השתתפו: אילנה איטח, שמחה אדרי (אופקים), ג`ודי זיתון (באר יעקב), מיכאל אוחיון (באר שבע), סיגלי טיפנברג (בני שמעון), שגיא אלישע (גן יבנה), אתי בוסקילה, דור אלוש (גני תקווה), הדס לרר, אביבה אליהו (הרצליה), מירב קובריגרו (חיפה), עדי עדוי (טורעאן), לורה מדניק (ירושלים), שרון ג`ורג`י (כפר סבא), קורל בנאור (מ.א. חוף השרון), יעל שקד (מ.א עמק חפר), זהר יחיאלי (מ.א. עמק הירדן), מיכל דוידוביץ בהט (מבשרת ציון), מיכל אלימלך (מודיעין מכבים רעות), גלינה אמדור (מעלות תרשיחא), איב אופל (נתניה), מעין זק (עכו), אסנת בירנבאום, בריגיטה מרזון (פתח תקווה), אור שלו (קריית ביאליק), מאיה אברהמי (ראש העין), יעל נסימיאן פאי, נטע אמירי (רמלה), אוריאנה נגר (רעננה), יערה בן הראש (שעלבים), שולי ברס (משרד הבריאות), יובל אופק (אפשריבריא), שוש גן נוי (שירותי בריאות כללית), הדס זורבצ`י, סמדר אלינסון (מכבי שירותי בריאות), רותי רוזן (מכבידנט), דרורה מלוביצקי, סימא ווצלר, תחיה קרבטרי, דר` מילכה דונחין (רשת ערים בריאות)
פתחנו את המפגש בהרצאות של פרופ` רונית אנדוולט, ראש אגף התזונה במשרד הבריאות ודר` מורן בלייכפלד מגנאזי, סגניתה, על פעילות אגף התזונה במשרד הבריאות במישור הלאומי, המחוזי והעירוני. פרופ` רונית אנדוולט: החוסן התזונתי הוא מרכיב בחוסן הנפשי. במהלך המלחמה הן עובדות עם משרדי ממשלה אחרים. לנוכח העובדה שרוב המזון, למעט ירקות ופירות, מגיע מחו"ל והיה חשש של סגירת נמלים, היו שותפות להכנת הנחיות לגבי מה צריך להיות בכל בית בתרחישים שונים. חברי צוות האגף עוברים במלונות כדי לבחון את התזונה שם. אשר לחטופים – ההרעבה והירידה במשקל עלולים להוות בעיה. מחסור במזון למשך תקופה ארוכה גורמת לחסר באלקטרוליטים. בנו הנחיות לגבי האכלה הדרגתית. בקורונה היתה עליה משמעותית במשקל. 1/3 מהאוכלוסייה עלו במשקל. אוכל מנחם. בקרב המפונים, 38% עלו במשקל – קיבלו את פניהם בממתקים וחטיפים. 30% מהאוכלוסייה לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש ירקות ופירות (סקר של הביטוח הלאומי). הבעיה הגדולה היא איך לגרום לאנשים לאכול בריא. כל מדינה כתבה כללים בנדון. המכשול העיקרי – שטיפת המוח שעושות חברות המזון עם פרסומות של מזון מזיק. המדיה החברתית והסלולרית משפיעה על הצעירים. ארגון הבריאות העולמי מנטר את חשיפת בני הנוער לפרסומות. התברר כי מאז שהתחיל לפעול האינסטגרם יש עליה בשיעור הפרעות האכילה. סביבת המזון הטוקסית, היא זו שמשפיעה על ההתנהגות. יותר קל לשכנע לאכול מזון מזיק מאשר בריא. זו אומנות של חברות המזון. הימצאותה של מכונה לממכר שתיה מתוקה משפיעה יותר מחינוך. סביבת המזון יכולה להיות גם דיגיטלית וגם במקומות הרכישה. באנגליה יש חוק הקובע את סידור המזון במרכול. להערכת משרד הבריאות, ישראל היא שיאנית בצריכת סוכר וגם גבוהה מעל הממוצע העולמי בהשמנת ילדים. ל- 80% מחולי הסוכרת יש גם השמנת יתר. ישראל היא במקום גבוה בכריתת גפיים בגלל סוכרת. אי ביטחון תזונתי היא בעיה נוספת – 1 מתוך 6 משפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי. אנשים בחוסר ביטחון תזונתי הם יותר חולים. מה עושה אגף התזונה? - יצירת סביבה תזונתית בריאה - אבטחת ביטחון תזונתי - מתן ידע ומידע לתזונאים, אנשי מקצוע, לציבור הרחב. האתגרים – תעשיית המזון, מקום נמוך בסדר העדיפות הלאומי בשל שיקולים כלכליים, פוליטיים ואחרים. - הכינו מסמך עמדה לגבי צריכת מזון אולטרא-מעובד. במחקר שהשווה צריכה בשנים 1990 עד 2018, התברר שסה"כ הקלוריות לא השתנו. מה שהשתנה זה אחוז המזון האולטרא-מעובד. - בנו את קשת המזון - הכינו ניר עמדה בעניין הסמוזי - הכניסו את הסימון האדום והירוק – היתה ירידה של 16% בצריכת מוצרים עם סימון אדום. - מס השתיה המתוקה – היתה ירידה בצריכת משקאות ממותקים במגזר הכללי ב 12% ובמגזר החרדי ב 20%. כשהורידו את המס – היתה עליה בצריכה בחברה הכללית ב 2.65% ובחרדית ב 5.85%. רואים את הרשות המקומית כמרכז העשייה. דר` מורן בלייכפלד מגנאזי – דברה על תזונה ברשויות המקומיות. מצגת מצ"ב. יש 7 תזונאיות באשכולות אזוריים, יש תזונאיות בטיפות חלב, יועצים חרדים, בפיקוח על צהרונים, במעונות יום. יש תזונאיות שכבר עובדות ברשויות מקומיות, בדרכי העסקה שונות. סביבת מזון – הכוונה לסביבה דיגיטלית, ארגונית / מוסדית, צרכנית (זמינות, מגוון, איכות, מחיר), קהילתית (בכל אירוע יש לשים לב להרכב המזון המוצע). עיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה – היא רשות המאמצת מדיניות של תזונה בריאה, בטוחה, הוגנת, מקיימת לכול ופעולת ליישומה. הרשות מתחייבת לפעול להבטחת ביטחון תזונתי, מעודדת צריכת מזון מתוצרת מקומית, הכנתו ושיווקו במקום ומפקחת על הרכב, איכות וביטחון המזון המוגש בכל המסגרות שבאחריותה. הכינו מסמך עבור האשכולות – מצ"ב– בו הציגו מדדי קידום בריאות בחלוקה לרמת הפרט ורמת המערכת. יש נתוני תזונה בדשבורד. כעת יש רק מדדי גדילה. בהמשך יהיה גם מידע על קניות במרכולים. יש לאגף תוכניות פיתוח ארציות, בין היתר – תזונה והתפתחות מבראשית, תוכניות לנוער, למניעת הפרעות אכילה, גינות קהילתיות, תוכניות לגפ"ן ועוד. יש עכשיו תוכנית 4 שנתית ללימודי תזונה. בשנה השלישית יצאו התלמידים לקהילה. אפשר יהיה להסתייע בהם. זירות ההתערבות ברשויות ובאשכולות: - תשתית ושינוי סביבת המזון – למשל , הוצאת מכונות ממכר שתיה מתוקה ממוסדות חינוך, גינות, מתנסים (אפשר להחליט על חוק עזר עירוני בנדון), מזנונים בריאים בקריות חינוך (יש תקנות בנדון), לא לשים פרסומות של שתיה מתוקה בשלטי חוצות. - הסעדה במוסדות העירייה – קידום מכרז בריא ומקיים (דאגה לאיכות ובטיחות המזון המוגש במסגרות שבאחריותה), כיבוד בריא בישיבות, אירועי תרבות, קייטנות. - עסקים וחקלאות מקומית - הקצאת שטחים לחקלאות עירונית, גינה קהילתית, יער מאכל, שווקי איכרים עממיים ושווים לכל כיס. יש קול קורא של משרד החקלאות לגגות ירוקים. הרשות יכולה לתמרץ יצרני מזון מקומי. - חינוך והסברה – העלאת הידע והמודעות של התושבים לחשיבותה של תזונה בריאה ומקיימת (דוברות), עידוד מוסדות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי להקמת גינה קהילתית וחינוכית, מטבח לימודי וכו`. - הכשרה – של צוות חינוכי בכל הגילאים, העלאת רמת הידע והמודעות של מקבלי ההחלטות וספקי המזון. - ביטחון תזונתי – מדיניות לשמירה על הביטחון התזונתי, סל מזון בריא, תרומות/חלוקת מזון בריא לנזקקים (פרוט במצגת).
יוצאים עכשיו בפיילוט – תזונאית קהילתית. זו נכנסת לנתניה, ירוחם, באקה אל גרבייה, רחובות, מזרח ירושלים. הדגש הוא על הגיל הרך. בנוסף, התזונאית של טיפות החלב תצא לשטח, תכין מיפוי של השירותים הקיימים.
בתחילת המלחמה הכינו רשימה של מוצרי מזון יבש המומלץ להצטיידות ביתית בזמן חירום וכן הנחיות להרכבת חבילות מזון לתרומה. יש ספר חדש לחרדים ורשימת קניות למטבח בריא – באתר של אפשריבריא. בסוף המצגת תמצאו קישורים לסרטונים.
יעל חן רביע, תזונאית קלינית לילדים ונוער – על ``מילון התיאבון`` – תוכנית לתזונה והרגלי אכילה בריאים לילדים דרך חוויה ואכילה קשובה – מצגת מצ"ב. התוצאה של עידן השפע – אכילה בררנית. המנות יותר גדולות, יש אכילה רגשית – בקורונה ובמלחמה יש "רעב הדוני" – מרגישים רעבים כי הרגישו ריח מגרה ורוצים לאכול. תינוק נולד עם אכילה אינטואיטיבית – יש לו תחושת רעב ושובע. סביב גיל 3-4 מאבדים את זה. פחות אוכלים בגלל תחושת רעב, אלא מגיבים לרמזים חיצוניים, כגון פרסומות. תזונה בריאה זה לא רק מה אוכלים אלא גם איך אוכלים. בתוכנית מילון התיאבון עוסקים בפיתוח אכילה דרך קשיבות + הקניית הרגלי אכילה בריאים. התוכנית מבוססת על פיתוח מודעות לתחושות הגוף. זאת באמצעות סולם רעב ושובע – הילדים לומדים את השפה בצורה חוויתית. המרכיב השני – קשת המזון עם דגש על פירות וירקות ושתיית מים. התוכנית נבנתה ופותחה בשיתוף אנשי מקצוע מתחום החינוך והפסיכולוגיה. התוכנית והחוברת מתורגמות לשפה הערבית ועברו התאמה לאוכלוסייה החרדית. התוכנית הינה במתכונת שנתית לילדי גן טרום חובה וחובה בצהרונים ולילדי כיתות א– ג ומאושרת ע``י גפ``ן.
יעל מדריכה את צוותי החינוך, יש לה חוברת הדרכה למנחים. ההורים מקבלים מידע באמצעות מחברת מטיילת. התוכנית פועלת היום ב 6 רשויות: מבשרת ציון, רעננה, פתח-תקווה, מודיעין והוד השרון. בחברה החרדית – נכנסה השנה לבני ברק. בשנה שעברה התחיל מחקר הערכה של התוכנית במכון וינגייט. בימים אלה עושים התאמה לחינוך המיוחד.
סמדר עובדיה, דיאטנית קלינית, סמנכ"לית תזונה ואיכות בארגון לקט ישראל - `לקט של בריאות` – על הצלת מזון, צמצום אי בטחון תזונתי וקידום בריאות ברשות. מצגת מצ"ב. הארגון הוקם לפני 20 שנה ע"י ג`וזף קיטלר, אדם פרטי. כאב לו לראות את כמות המזון שנותרה אחרי אירועים. התחיל לאסוף מזון מאירועים ולחלקו לנזקקים. היום מדובר על ארגון להצלת מזון. החל מ 2015 מוציאים דו"ח שנתי על אובדן מזון והצלת מזון בישראל. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה שותפים. יש היום פרק על השלכות בריאותיות. את הדוח אפשר למצוא באתר שלהם - https://www.leket.org/food-waste-and-rescue-report/ אומדן אבדן מזון 2.6 מיליון טונות בשנה. יותר משליש מייצור המזון הולך לפח. זה מתחיל בשלב החקלאי. 50% מהמזון האבוד הוא בר הצלה, בעיקר ירקות ופירות. הבזבוז העיקרי הוא בשלבי הצרכן והחקלאי. לא את הכל ניתן להציל. להצלת מזון יש יתרונות חברתיים, סביבתיים ובריאותיים. 16.2% מהאוכלוסייה בארץ חיים באי ביטחון תזונתי לפי דוח הביטוח הלאומי מ 2021. 8% באי ביטחון תזונתי חמור. שיעור ההוצאה על מזון הוא 18% מההכנסה. יש פערים בין קבוצות אוכלוסייה. הפער הגדול ביותר הוא בירקות ופירות. בצריכת עוף ובשר הפער קטן. שתיה מתוקה קונים העשירונים התחתונים. סך העלות הבריאותית העודפת למשק כתוצאה מאי ביטחון תזונתי הוא 5.2 מיליארד ₪. זה מהווה 5% מסך הוצאות הבריאות בישראל. המשימה של לקט ישראל – להציל עודפי מזון ולחלק לנזקקים: 1. הצלת תוצרת חקלאית. 2. איסוף ארוחות מבושלות. בשנת 2023 הצילו 33,500,000 ק"ג מזון. חילקו באמצעות ארגונים ועמותות. מציעה לפעול יחד ברשויות המקומיות לקידום תזונה בת קיימא, צמצום בזבוז מזון ואי ביטחון תזונתי, איתור אוכלוסיות נזקקות. מה עושים בלקט ישראל? סדנאות לתזונה בריאה אינטראקטיביות ע"י דיאטניות קליניות (יש להם 17), סדנאות להורים וילדים. פרויקט חדש – לקט בריאות – חלוקת ארגזי ירקות ופירות לבתי ספר, בשילוב עם חינוך תזונתי. הילדים מקבלים ארגז הביתה. תוכנית נוספת – לקט אקספרס – מגיעים עם משאית לשוק מקומי, במקום מרכזי, אחת לשבוע ומזמינים את התושבים. זה קיים במבשרת ציון, דימונה, נתניה וראשל"צ. בתקופת המלחמה הציבו עמדות של ירקות ופירות בבתי המלון עבור המפונים, משולב בסדנאות. זה התקיים בשלשה בתי מלון בים המלח, בירושלים, טבריה וחיפה. הם גם מיצרים מרקים ומעבירים לקשישים. פרטי הקשר עם לקט ישראל – בשקף האחרון.
אסיפה כללית: בפתח האספה נפרדנו משלש מתאמות ותיקות – אורלי גיירו (יבנה), נעמה מאור (אור יהודה) ויערה בן הראש (מ.א. גזר). כמו כן נאמרו דברי הספד על מזל שניר ז"ל, שפעלה כ -30 שנה לקידום בריאות ולמיצוי זכויות בריאותיות של תושבי קריית גת, וזכתה להתמנות למנהלת האגף לקליטה, בריאות ומעמד האישה בעיריית קריית גת.
בהמשך הוצגו: 1. תמצית פעילות הרשת בשנת 2023 – מצגת מצ"ב. נסקרו פעילויות שבוצעו וכן היתה התייחסות להשגת היעדים שנקבעו בתוכנית העבודה ל 2023. הושם דגש על השתתפות מתאמי הבריאות היישוביים בפעילויות הרשת, הגשת תוכניות עבודה וכן אזכור עיר בריאה באתר הרשויות המקומיות. עבודה רבה עוד לפנינו בתחומים אלה. הוצגו ממצאי מדד המ.א.ה (מכווני איכות העיר הבריאה) של 46 הרשויות שהשיבו לשאלון. ממוצע המדד, שניתן לסיכום כציון מ 0 ל 100, חושב לגבי 35 רשויות להן מידע מלא – 58. טווח הציונים – 39.5 – 84.4. לבסוף הוצגה תמצית של הדוח הכספי. 2. דוח הביקורת. 3. עיקרי תוכנית העבודה ל 2024. בהתאם להחלטת הוועד, נשים בשנת 2024 דגש על: קידום בריאות נפשית, עיר נקייה מעישון, SDGs17, מיצוב מעמד הרשת ושילוב נוער בעבודת הרשויות והרשת / נוער בריאות. הוצגו קבוצות המשימה הפועלות. חברי הרשת מוזמנים להצטרף לקבוצות. בדיון שהתקיים עלו הדברים הבאים: - יש צורך להתאים פעילויות לתמהיל שמתאים לוותיקים ולחדשים. - מבקשים פעילויות מחוץ לחדרים, פעילויות חווייתיות. - מבקשים קורסים קצרים להשלמת ידע ורכישת כלים.
