סיכום אסיפה כללית רשת ערים בריאות מיום 17.2.2020 השתתפו: נג`אח ג`בארין (אום אל פחם), אילנה איטח (אופקים), ליאור מנצ`ר (אילת), מירי בן דוד (אשדוד), דר` סיהאם עטאמנה-כעכוש, נוהא קעדאן (באקה אל גרבייה), עדי חמו (הרצליה), רותי יצקן (חולון), דר` גלית רנד, מירב קובריגרו (חיפה), עדי עדוי (טורעאן), דר` מגד עואודה (כפר כנא), שרון ג`ורג`י (כפר סבא), שני שור (מודיעין עילית), עליזה אבנעים, חנה קראוס (מעלה אדומים), איב אופל (נתניה), הדס עקיבא (עכו), מזל שניר (קרית גת), טוביה עזורי (רמת גן), הילה קטרי (מ.א. אשכול), יערה בן הראש (מ.א. גזר), עדן מימון (מ.א. שדות נגב), דר` שחר לב ארי (אוניברסיטת תל אביב), שולי ברס (משרד הבריאות), מרגלית שילה (לאומית), שוש גן נוי (שירותי בריאות כללית), סמדר אלינסון (מכבי שירותי בריאות), ד"ר מילכה דונחין, אילנה שמלה ללום, לילך מלוויל, תחיה קרבטרי (רשת ערים בריאות)
הצגת פעילות על ידי מתאמים: עליזה אבנעים, ממעלה אדומים, תארה פעילות שנעשתה לקידום פעילות גופנית בגני ילדים בעיר. מצ"ב מצגת. הדס עקיבא, מעכו, תארה פעילות שנעשתה במועדוניות במגזר היהודי והערבי, לכ 100 תלמידי כתות א`-ו. זו פעילות במסגרת תוכנית אפשריבריא בעיר – דיאטניות הכשירו את צוותי המועדוניות. בהדרגה עברו לארוחות בריאות. במפגש הראשון העבירו שאלון המתייחס להרגלי תזונה הן ברמת הפרט והן ברמת המועדונית. במפגש האחרון העבירו את אותו שאלון (אפשר לאמוד את השינוי). מחלקת הרווחה רכשה עבורם כלי אוכל רב פעמיים וכמו כן רכשו עבורם ציוד לפעילות גופנית. אילנה איטח, מאופקים, סיפרה על פעילות גופנית לעובדי העירייה, בשעות העבודה. 140 מתוך 300 עובדי העירייה משתתפים בפעילות גופנית (פילטיס או חדר כושר) שעה בשבוע בתחילת יום העבודה או בסופו – על חשבון העירייה. שרון ג`ורג`י, מכפר סבא, דיווחה על הכנת ערכה לכל גננת, הכוללת מידע בתחומים שונים: שווים בספורט, מגדריות, בריאות, חינוך, תרבות. ארבע יחידות בעירייה וגופים נוספים שותפים בהכנת הערכה. לאחר שתאושר ע"י כל השותפים – תפיץ לכולם. סמדר אלינסון, ממכבי, דיווחה על פעילות גופנית לנשים שהקופה מספקת, 2-3 מחזורים בשנה.
דו"ח פעילות הרשת בשנת 2019 מילכה הציגה את הדו"ח השנתי דו"ח פעילות ודו"ח כספי – מצ"ב. אילנה הציגה את השגת היעדים המתקשרים לאפשריבריא וציינה כי בקול הקורא האחרון זכו 42 רשויות, מהן 35 חברות ברשת. תגובות בעקבות הדו"ח: - הוצג מידע על תשובות של מתאמים לשאלה האם יש לרשותם תמיכה משרדית – השאלה לא היתה ברורה. הוצע לשנות לקיומם של שירותי משרד. - לנוכח הצגת המידע על השתתפות מתאמי בריאות בממוצע ב-3 מפגשים מתוך 7 שהתקיימו בשנת 2019: ד"ר גלית רנד: חשוב לבצע איגום משאבים. קיימים הרבה ימי לימוד, כנסים ואירועים שונים וזה מקשה על המתאמים להקדיש כל כך הרבה ימים ולהעדר מהעבודה. צריך לחשוב כיצד אפשר לחבר אירועים. שרון ג`ורג`י: יש בעיה בכמות האירועים שאנחנו אמורים להגיע אליהם. מציעה לעשות סינכרון בין כל התחומים שאנחנו אמונים עליהם. העומס עלינו בימי הכשרה ומפגשים הוא קשה ולא נראה לי שאפשר להמשיך כך. - דובר על פלטפורמות לתקשורת בין חברי הרשת היתה שאלה אם לצרף לקבוצת הוואטסאפ של המתאמים את יתר חברי הרשת (עוד 5 אנשים) או לבנות קבוצת רשת בנפרד – היו דעות לכאן ולכאן – לא הגענו להסכמה. ליאור – הציע לבנות פלטפורמה נוספת לחיבור מקצועי (שיש בה מקום לפרט יותר). - הוצגה העובדה שברוב אתרי הרשויות אין אזכור לכך שהרשות חברה ברשת או כי היא עיר בריאה. כמו כן צוין כי הלוגו של רשת ערים בריאות לא מופיע במסמכים המופצים ברשויות. בתגובה נטען כי הרשויות מאפשרות לשלב לוגו רק למי שנותן כסף בפועל. הדוברים של הרשויות לא מאפשרים להציג לוגו ללא מתן תקציב לביצוע פעולות. עדי חמו: הרשת נותנת הרבה בשווה כסף, בייעוץ בליווי בימי לימוד וכו`, אנשים לא מודעים לכך. חשוב שנתחיל לתמחר את השירותים שהרשת נותנת לרשויות ולא גובה עליהם כסף. אילנה שמלה ללום: חשוב להבהיר כי אפשריבריא הינה תוכנית אחת, ייעודית לנושא אורח חיים בריא ועכשיו גם הרחיבו עוד נושאים, אבל הרשת עובדת מול הרשויות בראייה מתכללת ורחבה יותר של בריאות בכל מדיניות. התרומה של הרשת אינה רק בתקציב אלא במכלול שלם של יעוץ, השגת תקציבים הכשרה ועוד ואני חושבת שעל המתאמים לייצג זאת מול הרשויות ולהירתם להצבת הלוגו בכל פרסום וגם באתר.
דו"ח ועדת ביקורת: חברות הוועדה: אתי אביר, מזל שני יעל פאי מזל הציגה את דו"ח ועדת הביקורת – מצ"ב מצגת. ההמלצות העיקריות של ועדת הביקורת: - ביזור סמכויות לחברי הרשת: יש להמשיך ולהרחיב את ביזור הסמכויות באמצעות לקיחת אחריות של מתאמים המעוניינים לרכז ועדות שונות - לבחון את הגדרת היעדים לשנת 2020 ולהציב לכל יעד אחראי יעד - מתוך חברי הרשת. - להמשיך ולחזק את הקשר והתמיכה ההדדית בין כל חברי הרשת. - לפעול לגיבוש חברי הרשת כקהילה - להבטחת כניסה נכונה ומקצועית למתאם חדש: הצמדת מנטור\מלווה לכל מתאם חדש (מתוך חברי הרשת הוותיקים?) - מיצוב התפקיד כמשמעותי ברשות, עיי הגדרת מעמד משמעותי בתוך הרשות. הצגת תכנית עבודה לשנת 2020 מילכה הציגה תחילה את התוכנית האסטרטגית שנבנתה בכוחות משותפים במהלך מספר מפגשים. לא הספקנו לעסוק בתוכנית העבודה ל 2020 – תופץ בקרוב. בהתייחס למטרות והיעדים בתוכנית האסטרטגית: ד"ר גלית רנד: חסרה התייחסות למה שאנחנו רוצים להשיג בתוך הרשות בה אנחנו עובדים, האם אנחנו מחוללים שינוי, האם הצלחנו להציג תוצאות בריאותיות כלומר, לא רק כמה תשומות, אלא מדדי הצלחה במובן של מצב בריאות התושבים. צריך גם להיות לזה נראות. ד"ר מילכה דונחין: תפיסת העבודה שלנו היא שכל רשות תכין תכנית שמתאימה לבעיות שהיא מגדירה, לפי תפיסת הבריאות ברשות וגם לפי הפרופיל שבוצע ברשות והיעדים של הרשות. ברמת הרשת אנחנו רוצים להנחיל תפיסת עבודה אבל לא להכתיב לרשות באיזה נושאים לעסוק. מירב קובריגרו: העקרונות הללו חייבים לעבור את הסכמת ראשי הרשויות החברות ברשת כדי לקבל תוקף.
פרידה מחנה קראוס חנה כיהנה בתפקיד מתאמת הבריאות של מעלה אדומים במשך 22 שנה. החברים הביעו הערכה לתרומתה למעלה אדומים ולרשת עצמה בהיותה דוגמא לכל המתאמים בנושאים שאותם קידמה במעלה אדומים ובפעילות מגוונת. צוינה תרומתה בייעוץ למתאמים חדשים ובשיתוף בפעולות שעשתה ברשות ובשיתוף במידע. חנה מציעה לכל המתאמים את הניסיון שלה, אפשרות ליעוץ בהובלת תכניות ברשות בנושאים שונים כולל הקמת מיזמים והדרכת הורים.
גישור – מהו ואיך עושים – גב` אביבה חלבי, מנהלת מרכז גישור ודיאלוג עירוני, עירית רחובות, התאחדות מרכזי הגישור בקהילה בישראל – מצגת מצ"ב. המושג של גישור –mediation – פרושו איחוי, הבראה. ישנם מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה, כשרות של הרשות המקומית. יש בישראל 44 מרכזי גישור ועוד 20 יוזמות. מחציתן כפופים לאגפי הרווחה. 22 מרכזים מתוך ה – 44 קיבלו הכרה באמצעות "קול קורא". הקמת מרכז כזה יכול להיות ביוזמת הרשות או ביוזמת תושבים עם רצון טוב וחזון, שבאים לראש העיר ומבקשים הקמה של מרכז כזה. פעילים, מתנדבים, שעברו קורסים, עושים את הליך הגישור. יש הבדל בסוגיות הנדונות ברשויות עירוניות או כפריות, יש תחומי ידע שונים והתאמה תרבותית. משרד הרווחה תומך בתקציב שנתי של כל מרכז בסכום של עד 20 אלף ₪. בכל מפגש גישור כל צד משלם 50 ₪. ברחובות יש 3 משרות במרכז וכ 50 מתנדבים. בתהליך הגישור יש שני צדדים או יותר. למגשרים אין סמכות להכריע או לשפוט. שומעים את הצדדים, משקפים את הדברים ומובילים לפתרון שמוסכם על שניהם. הגישור הוא רצוני, אי אפשר להכריח. ההשתתפות היא מדעת, ניטרלית. מטרות הגישור: הפחתת ניכור, קיטוב ואלימות, יצירת אקלים עירוני מיטבי, הטמעת תפיסת גישור הידברות ודיאלוג, שינוי תפיסה – שינוי התנהגות ופיתוח קהילתי. מלמדים ילדים איך עושים גישור. השאלה החשובה ביותר – מה אתה רוצה שיקרה. אפשר להתקרב לזה. עושים מעקב בין אם הגיעו להסכם ובין אם לא. צריך לעשות מיפוי תוכניות קיימות ולמצוא את הערך המוסף שלנו – מוריד חששות ותחרות כאשר בונים שותפות משתמשים בכלי גישור. צריך לעשות הקשבה פעילה, לשחרר מחשבות זרות, להבין מה אני רוצה להשיג. בכל שותפות אחד צריך לנהל. לשותפות יש חיים משלה. צריך מדי פעם לחדש הסכמות. בקואליציה של ארגונים יש דברים שעושים יחד וכן כל ארגון יכול לפעול לבד.
סיכום / דיון: אילנה שמלה ללום ציינה כי במהלך היום היו מתאמים שהביעו אי שביעות רצון ממהלך האסיפה וימי למידה, לנוכח אי ניצול מרבי של הזמן שלהם מחוץ לעבודה ולאור ריבוי המשימות והלחץ בעבודה והיקף שעות עבודתם הכללי ברשות. אילנה ציינה כי יש בעיה בהגעה ובהשתתפות על כן חשוב לשמוע את דעת המתאמים לגבי ההתנהלות שלנו ושלהם בזמן האחרון. שרון ג`ורג`י: העומסים עלינו בתפקיד מתאמים הם בלתי רגילים, ישנן דרישות רבות גם מהעירייה וגם מהרשת וגם מאפשרי בריא, ועידת האקלים ואמנת מילאנו. מבקשת לסנכרן בין כל הגופים. מציעה לתת זמן גם למינגלינג בין המתאמים לפיתוח רעיונות ולמידה הדדית. לדעתה היה ראוי להציג את סיכום הפעילות בצורה קצרה ואולי כסרטון. ההרצאה לדעתה הייתה ארוכה למרות שהיו בה דברים מעניינים. רות יצקן: אנשים מצביעים ברגלים, הנוכחות המעטה של מתאמים באסיפה היא הוכחה לכך. אנחנו עסוקים בהרבה פורומים, אנחנו רוצים ערך מוסף משמעותי מהרשת. את הצגת הדוחו"ת אפשר לקבל במייל, צריך שבאסיפה השנתית יהיה משהו מאתגר, חדשני, רעיונות יצירתיים. רוצה יותר הובלה של חברים ברשת. מרגלית שילה: חשוב להגדיר מה אני כמתאם יכול לקבל מהרשת- ליצור יותר הזדהות עם הרשת. מציעה שכל אחד ישאל את עצמו מהי הרשת בשבילו: למה היא חשובה לי, מה אני רוצה לקבל ממנה, מה אני מוכן לתרום. שרון ג`ורג`י: צריך להעלות את רמת החיבור של האנשים לרשת. חשוב לנו שהערך שאנחנו מקבלים יהיה גבוה יותר, צריכים לחשב מסלול מחדש, אולי צריך לקחת אנשי מקצוע אשר יעיפו אותנו למקומות אחרים. רמת החיבור לרשת צריכה לעלות. צריך לעשות משהו אחר כדי שנרגיש שיש לנו ערך מוסף לעבודה שלנו. כל מתאם עובד בשביל הרשות שלו והוא צריך לראות כיצד הוא עובד גם בשביל הרשת. ליאור מנצ`ר: יש עלינו עומס עצום. צריך להגדיר 3 תחומים שיכולים להקפיץ אותנו קדימה. כיום יש לי שפע לא נורמלי של ימי נושא: יום עישון, זקנה, הנקה, תזונה, סרטן ועוד נושאים רבים- אי אפשר לעמוד בעומס הזה. אני מוצף בהזמנות להרבה אירועים, כנסים , ימי לימוד וכדומה. מה שהרשת מציעה – גדול עלי. ד"ר גלית רנד: אני מוצפת בהזמנות להרבה אירועים, כנסים, ימי לימוד וכדומה. כשאני מגיעה לפעילות של הרשת זה על חשבון יום עבודה ברשות- זה לא בזבוז, אבל אני מציעה לשקול יותר קיום דיונים שלנו ופחות הרצאות. תחיה קרבטרי: אני מבקשת רק להעיר כי מאחר שאנחנו יחידה במרכז השלטון המקומי שהוא עמותה, יש לנו מחויבות לקיים אסיפה כללית כל שנה כאשר חלק מסדר היום שלה הוא הצגת דוחו"ת פעילות והצגת תכנית עבודה לאישור הנוכחים. יתכן שאפשר לקצר את ההצגה או לבצע אותה באמצעות משלוח החומרים במייל ובקשת הערות ואישור מהחברים. שולי ברס: יש לקיחה של הרשת כמשהו מובן מאליו – זה לא מספיק מוערך. צריך לעשות דיון מה אני מקבל מהרשת וכמה אני מרגיש שייך. לא לקחת את הרשת כמובן מאליה, כן לנצל את הזמן לדיונים. חבל שלא כל המתאמים מעורבים. השאלה היא איך לגרום לאנשים להיות יותר שותפים. יערה: מציעה לקיים צוותי דיון לפי וותק. ליאור: צריך זמן למינגלינג. רותי יצקן: יש פער בציפיות. לילך מלוויל: אולי צריך לשנות את מבנה המפגשים. הרשת עושה המון. יש הבדלים בוותק ובידע בין המתאמים וזה משפיע על כולם. צריך לעשות חשיבה מחדש. שרון: אפשריבריא שנכנס משפיע. צריך לחשוב על שינוי מסלול. לילך מלוויל: אפשריבריא נכנס בזכות הרשת ויישאר בזכותה. חשוב להכיר בכך. ד"ר מילכה דונחין: התייחסות להערה של החברים בנושא נוכחות המתאמים באסיפה- הנוכחות היום אינה שונה מהנוכחות באסיפה כל שנה . בדרך כלל מדובר ב כ 30 משתתפים. סיכום: (נכתב לאחר האסיפה) 1. האסיפה אמורה היתה לאשר את דוחות הפעילות, הדוח הכספי ודוח הביקורת – נבקש במייל. 2. תוכנית העבודה ל 2020 הוצגה באופן חלקי ולא התקיים דיון – יערך דיון במסגרת הועד ויישלח לכל חברי הרשת לאישור / הערות. 3. ההסתייגויות וההצעות שהועלו במהלך הדיון יבחנו בפגישת הוועד הקרוב ויבחנו הצעות ודרכים לשינוי.