הערכת הפעילות בערים |
|
הערים ברשת שונות זו מזו בהיקף פעילותן לקידום הבריאות ובמידת ההטמעה של העקרונות והאסטרטגיות של העיר הבריאה. כבר בשנת 2004 בצענו הערכה ראשונה של מידת ההטמעה והיקף הפעילות בערים הבריאות, באמצעות שאלון מובנה, בהסתמך על מערך ההערכה בערים הבריאות באירופה ואומץ כלי ניתוח שנמצא בשימוש ב"ברומטר הבריאות של רוטרדם". הערכה זו איפשרה לרשת להכיר את החוזקות והחולשות שלה ושימש להכוונת הפעילות בעתיד. בהערכה זו הושם דגש על: א. מיפוי המרכיבים העיקריים בעבודת העיר הבריאה ב. תיאור תהליכים עירוניים בהקשר לצדק חברתי ושותפויות ג. מידת שימוש במידע כבסיס לתכנון לשם פיתוח הבריאות ד. אמדן תרומת הרשת לפעילות הערים הערכה זו אפשרה בחינה וסיכום על פני ששה ממדים:
השאלונים נמסרו לכל נציגי הערים הבריאות. המתאמים הפעילים מילאו את השאלון. את ההערכה ביצעו דר` ניהיאה דאוד ודר` מילכה דונחין מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית ביחד עם גב` פמלה הורוביץ וגב` ענת שמש ממשרד הבריאות. תיאור התהליך ותוצאות הסקר פורסמו בכתב עת של קידום בריאות. הערכה נוספת בוצעה ב 2015, כעבודת מוסמך בבריאות הציבור ע"י סימא ווצלר. בשנת 2020 פעלנו לגיבוש רשימה של מדדים / אינדיקטורים, רובם ערוכים במקבצי ממדים, אשר יצביעו על מידת ההטמעה של עקרונות ואסטרטגיות העיר הבריאה בעשייה השוטפת של הרשויות החברות ברשת. הצוות נשען על מודל הערכה שגובש בארגון הבריאות העולמי והתמקד במדדים זמינים יחסית ואשר מהימנותם תאפשר הערכה לאורך זמן. בצוות השתתפו נציגי רשויות (מתאמי בריאות), חברי הנהלת הרשת, נציגי משרד הבריאות וקופות חולים. במהלך תהליך הגיבוש הצטרפו אליו שתי סטודנטיות, במסגרת פרקטיקום של ביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. הן סקרו את הספרות הרלבנטית ותרמו להשלמת רשימת המדדים, בצעו פיילוט (19 רשויות השתתפו) ובחנו את המהימנות והתוקף של הממדים. בחרנו לכנות את המדד בשם "מדד המ.א.ה. לעיר בריאה (מחווני איכות העיר הבריאה)". |
||