סיכום כנס "בני נוער שותפים בקידום בריאות ברשויות המקומיות" - 18.9.24
הכנס התקיים במרכז השלטון המקומי, 18.9.24
השתתפו כ 70 משתתפים, בהם נציגות של משרד החינוך, משרד הבריאות, מנהלי מחלקות נוער ברשויות, מתאמי בריאות עירוניים, נציגי מועצת הילדים והנוער הארצית, המחוזית והעירונית ונציגי עמותות.
מטרות הכנס:
1. ליצור שפה משותפת, לחזק קשרים ושותפויות ברשות המקומית לטובת הנוער ועם הנוער 2. לבנות מתכונת של עבודה משותפת ברמה המקומית בין אנשי בריאות, מחלקות הנוער ומועצת התלמידים והנוער היישובית.
גב` סימא ווצלר, הרכזת המקצועית של רשת ערים בריאות פתחה את הכנס והנחתה אותו. המפגש נפתח בברכות: - דר` שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות ברכה את המשתתפים (בוידאו) וציינה את החשיבות של עבודה עם נוער לקידום הבריאות.
- עו"ד רות דיין, מנהלת מחלקת חברה במרכז השלטון המקומי, ברכה בשם המרכז.
נציגי הגורמים השותפים בשולחן העגול הציגו את עצמם, את מהות תפקידם ומה הם יכולים לתרום לשולחן העגול שעוסק בהשתתפות בני נוער בקידום הבריאות ברשויות המקומיות.
- נציגת מנהלי מחלקות נוער ברשויות המקומיות – גב` אורטל חדד, מנהלת מחלקת נוער בעיריית קריית ביאליק ויו"ר איגוד מנהלי מחלקות נוער ברשויות המקומיות – הציגה את תפקידי מחלקת הנוער, תחומי האחריות שלהם וחלק מהפעילויות שלהם. אורטל ציינה שהם מחלקה סטטוטורית ולכן נמצאים בכל הרשויות המקומיות.
- נציגת מתאמי הבריאות – גב` שרון ג`ורג`י, מנהלת מחלקת קידום בריאות וחוסן עירוני בעיריית כפר סבא - הציגה את תפקיד המקדמות ומקדמי הבריאות כמחברים ומניעים את המדיניות והפעילות בתחום, בכל רשות, בשותפות רחבה. שרון סיפרה על כך שמתאמים ברשות עוסקים בשלושה תחומים מרכזיים: קידום בריאות, חוסן נפשי ובריאות בחירום. והמשימה המרכזית שלהם זה לחבר את כל המערכות ליצירת עיר בריאה עם איכות חיים גבוהה לתושבים, בכל גיל. הזמינה את הנוער ליזום ולהציע תוכניות מותאמות להם, בתחומים שונים החל מתזונה נכונה, אכילה רגשית, עידוד פעילות גופנית ומניעת עישון ועד כלי חוסן, התמודדות עם חרדה ומניעת אובדנות.
- נציגת היחידה לקידום בריאות במשרד החינוך – גב` אביטל ברזילי – סקרה את תחומי העיסוק של היחידה: ניהול שירותי בריאות במערכת החינוך, התמודדות בחירום, קידום בריאות – תזונה, פעילות גופנית, היגיינה, שינה. הכלל המנחה את הפעילות - בריאות בחינוך בבתי הספר היא תפיסה ולא תחום תוכן. עוסקים בבתי ספר מקדמי בריאות. מביאה לשולחן שותפות בראייה הוליסטית.
- נציגת מנהלות תחום קידום בריאות בלשכות הבריאות – גב` שרית קופפרמן, בלשכת בריאות מחוז אשקלון, משרד הבריאות – ציינה כי עובדות יחד אחיות ועובדות סוציאליות, בכולם פועמת הרוח ליצור שינוי בתחום קידום בריאות. לעבוד עם אנשים ולא עליהם.
- נציגת מנהל חברה ונוער במשרד החינוך – גב` מיכל ישראלי, מפקחת ארצית, ממונה על מנהיגות צעירה. אחראית על מועצות תלמידים ונוער ועל המד"צים. מביאה איתה מוטיבציה גבוהה שהדבר הזה יצליח. עכשיו גם יכולה לדווח ל OECD (מחויבת לכך) על שיתוף נוער כמשימה לאומית.
- נציגת שפ"י – גב` מלכי כץ, מנהלת היחידה למניעת שימוש בסמים אלכוהול וטבק במשרד החינוך, הציגה את תכנית עמיתים ומשפיעים של שפ"י. הכשרה והפעלה של עמיתים המבוססת על הרציונל ששיתוף בני הגיל בתכנון והפעלת תכניות התערבות, מחזקת את הדיאלוג בין הצעירים למבוגרים, ובינם לבין עצמם, וכן מסייעת בחיזוק התנהגויות חיוביות כמו גיבוש עמדות שוללות שימוש בסמים אלכוהול וטבק התנהלות מיטבית ברשת בקרב קבוצת השווים.
- נציגת הנוער – רוני קמאי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, גוף שמייצג את הילדים והנוער בישראל.
רוני קמאי הציגה את מצבו ואופיו של הנוער של ימינו – מצגת מצ"ב. רוני התייחסה לכך שמדובר בדור של אירועי טראומה וטרור. החל מהקורונה, דרך מהלכי הרפורמה המשפטית, אשר יצרו פילוג בקרב הנוער ועד לאירועי 7.10 ומלחמת חרבות ברזל. לאחרונה התפרסם סקר שהעלה כי 50% מבני הנוער במצוקה נפשית. הרשתות החברתיות -כלי בו הנוער פועל, שם עולים הנושאים שחשובים לנוער.
בכל עיר יש צורך אחר של נוער. לנוער יש רצונות בקשר לבריאות. השאלה היא איך מסבירים לנוער איך עושים אורח חיים בריא.
דר` מילכה דונחין סיכמה, על רגל אחת, מהי קידום בריאות ברשויות – מצגת מצ"ב. הגדירה מושגים, ציינה כי פועלים לנוכח המודל החברתי של הבריאות וכי שני הערכים המרכזיים בקידום בריאות הם הוגנות (לא שוויון) ושותפות. הציגה את סולם ההשתתפות של שרי ארנסטיין וקיבלה את תגובתם של בני הנוער כי היו רוצים להיות, ברשות המקומית, ברמה 8 של המודל.
גב` שרית קופפרמן התייחסה לכך שאפשרי להיות רשות בריאה ונתנה טיפים פרקטיים כיצד נתן לבצע את התהליך. – מצגת מצ"ב.
לאחר אתנחתא קצרה התקיימו דיונים סביב שולחנות. בכל שולחן הועלו דוגמאות של פעילות עם נוער בשטח: שם התוכנית / נושא ההתערבות, מי יזם אותה, על איזה צורך באה לענות, כיצד גויסו השותפים, מה היו האתגרים במהלך הגיוס, מה מהותה של התוכנית, מה היו התפוקות / תוצאות ההתערבות. הדיון התייחס לסוגיות הבאות: מה למדנו מההתנסות שהוצגה, מה רמת ההשתתפות של בני הנוער בדוגמא שהוצגה, האם יש מקום לשפר את התהליך, אם כן, איך מציעים לעשות זאת, ומה צריכים להיות העקרונות המנחים לעבודה משותפת ברשות המקומית. בכל שולחן, בן / בת נוער סיכמו את הדברים והציגו את התובנות במליאה.
להלן התובנות שהוצגו במליאה: 1. הציעו ליצור אפליקציה – תקשורת ותווך ושיווק לנוער, ברמה וולונטרית. ירצו להיות חלק אם יהיה רלבנטי. כל בי"ס יפעיל את האפליקציה שלו – מעקב בריאותי שיאפשר לבני הנוער לשפר את בריאותם. העקרונות: טכנולוגיה, תווך ותקשורת. 2. אוהבים לבשל? הוקמו מטבחים בבתי ספר בבאקה אל גרביה – הילדים מכינים אוכל בריא ומודעים לחשיבות מזון בריא. האם המטבחים יכולים להחליף את הקפטריות? הדגש הוא על חשיבות סביבה תומכת ומחזקת. מגיל צעיר ועד התיכון. חשוב לתת לנוער לבחור מה ואיך הוא עושה. להדגיש אוכל טעים (לא רק בריא) – לא להגיד רק בריא (פחות מתחברים). את הערכים מעבירים התלמידים מביה"ס לבית. 3. קבוצה הכינה סרטון טיקטוק שהציג את העקרונות הבאים: לשתף את בני הנוער בוועדות ובהחלטות. לשאול אותם מה הם צריכים. לייצר שיתופי פעולה בתוך הרשויות השונות. 4. תוכנית עמיתים ומשפיעים – התלמידים נבחרים ע"י חבריהם, מקיימים הכשרה של יומיים – העמיתים מעבירים סדנאות לחבריהם בכיתות. הפעילויות תלויות בעמיתים וביועצת המלווה. עקרונות הפעילות: בני הנוער בכיתות בוחרים את המנחים שלהם. נוער מדבר עם נוער בגובה העיניים. חשוב להסביר בלי להגיד "אל תעשה". חשוב לא לעבוד בקווים מקבילים – בי"ס ובלתי פורמלי. כל רשות תעבוד עם מנהיגות נוער שיהיו שותפים מלאים ועם ההורים. "שלא יסתכלו עלינו מלמעלה". 5. שאלה של האגודה למלחמה בסרטן. האגודה הכינה פעילות שלמעורבות חברתית לבני הנוער ולא הצליחו לעבוד עם בני הנוער. הם חיפשו עצות כיצד להגיע לבני הנוער. – הנוער הציעו עקרונות לשתף נוער בהכנות מתחילת הפרויקט, להעביר אחראיות לבני הנוער, להשתמש במדיה החברתית וגם לעשות רק את מה שמעניין את בני הנוער שיהיה להם עניין ושיצליחו להתחבר אליו. 6. לפנות לנוער בשפה שהוא מדבר, בני נוער מובילים. עקרונות – מעורבות אישית, דרך גישה של מעורבות ולא מחויבות. הרצון צריך לבוא מהנוער. לא להכריח להתנדב. 7. קו חברות – נוער משיב לנוער. פיילוט בראשל"צ – בני נוער מוכנים בד"כ לדבר עם חברים ולא עם הורים או יועצות. מפגשים שמשלבים בריאות גוף ונפש. אם נותנים הרצאות – צריך לדבר מהלב. הנוער מקשיב בעיקר למשפיעני רשת. מקווים להשיג תקציב כדי לממש זאת.
8. התחילו עם התוכנית של שירלי (פרלמנט הנוער מקדם תזונה בריאה) – מציעים לחבר נוער. במועצה אזורית זבולון – דימוי גוף לבנות. מוצע ליצר הדרכות לנוער לתת עזרה נפשית. `קיר מדבר` בנושאים רלבנטיים – בבתי ספר. `אל תגיד אל תעשה, אלא איך לעשות`. מוצע כי בכל רשות – בן נוער ימונה כמתאם רשותי. וועדת היגוי – עם מועצות התלמידים והנוער. במטה – לייצר חיבורים. המחוזות – מחברים את הגורמים לרשויות. הרשויות – יכינו גנט שנתי בנושאים רלבנטיים לנוער. אחד האתגרים – להגיע לנוער שאינו פעיל במסגרות מנהיגות. ועדת ההיגוי הרשותית צריכה למצוא את הדרך כיצד לשלבם.
בדברי הסיכום אמרה סימא כי היא מקווה שהצלחנו להעביר את היתרון של העבודה עם בני נוער לקידום הבריאות. מבחינת מתאמי הבריאות ההמלצה שישתפו את בני הנוער בוועדות ההיגוי/ וועדות הבריאות העירוניות ושאנחנו מקווים שהשותפויות שנוצרו היום ימשכו בהמשך.
