיטקובסקי (מ.א. חבל מודיעין), קארין פלג נוימן (מ.א. חוף השרון), יעל שקד (מ.א. עמק חפר), שוש גן נוי (שירותי בריאות כללית) סמדר אלינסון (מכבי שירותי בריאות), שחר חברון, גליה שפריר (ארגון בטרם), ד"ר מילכה דונחין, סימא ווצלר, תחיה קרבטרי (רשת ערים בריאות).
מילכה – כולם מכירים את סוג המפגשים הזה, מתאים גם בימים אלו של מלחמה. חשוב לנו להקשיב לנעשה בשטח ולשמוע במה אנחנו יכולים לסייע. סימא – מציינת שאנחנו כאן גם כדי לסייע במה שקשור למימוש תוכניות אפשריבריא.
יערה - בעיקר כואבת, מתקשה לתפקד. יותר טוב לה בעשייה. המועצה איבדה 4 אנשים שהיו "נעדרים" עד לאחרונה, מהמסיבה. התקיימו 4 הלוויות וזה קשה. גייסו אותה לעזרה לבעלי צרכים מיוחדים. המסגרות שלהם לא נפתחו. הכינו להם ערכות להעברת זמן, ערכה עד גיל 12 ומ 12 עד 20. בעיקר הדרכה בתחום הספורט, בעיקר הפנייה לאתרים והשלמת עזרים מתאימים. גם קיימו התרמת דם גדולה. עכשיו מסתבכת בענייני תקציב של אפשריבריא – המועצה לקחה לה חלק מכספי המטצ`ינג. יש ישובים שמאמצים מספר משפחות שהתפנו מהדרום. החקלאות נפגעת, הפועלים התאילנדים ברחו. מחפשים מתנדבים, פרסמו באתר המועצה.
למעוניינים להתנדב בחקלאות: יש אתר של "השומר החדש" שמרכז את הצרכים ומפרסמים צורך במתנדבים. "אחים למשק" – גוף נוסף שמרכז צורך במתנדבים.
עדי טיגר – עיקר התעסוקה שלה כעת היא רפואת חירום. עיקר המצוקה היא היעדר ציוד רפואי. מנסה להשיג לקיבוצים מכל גורם אפשרי. דבר ראשון היה להקים צוותי רפואה בחירום. אין קשר בין מרפאות קופת חולים לבין צח"י רפואה. הכוונה להקים צוותי חירום שאחראים לתת שירות רפואי בשעת חירום. עדיין לא קיימים בכל הקיבוצים. הצורך השני הוא הציוד. הבעיה היא שרפואת חירום קשורה לקב"ט של הישוב. התקשורת עם משרד הבריאות נעשית דרכם ויש מידע שנופל בין הכיסאות. זה לא הזמן לפתור את הבעיה הזו. הדברים לא היו מסודרים, רק התחילה ללמוד את הנושא, עוד לפני המלחמה.
שוש – שואלת אם כל הנושא הזה לא שייך למשרד ממשלתי כלשהו?
מילכה - בכל לשכת בריאות יש אחראי לבריאות בחירום ויש נוהל מה צריך להיות בתיק בריאות בחירום. צריך ליצור אתם קשר.
יערה – שואלת אם יש רשימה של ציוד שצריך להיות בתיקי צח"י. לדבריה, אין נוהל לגבי הציוד הרפואי. בתיק יש רק נהלים כתובים, בדגש על למי צריך להודיע, מתי ומה לעשות. אין שום אמירה לגבי הציוד הרפואי הנדרש.
דברת - גם הם נפגשו בזה. מי שמטפלת בזה היא אחראית צח"י בשגרה ובחירום. היא בנתה עם צוותי הרפואה של צח"י רשימת ציוד מומלצת. עשו הדרכות בישובים. היום יש הדרכות של מד"א, ללא עלות. עשו עד כה גם הדרכות לנוער. התחילו לבחון מלאי בכל ישוב ולשחרר גם תקציבים לטובת הציוד הרפואי.
דברת תעביר את הרשימה לכולם.
עדי – מה צריך להיות בתיק ידוע לה. השאלה כיצד משיגים את הציוד הזה עכשיו ומיד.
מילכה – מציעה לעדי לפנות ללשכת הבריאות המחוזית, לאחראי על בריאות בחירום.
עדי – לא ניסתה לפנות למשרד הבריאות, זו פעם ראשונה ששומעת על כך. מילכה – שואלת על הקשר עם קופות החולים. עדי – הקופות הם גוף בפני עצמו. שאלה אותם אם אפשר יהיה להשתמש בציוד של המרפאות בעת הצורך, התשובה היתה שאסור.
דברת – טוענת שגם אצלם זה בלתי אפשרי.
עדי - יש המון גופים שנוגעים בנושא חירום אבל לא מוגדר מי נותן מה למי, לא יודעת מי צריך לספק ציוד רפואי לחירום. אין כתובת אחת.
מילכה - אנחנו יכולים לסייע בחיבורים. נבדוק מי הגורם בלשכת הבריאות צפון שאתו אפשר לעבוד ולקבל ציוד היום. מקור נוסף אתו צריך לבדוק - חדר המצב של מרכז השלטון המקומי יש שם המון מידע. שולחים הודעה כל יום.
שוש – שואלת אם פנתה לפיקוד העורף, או לבונות אלטרנטיבה.
עדי – פנתה לפיקוד העורף. לא קיבלה סיוע. קיבלה תרומות ממספר גופים.
מאור – אחראית על הבריאות בחירום בלשכת הבריאות הנפתית - גלית מהלשכה הנפתית בצפת. היא מוכנה לעזור בנושא שעת חירום. הבעיה היא שכל מי שנמצא מעלינו אינם אנשי רפואה והם לא יודעים לתת תשובות. ההתנהלות של משרד הבריאות עוברת דרך קב"טים ורב"שצים הם לא אנשי בריאות או רפואה והם לא מבינים בזה. הם אנשי לוגיסטיקה בלבד. קב"טים היו אחראים על תיקי חובש בישובים, הם לא מבינים בצרכים רפואיים, התשובות מוגבלות ולא מקצועיות. אלו פקידים הם לא מבינים את הנושא, לא מבינים מה הצרכים בשטח. הצליח להביא למחר צוות רפואי מאסותא אשדוד עם מדריכים בכירים, לעזור בהכשרת אנשי מקצוע. במרפאות יש רופאי משפחה, הם לא הוכשרו לטיפולי חירום, מצילי חיים. ביקר לאחרונה בכל צוותי צח"י ברמת הגולן, יש 33 ישובים. נכנס למרפאות, בכולן יש עגלות החייאה, אולם התברר שמשכו משם את כל הציוד. ביקש להשמיש אותן - כל מה שצריך להיות בתיק רופא אמור להיות בעגלות אלה – קיבל תשובה מהקופות שלא נותנים את הציוד הזה למרפאות בישובים. להערכתו, המרפאות לא פורצות את הגבולות שיש להן, ואשר נקבעו ע"י משרד הבריאות. בזמן חירום צריך לחשוב מחוץ לקופסא, בעיקר לנוכח הקרבה שלהם לגבול הסורי והסיכון הקיים לאזור. גם הוא חושב היום מחוץ לקופסא, צריך לתת תשובות לצוותי צח"י בישובים. מזהיר מפני אי קבלת תשובות ממשרד הבריאות.
גליה - מה עם בתי החולים?
מאור – פנה לבתי החולים לפני שלשה שבועות, ביקש עזרה בציוד. פוריה ביקשו לעבוד מול רופא המועצה - אין לנו רופא או אחות מוסמכת. בזיו צפת מצא אוזן קשבת וקיבל מהם עזרה בדברים מינימליסטים, פרופ` זרקא הגיע למועצה. יש `מרכז מסר` בבית חולים צפת ובפקולטה לרפואה – הם יכולים לתת מענה להכשרה.
גליה - גם בבית חולים העמק ומכללת עמק יזרעאל יש מרכז הכשרה כזה. יכולה לעשות חיבורים. בטוחה שגם רמב"ם עשוי לסייע.
מאור – ניסה להביא את האימון לשטח, מחר זה יקרה. מתעסק עכשיו במענה לצוותי צח"י בקהילה ולא בקידום בריאות. התפקיד של מקדם בריאות נמצא בתחום אפור. לא מצפה ממתאמי בריאות להכיר את כל הפרטים הנדרשים במצב חירום. עכשיו צריך לאפשר לכיתות צח"י בישובים לצאת לבית חולים זיו לצורך הכשרה. כמו כן לתת למטפלים הבכירים את הכלים. המציאות מורכבת, צריך להגדיר מה בסמכותנו ומה לא. מציע עזרתו לעדי ביצירת הקשר עם הכשרת צוותי צח"י בישובים.
דברת - רוצה להוסיף גם את הנושא של התעדכנות בכל הקשור בטיפול בחרדה. עשו הכשרה כזו לנוער. היה מוצלח.
מאור - צריך לחבור בצוותי צח"י לצוות רווחה, על מנת לתת מענה לבריאות הנפש.
גליה – בישוב שבו גרה, במועצה אזורית משגב, בנוסף לכיתת הכוננות הקימו צוות רפואי יישובי של מומחים, בעלי ידע וכלים, ובמצב חירום הם אלה שיפעלו.
הצטרף לדיון פרופ` יואל דונחין, מומחה לנושא הנדון. עדי הציגה את השאלה בפניו - יש לה קושי בגיוס צוותי רפואה מתנדבים ויש צורך בציוד בסיסי – חבישות ועצירת דימומים. אין לה מי שיכול להשתמש בתיק רופא. השאלה איך הכי נכון לארגן צוותים לא מיומנים כך שיוכלו לתת את המענה הכי טוב ויעיל בשעת הצורך.
יואל - לא צריך ציוד ולא צריך רופאים, אלא הכשרה. צריך ללמד את כולם basic life support - קורס החייאה בסיסי. אפשר לקיים באמצעות מד"א, אפילו בזום. לא צריך חומרי חבישה ולא צריך חוסם עורקים. מי שלא מתאמן יומיום בשימוש בחוסם עורקים, מוטב שלא ישתמש בזה. צריך ללמד לעצור דימום ע"י לחיצה עם האצבע. צריך לדעת להרים את הלסת כדי לאפשר כניסת אוויר והכי חשוב – להתקשר למד"א ולציין בצורה מפורשת ומדויקת היכן נמצא הפצוע. כך מצילים חיים. להצלת חיים צריך עשר אצבעות וידע של החייאה בסיסית. בתוך שבועיים אפשר ללמד את כולם החייאה בסיסית, צריך שיהיו כפפות, מכשיר הנשמה ידני, נתיב אוויר ולדעת איך מסבירים למצוא היכן אתה נמצא וכיצד להגיע אליכם, צריך להעביר אחריות לתושבים.
עדי - מכינים את כולנו לתרחיש שבמשך כמה ימים אף אחד לא יוכל להגיע אליהם.
יואל - אם אי אפשר להגיע לבית חולים אין שום דבר שיכול להציל. אם אי אפשר להגיע אפשר להתקשר, להראות במצלמה איך נראה הפצע ולהתייעץ עם המומחה. צריך להתכונן להציל חיים שאפשר להציל אותם. לא חושב שתרחיש הייחוס צריך להיות ניתוק של מספר ימים. אם זה התרחיש – צריך למפות את הצרכים של החולים הכרוניים, התרופות שצריכים, מזון לילדים, מים וכו`. מה צריך להיות בממ"ד אם יישארו בו יומיים.
יערה – אולי קופות חולים יתנו את השמות והצרכים של החולים הכרוניים – הן לא מוכנות לתת.
שוש – יש מגבלות של סודיות רפואית.
גליה – בישוב שלה היא אחראית על חמישים משפחות ברחוב שלה – היא ביצעה את מיפוי הצרכים שלהם וכך נאסף המידע. היא גם יודעת מי התפנה מהישוב. רק מי שנמצא בקהילה יש לו את הידע הזה. הם גם מחזיקים מפתחות של בתי קשישים סמוכים.
יואל – צריך לשאול את האנשים. כל אחד יודע מה התרופות שהוא מקבל. סימא – למדה מהדברים הנ"ל שצריך להעביר אחריות לתושבים.
גליה - עושים בטיחות ילדים. מנסים להיות רלבנטיים. לקחו תקציב והפיקו חומרים למשפחות שהן מפונות. מוזמנים ליצור אתנו קשר. תפנו אל מנהלות המרחבים.
יעל שקד - רוצה לשתף מה עושים אצלם מול הישובים מבחינת הכשרה התארגנות והצטיידות. הציפייה במועצה להתארגן למלחמה שבה יאלצו לפעול בכל ישוב בנפרד אם לא תהיה גישה לבתי חולים. יש במועצה 41 ישובים 3 מהם צמודי גדר, קרוב לטול-כרם. מכל צוותי צח"י ביקשה שם של איש אחד האחראי על הרפואה בישוב. יש לה עכשיו 41 אנשים בקבוצת וואטסאפ. שלחה להם טופס מיפוי – מי נמצא אצלם בתחום הרפואי, רופאים, אחיות, פרמדיקים ומגישי עזרה ראשונה. מי מהם יהיה זמין במקום אם תהיה מלחמה כוללת. מדובר בעיקר על פנסיונרים. יש לה מיפוי של מה שקורה בישובים. הכשירו את כתות הכוננות לעזרה ראשונה בסיסית לתושבים. עכשיו גם צריך להרגיע אותם מבחינה תיקי רופא. מצאה חברה פרטית שיכולה לעשות הכשרה לאנשי הרפואה הנ"ל – לתת להם להתאמן ולחדד. מבחינת ציוד ביקשה מפיקוד העורף וממשרד הבריאות לקבל המלצות לגבי הציוד הבסיסי הרצוי. אין כזה דבר. במשרד הבריאות הבטיחו שהם עובדים עכשיו על מסמך בנושא. בצוות שלה יש כמה רופאים שהתארגנו ומכינים רשימה של ציוד רפואי נדרש. היא אוספת אותם להכשרות, יש שוני בין הישובים מבחינת זמינות של צוותים רפואיים. אנשים רוצים להרגיש שהם פעילים ותורמים. נתנו 20,000 ₪ לכל ישוב לציוד רפואי או למה שחשוב להם לרכוש. למשל, בישוב אחד רכשו גנרטור בכל הסכום הזה. חשוב גם למנות אחראי על הציוד. לאחר המלחמה יצטרכו לבדוק תקינותו באופן תקופתי.
סמדר – כקופות חולים רוצים לדעת איזה פעילויות קיימות בישובים ובמה הם יכולים להשתלב.
יעל – מציינת כי מנסה שוב ושוב ליצור קשר עם מכבי ולא מקבלת קשר. רק הכללית משתפת פעולה. קיימו במשותף פעילויות.
סמדר – תבדוק את הנושא.
יעל - יש לנו 1,500 מפונים הם מכל הקופות.
שוש - בכללית נערכו בפריסה ארצית לענות על הצרכים ולהציע פעילות של קידום בריאות. השירותים נפתחו ברמה ארצית. אפשר לקבל שירותים בכל מקום בארץ. יש גם שירות של הספקת תרופות עד הבית, חינם.
סמדר – הטיפול במפונים נעשה במכבי כמו בכללית. היא התכוונה לפעילות המופנית לכלל הציבור. תקשר את יעל עם מקדמת הבריאות במחוז שלה.
