סיכום מפגש למידה בנושא מניעת עישון: שינוי התנהגות הפרט לעומת חקיקה, מדיניות וגישות סביבתיות, עם דר` אביגדור זסק, 12.6.17 השתתפו: דר` חאלד היבי, מחמוד אגבאריה, מאדי אבו ג`נב, שירה כסלו, חיים גבע הספיל, דר` לאה רוזן, ויקי מאיירס, טל אפרמן, ילנה טראשצנסקי, קארן ברונר, דר` חגי לוין, רבקה פרויליך-זלצר, דר` אביטל פאטו בן ארי, דר` סמירה עוביד, עו"ד חן שמילו, אירית מנטש, איל עורב, שוש גן-נוי, מירי רייס, איב אופל, לילך מלוויל, אתי כרמלי, אל דור, אולה חטיב, ויקי כהן, נטלי הופמן-דישון, מרינה מאיר, מירב אורנשטיין-קינן, דר` סיהאם עטאמנה כעכוש, נוהא קעדאן, ענת יום טוב, שרון מרגלית, ניבה מנור, ראנאא, סארה אבו סיאם, תחיה קרבטרי, דר` מילכה דונחין
דר` אביגדור זסק עוסק בקידום בריאות באוסטרליה, בעבודת שדה, מחקר והערכה. עכשיו הוא מנהל מחלקה במחוז שבמדינת סאוט-ווסט ובעל מינוי אקדמי באוניברסיטאות של סידני ו Southern Cross. באוסטרליה יש 8 מדינות / טריטוריות ושלש רמות ממשל – פדרלי, של המדינות ורשויות מקומיות. עבודה על מניעת עישון מתקיימת בכל הרמות. יוזמת האריזות האחידות –מצגת מצ"ב: בדצמבר 2012 עברה החלטה בפרלמנט האוסטרלי – אין זיהוי לחפיסת סיגריות – כל המותגים נראים באותה צורה, אריזה אחידה, בצבע ירוק עם אותו גופן שאומר את שם הסיגריה. החוק קובע שהחפיסות צריכות להיות בארונות סגורים ומפרט איך יסדרו את הארונות. בנוסף, על החפיסות יש תמונות מפחידות שמכסות חלק גדול משטחן. בטסמניה מנסים עכשיו להעביר חוק שקובע שמי שנולד משנת 2000 ואילך, לא יעשן. חברות הטבק פנו לבג"ץ אך הוא דחה אותן. חברת פיליפ מוריס לקחה את אוסטרליה למשפט בינלאומי ונכשל. ארגון הסחר העולמי גם דן בזה עכשיו. יש עוד מדינות שהחלו עם האריזות האחידות. שיעור המעשנים היום באוסטרליה בקרב בני +18 – 15% (ב- 2001 השיעור היה 23%), בני 12-17 – 5% מעשנים, גם בקרב בני נוער היתה ירידה בין 2011 ל 2014 מ 7% ל- 5%. בשנים האחרונות היתה ירידה בצריכה של כל מוצרי הטבק. מחקר אוסטרלי שפורסם ב Addictive behavior reports מראה שאנשים פחות מזדהים עם המותגים של הסיגריות ובעקבות כך היתה ירידה בכמויות העישון. קארן – הוסיפה כי היתה עבודה איכותנית על בחירת הצבע של החפיסות והתמונות – בחרו את הצבע הגרוע ביותר והתמונות הגרועות ביותר. היתה טענה שלעסקים קטנים יקח יותר מדי זמן להוציא קופסת סיגריות כדי לתת לקונה. בדקו גם נושא זה. התברר שבשבועיים הראשונים ליישום החוק זה אכן לקח יותר זמן, אחר כך זה חזר לנורמה. היו טענות שהטבק הלא חוקי יגדל עקב הברחות – גם זה לא קרה. צריך לעבוד יחד עם רשויות המכס והנמלים. [קארן העירה שלאוסטרליה יש יתרון בזה שהיא אי מבודד] סיגריות אלקטרוניות – מיכל עם נוזל המכיל ניקוטין + בטריה – עובד על בסיס אידוי. האם יש בזה פוטנציאל להפסקת עישון? יש עובדות שונות. לדברי דר` היבי – הנוער נכנס לעישון דרך הסיגריה האלקטרונית. באוסטרליה זה לא חוקי לקנות את המחסניות אם יש בהן ניקוטין. יש 8,000 טעמים – משווק לנוער. היו שטענו שאולי יש בסיגריה האלקטרונית הפחתת נזק – מעשנים פחות סיגריות. יש שטענו שאם מעשנים פחות שואפים יותר עמוק. יש ראיות מוגבלות ליעילות הסיגריה האלקטרונית כמסייעת בגמילה מעישון. מתוך 24 מחקרים שהקוקרין סקר, רק 2 היו ניסוי מבוקר. אלה הצביעו על כך שהיעילות דומה לתחליפי ניקוטין אחרים (מדבקות, ספריי). זה הרבה יותר פופולרי בשימוש זה באנגליה ובאוסטרליה. באנגליה זה בסל התרופות. בארה"ב נמצאה קורלציה בין העליה בשימוש בסיגריה האלקטרונית לבין ההשקעה של חברות הטבק בפרסום. באנגליה זה לא קרה. עדיין לא יודעים למה גורם המוצר שבמחסנית. אם הסיגריה האלקטרונית מסייעת למישהו בגמילה מעישון – רצוי לעודד אותו לזה. הבעיה היא שהוא לא נגמל מהסיגריה האלקטרונית והוא נשאר מזוהה עם המעשן. באוסטרליה, סיגריות אלקטרוניות נחשבות כמו סיגריות רגילות – אסור לפרסם אותן ואסור לעשן במקומות ציבור. אסור לעשן במקומות שמגישים אוכל, גם אם זה בחוץ. זה יצר הדרה ויזואלית מהמרחב הציבורי. אסור לעשן בגני שעשועים לילדים, איצטדיונים, בריכות ציבוריות, כולל חנויות פרטיות. ברמת המדינה, ברוב אוסטרליה יש smoke free environment act . אם בעל החנות מעשן, אפשר להתלונן, באופן אנונימי בפני משרד הבריאות. משרד הבריאות בשיתוף עם המשטרה אוכפים את החוק. יש יחידה למאבק בטבק המאויישת ע"י אנשי בריאות הציבור. יש 3-4 מפקחים לכל מדינה ויש עשרות מנטרים שעושים בדיקות פתע בשטח. כשאנשים מקבלים קנס על עישון במקום ציבורי – זה מיד מתפרסם. בעל מסעדה יכול להיקנס ב 5,500 דולר ולקוח ב 300 דולר – את זה מפרסמים בעיתונים המקומיים. שנה לפני החלת החוק היו קמפיינים נרחבים להעלאת ידע ומודעות ביחס לחוק. בדקו את דעת הקהל לפני החלת החוק העוסק באיסור עישון במרחב הפתוח של המסעדות. התברר שיש 80% תמיכה. אשר לנרגילה – במערב סידני יש אוכלוסייה לבנונית, בעלי מסעדות ופאבים הציבו שולחנות שלא לאוכלים – שם מותר לעשן. מותר לעשן 4 מטר ממקומות ציבור. אסור לעשן במכונית שיש בה ילד מתחת לגיל 16. שוטר יכול לקנוס. בתי ספר כלולים בחוק. מה עשו במחוז שלו ? הם זכו בפרס ליוזמות קידום בריאות. במדינה היה פרסום רב בעיתונים, טלויזיה, פייסבוק, אינסטגרם וכו`. שלחו מכתבים לכל העיריות והעסקים. העסיקו מקדמת בריאות כמה חודשים לפני שהחוק נכנס לתוקף וחצי שנה אחרי. אחרי שהחוק נכנס לתוקף היא ערכה ביקורים במקומות גדולים, במקומות שלא נענו - חילקה שלטים בחינם. ההענות לחוק עלתה מ 21% ל 98% בתוך מספר חודשים. בתי חולים ומערכת בריאות נקיים מעישון – מצגת מצ"ב. עישון אסור במערכת הבריאות משנת 2005 . סביבה נקייה מעישון ושיעור המטופלים בגמילה מעישון בקרב עובדים ומטופלים מהווה מדד איכות לכל מחוז (יש 15 מחוזות). יש quit line ציבורי, ממשלתי. מבצעים בקרות (audit) – כמה אנשים מעשנים בלובי – הולכים לשטח וסופרים כמה עוברים שם במשך שעתיים וכמה מהם מעשנים. נכנסים לבדוק את כל הפינות. אין פינות עישון בחצר. כל איש צוות מעשן יכול לקבל תחליפי ניקוטין בשעות העבודה או שהוא זכאי לתמיכה בגמילה. כל מטופל מעשן מקבל תחליף ניקוטין כשהוא מתאשפז ועד 3 ימים אחרי השחרור. בבתי חולים פסיכיאטרים בתחילה נתנו הנחות, עכשיו מיישמים גם שם את החוק. פעם ברבעון בודקים כמה מעשנים. יש פרוטוקול לניטור. באוסטרליה יש רה-אורינטציה של שירותי הבריאות. המטרה היא שעובדי הבריאות יובילו את מניעת העישון. יוצאים ב`קול קורא` לבחירת champions – נותנים להם תקציב קטן לפעולות ונותנים להם הכשרה. הציבו בבית חולים גדול אחות מומחית לגמילה אישית על מנת לבחון את הביקוש לזה – היה ביקוש עצום. משתמשים ב brief action plan – תוכנית לנגמל בדומה ל motivational interview עם אלגוריתם ברור. מנסים את השיטה עכשיו עם רופאי שיניים ביחס להימנעות משתיה מתוקה. עוסקים עכשיו גם בשיטה של התערבות אינטנסיבית – מדברים על הימנעות מעישון בכל שיחה עם חולה (גם בהכנה לניתוח).